סתוונית בכירה – Colchicum troodi

הסתכלתי בבלוג שלי, לראות על אילו מפרחי הסתיו דילגתי – וגיליתי שבעצם מעולם לא הקדשתי רשימה מסודרת לסתוונית הבכירה.
היא אמנם ביקרה כאן פעמיים, אבל מעולם לא כנושא הרשימה – ובהחלט מגיע לה להיות כוכבת בפני עצמה.

 

הסתונית הבכירה היא מהראשונות שפורחות. אולי רק סתוונית הקליפות (מהנגב) מקדימה אותה. לרוב הן מתחילות לפרוח בערך באותו זמן.
בגלל זה קוראים לה סתוונית בכירה – היא הבכירה בין הסתווניות.

הסתוונית הבכירה פורחת בגליל העליון, וממשיכה צפונה דרך לבנון וסוריה ועד לטורקיה. מערבה מאיתנו אפשר למצוא אותה בקפריסין.

בעצם, שמה הלטיני הוא "סתוונית טרודי" – על שם רכס הרי הטרודוס בקפריסין, שם הוגדרה לראשונה.

הסתוונית הבכירה היא היסטרנטית – כלומר, היא פורחת בסתיו ללא עלים (העלים יצאו בחורף). היא מתחילה לפרוח כבר באמצע ספטמבר, ובשנים טובות ממשיכה עד דצמבר.

הנה העלים שלה, עם הפירות במרכז. לסתוונית הבכירה יש שושנת עלים צמודה לקרקע, עם 3-4 עלים רחבים מאד –

בניגוד לסתוונית היורה, שפורחת אחרי הגשם הראשון, הסתוונית הבכירה רגישה לאורך היום – ומתחילה לפרוח כשהימים מתקצרים.
לכן אפשר למצוא אותה פורחת גם בשנים בהן היורה מתעכב מאד.

הסתוונית הבכירה היא לרוב לבנה, אם כי פה ושם אפשר למצוא כמה ורודות יותר.

בניגוד לרוב אחיותיה – סתוונית התשבץ, סתוונית היורה, סתוונית ירושלים – שפורחות בבתה, כלומר בשטחים פתוחים ללא עצים – הסתוונית הזו מעדיפה את החורש, ותמצאו אותה לרוב בצל עצי אלון.
כיון שכך, קשה למצוא לה תאורה טובה… לפעמים אני אפילו נאלצת להשתמש בפלאש …

 

הפרחים הנובלים של הסתוונית נשארים ליד הפרחים הטריים שעדיין פורחים, כדי להגדיל את כתם הצבע ולמשוך חרקים.

עכשיו זהו סוף הפריחה של הסתוונית הבכירה – ניתן למצוא אותה עוד במערת פער ובעוד כמה מקומות בגליל העליון.
סתוונית היורה כבר פורחת יפה בכרמל ובחופו, וסתוונית ירושלים פורחת בהרי יהודה, הגליל והגולן.

את התמונות צלמתי בהר מירון ובמערת פער, בתאריכים 1.10.2012 וגם 28.10.2012
את העלים צלמתי ב3.4.2010, בשביל המנדטורי בעליה למירון.

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

סתוונית הנגב – Colchicum ritchii

לפני שבועיים בערך, טיילתי ב"גן איריס" ופגשתי שם את סתוונית הנגב.

גן איריס הוא גן בוטני קטן ויפהפה, ששוכן בכפר יהושע. מקום מקסים, ונקודת מקלט נוספת לצמחים נדירים ומיוחדים. את הגן הקים אילן טל, תושב כפר יהושע. בגן שלו צומחים צמחים נהדרים ומיוחדים.

המפגש עם סתוונית הנגב היה, בשבילי, משמח במיוחד – שכן מעולם לא פגשתי אותה. זו היחידה מבין סתווניות ארצינו שלא פגשתי עדיין (פרט למין אחד שלא נצפה כבר שנים רבות).

