שלושה פרחים מפראג

היום אני מספרת על שלושה פרחים מיוחדים שפגשתי בפראג. 

הראשון הוא פרח נהדר ממשפחת הרקפתיים, וכבר זמן רב רציתי לפגוש אחד ממיני הסוג הזה – בכור אביב. 

בכור אביב (Primula) הוא הסוג שעל שמו נקרא השם הלטיני של כל משפחת הרקפתיים (Primulaceae). יש כ-500 מינים שונים של בכור אביב ברוב חצי הכדור הצפוני – אצלינו הם לא פורחים. 

בכור האביב שפגשתי הוא Primula veris – משמעות השם הלטיני היא "בכור-אביב אביבי" – שזה בהחלט שם משעשע. 

והם נראים יפה על רקע הקברים בבית הקברות היהודי הישן. 

את המין הבא פגשתי בערוגה של נורית הלב

התקרבתי לבדוק אותו – הריח הסגיר מיד מה זה הצמח הזה: שום. אבל שום אחר מכל מה שהכרתי. 

זהו Allium paradoxum – תרגום השם הוא "שום מוזר" – וזה בהחלט שם הולם. 

כל פרח, לאחר הפריחה, הופך לבצלצול (או כמה בצלצולים) – וממנו הגבעול ממשיך, לפרח נוסף – שהופך לבצלצולים – וכן הלאה….  זה בהחלט מעניין לראות אותם. 

השום הזה פורח בר באיראן ובהרי הקווקז. באירופה הוא נמצא כצמח גינון, ולעתים פולש לטבע. 

את הפרח האחרון פגשתי על גבעת פטז'ין – ערוגה קטנה ופורחת בתכלת: 

זוהי פושקיניה – Puschkinia scilloides – השם המלא הוא פושקיניית בן-חצב, בגלל הדמיון הכללי לפרחי בן-חצב

הפושקיניה נקראת כך על שם פושקין – אבל לא על שם המשורר הרוסי הידוע, אלא על שם הברון אפולו מוסין-פושקין, שהיה כימאי ואספן צמחים בן המאה ה-18 והוביל משלחת איסוף צמחים להרי הקווקז. 

כלומר, גם הפושקיניה הזו היא בעצם מין מהרי הקווקז, ובאירופה היא צמח גינון בלבד. 

הפושקיניה בעבר נחשבה כבת משפחת השושניים, אך כשהמשפחה פוצלה – היא הועברה אל משפחת האספרגיים, תת-משפחת החצביים. 

את התמונות צלמתי בפראג, בתאריכים 4-8/4/17. 

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

 

 

מודעות פרסומת

נץ-חלב הררי – Ornithogalum montanum

dscn6024

השנה, כנראה כיוון שהגשמים התאחרו, גם הפריחה מתאחרת. עוד לא קיבלתי דיווח על פריחת איריס הארגמן (והוא אמור להתחיל לפרוח בימים אלו), הרקפות רק מתעוררות, כלניות ראשונות – אפילו הדבורנית השחומה שבדרך כלל פורחת בדצמבר – התעוררה באיחור. 

dscn9847

כך הגעתי אל פרח שבד"כ מתחיל לפרוח בדצמבר והשנה רק התחיל לפרוח: נץ-חלב הררי.

img_6273

על משמעות השם "נץ-חלב" והקשר שלו לשם הלטיני – "חלב ציפורים" כבר דיברתי כשהצגתי נץ-חלב שעיר, שהוא הרבה יותר נדיר מנץ-החלב ההררי. אתם מוזמנים להעיף מבט שם. 

dscn9816

נץ החלב ההררי הוא הראשון מבין נצי-החלב שפורח – יחד עם נץ חלב-אזמלני שמתחיל באותו זמן בגולן.

dscn6026

בארץ הוא גדל בהרים באזור הים תיכוני – גליל, כרמל, שומרון ויהודה. 

dscn3763

תפוצתו בארץ תואמת לתפוצתו בעולם: הרים (לא מאד גבוהים) סביב הים התיכון. אפשר למצוא אותו בהרים בכל דרום אירופה.

dscn6011

אחד הדברים החביבים עלי בפרחי נץ-חלב הוא הפס הירוק בצד התחתון של עלי הכותרת. 

dscn6020

הפס כאן לא מאד בולט – יחסית, למשל, לנץ-חלב צרפתי שיפרח עוד מעט – אך הוא קיים. 

