Darwin's Orchid – Angraecum sesquipedale – סחלב דארווין

 

אמנם אנחנו בשיא האביב (לא תשכנעו אותי שיום השוויון הוא "היום הראשון לאביב". תלתן הארגמן פורח, וזה סימן לשיא האביב.) – אבל מכל מיני סיבות אני מטיילת פחות, ולכן החלטתי לספר לכם את אחד הסיפורים היפים בעולם הטבע. אני פגשתי אותו בגן הבוטני. 

זהו סיפורו של סחלב דארווין – סחלב אנדמי למדגסקר. 

אני משערת אין צורך לספר מיהו צ'ארלס דארווין, כותב הספר "מוצא המינים", והראשון שאמר באופן גלוי שהיצורים בעולם לא נבראו כפי שהם- אלא התפתחו. רעיון האבולוציה שלו היה מהפכני ומדהים, ומסביר עד היום הרבה תופעות וארועים סביבנו. בשנת 1859 דארווין פרסם את מוצא המינים, והתחיל מהפיכה בצורת החשיבה והתפיסה שלנו את הטבע סביבנו. 

דארווין אהב סחלבים, ובאותה עת – הבוטנאים והזואולוגים היו מתעדים בע"ח וצמחים על ידי איסופם והבאתם הביתה. בשנת 1862, בוטנאי בשם ג'יימס בייטמן שלח אל דארווין כמה סחלבים מיוחדים שהוא פגש במדגסקר. הסחלבים הללו נמצאו כבר בסוף המאה ה-18, ותוארו בספרות בראשית המאה ה-19, אך עדיין לא היו מאד מוכרים. 

דארווין בחן את הפרחים. פרח בהיר וגדול – אבל הדבר המרשים והמיוחד בצמח היה הדרבן שלו: 

Darwin's Orchid

צילמתי את הדרבן עם היד שלי לקנה מידה, כדי שתבינו את האורך: היד שלי מתוחה בערך ל-16 ס"מ, כלומר אורך הדורבן הוא כ-20 ס"מ. בפרטים שדארווין תעד היו דרבנים ארוכים יותר – 30 ואפילו 40 סנטימטרים. 

וחוץ מזה, היה בהם צוף. לא הרבה, רק בקצה הדרבן. אבל זהו לא אחד הסחלבים הרמאים. 

בשנת 1862 דארווין פרסם מאמר אודות סחלבים והאבקת סחלבים, ובין השאר הזכיר את הסחלב הזה. הוא טען אז שסחלב כזה חייב היה להתפתח במקביל לעש בעל חדק ארוך מספיק על מנת להגיע לצוף. הוא טען שיש עש פעיל לילה, שיש לו חדק באורך 35 ס"מ – הוא המאביק של הסחלב, והם התפתחו במקביל (Co-Evolution).
דארווין בדק היטב את הסחלב לפני כן – הוא ניסה לראות איך להגיע אל האבקנים שלו, וגילה שהדרך היחידה היא לשלוח צינורית דקה לפתח הסחלב, לכל עומקו של הדרבן – כשהוציא את הצינורית, האבקיות נצמדו אליה. 

אנשים רבים חשבו שהרעיון הזה מופרך. עש עם חדק באורך 35 סנטימטרים? למה שייווצר בכלל מין יצור מוזר שכזה? מאמרים פורסמו נגד דארווין, ושוב עלתה הטענה שהמורכבות של העולם לא יכלה להתפתח באופן טבעי אלא רק להווצר על ידי בריאה.
אלפרד ראסל וואלאס, מדען חשוב נוסף שהגיע לרעיונות האבולוציה בערך במקביל לדארווין השיב במאמר בו תאר באופן מפורט כיצד הפרח הזה, והעש החזוי של דארווין יכלו להתפתח במקביל. הוא אפילו הוסיף איור – איך אמור לדעתו להראות אותו עש. 

בשנת 1882 דארווין הלך לעולמו, וחידת העש והסחלב נותרה פתוחה.
בשנת 1903, 21 שנים לאחר מותו של דארווין, הגיעו ליונל וולטר רוטשילד (שהיה הברון רוטשילד השני, ויהודי, וזואולוג, וחבר של חיים ויצמן, ואחד מהאנשים שתרמו להצהרת בלפור ועוד הרבה דברים) וקארל ג'ורדן (חוקר חרקים גרמני) למדגסקר, ומצאו שם את העש. עם החדק, בדיוק לפי התחזית של דארווין. 

הם קראו לו: Xanthopan morganii praedicta, כשהתוספת "praedicta" – משמעותה החזוי – לכבוד העובדה שדארווין חזה את קיומו. 