בטבע היא פורחת ברחבי הנגב – מתחילה לפרוח בסוף דצמבר, ופורחת לאורך ינואר ופברואר. 

הסתווניות פורחות בצבעי ורוד ולבן. בדרך כלל, לכל מין של סתוונית יש צבע שהוא הנפוץ יותר – למשל, סתוונית התשבץ בדרך כלל תהיה ורודה, ואילו סתוונית בכירה – לבנה. עדיין, יהיו גם יוצאי דופן.   

סתוונית הנגב פורחת לעתים בורוד, ולעתים בלבן. לפי "לקסיקון מפה" לצמחי ישראל של פרופ. שמידע, ככל שמדרימים – אחוז הפרחים הורודים יורד,  אבל (בניגוד למינים אחרים) אין צבע שולט בצורה מובהקת.

אחרי שפגשתי אותה בגן בוטני,  החלטתי שאני רוצה לחפש את הסתוונית גם בטבע! התחלתי לשאול ולחקור איפה לחפש אותה – ואמרו לי שבכל איזורי הלס. קו באר-שבע – ערד למשל.

אז החלטנו לנסוע לטייל בתל ערד. מעולם לא היינו שם, המדבר הוא איזור פחות מוכר לי. חיפשנו שותפים לטיול (בכל זאת, זהו טיול ארוך…) – ולשמחתי, מצאנו – גגג ומשפחתה שמחו להצטרף אלינו.

הטיול היה נחמד, הפיקניק אחריו – מקסים וטעים, וגולת הכותרת היתה שלוש סתווניות שמצאנו לצד כביש הגישה אל תל ערד.
העננצ'יק שלי והאקליפטוס של גגג הם כבר מכרים ותיקים, ומאד נהנים לטייל יחד – הם מתחילים לפטפט, ושוכחים את העולם סביבם…

הסתווניות שמצאנו בטבע היו רק לבנות – את הורודות שפה צלמתי בגן איריס. ובכל זאת, שמחתי לפגוש סוף סוף גם את הסתוונית הזו, בטבע.

הסתווניות הן פרחי סתיו – ישנם 65 מיני סתווניות בעולם, וכולם פרחי סתיו, או ראשית החורף. אצלינו בארץ, סתוונית הנגב "סוגרת" את עונת הסתווניות.

 

כשספרתי על סתוונית טוביה, הראיתי תמונה של אחד מעלי העטיף שלה – ובבסיסו היתה כוסית משוננת. בעצם זה נראה כמו שערות דקות וטורדניות.
כך סתוונית טוביה מגנה על הצוף מפני נמלים, שאינן מאביקות אותה – ומאפשרת גישה (וגמול – צוף טעים) לחרקים שכן יאביקו אותה – כמו דבורים.
אם תגדילו את התמונות כאן, ותסתכלו היטב – תראו שגם בבסיס עלי הכותרת של סתוונית הנגב ישנן שערות דקות – זהו מנגנון זהה, שנועד להגנה.

אבל כנראה אצל סתוונית הנגב המנגנון פחות יעיל – שכן ראינו הרבה נמלים על שלוש הסתווניות שפגשנו ליד תל ערד…

 

התמונות צולמו:
ב"גן איריס" בכפר יהושע, 29.12.2011
ובכביש הגישה אל תל ערד, 7.1.2012

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

 

 

 

 

בצלציה ארץ-ישראלית – Androcymbium palaestinum

את הרשימה הזו כתבתי במקור לפני שנה, אבל לא הספקתי לפרסם אותה בזמן: הבצלציה פורחת בינואר ופברואר, ועד שהגעתי אל הרשומה – כבר הגיע אמצע חודש מרץ.

אבל כטיבם של חודשי השנה, חודש ינואר חזר, ובנוסף אתמול פגשתי בצלציה, בטיול שהצטרפתי אליו ברגע האחרון. לכן אני מפרסמת היום את הרשומה הזו.