dscn3772

נחמד לפגוש נץ-חלב נמוך בשדה של ציפורני-חתול מצויות: 

dscn6025

דצמבר-ינואר זו עונה עם פריחה מעטה יחסית, ולכן גם מעט פרפרים. הצבעוני השקוף מתחיל לרחף בעונה הזו, והוא מאד אוהב פרחי נץ-חלב: 

img_6304

וכמובן, לפגוש מסלעה של נצי חלב ככה בטיול זה משובב נפש: 

dscn3762

לנץ החלב יש שחלה עילית: השחלה היא ה"כדור" הירוק במרכז הפרח. עלית – כלומר, מעל גובה עלי הכותרת. זו אחת הסיבות שכאשר סיווגו את הפרחים לסוגים ולמשפחות – סיווגו אותו למשפחת השושניים. 

dscn3755

כיום, נץ החלב הועבר ממשפחת השושניים למשפחת האספרגיים.  משפחת השושניים חולקה ל-9 משפחות שונות, לחלקן אין נציגים בארץ.
במשפחת השושניים נותרו השושן, הצבעוני, הגביעונית והזהבית.
הסתוונית והבצלציה הועברו אל משפחת הסתווניתיים.
העירית, העריוני והעריר הועברו אל משפחת העיריתיים
הקיסוסית – למשפחת הקיסוסיתיים
והשומים – צורפו אל משפחת הנרקיסיים.
שאר נציגי המשפחה בארץ עברו למשפחת האספרגיים: אספרג, יקינתון ויקינתונית, כתריים, מצילות, זמזומית וכדן  – וגם חצב, בן-חצב ונץ-חלב – שפחות ברור לי איך הם משתייכים לאותה קבוצה. אצל היקינתון וחבריו הפרח נראה כמו חצוצרה – עלי הכותרת מאוחים. ואילו אצל החצב, בן-החצב ונץ החלב – הפרח פתוח ממש כמו אצל העירית, למשל. 

הפתרונות לאנשי ה-DNA… 

dscn3752

את התמונות צלמתי:
בכוכב יאיר בתאריכים 11.1.2014 וגם 11.12.2015
בגליל התחתון בתאריך 18.12.2014
וברמת הנדיב, בתאריך 7.1.2017

img_6307

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

dscn3749

 

שנה טובה, תשע"ז

newyear02

עוד שנה חלפה, ואני חוזרת אל אחד הפרחים החביבים עלי – החצב המצוי. 

dscn9570

החצב תמיד מסמל בעיני תקווה. בסוף הקיץ החם, כשכל מה שאני רוצה זה מזגן או גשם, פתאום צצים החצבים – גדולים, מרשימים בגובה מטר וחצי, מתריסים נגד החום העז ומזכירים שעוד מעט יגיע הסתיו – ואחריו גם החורף. 

dscn9555

ולכן, לכבוד ראש השנה החצבים מתאימים לי, ואני שמחה מאד לפגוש אותם. 

dscn9583

השנה נסעתי לפגוש אותם בערד, בנחל טביה. הנחל ידוע בכמות החצבים הפורחים בו, ומאד נהנינו לראות את המדרונות המלאים חצבים.

dscn9561

אבל אנחנו לא היינו היחידים שבאו להנות מהחצבים. בין הפרחים, בנוסף לדבורים ולצרעות שראינו פעמים רבות – היו כמה וכמה ציפורים! 

dscn9578

לא הופתענו לראות צופיות (Cinnyris osea) – הלא ידוע שהצופית ניזונה מצוף פרחים. ממנו היא קיבלה את שמה. ראינו כמה צופיות נקבות מרחפות בין החצבים, ועוצרות ללגימת צוף. 

dscn9571

לפני 100 שנים, הצופיות היו מאד נדירות בארץ – הן הסתובבו רק בנאות מדבר בדרום. אבל עם התפתחות הארץ, ושתילה מרובה של עצים בעלי פריחה – הן הרחיבו את תפוצתן, והיום אפשר לפגוש אותן בכל הארץ. 

dscn9579

בנוסף לצופיות היו גם ציפורים אחרות – ובעזרת שי אגמון מדף הצפרות בפייסבוק קיבלתי זיהוי לציפורים האחרות: עלווית אפורה. 

dscn9560

העלווית האפורה (Phylloscopus trochilus) היא ציפור שיר נודדת – את החורף היא מבלה באפריקה, ואת הקיץ – באירופה. אצלינו היא חולפת בסתיו ובאביב. 

dscn9562

היא נקראת "עלווית" כי בד"כ היא אוהבת לחיות בין עלי העצים. אבל… בערד אין כל כך חורשים ויערות. אז אנחנו פגשנו אותה ב"יער" החצבים. 

