כלנית מצויה – Anemone coronaria – זן ורוד-פוקסיה

IMG_5756

אני משערת שרוב קוראיי ביקרו כבר בפברואר הזה (או בפברואר כלשהו) במנחת מגידו, והתפעלו ממגוון צבעי הכלניות שם – אדום, סגול, לבן – ומה שבינהם. לפעמים גם שילובים. 

aIMG_6857

אבל הכלניות שלי הפעם הן לא ממגידו. הכלניות האילו הן מאחו נוב בדרום רמת הגולן. 

AIMG_6828

אל אחו נוב שווה להגיע כמה פעמים בשנה. בינואר יש שם מרבדים עצומים של נרקיסים, עם ריח ניחוח נפלא. 

aIMG_6827

בסוף פברואר-תחילת מרץ פורח איריס הביצות הנדיר והנפלא, ויחד איתו – רומוליאה סגלולית, זן נוב. 

aIMG_6826

אחר כך מצטרף עיריוני צהוב, ובסתיו אפשר למצוא שם כמה וכמה פרחי סתיו יפים. 

aIMG_6793   aIMG_6825

אנחנו באנו בתחילת פברואר – בתפר בין הנרקיסים (היו עוד המונים) לאיריסים (פגשנו 2 פרחים ראשונים פורחים)
הרומוליאות כבר פורחות באחו, ויחד איתן – הוא מנוקד בכלניות. חלק אדומות, חלק סגולות – אבל היפות ביותר הן אילו שברשימה הזו. 

aIMG_6821   aIMG_6829

כלניות בצבע ורוד-פוקסיה עז, כזה שכל ברבי היתה שמחה ללבוש. 

aIMG_6814

כל הכלניות בארץ, בכל הצבעים, הן מין אחד – כלנית מצויה – ויש להן טיפוסי צבע שונים – לפי הגנטיקה שלהן.
בסך הכל הוגדרו בארץ 25 טיפוסי צבעים שונים! 

aIMG_6808   aIMG_6813

הצבעים של הכלנית נקבעים ע"י אָלֵלים בתאים – אלל זו צורה מולקולרית של גן בתוך התא, שאחראית על תכונה תורשתית מסויימת. בדרך כלל יש שני אללים בתא. אחד בא מצמח האם, ואחד מצמח האב.
כיון שיש שניים, לא יתכן ששניהם יהיו דומיננטיים – אחד יהיה דומיננטי (שולט), ואחד רצסיבי (נשלט) – או ששניהם יהיו רצסיביים.
ישנו גן שאחראי על הצבע האדום, גן שאחראי על הצבע הלבן, וגן שאחראי על הצבע הסגול. הצבע נקבע על ידי אלגוריתם – ממש כזה שאפשר למחשב. באתר צמח השדה יש כתבה מעניינת של מייק לבנה, ובה מופיעה טבלא, שמאפשרת לקבוע מה יהיה הצבע בתלות בגנים.
למי שאין זמן להביט במאמר שם, אסביר שהורוד זה "צבע הברירת מחדל" – אם לא נבחר אדום, ולא נבחר לבן, ולא נבחר סגול – יישאר הורוד.


aIMG_6801

רוב הכלניות הורודות הן בהירות יותר. באחו נוב פגשתי את הכלניות הורודות ביותר, עם הורוד המדהים ביותר. 

aIMG_6807

התמונות צולמו באחו נוב, בדרום רמת הגולן, 11.2.2012
פרט לראשונה – שצולמה במנחת מגידו, 28.1.2012

aIMG_6818   

התמונות ב-Flickr, מוזמנים להקליק עליהן על מנת לראותן בגודל מלא.

aIMG_6792_כלנית_ורודה


איריס הביצות – Iris grant-duffii

 
היום אני חוזרת אל משפחת האירוסים, אבל הפעם לא אל אירוסי ההיכל. בסוג "אירוס" נכללים בערך 260 מינים שונים של גיאופיטים. בארץ יש 17 מיני אירוסים, שמונָה מתוכם הם אירוסי-היכל.
 
