החלטתי לכתוב על כמה פרחי סתיו מיוחדים, ומסריחים…
הכירו, בבקשה, את האחילוף – אני פותחת באחילוף הגליל, שהוא כנראה הנפוץ מבין מיני האחילוף בארץ.
הוא פורח בסתיו – אוקטובר-נובמבר.
אמנם שמו "אחילוף הגליל", אבל אפשר למצוא אותו גם בכרמל, ביהודה ושומרון, בגולן, בגלבוע ועוד.
הצבע שלו הוא צבע בורדו-שחור כהה ועשיר, והריח – כמו כל משפחת הלופיים – ריח ביוב, שנועד למשוך זבובים.
אבל בעצם מה שאנחנו רואים כאן – זה בכלל לא הפרח. העלה הכהה נקרא מַתְחָל – וזהו עלה שעוטף את התפרחת.
המוט המזדקר מתוך המתחל נקרא שִיזְרָה – זהו ציר תפרחת שעליו יושבים הפרחים.
אז… איפה הפרחים?
הפרחים חבויים בפנים: הם נמצאים על בסיס השזרה, והמתחל עוטף אותם.
הכדורים הצמודים לשזרה בתמונה הבאה הם הפרחים הזכריים של האחילוף. מתחת לו יש זיפים ארוכים, ומתחת לזיפים – בבסיס השזרה – נמצאים הפרחים הנקביים.
וככה הלוף "פועל":
הפרחים הנקביים מפיצים ריח. הריח מושך את הזבובים.
זבוב בא אל הלוף למצוא אוכל, או מקום להטיל בו ביצים. הוא (או היא) נכנס פנימה – ואז נלכד מתחת לזיפים הארוכים למשך יומים שלושה.
המתחל בשלב הזה חלקלק, ולכן הזבובים הלכודים אפילו לא מצליחים לטפס מעלה.
כשהשלב הנקבי מסתיים, הפרחים הזכריים פורחים והמתחל נעשה מחוספס יותר. כעת הזבוב יכול לטפס מעלה, ובדרך הוא מתמלא אבקה מהפרחים הזכריים. הזבוב אינו חכם ביותר, ולכן הוא עף מהר אל האחילוף הבא.
שם שוב "יפול בפח" – ויילכד.
אבל הפעם הוא מכוסה כולו אבקה מהאחילוף הקודם שהוא ביקר בו – ולכן הוא יאביק את האחילוף הזה.
והשיטה הזו פועלת. הזבובים טפשים מספיק וכבר נצפו זבובים שעברו מאחילוף לאחילוף במשך שבוע שלם.
כמו כן, אם תחתכו מתחל של אחילוף (טוב, אל תחתכו. פשוט תאמינו לי) – לרוב תמצאו שם יותר מזבוב אחד.
את ההסברים על ההאבקה למדתי מפרופסור שמידע בהשתלמות רת"ם לפני שנה.
את התמונות צלמתי –
ב-24.10.2009 וב-26.11.2011 בהר מירון,
ב-10.11.2011 וב-4.11.2012 בגבעת עדה
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
פרחים, פרפרים וכל מיני 