לפני שנה, הראיתי את הרומוליאה שדומה מאד לכרכום. הפעם אני מספרת על פרח שדומה מאד לסתוונית.

הפרח שלי היום הוא בצלציה ארץ-ישראלית.

  

והשם הזה מספר לנו המון על הפרח… רק שכל מה שהוא מספר – לא מדויק:
בצלציה – ה"בצל" מרמז שיש לצמח בצל. ובכן… זהו גיאופיט. אין לו בצל, אבל יש לו פקעת.
ציה – זה מדבר. הבצלציה אמנם נוטה לגדול במדבר – אבל לא מתביישת וממשיכה גם לאיזורי ספר-המדבר, כמו בקעת הירדן – ואפילו חודרת למורדות רמת הגולן.
ארץ-ישראלית – הבצלציה הזו אמנם הוגדרה בתחומי א"י, אבל היא תת-אנדמית. כלומר, היא מיוחדת לא"י, לסיני, ולמערב ממלכת ירדן.

הבצלציה אינה זקוקה לאדמה רבה, ולכן אפשר למצוא אותה ב"עציצים" מקסימים בסדקי סלעים, כמו למשל כאן:

אחד ההבדלים הבולטים בין הבצלציה לסתוונית הוא בצבעוניות – אצל הסתוונית, עלי הכותרת של הפרח נוטים להיות בעלי גוון אחיד – בין ורוד ללבן. אצל הבצלציה, הם לבנים עם עורקים ורודים-בורדו

בעולם, רוב מיני הבצלציה מתרכזים בדרום אפריקה. אפשר למצוא שם מינים מקסימים, בצבעי בורדו וורוד.

ובקשר לשם הלטיני… אין קשר בין השם העברי ללטיני. חיפשתי מה משמעות השם הלטיני… אנדרוצימביום.
אנדרו – משמעותו גבר, או שייך לגבר.
צימביום הוא ספל, או בעל צורת ספל.

אז מה בעצם משמעות השם? כוס גברית? גבר בעל צורת ספל? אולי פשוט נקרא לה "ספל בירה" וזהו… נדמה לי שבירה נחשבת למשקה גברי אולטימטיבי, לא?
ומאיפה הגיעו לשם המוזר הזה? באמת שאין לי מושג.

 

הבצלציה פורחת באיזורים מדבריים ובספר המדבר. היא נראית כמו סתוונית בינונית (קטנה יותר מסתוונית התשבץ, אך גדולה יותר מסתוונית היורה) – עם הפספוס העדין על עלי הכותרת.

  

התמונות צולמו:
בנחל פרת, 25.1.2007
בגן הבוטני של אוניברסיטת ת"א, 5.1.2010
בנחל תלכיד-פיראן בבקעת הירדן, 9.1.2010
ובמורדות הגולן מול עין גב, 4.1.2012

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

   

סתוונית הקליפות – Colchicum tunicatum

אחרי חודש שלם שבו לא פרסמתי כמעט כלום, אני מנסה לחזור לפרסם, ומקווה לא להתקל בבעיות.

הרשומה של היום אמורה היתה להתפרסם באמצע אוקטובר, שאז פרחה הסתוונית הזו – אחת הראשונות שפורחות – סתוונית הקליפות.

סתוונית הקליפות פורחת בהר הנגב. מקומות טובים לפגוש אותה הם איזור שדה בוקר-מצפה רמון- בורות לוץ.

היא קטנה יותר מסתוונית היורה – גודלה דומה לזה של סתוונית טוביה , היא ורודה בהירה כמו סתוונית קצרת-עלים והיא היסטרנטית כמו סתוונית בכירה.

ולמי שלא זוכר (ואין לו חשק לעבור לרשימה על הסתוונית הבכירה) – צמח היסטרנטי הוא צמח שפורח בסתיו, ללא עלים, ואילו העלים יוצאים מאוחר יותר, בחורף. כמו החצב, למשל.
סתוונית היורה – הנפוצה – איננה היסטרנטית: היא פורחת לאחר הגשמים, והעלים יוצאים בד"כ יחד עם הפרח, או בהפרש של ימים מעטים ממנו.