dscn9563

כבר כתבתי בעבר על העלווית – לפני 8 שנים פגשתי אותה בשמורת בני ציון, שגם היא לא מיוערת כל כך. 

dscn9564

העלוויות נודדות למרחקים מרשימים – רוב העלוויות בארץ מגיעות מצפון אירופה, אבל חלפו בארצנו גם עלוויות שבילו את הקיץ בסיביר, ונדדו דרומה לאזור טנזניה באפריקה. 

dscn9556

אפילו בולבול צהוב-שת (Pycnonotus xanthopygos) פגשתי על החצבים, אבל הוא רק נח לרגע על חצב עמוס פירות, והמשיך לו בדרכו. 

dscn9581

אז יחד עם הבולבול, העלוויות והצופיות, וכמובן עם תקוות החצבים – 

dscn9565

רציתי לאחל לכל קוראי הבלוג שלי שנה טובה ומאושרת, 

dscn9567

שתהיה מתוקה כמו צוף, קלילה כמו ציפור ויפה כמו חצב בשיא פריחתו!

dscn9568

את התמונות צלמתי בנחל טביה בערד, 9/2016. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

newyear01

 

 

 

 

הסתיו קרב ללב

את אמרת לי תן לי
מפירות הקיץ המתוקים
לילה כבר עולה.
הסתיו קרב ללב
מלא בריח פרדסים
לילה כבר עולה.

עולה על הפרדסים
מאיר לי שמי כוכבים
מראה לי את הדרכים
אלייך…

DSCN6448

אני מפסיקה לרגע את הדיווחים מלונדון, בשביל צילומי אווירה: חבצלות עם הירח רגע אחרי השקיעה בחוף נחשולים (עם ובלי פלאש), וחצבים עם הירח בלילה על הגג שלי.

night

וכאן המקום להזכר שכבר סוף אוגוסט, ולקוות שהסתיו יבוא מהר – ויהיה קריר ונעים, ושהחורף יגיע ויהיה מלא גשמי ברכה.

סוף קיץ נעים לכולם!

DSCN6452

את החבצלות צלמתי בחוף נחשולים, בתאריך 25.8.2015
את החצבים – בכפר סבא, 28.8.2015
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

הכותרת והציטוט הן מהשיר הזה:

אבל חשבתי גם על זה:

נץ-חלב שעיר – Ornithogalum neurostegium

DSCN9545

לא ברור לי איך מעולם לא סקרתי אף אחד מבני הסוג נץ חלב… אבל זו בהחלט עובדה. 

DSCN9524

כנראה הגיע הזמן לשנות את זה. ואם כבר, אפתח בסקירה של אחד הפחות נפוצים – נץ חלב שעיר. 

DSCN9520

נץ חלב הוא גיאופיט (כלומר, צמח רב שנתי בעל בצל או פקעת – במקרה הזה, בצל). נץ החלב השעיר גדל בהרים באזורים סלעיים – בעיקר בהר הנגב ובגליל. 

DSCN9517

יש לו פרח שנקרא "פרח נכון" – בעל כמה צירי סימטריה. לפרחים יש פס ירוק בצד התחתון של עלי הכותרת. 

DSCN9518

הוא נקרא שעיר בגלל שעירותם של העלים שלו – דבר שאפשר לראות יפה בתמונה הבאה: 

DSCN9516

תהיתי לגבי השם. נץ-חלב. הוא דומה, אבל לא מספיק דומה – לשם הלטיני – Ornithogalum. משמעות השם הלטיני היא "חלב ציפורים".  איך הגיעו מחלב-ציפורים אל נץ-חלב?! 

DSCN9515

מייק לבנה מספר, שהשם "נץ-חלב" נזכר בתלמוד בתור צמח הגדל בארץ. כנראה כשחיפשו שמות עבריים לצמחים, הגיעו למסקנה שהדמיון בין "חלב ציפורים" לבין "נץ-חלב" מספיק גדול בשביל לקרוא לפרח בשם זה. 

DSCN9513

כמובן, אין לנו הוכחות אם הכוונה בתלמוד היתה לפרח הזה או לפרח אחר. 

DSCN9511

הנוצרים בכלל קוראים לכל מיני נץ החלב Star of Bethlehem – הם מקשרים אותם לבשורה על לידת ישו. 

a29

אני פגשתי אותו בהר הנגב, ולא סתם: משקיף על קרני רמון, מעל מכתש רמון. 

