אחר צהרים באגם בלבואה – Balboa Lake

"אחרי החגים" הגיע באופן רשמי, ואני חוזרת אל חוויות הטיול שלי בקליפורניה, מחודש מרץ האחרון.
כזכור לכם – או שאולי כבר שכחתם, גל ועופר לקחו אותנו ל"גיחה קצרה" אל Sepulveda Basin – שהתארכה, כי היה שם הרבה מה לראות, ולנו היה הרבה על מה לדבר…

כיון שכך, כשגמרנו את הסיבוב שם – נסענו לדיינר נחמד לארוחת צהרים, ומשם המשכנו אל הפארק העירוני, שכולכם מכירים כבר מהרשימות של אבי, עופר וגל – אגם בלבואה – Balboa Lake.

בניגוד לשמורת Sepulveda, שהיא שמורת טבע  ולכן ההתערבות בה מינימלית – ישנו שביל סביב לאגם וזהו – כאן זהו פארק עירוני, עם עצים נטועים, שביל סלול והכל מתורבת יותר…

היתרון הוא, שהם שתלו שם עצי דובדבן, ואנחנו הגענו אל ראשית הפריחה.

בשנת 1999 גרתי ליד העיר וושינגטון DC, בירת ארה"ב. באפריל פרחו שם הדובדבנים, ואני התמוגגתי מהטיול לאורך נהר הפוטומק, עם כל עצי הדובדבן הנהדרים.
אמנם לא שחזרתי את החוויה במלוא עוצמתה, אך בכל זאת – פריחת הדובדבן היא מרהיבה ומרגשת.

גם עצי הדולב המקומיים – שאבי כתב גם עליהם – הם מרשימים, התפעלתי מהפירות התלויים כמחרוזות מהעצים.

על אחד מעצי האורן סביב האגם עמדו כמה אנפות לילה – הן התחבאו בין הענפים והציצו עלינו.

האגם עצמו נחמד מאד, ומושך בעלי כנף רבים.

אחרי הקורס המזורז אצל אבו נטע, אנחנו כולנו מזהים כבר את ה-American Wigeon – הזכר מלפנים, הנקבה מאחוריו –

הקורמורן – Double Crested Cormorant –

להקות גדולות של אגמית אמריקאית – American Coot – שדומה באופן חשוד לאגמיות שפוגשים אצלינו –

והיו גם כאילה שראיתי לראשונה, כמו הברווז המדהים הזה, בעל המקור התכול – Ruddy Duck – בעברית שמו צחראש אדמוני – על שם הראש הלבן והגוף האדמוני. אני לא יודעת למה לא מזכירים את המקור התכול הנפלא שלו!

וישנו גם הטבלן המקסים הזה – Horned Grebe –

כיון שהיינו באגם ביום ראשון – שהוא יום השבתון – היו המוני אנשים סביב האגם – מטיילים, רוכבים על אופניים, משחקים, מפקנקים…
אנחנו טיילנו מסביב לאגם, עד לפינת משחקים, שם נטע ואחותה נהנו להשתולל.

פגשנו שלושה מינים של ציפורים שחורות –

זהו Common Grackle – זו ציפור גדולה למדי ומרשימה מאד –

וזוהי נקבה של Brewer`s Blackbird

אבל הנחמד מכולם היה ה-Red Winged Blackbird, שהתרחץ בפלג מים קטן, והתיז מים לכל הכיוונים…

באגם אפשר למצוא גם עופות מים שהובאו על ידי האדם – למשל, להקה של אווזי בית, וגם כמה ברבורים אירופאיים, כמו זה –

אבל האחד הזה הפתיע אפילו את אבו נטע – זהו אווז קטן (רק מעט יותר גדול מברכיה), ששמו אווז רוס – Ross` Goose. הוא הסתובב לו עם להקה של אווזי בית, שהיו כולם גדולים ממנו.
אבו נטע הסביר לנו שזהו אווז בר, ובעונה הזו הוא אמור להיות כבר בדרך צפונה, לכיוון אלסקה – וזה מפתיע למצוא אותו כל כך דרומה, באיזור לוס אנג`לס.