ובקשר לשם – סתוונית הקליפות. הפקעת של הסתוונית הזו עטופה בקליפות, ומכאן השם. אבל אני לא מתכוונת לחפור אף אחת בשביל להוכיח את זה.
בפורום צמחי בר התפרסמה לפני חודש תמונה של הפקעת, שצלם פנק7 בערד.

  

הקליפות עוזרות לשמור על הלחות בפקעת – זהו אמצעי הגנה שקיים בכמה וכמה צמחי מדבר.

סתוונית הקליפות היא מהסתווניות הראשונות שפורחות –  הראשונה היא סתוונית בכירה, ומעט אחריה, וגם במקביל – צצה לה סתוונית הקליפות.

סתוונית הקליפות פורחת בספטמבר-אוקטובר, ולכן אם אתם רוצים לחזות בפריחה שלה בטבע, תאלצו להמתין עד לשנה הבאה.
מבחינתי, הסתוונית הזו – יחד עם החצבים, הסתוונית הבכירה והחבצלות – מסמלים את התקווה לשנה ברוכה בגשמים ומלאה בפרחים.

התמונות צולמו בבורות לוץ ובנחל ניצנה, בתאריכים 29.9.2007 ו-14.10.2011

מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.  

  

סתוונית טוביה – Colchicum tuviae

לא פרסמתי כמעט שבועיים – גם בגלל העומס הכללי, וגם בגלל מצב הרוח שלי, שעדיין בוער עם הכרמל.
אבל השבוע הייתי בהשתלמות רת"ם, ופגשתי פרח בפעם הראשונה, וזו בהחלט סיבה לרשימה.

   

אני שמחה להציג כאן פרח סתווי, קטן ועדין – ייחודי לארצנו – סתוונית טוביה.  צלמתי אותה במיוחד עם עט כקנה מידה – כדי שתראו כמה היא קטנה.
סתוונית טוביה גדלה במזרח הרי יהודה, במדבר יהודה ובצפון הנגב.

   

סתוונית טוביה נקראת על שם טוביה קושניר – שכבר הוזכר אצלי בבלוג מספר פעמים. טוביה מצא את הסתוונית הזו במדבר יהודה, והביא אותה אל נעמי פינברון – שהיא מומחית לסתווניות. היא בדקה ואישרה שזהו מין נפרד, ושונה – וקראה לו על שם טוביה קושניר, לאחר מותו בטרם עת. 

מה בעצם ההבדלים בין הסתוונית הזו לסתוונית היורה המוכרת לנו?

אני משערת שרוב הקוראים שלי יגידו שהדבר הבולט לעין הוא הצבע. ובכן… זו טעות. אמנם הסתווניות שאני פגשתי לבנות, ורוב סתווניות היורה הן ורודות – אבל זו לא אינדיקציה טובה, כי יש סתווניות יורה לבנות (ולא לבקניות), ומצד שני – סתוונית טוביה מגיעה גם לגוון ורוד.
אז בואו נסתכל לתוך הפרח:

 האבקנים – שעליהם ישנה האבקה הצהובה – הם שחורים. אצל סתוונית היורה הם צהובים. הפעם ההבדל בצבע כן רלוונטי, כי אין סתוונית טוביה עם אבקנים צהובים. אבל… אצל סתוונית היורה נמצאו פרטים עם אבקנים בצבעים אחרים.
חוץ מזה, גם לסתוונית החרמון יש אבקנים שחורים, ולעתים גם לסתוונית הנגב.
נמשיך להסתכל בתוך הפרח:

שימו לב שמתחת לאבקנים יש משהו שבמבט מרחוק הייתי מכנה אותו כ"בלגן של שערות וזיזים"… את זה אין לסתוונית היורה. אף פעם. גם לא לסתוונית החרמון.

