זר פרחים מגני קיו

DSCN0336

שנת הלימודים האוניברסיטאית החלה, והשנה אני שוב סטודנטית: התחלתי לימודים לתואר שני, ולכן יש לי פחות זמן לדברים אחרים. 

DSCN9884

בכל זאת, אני רוצה להציג עוד פרחים יפים מגני קיו. 

למשל, גולניות – כבר הצגתי בבלוג את גולנית ערב שפורחת בכמה נקודות בהר הנגב ובנקודה אחת בשרון. בגנים פגשנו את הגולנית הזו – בלטינית שמה גלובולריה סרקופילה, כלומר – גולנית בשרנית. 

DSCN0163

את פרחי החסה זיהיתי בקלילות: אני מכירה אותם גם בארץ. 

DSCN9875

גם האשולציה הקליפורנית, הפרח הלאומי של קליפורניה, כבר כיכבה אצלי בבלוג: 

DSCN9840

ואם אני מזכירה פרחים לאומיים של מדינות בארה"ב – המגנוליה בתמונה הבאה היא הפרח הלאומי של לואיזיאנה ומיסיסיפי: 

DSCN0217

ואילו השיח הבא – הפילדלפוס – הוא הפרח הלאומי… לא, לא של פנסילבניה – אלא של איידהו. 

DSCN0338

הפרח הבא נראה לי דומה לכלנית – ובאמת, שמו הלטיני – אָנֵמוֹפְּסִיס קליפורנית – משמעותו "דמוי כלנית". אבל להפתעתי הוא כלל לא ממשפחת הנוריתיים – אלא ממשפחה שאין לה נציגים בארץ – Saururaceae

DSCN9900

אני חושבת שאני לא באמת צריכה להציג את הפוקסיה… הפרחים העדינים התלויים הפוך הם באמת יפים –

DSCN0316

אתנחתא חייתית: מובן שהסתובבו הרבה ציפורים בשטח. את רובן לא הצלחתי לצלם, אבל אחד שיתף פעולה: אדום החזה הנחמד הזה: 

DSCN0213

אחרי המינים המיוחדים של כובע הנזיר שראיתי בחממה האלפינית, התחלתי להעריך את הסוג הזה שיש בו הרבה מינים מיוחדים מאד.
גם זה מין של כובע נזיר: 

DSCN9752

ועוד במסגרת פרחים דומים-אבל-שונים – כלומר, דומים למה שאני מכירה מהארץ – הנה דרדר

DSCN9879

וגם צפורן

DSCN9890

והפרח הבא – שהזכיר לי את החוגית שאני מכירה בארץ – אך זהו מין אחר, סקאביוסה: 

DSCN9888

את הפרחים צלמתי ברחבי גני קיו, בתאריך 1.7.2015
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

DSCN9503

ובמסגרת החדשות החשובות שכנראה לא שמעתם עליהן השבוע – הפעם אני אספר לכם על אסון סביבתי זוועתי שהיה ב-5.11.2015 בברזיל.
סכר שהחזיק בוצה רעילה – תוצר של מכרות ברזל – קרס, וכתוצאה מכך 60 מליון טונות של בוצה רעילה ירדו לאורך נהר Rio Doce. לאורך הנהר התגוררו מעל 3 מליון בני אדם, שעכשיו כולם חסרי בית.
הנזק למערכת האקולוגית סביב הנהר הוא פטאלי – הכל מת או גוסס. והזוועה לא נגמרת כאן: הבוצה יורדת לה אל האוקיאנוס, והצפי הוא שהיא תשפיע על החיים באוקיאנוס האטלנטי, בקנה מידה רחב מאד למאה שנים לפחות.
האחראים לאסון – שתי חברות ענק ברזילאיות, ששולטות בהרבה מהמדיה בברזיל, והן מהתורמות הגדולות לשלטון. כלומר, קשרי הון-שלטון…
כל הנושא מזכיר לי מאד את אסון עין עברונה שלנו. רק שברזיל גדולה מישראל פי 410 לערך, אז האסון שם חמור בערך פי 410. 

תסתכלו על הסרטון הבא, הוא מעביר רק מעט מהזוועה.