C25

זה היה טיול נהדר, ופגשנו בו כמה פרחים מאד מיוחדים מהנגב – 

B34

זהו זקן-תיש מדברי, מין נדיר בסכנת הכחדה, עם פרחים גדולים ויפהפיים 

B21

את התמונות צלמתי בהר הנגב – בור חמת, נחל ניצנה ומעבר ערוד; בתאריך 26.3.2015
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

a28

 יום עצמאות שמח לכולם! צאו לטייל – אך אספו את הלכלוך אחריכם! בואו נפסיק ליצור מחזות כמו ברשומה הזו של מוטי!

C24

שום הנגב – Allium rothii

a33

אני ממשיכה עם מין נוסף של שום שפגשתי רק לאחרונה: שום הנגב. 

a35

שום הנגב, כמו שאפשר לראות בתמונות, הוא שום יפהפה בעל עלים מרשימים ועלי כותרת לבנים, אך את עיקר תשומת הלב תופסים הצלקת והאבקנים שצבעם צבע בורדו עמוק. 

a36

כאן גם אפשר לראות למה התכוונתי ברשימה הקודמת, כשכתבתי על "שחלה עילית":  השחלה (שבעצם מתחילה להתפתח לפרי) היא הכדור הבורדו במרכז הפרח. אפשר לראות שעלי הכותרת והאבקנים מתחילים מתחתיה. 

a38

סיפרתי שבעולם יש כ-1,200 מינים שונים של שום. כדי לעדן את החלוקה, חילקו את הסוג לסקציות. סקציה היא קבוצה של חלק מהמינים באותו הסוג – מינים קרובים זה לזה מבחינה מורפולוגית וגנטית. 

a39 

כבר סיפרתי בעבר על סוג אחר שחולק לסקציות – האיריס.  למשל, איריסי ההיכל הגדולים והיפים הם סקציה בסוג איריס. 

a34

את השומים חילקו לשתים-עשרה סקציות שונות. לחמש מהן יש נציגים בארץ.
לכולן, כמובן, יש שמות לטיניים שלי (באופן אישי) די קשה לזכור. 

a40

ולכן בארץ נוהגים לקרוא להן על פי אחד המינים מהסקציה, לרוב – הנפוץ והבולט מין המינים. 

C61

אלו הן הסקציות –
סקצית Kaloprasum – לה יש נציג אחד בלבד בארץ – שום הגלגל – ולכן היא נקראת קבוצת שום הגלגל.
סקצית Allium – בעברית: קבוצת שום גבוה, וממנה הצגתי בבלוג את שום יריחו.
סקצית Codonoprasum – בעברית: קבוצת שום האבקנים, וממנה הצגתי בבלוג את שום האבקנים, שום סתווי והשום הצנוע.
סקצית Molium – בעברית: קבוצת שום משולש, ממנה הצגתי בבלוג את שום הכרמל.
סקצית Melanocrommyum – בעברית: קבוצת שום מזרחי, ממנה הצגתי בבלוג את שום תל אביב, שום אשרסון – וכעת גם את שום הנגב. 

A47

המאפיינים הבולטים של בני קבוצת השום המזרחי, אליה שייך שום הנגב, הם עלים רחבים ושטוחים בגובה הקרקע; גבעול עבה, והעובדה שלרוב אין להם את ריח השום האופייני. 

C57

שום הנגב גדל בארץ בעיקר בהר הנגב. הוא אוהב אזורים סלעיים – כמו שאפשר לראות מהתמונות – ונהניתי במיוחד לצלם אותו יחד עם ריבס המדבר: 

C58 

כשיורדים הגשמים הראשונים, מלבלבים עלי השום הרחבים. אחריהם עולה עמוד התפרחת, עם הניצן שנראה בהתחלה ככדור ירוק: 

C62

בתמונה הבאה אפשר לראות את השום מתחיל להפתח. העלה הירוק שעטף את הניצן מבהיר – זהו המתחל האופייני לכל המינים בסוג שום. 

C63

ואם כבר הזכרתי את ריבס המדבר היפהפה, שפורח ממש ליד השום – 

 c66

השנה הזדמן לי להגיע אל הריבסים פעמיים, בהפרש של שלושה שבועות. בראשית מרץ צלמתי ריבס מתחיל לפרוח מעל מכתש רמון – ממש מול קרני רמון: 

e001

ושלושה שבועות אחר כך, אותו צמח, פתוח יותר, בשיא הפריחה ואפילו מתחיל לחנוט פרי: 

e000 

את התמונות צלמתי בהר הנגב, בעיקר בבור חמת ובמעבר ערוד, בתאריך 26.3.2015
פרט לתמונת הריבס הצעיר, שהיא מתאריך 5.3.2015 

c65

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא! 

c64

 

 

 

 

שום צנוע – Allium desertorum

DSCN9592

בהשתלמות רת"ם האחרונה פגשתי פרח מיוחד, שמזמן רציתי לפגוש: שום צנוע. 