 
אירוס הביצות מאד נדיר בארץ. בעבר הוא צמח בשרון, בעמק עכו, בעמק יזרעאל ובגולן. היום הצטמצמו רוב האוכלוסיות – הוא ידוע רק מ-30 נקודות בערך, ובעבר היו מאות מקומות בהם הוא פרח.
 
 
אירוס הביצות נתגלה למדע באמצע המאה ה-19: אל גני קיו בלונדון הגיעה שמועה מנוסע שטייל בארץ בסביבות 1860, שהוא ראה אירוס צהוב פורח בעמק יזרעאל. בשנת 1888 נסע לארץ הגנראל גראנט-דאף  – הוא נשלח מטעם הקרן הבריטית לחקרת ארץ-ישראל (P.E.F), וגני-קיו בקשו ממנו לאתר גם את האירוס העלום.
הוא מצא אותו בעמק יזרעאל, עקר כמה בצלים, ושלח אותם אל גני קיו. אבל… במשך שנים רבות האירוס לא פרח שם. עברו מעל 20 שנה – ורק אז פרח האירוס. הוא הוגדר כמין חדש למדע, ושמו הלטיני נקרא על שם הגנרל שהביא אותו לאנגליה.
 
 
באיזור השרון ובעמק עכו הוא נעלם בגלל פיתוח ובניה. בעמק יזרעאל הוא הצטמצם מאד בגלל ריסוס. האירוס הזה רגיש מאד לריסוס, ולא יפרח באיזורים מרוססים.
 

 
הבצל של אירוס הביצות עטוף שבכה קוצנית ונוקשה – זו ההגנה שלו מפני נברנים אוכלי פקעות. באחת מהשתלמויות רת"ם חפרנו בצל אחד והחזקתי אותו – השבכה הזו באמת קוצנית ולא נעימה למגע.
 

 
באחו נוב בגולן עדיין יש פריחה נאה מאד של אירוסים – ועכשיו זו העונה שלהם. הם ממלאים את האחו בפרחיהם היפים –
 

 
שמורת נוב הוכרזה על מנת להגן על אירוס הביצות. כפי שאפשר להבין משמו, הוא גדל באדמות ביצתיות, ועל כן אנחנו הלכנו בבוץ על מנת להגיע אליו ולצלם אותו.
 

 
אחו נוב הוא מקום מקסים. הפרחים שם מרשימים מאד. בראשית ינואר פורחים שם אלפי נרקיסים – אפשר לעמוד (לא צריך להתכופף…), לשאוף לקרבכם את האויר המבושם… פשוט נפלא.
עכשיו כבר הסתיימה פריחת הנרקיסים, והאירוסים תופסים את מקומם.
יחד עם האירוסים פורחות הכלניות – והכלניות בנוב הן פשוט כלניות מדהימות. הן גבוהות יותר, גדולות יותר, והצבעים שלהן עזים מאד.
 

 
לפני כמה שנים צלמתי שם את הצמד הזה – כלנית ואירוס שממתיקים סודות יחד:
 

 
הניצנים של אירוס הביצות יפים מאד, וראינו ניצנים בשלבים שונים – השמאלי הוא ניצן צעיר, האמצעי בשלב מתקדם יותר – והימני עוד רגע קט ייפתח.
 

 
אני מאד אוהבת את הדוגמאות היפות של אירוס הביצות. מרחוק הוא צהבהב, צבע שנע בין צהוב-חיוור לצהוב עז. מקרוב, יש דוגמאות מקסימות בחום:
 

 
האירוס הזה ייחודי לאיזור שלנו – מדרום טורקיה, דרך מערב סוריה ודרומה – ועד לצפון ישראל.
 

 
כל התמונות צולמו באחו נוב, בתאריך 6.2.2010
כתמיד, מומלץ להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!