קליפורניה ממעוף הציפור

אספתי כמה ציפורים שצלמתי בטיול לארה"ב, ואני מפרסמת אותן יחד:
בסן פרנסיסקו פגשנו שחרורים. במבט ראשון הם נראו שחורים לגמרי – בלי המקור הצהוב המאפיין את השחרורים באיזורנו:

זהו שחרור ברוור – Brewer`s Blackbird – או בלטינית Euphagus cyanocephalus
ציפור חביבה, שטיילה על מדשאות הgolden gate park בסן פרנסיסקו (ובזאת הזכירה לנו את התנהגותו של השחרור "שלנו")

למרות השם Blackbird, הצבע שלה לא רק שחור. בתוך השחור מעורב גוון ירוק-סגול מטאלי, וזו ציפור יפהפיה.

בעיירה Red Bluff שישנו בה לילה אחד, פגשתי מוקדם בבוקר חוחית –

החוחית הזו – Lesser Goldfinch – או בשמה הלטיני – Carduelis psaltria – חיה בדרום מערב ארה"ב. לפרט שאני צלמתי יש (תאמינו לי…) גב ירוק. לזכרים של החוחיות הללו יש שוני בצבעים – ככל שהם נמצאים מזרחה יותר, הכתם השחור על הראש גדל וממשיך לגב. למערביים יש גב ירוק – ולמזרחיים יותר הגב כמעט כולו שחור.

את צמד הציפורים הללו פגשתי בפארק יוסמיטי, רוחצות להן בנהר המרסד (Merced River). אילו שתי נקבות של Mountain Bluebird – Sialia currucoides – ממש מתאים לי לתרגם את השם הזה ל"כחלית ההרים", למרות שכחלית ההרים זה פרח ולא צפור.
הנקבות הללו לא מאד מרשימות. הזכר הוא כחול מדהים ויפהפה, אך לצערי לא צלמתי אותו.

בטיולנו בפארק לאסן, שמענו לפתע קריאות רמות של ציפורים גבוה מעלינו. כיוונו את המשקפות והמצלמות, וברגע הראשון לא ראינו כלום. העצים הללו צמחו על ההר מעלינו, ובהחלט היו מאד גבוהים גם בפני עצמם, ללא עזרת ההר.

אחר כך הבחנו שהענפים העליונים של העצים מלאים בציפורים, שיושבות ומנהלות שיחה בינהן. הקולות היו משהו בין עורבים לתוכים – מאד רעשניים. בדקנו היטב,

והגענו למסקנה שאילו Clark`s Nutcracker – Nucifraga columbiana . מפצח האגוזים של קלארק? (ואני בכלל חשבתי שצ`יקובסקי כתב את זה!)

בכל מקרה, היה מעניין מאד לראות אותן מקשקשות ומדברות בינהן. מפצח האגוזים הזה נפוץ במערב ארה"ב, בעיקר באיזורים ההרריים.
ניסיתי לצלם גם רובין אמריקאי – American Robin – Turdus migratorius

אבל ראינו אותם רק בין השיחים או ממש לפני השקיעה, ורוב התמונות יצאו מאד מטושטשות. ה-Robin – אדום החזה האמריקאי, הוא שונה מאד מאדום החזה שלנו – כלל לא מאותה משפחה. אדום החזה הזה הוא בעצם קיכלי, והשם הנכון עבורו בעברית הוא קיכלי נודד.

עוד ציפור נפלאה שפגשנו ביוסמיטי היא נקר – White Headed Woodpecker – נקר לבן ראש

הנקר לבן הראש, ששמו הלטיני הוא  Picoides albolarvatus – חי רק באיזור הסיירה נבאדה. לזכר יש כתם אדום בקצה הראש, אבל לנקבה אין.

ולכן שני הפרטים שאני פגשתי – כפי הנראה היו נקבות.

הנקר ניזון מחרקים, אותם הוא מחפש בגזעי העצים. הוא גר בד"כ בחורים בעצים – לרוב בעצים מתים, ומעדיף חורים שהוא ניקר בעצמו.

כל התמונות צולמו בקליפורניה:
בסן פרנסיסקו 8-9.8.2009
בעיירה רד-בלאף 15.8.2009
בפארק לאסן 15.8.2009
ובפארק יוסמיטי. 17-18.8.2009

תודה לאבו-נטע, על העזרה בזיהויים!
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
…וכיון שהזכרתי את צ`יקובסקי, הנה הוא:

בחזרה לאדום-החזה

 
מסתבר שיש לי כמה וכמה תצלומי ציפורים – אמנם לא ברמה של פורום ציפורים וצפרות בטבע, אבל בכל זאת, תמונות נחמדות.
 