DSCN9599a

פגשתי אותו במורדות נחל תמרים, ממש מעל ים המלח. ניסיתי לצלם את השום כך שיראו את ים המלח ברקע, אך זהו צמח נמוך למדי – גבהו בין 10 ל-30 ס"מ – והראות לא היתה מרשימה – זו התוצאה: 

DSCN9590

הנה הנוף, ללא השום – 

DSCN9580

אני חושבת שזו הזדמנות טובה לספר קצת על שומים באופן כללי. 

שוםצנוע-190315-נחלתמרים-יעלאורגד-02

השום, הכרשה והבצל שאנו מבשלים ואוכלים הם מינים תרבותיים בסוג הבוטני שום – Allium. ישנם מעל 1200 מיני שום בר בעולם. בארץ ישנם מעל 40 מינים שונים. 

DSCN9591

השום הצנוע שמככב ברשומה הזו הוא אחד הנדירים יותר – פורח בעיקר בבקעת ים המלח ובנגב. ושימו לב לפרחים המקסימים שלו, כל פרח בודד מעוצב ויפהפה –

DSCN9598

יש כמה מאפיינים לכל מיני השום –
כל הפרחים בתפרחת נמצאים על עוקצים היוצאים מנקודה אחת במרכז הפרח. זו תכונה המאפיינת צמחים ממשפחת הנרקיסיים.

DSCN9594

יש להם מתחל – קרום שעוטף את הניצנים לפני שהפרח נפתח

DSCN9659

ויש להם שחלה עילית. 

כזכור, הפרח הוא איבר המין של הצמח, והוא כולל גם את השחלה שבה הביציות.
לפרח יכולה להיות שחלה עילית – או שחלה תחתית.

DSCN9595

שחלה עילית – היא שחלה הנמצאת בתוך הפרח, מעל לנקודה ממנה יוצאים עלי הכותרת ועלי הגביע. דוגמא לפרח עם שחלה עילית היא צבעוני ההרים ממשפחת השושניים.
שחלה תחתית – היא שחלה הנמצאת מתחת לנקודה ממנה יוצאים עלי הכותרת. דוגמא לפרח עם שחלה תחתית – נרקיס מצוי ממשפחת הנרקיסיים.

DSCN9660

הבוטנאים של המאה ה-19 קבעו שסימן השחלה העילית הוא הסימן החשוב, ולכן סיווגו את השומים כחלק ממשפחת השושניים.
במאה ה-20 קמו בוטנאים שטענו שבעצם השומים קרובים יותר לנרקיסיים – והעבירו אותם לנרקיסיים.

שוםצנוע-190315-נחלתמרים-יעלאורגד-01

וכיוון שזה לא מספיק בלגן – קמו בוטנאים נוספים, וטענו שכיוון שאצל השומים אפשר למצוא חלק מהמאפיינים של הנרקיסיים, וחלק מהמאפיינים של השושניים – צריך להפריד אותם למשפחה משלהם. משפחת השומיים. 

DSCN9661

בסופו של דבר, אחרי בדיקות DNA, השומים הוכרזו כשייכים למשפחת הנרקיסיים. 

DSCN9662

בנחל תמרים ריחפו סביבנו פרפרים רבים – הצלחתי לצלם את לבנין הרכפה, נח על צמח קטן ממשפחת הציפורניים ששמו כנפן קוצני. 

DSCN9692

את התמונות צלמתי במורדות נחל תמרים, בתאריך 19.3.2015 

DSCN9601

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

DSCN9665

שום יריחו – Allium hierochuntinum

b01

אני חוזרת אל חודש מרץ בבקעת הירדן. נסענו לחפש צמח מיוחד: שום יריחו. 

b04

הסוג "שום" הוא סוג מאד מגוון – בעולם ידועים כ-1,000 מינים של שום, מתוכם בארץ גדלים מעל 40 מינים שונים. 

b10

הבצל והשום שאנו אוכלים ומבשלים – גם הם מינים של שום. 

b12

בבלוג שלי, כמובן, דילגתי על כמה מהמינים הנפוצים יותר (למשל, שום משולש ושום גבוה) – וכתבתי על כמה שומים חביבים עלי, כמו שום הגלגל, שום הכרמל ושום סתווי. אתם יכולים להציץ בבכל מיני השום שכתבתי עליהם כאן

b03

הפעם נסענו לבקעת הירדן, לחפש את אחד המינים הנדירים והעדינים יותר – שום יריחו.
הגענו לשדה מלא דגני בר – בעיקר שעורה – שהרוח שיחקה בו – 

b01

והתחלנו לחפש, בין גבעולי השעורה את השומים הקטנים והחבויים הללו 

b09

לשום יריחו יש צבע תכול-סגול נהדר, והוא גדל בעיקר בדרום בקעת הירדן ובמדבר יהודה. 