מה שאנחנו רואים פה, זה מנגנון הגנה מתוחכם שפיתחה סתוונית טוביה בפני גנבים!  הסתוונית היא פרח שפורח צמוד לקרקע. ועל הקרקע מסתובבות נמלים. הנמלים לא מאביקות את הסתווניות, אבל הן תשמחנה לקחת את הצוף (המועט) של הסתווניות.
לכן, הסתווניות דאגו לשמירה.


הצוּפָנִים של הסתוונית – הבלוטות שמייצרות את הצוף – נמצאים בבסיס האבקנים. לסתוונית יש ששה אבקנים, וששה צופנים. כל צוּפָן נמצא בבסיסו של אחד מעלי הכותרת.  הסתוונית צוֹפנת את הצוּפן בכוס זעירה, שאותה היא מקיפה בזיזים זעירים- מעין שיניים.
אם מפרקים את הפרח (למטרות לימודיות, פרופ. שמידע עשה זאת במהלך ההשתלמות) זה נראה כך:  כאן רואים עלה כותרת עם חצי מה"כוס" המשוננת שבה צפוּן הצוּפן :

אצל סתוונית טוביה, מנגנון ההגנה הזה מופעל על כל ששת הצופנים. אצל סתוונית הנגב – הוא מופיע רק בשלושה מהצופנים.
באוניברסיטה העברית נערך ניסוי: הם גידלו סתווניות טוביה, ובעדינות חתכו את הזיזים הללו מהסתווניות. הם עקבו אחר הנעשה, וגילו שלסתווניות החתוכות נכנסו נמלים, לקחו את הצוף – והסתווניות לא הואבקו. סתווניות שלא נפגמו – הצליחו לשרוד, הואבקו, והגיעו לשלב הפרי.

ודאי תשאלו למה המנגנון היעיל הזה לא מופיע אצל כל הסתווניות? ובכן…. אני לא יודעת. את כל מה שסיפרתי פה שמעתי בהשתלמות רת"ם, מפי פרופ. אבי שמידע.

 

התמונות צולמו במישור אדומים, במסגרת השתלמות רת"ם, 16.12.2010 

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.  

 

 

סתוונית קִצְרת-עלים – Colchicum brachyphyllum

אוף, הזמן נוזל לי מבין האצבעות… עוד לא גמרתי עם מבשרי הסתיו – וכבר פורחים פרחי החורף: נרקיסים, רקפות – קיבלתי כבר דיווח על כלניות ראשונות!
מצד שני, הגשם ממאן להגיע – וזה אומר שעונת הפריחה עלולה שוב להיות מוקדמת ומקוצרת. אני מתגעגעת לגשם., והפרחים זקוקים לו.
 

 
אבל אני לא ארוץ, אלא אמשיך לפי התכניות שלי: יש לי כרגע כמה וכמה רשומות "בתכנון". כמו שגידי גוב שר – (מלים של אהוד מנור, לחן של רמי קליינשטיין)
 
קח אותו לאט את הזמן
העולם עוד יחכה בחוץ
קח עוד שאיפה מן הזמן
שתי דקות לפני ההתפכחות.

 

 
והתכניות שלי מחזירות אותי לעמק מן בחרמון. במורדות העמק פורחת סתוונית החרמון, שהראיתי כבר. אבל בתחתיתו יש אחו ירוק ונפלא, ושם פורח מין אחר של סתוונית –
סתוונית קצרת-עלים.
 

 
קצרת-עלים, פשוט כי העלים הירוקים שלה אכן קצרצרים מאד.
 

 
הצבעוניות של הסתוונית הזו מאד מעניינית – צבע עלי העטיף נע מלבן לורוד. והם קצת "פרועים" – לא מסודרים, יש להם מין "אופי".
 