ביום שבת (5.12.08) יצאנו לטיול עם משפחה של חברים – למערת התאומים, ליד בית שמש.
כשהילדים שלי היו קטנים, ניסיתי – כמו רוב האמהות (כולנו אמהות פולניות,לא?) לעזור להם למצוא חברים.
מסתבר שהם לא נזקקו לעזרתי – אלא להפך. הם עזרו לי.
דרך כמה חברים מאד מוצלחים של הילדים שלי, יצא לי להכיר אנשים מאד נחמדים ומעניינים.
 
טיילנו בנחל דולב אל מערת התאומים, והיה נחמד מאד – אם כי מרגישים איך האדמה משוועת לגשם.
הכרכומים קטנים ואומללים, רקפות פורחות, אין חיננית אחת לרפואה, וכל הנרקיסים כבר נבלו.
 
ולפתע, לפתע, לפתע, לפתע, (2 נקודות למי שמזהה את הציטוט)  ליאת – חברתי – אמרה: "יו! תראו איזו ציפור יפה!"
הסתכלנו, וראינו:
 

 
מזהים? נו, אתם בטח מזהים. אדום-חזה!
הוא עמד לו שם על עץ, במרחק לא גדול מאיתנו, והסתכל עלינו.
 
ממש כך:
 

 
הילדים עשו המון רעש (זה היה ליד סלע המגלשה הגדול), והוא – פשוט הסתכל עלינו, ואנחנו – עליו.
 

 
אחר כך הוא ירד, ומיד ראינו איזה הסוואה נהדרת יש לו, אם הוא רק רוצה:
 

 
הבטחתי לליאת, שכשאני אכתוב עליו בבלוג – אני אזכיר במיוחד שהיא איתרה אותו. והבטחות צריך לקיים, נכון?!  
עוד תמונה אחת, בפוזה ייצוגית:
 

 
כל התמונות צולמו ב5.12.2008, ליד מערת התאומים.
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.
 
ולגבי הטיול למערת התאומים – טיול ברמה קלה למדי, אך לא לעגלות, רק להולכים ולנישאים. מעל בית שמש, ליד מושב זנוח. מערת התאומים עצמה משמשת עטלפים לשנת חורף, ולכן הכניסה אליה סגורה בין נובמבר למרץ. עכשיו אפשר לעלות ולהציץ לכניסה למערה, ולשמוע את ציוצי העטלפים. הולכים עוד כמה דקות במעלה הנחל – ומגיעים לסלע נפלא וחלק, שכולם מתגלשים עליו בשמחה רבה.

אדום חזה – Erithacus rubecula

 
 
אתמול טיילתי בגן הבוטני באוניברסיטה העברית בהר הצופים.
כבר הרבה זמן שאני רוצה להגיע לשם, אבל כיון שהוא פתוח רק בימי חול, שאינם חגים, בשעות היום – אז ממש לא יצא לי להגיע.
אתמול נסעתי במיוחד…
 
הגן הבוטני של אוניברסיטת הר הצופים הוקם ע"י פרופסור אלכסנדר אייג, שהיה ממיסדי ענף הבוטניקה בארץ, מראשוני המורים לנושא – וגם מדען בעל שם עולמי, שיש מספר רב של מיני צמחים על שמו.
 
אז ישבתי לי בצל עץ קטלב, ובדקתי לע-ארי גדול שפורח כעת בגן, ופתאום שמעתי ציקצוק מעלי. הסתכלתי, וממש קרוב, על ענף של הקטלב – ישב לו אדום חזה.
 
כבר ראיתי אדומי חזה, אבל רובם היו רחוקים מאד וזריזים מאד, ואף פעם לא צלמתי אותם. האחד הזה ישב לו על הענף, ופשוט חיכה בסבלנות עד שאני אצליח לצלם אותו.
 
אז הנה אני מציגה בגאווה רבה – אדום חזה. חמוד ונאה:
 

 
בטיול בגן ראיתי מגוון נאה של ציפורים. הרוב היו בולבולים, שחרורים, ודרורים – אבל היה מגוון נאה של ציפורים מהמין "אני לא מכירה ולא הספקתי לצלם". זהו, כידוע, המין הנפוץ ביותר של ציפורים בארצנו.
 
 
נכון שהוא יפה? לדעתי, הנוצות הכחולות והכתומות-אדמדמות משתלבות כל כך יפה על החזה שלו. אני ממש אוהבת את הציפור הזו. חוץ מזה, קראתי בספר שזוהי הציפור הלאומית של בריטניה. אז מה דעתכם, שווה יותר מדוכיפת?
 
צולם בגן הבוטני בהר הצופים, 30.10.2008
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא (כדאי לכם!)