b05

הניצן שלו, שאפשר לראות בתמונה הבאה, מכוסה קרום מגן ששמו מָתחל – זוהי תכונה אופיינית לכל המינים בסוג שום – יש מתחל המגן על הניצנים. בחלק מהמינים המתחל נושר כשהפרח פורח, ובחלק הוא נשאר. 

  b08

כשהפרח מתחיל לפרוח, המתחל מתקפל מטה 

b06

הפרחים נפתחים, ומבהירים מעט עם הפריחה 

b11

לאבקנים יש צבע בורדו-סגול, שמשתלב נהדר עם התכול של עלי הכותרת! 

b16

ואם אתם תוהים לגבי הריח – כן. לעלי שום יריחו יש ריח של שום! 

b13

כשהסתובבנו בשדה השומים, היו עוד כמה שמשכו את עיני – למשל הפרפר הנחמד הזה, ממשפחת ההספריתיים – כנראה הספרית הנשרן: 

b14

והכחליל המעודן הזה, שנהנה מהצוף של שלח הערבות – כחליל השברק 

b15

את התמונות צלמתי בבקעת הירדן, בתאריך 9.3.2015
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
ו…כמעט חג שמח! 

b02

צבעוני המדבר – Tulipa systola

a07

בארצנו פורחים ארבעה מינים שונים של צבעוני
(ואני מזכירה: הסוג הוא צבעוני, ויש כמה מינים שונים) 

b10

בבלוג כבר סקרתי את צבעוני החרמון, את אחיו הצבעוני הססגוני – וכמובן, את צבעוני ההרים (מספר פעמים – כולל תת המין המיוחד של השרון)

DSCN9379

בפורים יצאנו לטייל במדבר, וזו הזדמנות מצויינת להציג את הצבעוני האחרון ברשימה: צבעוני המדבר. 

DSCN9378

צבעוני המדבר הוא פרח גדול בצבע אדום מרהיב, מאד דומה לצבעוני ההרים. 

DSCN9383

בעצם, חלק מהבוטנאים סבורים שצבעוני המדבר הוא רק תת מין של צבעוני ההרים – ממש כמו צבעוני השרון. רשמית הוא עדיין מוגדר כמין אחר. 

DSCN9459

תמיד חשבתי שהצבע האדום של צבעוני המדבר עז יותר מזה של צבעוני ההרים. כמובן, יכול להיות שזו רק תחושה – יכול להיות שהאדום בוהק יותר על רקע המדבר הסלעי, במקום הצמחיה הים-תיכונית שסובבת את צבעוני ההרים. 

DSCN9385

ההבדלים בין צבעוני ההרים לצבעוני המדבר  קטנים, ההבדל הבולט ביותר הוא הצבע – לצבעוני ההרים יש כתם שחור מעוטר בצהוב בבסיס כל עלה כותרת. אצל צבעוני המדבר הוא שחור ללא צהוב. 

DSCN9374

אבל כמו שכתבתי בעבר, צבע אינו סימן הגדרה טוב. 

a22

הסימנים האחרים מדברים על העלים – במדבר הם גלוניים יותר מאשר בהרים. שוב, סימן לא טוב, כי הגלוניות של העלים תלויה לרוב בכמות המים שהצמח מקבל.
אני מאד אוהבת את העלים של הצבעוני הזה – הצמח כולו נפלא, במיוחד כשהוא צומח מסדק בסלע: 

DSCN9536

וכן גודל עלי הכותרת – בצבעוני ההרים לרוב יש שלושה עלים גדולים יותר ושלושה קטנים יותר, ובצבעוני המדבר הם לרוב באותו גודל. 

DSCN9452

ודאי שמתם לב שהפעם כתבתי על כל הסימנים "לרוב" או "בדרך כלל"…  ולכן נשארנו עם בית הגידול. 

DSCN9387

צבעוני ההרים גדל באזורים הים-תיכוניים, אזורים בהם יורדים לפחות 400 מ"מ גשם בשנה, ואילו צבעוני המדבר – מסתפק באזורים בהם יש 100-350 מ"מ בשנה בלבד. 

DSCN9403

לצבעוני המדבר אין צוף. הפרח הצעיר נראה כך – לפני הבשלת האבקנים: 

DSCN9315

הפרח עשיר באבקה. כאשר האבקנים מבשילים – הפרח כולו מתמלא אבקה צהובה. 