 
כל התמונות צולמו בעמק מן בחרמון, 7.11.2008
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.
 

 

סתווניות משוגעות

אני חושבת שלא כולם ראו את סתוונית החרמון שפרסמתי לפני כמה ימים… התפוז   לא שלח הודעות. אז אני מפנה אתכם, ומזמינה אתכם לקרוא ולהגיב…
הפעם אני רוצה להראות תמונות של אנומליות שנתקלתי בהן.
לפרחים של משפחת השושניים, באופן עקרוני – כמשתמע משמם, יש ששה עלי כותרת וששה אבקנים לכל פרח.
 
אם, למשל, תבדקו את הסתווניות, השומים והחצבים שכבר פרסמתי פה – תראו שזה נכון לכולם.
אבל… פה ושם יש שונות. אנומליה. לפעמים זה מתבטא בצבע, לפעמים בצורת הפרח.
ואז מוצאים, במצוק הארבעים, בין שלל סתוונית היורה ורודות מחייכות – אחת לבקנית:

זו סתוונית היורה, לבנה לגמרי, שצלמתי במצוק הארבעים, 1.12.2007.
 
דוגמא חביבה אחרת, היא סתוונית היורה עם שמונָה עלי כותרת ושמונָה אבקנים:
 

מקסים, נכון? אותה פגשתי במעין צבי (כשבאתי לחפש נרקיס אפיל) ב18.11.2006
הנה עוד תמונה שלה, מזוית אחרת:
 

אבל שמונה עלי כותרת זה ממש לא מספיק לנו. איך אומרים, the more – the merrier !
הנה סתוונית היורה, עם לא פחות מעשרה עלי כותרת ועשרה אבקנים!
 

אותה פגשתי בירידה לחורשת הארבעים, השנה – 1.11.2008
 
ולא רק סתוונית היורה. הנה למשל, פרט עדין ויפהפה של סתוונית החרמון, עם שבעה עלי כותרת ושבעה אבקנים:
 

 
אותה צלמתי בעמק מן, 7.11.2008
הנה היא שוב, מזוית אחרת – עם אחותה הקטנה מבצבצת בצלה:
 

 
כתמיד, מוזמניים להקליק על התמונות ולהקיש על F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

סתוונית החרמון – Colchicum antilibanoticum

 מה חשבתם, שבחרמון פורחות סתווניות יוֹרֶה רגילות????
החרמון מיוחד בצמחיה שלו, ואמנם יש פרחי חרמון שפורחים במקומות אחרים בארץ – אבל יש המון פרחים מיוחדים.
 למשל, סתווניות.

 זו סתוונית החרמון. היא קטנה – אפילו קטנה יותר מסתוונית היורה, לבנה, עדינה, ועם אבקנים חומים כהים.

ויש לה ריח טוב! רק מה, בשביל להריח אותו, צריך להשתרע על הקרקע, לרדת נמוך עד אליה – ולהריח.
 

 סתוונית החרמון פורחת… בחרמון. אנחנו פגשנו אותה בעמק מן, במורדות העמק.
בתחתית העמק – באחו – החליפה אותה סתוונית קצרת עלים – אבל זו תהיה כבר רשימה נפרדת.

שמה הלטיני של סתוונית החרמון הוא "סתוונית מול הלבנון" – בעצם, החרמון משתייך לרכס הרים שממשיכים צפונה בסוריה, ונקראים הרי מול הלבנון. הסתוונית הזו פורחת בהרים הללו. אבל כאן, אצלינו – זו סתוונית החרמון.

כל התמונות צולמו במורדות עמק מן בחרמון, 7.11.2008

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

סתוונית היורה – Colchicum stevenii

 
היורה חלף, ואפילו נהנינו ממנו. ואם היורה ירה – מיד צריך לחפש את הפרח המסמל את הסתיו יותר מכולם – סתוונית היורה.
 
אז יצאנו לנו אל מצוק הארבעים – והעיניים זהרו בורוד.
 