אחרי שנהנינו מהברווזים, מהחברה ואפילו ממתקני המשחקים,

הגענו למסקנה (בצער מסוים) שהגיע הזמן להתחיל את דרכנו צפונה – שכן, מחר יום עבודה ויש בינינו כאילה שעובדים ולא רק מטיילים.
לכן נפרדנו בחיבוקים חמים – והתחלנו את מסעינו צפונה, אל ביתה של אום נטע.

שוב אני רוצה להודות ולשלוח חיבוקים ונשיקות לגל ולליידי M, לעופר ולליידי D, ולכל בני ביתם (כולל באדי ושישי) – על האירוח, האהבה והשמחה שהם הרעיפו עלי.

התמונות צולמו כולן סביב אגם בלבואה, בתאריך 3.3.2013.
את רובן צלמתי אני, פרט לשתיים של אבו נטע – תודה על הרשות להשתמש בתמונות!
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

אהבה חוצה גבולות (ואגמים)

היה זה יום אביבי יפה על גדות אגם ספולוודה (Sepulveda Basin).

וודי, ברווז היער (Wood-Duck) הציץ מהסבך שעל גדת האגם וראה שאין באופק ציידים או איומים אחרים. הוא החליט לצאת לשיט באגם שילווה בנשנוש קל של צמחים מזינים ובריאים.
אבל כשוודי יצא מהסבך הוא הבין שיש משהו מוזר מסביב: לא רק איומים לא היו מסביב – גם ברווזי יער אחרים לא נראו.

נכון שהאגם וסביבותיו היו מלאים בברווזים מסוגים שונים, אבל אף אחד מהם לא היה ברווז יער!

וודי הרגיש לפתע מאוד בודד ומסכן.
כיצד זה קרה?

 

מכיוון שוודי היה כל כך שקוע בצערו, הוא שכח לחלוטין מתוכניות השיט באגם ולא שם לב שהוא נעמד לא רחוק מברכיה חיננית שרבצה על הגדה.

 

אבל הברכיה שמה לב לוודי וגם היא תהתה מה עושה במקום ברווז יער בודד. מכיוון שהיא לא הייתה ביישנית גדולה היא קמה ונגשה אליו.
וודי נחרד מהרהוריו למשמע שאלתה: "היי, מה אתה עושה פה?"
הוא מיהר להתגונן בהתקפה: "זכותי להיות פה כמו כל ברווז אחר! זו מדינה חופשית!"

 

הברכיה קצת נרתעה מהמענה התוקפני, אבל הבינה שהניסוח שלה לא היה כל כך מוצלח ולכן התנצלה ואמרה:
"אני מתנצלת… לא התכוונתי לפגוע. רק תהיתי מה ברווז יער יפה כמוך עושה פה לבדו. אני ברכה, דרך אגב".

וודי שמח לשמוע את המחמאה ולכן גם קיבל את ההתנצלות והציג את עצמו.

 

ברכה ווודי שקעו בשיחה קצרה ושמחו לגלות שיש להם תחומי עניין משותפים רבים, כמו למשל שחייה באגם ואכילת צמחי מים.
הם טיילו מעט על חוף האגם ונהנו מהשלווה.

וודי נזכר בתוכניתו המקורית והציע לברכה להתלוות אליו לשיט תענוגות (כלומר נשנושים).

ברכה קיבלה את ההצעה בשמחה ושניהם ירדו למים. המים היו נעימים, והם נהנו לשחות בהם אחד אחרי השני. ברכה הראתה לוודי את הנקודות החביבות עליה, מקומות הנשנושים הטובים ביותר בשטח.

 שקועים באושרם, הם לא שמו לב לזכר ברכיה שקפץ אחריהם למים והסתכל עליהם במבט מאיים.

זכר הברכיה חתר אליהם במלוא המרץ וכשהתקרב מספיק הוא קרא בקול רם: "ברכיה! מה את עושה פה עם ברווז גוי?"

וודי וברכה הסתכלו עליו בהפתעה וברכה התעשתה ראשונה וענתה: "מה זה עניינך בכלל?"
הזכר הזר לא וויתר ואמר בטון מאיים: "אני חבר במשמרות הצניעות ובמשטרת המוסר ותפקידי לוודא שבאגם שלנו לא יהיו נישואי תערובת!"