DSCN9434

לפרח יש ששה אבקנים, ובמרכז עמוד עלי גדול. אופייני למשפחת השושניים. 

DSCN9369

אמנם משפחת השושניים פוצלה לכמה וכמה משפחות, אך הצבעונים נשארו במשפחה הבסיסית גם לאחר החלוקה. זאת בניגוד לפרחים אחרים שהצגתי – כמו העריוני, הזמזומית, הסתוונית, הכדן והיקינתון – שהועברו למשפחות אחרות. 

DSCN9446

בטיול פגשנו פרחים רבים אחרים. נהניתי מאד משילוב הצבעונים של הצבעוני עם השמשון ההדור, למרות שהפעם פגשנו רק שמשונים ורודים ולא שמשונים בכל הצבעים. 

a03

הטיול להר הנגב היה ארוך… חזרנו אחרי השקיעה, והספקנו לצלם גם את זריחת הירח מעל הרי הנגב.  

f02

את התמונות צלמתי בהר הנגב – בעיקר במצפה חגי ובבור חמת – בתאריך 5.3.2015
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

a09

 

שום אשרסון – Allium aschersonianum

DSCN8278

אני חוזרת אל הטיול בבקעת הירדן, בסוף ינואר. בשמורת תלכיד-פיראן פגשנו פרח יפהפה, שרק התחיל לפרוח. 

DSCN8255

זהו שום אשרסון, אחד ממיני השום היפים ביותר. עמוד תפרחת גבוה, ובראשו כדור פריחה ורוד עז ומרשים. 

DSCN8275

אנחנו הגענו בתחילת הפריחה, וראינו בעיקר ניצנים: זהו ניצן אופייני לסוג שום – 

DSCN8249

הפרחים מכוסים מעין קרום, שנקרא מַתְחָל – המגן על הניצנים טרם הפריחה.
ככל שהפרח נפתח, המתחל נסוג מטה 

DSCN8251

כשהפרח בפריחה מלאה – המתחל עדין נמצא בבסיס עוקצי הפרחים 

DSCN8258

ואפילו כשהוא גומר לפרוח, והפרחים הופכים לפירות (הכדורים הירוקים בתמונה הבאה הם פירות השום) – עדיין ניתן לראות את שרידי המתחל. 

IMG_4539

המתחל אופייני לסוג שום. ישנם מיני שום בהם המתחל באמת נשאר צמוד לפרח לאורך כל הפריחה, אצל אחרים הוא נושר כשהפרח פורח. 

DSCN8261

שום אשרסון הוא מין ויקארי לשום תל-אביב. על שום תל-אביב כתבתי כבר כמה פעמים בבלוג, זהו שום יפהפה, אנדמי למישור החוף. 

DSCN8262

מינים ויקאריים הם מינים הקרובים זה לזה (בצורתם, בהתנהגותם) ומחליפים זה את זה באזורים שונים.
בהקשר זה כבר הצגתי בבלוג את חבצלת הנגב וחבצלת החוף, שהם מינים ויקאריים; ואת איריס הלבנון ואיריס הסרגל שגם הם ויקאריים.
וכך גם שום תל-אביב הפורח במישור החוף, ולעומתו שום אשרסון מהבקעה והמדבר. 

DSCN8276

שום אשרסון נקרא על שם פאול אשרסון, שהיה בוטנאי גרמני בן המאה התשע-עשרה. אשרסון יצא למסעות באזור המזרח התיכון, במיוחד באזור מצריים.
הוא כתב את הפלורה המאויירת של מצרים באמצע המאה ה-19, והיה ממחפשי אם החיטה – אותה אם החיטה שבסופו של דבר מצא אהרון אהרונסון.  

DSCN8277

את התמונות צלמתי בבקעת הירדן בתאריך 30.1.2015 וגם 26.3.2009. 

DSCN8283 

בן-חצב מדברי – Scilla hanburyi

DSCN0243

הפסקה בדיווחים מפלורידה (ולמען האמת כבר סקרתי את רוב מה שרציתי) בשביל פרח קטן שפגשתי לראשונה בהר הנגב – 

DSCN0237

אני מציגה בפניכם פרח קטן וחמוד: בן-חצב מדברי. 

DSCN0241

זהו פרח מדברי נחמד ובעצם כלל לא נדיר – אבל כיון שהוא קטן ולא בולט, ופורח באוקטובר בנגב (כלומר רחוק… לא כמו פלורידה, אבל בכל זאת) – מעולם לא פגשתי אותו. 