 
כבר בתחילת הירידה לחורשת האלונים הקדושים היה משטח ורוד ונפלא. ובהמשך – החגיגה רק התגברה. סתווניות חיכו וקרצו אלינו מכל כיוון ועבר.
 

 
בבודדים, בזוגות ובמקבצים. עדינות ונחמדות.
 

 
אם מסתכלים עליהן מלמעלה, נראה כאילו הן ממש מחיכות אלינו – אני תמיד חייבת לחייך אליהן בחזרה…
 

 
הפקעת של הסתוונית מכילה רעל – הקרוי "קולכיצין". (ושמה הלטיני של הסתוונית – קולכיקום, מאותו מקור). ברעל הזה משתמשים גם לרפואה – מפיקים ממנו תרופות שונות.
 

 
המקור לשם – הוא איזור ושמו קולכיס בצפון תורכיה, לחוף הים השחור. היוונים הכירו את תכונותיו הרעילות של הפרח, ולפי המיתולוגיה היוונית, הסתוונית היתה אחד הצמחים בהם השתמשה מדיאה המכשיפה, שגרה בקולכיס, התאהבה בגיבור יאסון ועזרה לו להשיג את גיזת הזהב.
 

 
בספרו של עזריה אלון "77 שיחות על טבע" כתוב שלסתוונית קוראים גם "בָּר-יוֹרֶה"
אני פשוט אוהבת לראות אותן מציצות בין הסלעים במצוק – כמו עציצים קטנים ומקסימים שנוצרו שם באופן טבעי.
 

 
כל התמונות צולמו במצוק הארבעים בכרמל, 1.11.2008
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.
 

 

עוד משובצות, וקצת שירה.

יש לי חשק לעוד כמה סתווניות, עם רמז לחלמוניות.
ותמיד טוב לקרוא קצת לאה גולדברג, אז אני משלבת –

סְתָו בָּהִיר מאת לאה גולדברג


 

א

סְתָו יְפֵה-תַּפּוּחִים, בְּחִיּוּךְ בַּיְּשָנִי

מְזֹהֶרֶת אֲרֶשֶׁת פָּנָיו הַבְּרִיאָה.

כְּשִׁנַּי נַעֲרָה בֵּין שִׂפְתֵי הַשָׁנִי

מַבְהִיקִים הַיָּמִים בֵּין זְרִיחָה לִשְקִיעָה.

 

אֲדָמָה כַּפְרִיָּה שֶׁהָיְתָה לָהּ עֶדְנָה,

שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָתַיִם קִשּׁוּט סוּדָרָהּ,

בִּזְרוֹעוֹת צוֹהֲלוֹת הִיא נוֹשֵׁאת פְּרִי בִּטְנָהּ

בְּחֻצְפָּה חִנָּנִית בִּתְמִימוּת יְהִירָה.

 

לִפְנוֹת עֶרֶב עוֹמֶדֶת מוּל שְׂדוֹת הַתִּלְתָּן

בַּאֲוִיר יְרַקְרַק וְצוֹנַן וְצָלוּל

גְעִיַּת הַפָּרוֹת הַחוֹזְרוֹת לְרִפְתָּן

כְּמִזְמוֹר אַהֲבָה שֶׁל אֱלוּל.

ב

כְּכָל אֲשֶׁר יִקְצַר, כֵּן יְרֻכַּז

בִּצְלִילוּתוֹ, בְּרֵיחַ פְּרִי וָגֹדֶשׁ

יוֹמוֹ שֶׁל סְתָו, וְהוּא בָּהִיר וָעַז

כְּמוֹ חָרוּז שָׁנוּן בְּזֶה הַחֹדֶשׁ.

 

כָּל תַּמְצִיתוֹ בְּרַעַד שֶׁל חַלּוֹן

מֵהֵד אַגָּס נוֹשֵר בֵּין הָעַרְבַּיִם,

אוֹ בְּעָלֶה זָהׁב שֶׁל עֵץ אַלּוֹן

אֲשֶׁר גִּידָיו יְרַקְרַקִּים עֲדַיִן.