 

למשמע הדברים פרצו וודי וברכה בצחוק ווודי אמר: "אנחנו נמצאים בארצם של החופשיים וביתם של האמיצים, מקום בו כל ברווז (ואדם) חופשי לעשות כרצונו כל עוד הוא לא פוגע באחרים!"

זכר הברכיה קצת התבלבל. הוא המשיך לשחות לא רחוק אבל התחיל לחשוב על דבריו של וודי.

 

וודי וברכה ניצלו את הבלבול והתרחקו מהמקום תוך החלפת בדיחות על אותו זכר מוזר.

כשהם חזרו לגדה הם כבר הרגישו שהכימיה ביניהם היא מעבר לסתם ידידות…

 

והם חיים להם באושר עד עצם היום הזה.

ונטע מבקשת להוסיף –
The wood duck and the female mallard were so happy to be together, And I bet they will mate and have beautiful ducklings!

 לסיפור האהבה המיוחד הזה היינו עדים באגם Sepulveda.
הברווז הזכר הוא Wood Duck – שמו הלטיני Aix sponsa, והוא קרוב של ברווז המנדרין הסיני!
הנקבה (והמטרידן) היא ברכיה מצויה – Mallard – שמה הלטיני Anas platyrhynchos והיא נפוצה בכל העולם.
את התמונות צלמנו כולנו – עופר, גל, אום-נטע, אבו-נטע ואני – על כל תמונה כתוב שם הצלם.
תודה לכולם על הרשות להציג את תמונותיהם!
את הציורים הנהדרים ציירה נטע, שמאד התלהבה מסיפור האהבה המיוחד.
תודה למוטי שכתב את הסיפור המלא, כמו שהוא משתקף מהתמונות.

סיפור האהבה התרחש בתאריך 3.3.2013 ב-Sepulveda Basin Wildlife Reserve, ליד לוס אנג`לס
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

בלוגרים בשמורת Sepulveda Basin


טבלן – Pied-billed Grebe

כמו שסיפרתי, היינו בארוחת ערב לבבית ונהדרת. אחריה התפזרנו לישון – אני אצל עופר, ומשפחת אום נטע – אצל גל.
בבוקר, עופר ואני קמנו, אכלנו ארוחת בוקר כמו שאני רגילה מהבית (כלומר, פרוסת לחם וכוס תה) – ונסענו להצטרף אל השאר…

 
האי באגם Sepulveda

כשהגענו אל גל, גילינו שהמושגים של גל ומשפחתו לארוחת בוקר הם בלתי רגילים בעליל… סלטים, חביתות ומאכלים שונים מילאו את השולחן…
לא היתה לנו ברירה – והצטרפנו אל החגיגה  


קורמורן – Double Crested Cormorant; ואגמית – American Coot

אחרי שאכלנו ושבענו, גל הציע לקחת אותנו אל שמורת Sepulveda Basin. אתם ודאי כבר מכירים אותה – למשל, מהבלוג של גל, או של עופר.
הרעיון היה – "נעשה סיבוב קצר בשמורה הזו, ואז ניסע להרים לטיול"

 
שקנאי אמריקאי לבן –  American White Pelican

נסענו לשמורה – ואיזה יופי של שמורה! אגם מקסים באמצע, סכור על ידי סכר מרשים. באמצע האגם ישנו אי – ובו מקננים הקורמורנים וגרים השקנאים.
מסביב לאגם ישנו שביל, ובו הלכנו.  

:
אנפה כחולה גדולה – Great Blue Heron – ומאחוריה אווזים קנדיים

כלומר, הלכנו – ועצרנו כי פתאום ראינו אנפה, או שלך, או שיח עם פרחים מעניינים. והתקדמנו עוד כמה צעדים, ועצרנו שוב…
כי באמת, איך אפשר לא לעצור לצלם שיח כזה:

השיח הזה הוא אוג. השם העממי שלו הוא "תות לימונדה" – Lemonade Berry, והשם הלטיני – Rhus integrifolia. הייתי מתרגמת את זה ל"אוג תמים-עלה".
בארץ גדל קרוב משפחה שלו – אוג הבורסקאים – שממנו מכינים את התבלין החמצמץ סומאק. 