את סחלב דארווין פגשתי בחממה הטרופית של הגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב. 

הוא פורח שם בתצוגת הסחלבים בין פפיופדילום וקטליאות ושאר סחלבים מיוחדים. 

הנה הפפיופדילום – Paphiopedilum – גיליתי שבעברית הוא קרוי "אנפילאי": כיוון ששמו העממי הוא "Lady Slipper Orchid" – השם העברי ממש מוצא חן בעיני. 

לצערי, החממה הטרופית סגורה עד להודעה חדשה עקב סכנת התמוטטות – חלקים ממנה החלידו מדי. כרגע אין תקציב לשיפוצים – אז אם אתם מכירים איזה נדבן שרוצה לבנות חממה טרופית – תשלחו אותו לגן הבוטני, אני אשמח אם החממה תשופץ ותיפתח שוב לקהל.  

את התמונות צילמתי בגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

הנה סרטון המראה את העש מגיע אל הסחלב ומוצץ ממנו צוף: 

וסרטון של מוזיאון ה-Natural History בלונדון, שמספר את סיפור הסחלב והעש: 

 

 

 

 

אחילוף זעיר – Biarum olivierii

 DSCN5631

ושוב חזרתי למדבר, הפעם בשביל לפגוש לראשונה מין נדיר ומיוחד: אחילוף זעיר. 

DSCN5628

האחילוף גדל בחולות. כשמגיעים ומחפשים אותו, בשטח זה נראה כך: כמה עלים. 

DSCN5653

אם מסתכלים היטב, אפשר לראות את שולי הפרח: תפרחת של אחילוף היא מתחל (עלה גדול) העוטף שזרה (מעין ציר, במקרה שלנו הוא דק כמו חוט) שעליה נמצאים הפרחים.
סימנתי אותם כדי שיהיה ברור: 

DSCN5649A

רק רגע,  ראינו את הקצוות של הפרח – אבל איפה הפרח עצמו? 

DSCN5654A

הפרח הזה הוא תת קרקעי!
כדי לראות את הפרח, חשפתי את החול סביבו – המתחל יוצר מעין כד. 

DSCN5637

כמו ברבים ממשפחת הלופיים, הפרחים עצמם חבויים על השזרה בתוך המתחל. הדרך היחידה לראות אותם היא על ידי חיתוך הפרח, מה שלא עשיתי כמובן.
ברשימת האחילוף הקטן הראיתי אחילוף שנחתך למטרות לימודיות, ואפשר לראות שם איך הפרחים מסודרים על השזרה.
אחרי שהסתכלתי ועל האחילוף הזעיר צלמתי את הפרחים – כיסיתי אותם בחזרה. 

DSCN5637A

האחילוף הזעיר הוא מין נדיר בסכנת הכחדה – ידועים בסך הכל שלושה אתרים בנגב בהם הוא גדל, ועוד כמה במצרים. 

DSCN5644

האחילוף הזעיר הוא באמת זעיר – צלמתי אותו ליד מטבע, בשביל שאפשר יהיה להבין כמה הוא קטן: 

DSCN5661

בארץ גדלים חמישה מינים של אחילוף, ארבעה מתוכם כבר סקרתי – והשנה, אחרי שהצלחתי לפספס את הפריחה של ארבעתם – סוף סוף פגשתי את האחרון! 

DSCN5662

אמנם הוא פחות מרשים מהאחילופים האחרים, אבל הוא באמת צמח מיוחד. וזעיר. ודי קשה לאתר אותו… 

DSCN5656

כשסיפרתי על מיני האחילוף האחרים הגדלים בארץ, סיפרתי על מנגנון ההאבקה שלהם – הם מושכים זבובים ויתושים וכולאים אותם בגוף הפרח על להאבקה.
אצל האחילוף הזעיר, אמנם יש לפרח פתח קטן על פני החולות – ובכל זאת, רוב הצמח חבוי מתחת לפני הקרקע, ותהיתי מי מאביק אותו. 

DSCN5657

פעמים רבות, כשהפרח קטן במיוחד – זה מעיד על אבולוציה שפעלה לכיוון האבקה עצמית.
הלא מטרת הפרחים היא למשוך מאביקים. אבל אם המאביק הוא הרוח, או אם מתרחשת האבקה עצמית – אין צורך להשקיע אנרגיה ביצירת פרח גדול. ובאמת, במאמר "על האחילוף" באתר כלנית החדש והמצוין, כותב פרופ. שמידע שאצל האחילוף הזעיר מצאו שיש האבקה עצמית. מה שנקרא "אם אין אני לי, מי לי?!" 

DSCN5660

את התמונות צלמתי בחולות ממשית, בתאריך 15.12.2014
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

DSCN5665