 

וְלִפְרָקִים תִּטְעַם אֶת טַעֲמוֹ

אֲשֶׁר בְּצִנָּתוֹ יַסְתִּיר חֻמּוֹ

וּבְחֻמוֹ – קְמִילַת גַּנִּים דּוֹעֶכֶת.

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא. התמונות צולמו ברכס בשנית, 14.10.2008

סתוונית התשבץ – Colchicum feinbruniae

הבטחתי סתווניות? הבטחתי. והנה אני מקיימת.
סתוונית התשבץ – אם אני לא טועה, היא הגדולה מבין הסתווניות בארץ. והיא אכן גדולה. פרח ממוצע הוא בגודל של 10 ס"מ, וכמובן, יש גדולים יותר.

אז בטיול שלנו לרכס בשנית פגשנו המון המון סתווניות – סתוונית התשבץ המקסימה והמיוחדת. השם בעברית הוא כמובן בגלל המשבצות העדינות המעטרות את עלי הכותרת שלה.

השם הלטיני – פיינברוניאה – הוא ע"ש פרופסור נעמי פיינברון, שהיתה מראשוני הבוטנאים בארץ. היא אחת מאילו שכתבו את ה"פלורה פלסטינה" (התעוד הבוטני המקיף ביותר של צמחית ארץ ישראל) , והיא היתה מומחית בעלת שם עולמי לסתווניות.

ברכס בשנית יש ריכוז גדול שלהן, לאורך כל המסלול הן פורחות – פשוט צריך לפקוח עיניים ולחפש ורוד. הן נפלאות כולן…  

עוד דבר המאפיין את הסתווניות הוא "הפרסומת". הן אוהבות לגדול בגושי פריחה. פרח שכבר הואבק ונבל, צונח על הקרקע ונשאר צבעוני ובולט ליד אילו שעדיין פורחים. כך הן בולטות יותר – כגוש ורוד – והחרקים מזהים אותן בקלות יותר. כל הפרחים יחדיו – הפורחים והנבולים – הם מעין שלט פרסומת לחרקים: "בואו בהמוניכם! מבצע! רק היום!"

כרגיל, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש על F11 על מנת לראותן בגודל מלא.
כל התמונות צולמו ברכס בשנית, 14.10.2008

שנה טובה עם סתוונית


שנה טובה לכל קוראי, מכרי, ידידי, ודורשי שלומי
אני מאחלת המון בריאות, המון אושר
ברכה שהרבה זמן לא ברכתי, אבל הפעם אני מברכת עם כוונה מיוחדת –
תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.

השנה שעברה לא היתה קלה לי, מהרבה בחינות. והסוף שלה היה קשה במיוחד.
אנחנו מתחילים שנה חדשה, עם תקווה להרבה בריאות, והצלחות.
וברכת שנה טובה אחת מיוחדת מכל הלב לאבא שלי. השנה לא נוכל לעשות זאת, אבל  אני מאחלת לך שבשנה הבאה נוכל לנסוע ביחד לראות את הסתווניות פורחות.

אני מצרפת לכבוד השנה החדשה סתווניות – סתוונית בכירה, פרח גדול ויפהפה שפורח במירון.
כל התמונות צולמו השנה (19.9.08) ובשנה שעברה (13.10.07) בשביל פסגה, הר מירון.

בניגוד לסתוונית היורה המוכרת, הסתוונית הבכירה היא היסטרנטית – כלומר, פורחת בלי קשר לגשמים, אלא לפי תאריך (כנראה לפי אורך היום) וללא עלים (הם יוצאים כמה חודשים מאוחר יותר) וחוץ מזה – היא לבנה. יש לפעמים גוון ורדרד, אבל בעקרון היא צחה ולבנה.

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות  ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.