נטע ואחותה הסתובבו בינינו, וחיפשו מציאות. פתאום הן מצאו סרטן גדול, הפוך על החוף. אולי הסרטן הזה הופל על ידי בעל כנף שניסה לטרוף אותו. הוא היה בחיים.
הפכנו אותו, צילמנו אותו – והחזרנו אותו אל מי האגם, שימשיך לחיות שם (עד האנפה הבאה?)
אום נטע מוסרת שזהו Crayfish – סרטן של מים מתוקים, בגודל כף יד בערך.


Fiddleneck – Amsinckia sp – פרח קטן ממשפחת הזיפניים שליווה אותי בכל קליפורניה

על העץ הגבוה ביותר באי ניצב לו שָלָךְ – Osprey – זהו עוף דורס מרשים וגדול, שניזון מדגים בלבד, ואפשר למצוא אותו גם בארץ.
כיון שהאי במרכז האגם, והשלך ניצב לו על הענף במשך זמן רב, יכולנו לצלם אותו מכל הכיוונים במשך הטיול:

 הדורס השני שצלמתי היה בז אמריקאי –  American Kestrel. הוא תפס לו ציד כלשהו, וישב על ענף כדי לאכול אותו ולבדוק מפעם לפעם שאף אחד לא בא לחטוף לו את האוכל.

יונקי הדבש שריחפו סביבנו היו מאד פעילים וחביבים. כיון שאני מתכננת רשימה שלמה רק ליונקי הדבש, אשים פה רק תמונה אחת, של זכר יפהפה – Allen`s Hummingbird.

הפריחה באיזור רק מתחילה, ושמתי לב לשיח יפהפה עם פרחים צהובים. גל גילה לי (באיחור מסוים…) שזהו Golden currant, כלומר – חמוציות זהובות, ושמו הלטיני – Ribes aureum.

 

אני לא הייתי היחידה שהתפעלה מהפרחים היפים של החמוציות – פרפר זנב-סנונית מנומר מערבי (Western Tiger Swallowtail) בדק את הפרחים, אחד אחד:

פגשנו כמה מינים של אנפות בשטח –
לבנית גדולה – Great White Egret – תראו כמה יפה גלימת הנוצות העדינה שלה

אנפה ירוקת-גב – Green-Backed Heron

והאנפה הגדולה והמרשימה של האיזור – האנפה הכחולה הגדולה – Great Blue Heron

 בדרך היו לנו הרבה שיחות. עופר מאד שמח שבאתי, כי עכשיו אני יכולה לנסות לזהות את הפרחים בשטח.
את השיח המקסים בתמונה הבאה לא הצלחתי לזהות. שלחתי שאלות לכמה חברים, ולא קבלתי תשובה – עד… לרגע כתיבת רשימה זו! יובל ספיר לא נרתע מהמשימה, ומצא עבורי שזהו Baccharis glutinosa – שיח ממשפחת המורכבים, ששמו העממי הוא Mule`s Fat – שומן הפרדה.
אז תודה רבה ליובל – בשמי, ובשם כל הבלוגרים מקליפורניה

את ה-Red Winged Blackbird אני מכירה מהביקורים הקודמים, ובכל זאת – אי אפשר להתעלם מדוגמן שכזה:

ראינו הרבה טבלנים – Pied-Billed Grebe – באגם, ובמיוחד התפעלנו מהאפרוחים שלהם – שנראים מבולבלים לחלוטין.

 

ראינו הרבה ברווזים באיזור. מאד התרשמתי מה"חלון" הלבן בראש השחור של אילו: Hooded Merganser. שמו בעברית: מרגון מקושט. את הנקבה (שכרגיל, היא אפרורית יותר) אפשר לראות מאחור מצד שמאל:

ועכשיו, כולם לשיר איתנו:

לסבתא של אפרים
לסבתא ברווזיים
אחד לבן
אחד שחור
לסבתא ברווזיים

ובשלולית המים
טבלו את הרגלים
טבל לבן
טבל שחור
לסבתא ברווזים…

לא המשכנו לשיר עם הברווזיים הללו – שאגב, הם ברווזי בית (וכן, השחור מהתמונה השניה הוא לא זה מהראשונה… ככה זה. הוא לא נשאר לשחות עם הלבן, בניגוד לשחור השני) –
כי לאיזור הגיע שקנאי:

ואווז קנדה – Canada Goose – שנחת בדיוק במים –

והיו עוד ועוד…
הרשימה מתארכת, ובאמת הסיור ה"קצרצר" שלנו בשמורה כבר מזמן עבר את ה"שעה-שעה וחצי" שחשבנו שהוא ייקח.
לכן  בסופו של דבר לא נסענו להרים לטיול נוסף.


פרפר ממשפחת ההספריתיים – Duskywings (השם הלטיני: Erynnis )

במקום זה, הלכנו לאכול ארוחת צהרים טעימה, ואחריה…
טוב, זה כבר ברשימה הבאה.


Red Eared Slider – צבגון אדום-אוזן – מין פולש בארץ, שמוצאו ממרכז ארה"ב, ולכן נחשב לפולש גם בקליפורניה.

תודה לגל ועופר על האירוח,
תודה לאבו-נטע על זיהוי בעלי הכנף, לגל על זיהוי השיחים וליובל על זיהוי השיח הסורר.
אתם כמובן מוזמנים לקרוא את הרשומה של עופר ואת הרשומה של גל !

את התמונות צלמתי בתאריך 3.3.2013, באגן ספולוודה, ליד לוס אנג`לס, קליפורניה.
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

דרורים אמריקאיים לyירית

תפוז עדיין לא סידרו את החלונות שלי, ולכן אני בעיקרון עדין משביתה את הבלוג.
אבל קראתי את הרשימה של yירית, והחלטתי להקדיש לה קצת שמחה – ציוץ ציפורים.

לכן, yירית: הדרורים הללו כולם בשבילך, אני מקווה שהם יצייצו לך שירים נחמדים ויגרמו לך הרבה שמחה! (וליתר ביטחון, סידרתי לכל דרור קישור לאתר All About Birds, ששם אפשר לשמוע את השיר שלו)

חזרתי לתמונות שלי מטיולינו לארה"ב, ביולי האחרון – ומצאתי שם שלל דרורים. דרורים הם ציפורים מאד חביבות עלי – אפילו שלכאורה הם "פושטים". ובארצות הברית ישנם הרבה מיני דרורים. אנחנו פגשנו שלושה מינים שונים – וכרגיל תודה לאבו-נטע, שזיהה לי את הדרורים.

אני מתחילה עם Chipping Sparrow – ששמו הלטיני Spizella passerina.
את הדרור הזה פגשתי בטיול שלנו, בThacher Park ליד אלבני. זהו דרור גדול (גדול יותר מהדרורים המוכרים לנו – גדלו מגיע ל-12-15 ס"מ!) , עם כיפה אדמונית בולטת
הוא ניצב על שלט אזהרה מפני קצה המצוק… אני לא חושבת שהוא פחד לחצות את הגדר…

הדרורים הנפוצים ביותר, הם דרורי הבית. אותם דרורי הבית המוכרים לנו מרחובותינו.

דרור הבית נקרא כך גם באנגלית – House Sparrow. שמו הלטיני – Passer domesticus.

מאד נהנינו לראות קבוצת דרורים עורכים אמבטית-חול על Goat Island ליד מפלי הניאגרה –

בוושינגטון פגשנו אותם (וגם זרזיר צעיר אחד) שותים מים מהבריכות ב-Mall. טוב, היה ממש חם!

והדרור האחרון שלי – הוא דרור השיר – Song Sparrow

פגשנו שני דרורים מהמין הזה – האחד בשמורת הטבע מונטזומה, בצפון ניו יורק; והשני בדרום ניו יורק, ליד Corning, שם עצרנו לטיול קצר.

הוא נקרא כך, כי השיר שלו עשיר יותר ונחמד יותר מזה של הדרורים הרגילים. שמו הלטיני  Melospiza melodia – גם הוא מבטא את השירה. אני ממליצה לבקר באתר All About Birds ולשמוע שם את השיר שלו.

התמונות צולמו ביולי האחרון – רובן במדינת ניו יורק, פרט לאחת מוושינגטון DC.
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!