DSCN0514

השנה, סוף סוף, יצאתי לטייל במקומות הנכונים ובעונה הנכונה, ופגשתי את בן-החצב המדברי. 

DSCN0238a

זהו צמח קטן וחמוד, קרובו של בן-חצב סתווי שנפוץ באיזור הים-תיכוני, ואותו כבר הצגתי כמה פעמים בבלוג. 

DSCN0251

בן-החצב הסתווי ורוד יותר, ובן-החצב המדברי לבן יותר – אך כמו שאומר פרופסור שמידע: צבע איננו סימן הגדרה! 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

לפרחי בן-חצב מדברי ישנם עוקצים ארוכים יותר – כמו שאפשר לראות בתמונה פה מעל, וכמו כן – וכאן תצטרכו להאמין לי, יש לו בצל גדול יותר.
כיוון שזהו צמח מדברי, הוא צריך לאגור יותר מים ולהשקיע יותר אנרגיה על מנת לפרוח, יחסית לאחיו המפונק יותר. ואיפה אוגרים? באיבר האגירה, כלומר בבצל.
וכך לבן חצב סתווי יש בצל קטן, בקוטר של סנטימטר לערך – ואילו לבן חצב מדברי יש בצל בקוטר 2-3 ס"מ.

SAMSUNG CAMERA PICTURES

הפרחים הם בערך באותו גודל, כמו שאפשר לראות עם אצבעה של אמא שלי, כקנה מידה: 

DSCN0513

פגשנו מספר בני חצב מדבריים, בשלבים שונים. למשל, בתמונה הבאה ישנו בן-חצב מדברי שסיים לפרוח, ואלו כבר הפירות שלו: 

DSCN0509

הפרח כל כך זעיר ונחמד, ואחת הסיבות שלי לנסוע לדרום היתה לנסות את המצלמה החדשה שלי, ואת יכולות המאקרו שלה. בתמונה הבאה ישנו תקריב על פרח בודד של בן-החצב, ואפשר לראות היטב גם את הדמיון לפרחי החצב המצוי

DSCN0238

את בני החצב מצאנו באיזור שפרחו בו הרבה סתווניות – סתוונית הקליפות הקטנה הפורחת בהר הנגב. זו בת לוויה חביבה מאד לבן-החצב – 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

בן-החצב המדברי, כמו עוד פרחי סתיו רבים, הוא בעל פריחה היסטרנטית. כבר הסברתי את המושג כאן – ואסביר שוב – הכוונה היא לצמח שמקדים את זמן הפריחה – ומוציא פרח או עמוד תפרחת ללא עלים, ואז העלים יוצאים מאוחר יותר – בחורף. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

את העלים של בן החצב המדברי פגשתי בחורף לפני שנתיים – ופרסמתי ממש פה.
בבלוג פרסמתי כבר הרבה פרחים בעלי פריחה היסטרנטית – חצבים, חבצלות, וגם חלק ממיני האחילוף, הסתוונית והכרכום

DSCN0507

ו…רגע לפני סיום הרשימה כמה מפגשים נוספים מהדרום:  בבורות לוץ פגשנו גם את צפורן סיני, שהוא קטן ועדין וכבר כתבתי עליו בעבר – 

DSCN0260

על כביש 171 פגשנו עדר גמלים. זו היתה חוויה משעשעת, כי הם לא באמת ידעו איך להתייחס למכוניות החולפות על הכביש. צלמתי בכר יונק מנאקה באמצע הכביש: טוב שהם השאירו לנו מקום לעבור לידם בבטחה..

SAMSUNG CAMERA PICTURES

אבל המרגשים ביותר היו אלו: עדר קטן של פראים, שראינו כבר בדרך הביתה: גם על הפראים כבר כתבתי בבלוג. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

את התמונות צלמתי בהר הנגב – לאורך כביש 171, בבורות לוץ ובהר רומם בתאריכים 27.9.2014 וגם 1.10.2014 

 

DSCN0518

כתמיד מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

SAMSUNG CAMERA PICTURES

 

עריוני קצר – Asphodeline brevicaulis

IMG_6398

את הרשימה הזו הכנתי לפרסום כבר מזמן – אז למרות המצב הקשה, אני חוזרת אל פרחי האביב הפחות מוכרים, והפעם – עריוני קצר. 

IMG_4009_עיריוני_קצר

את העריוני הצהוב הנפוץ בארץ, אני מניחה שרבים מכירים. גם הצגתי אותו כבר בבלוג.

IMG_6404

העריוני הקצר נקרא "קצר" – כי יחסית לעריוני הצהוב, עמוד התפרחת שלו קצר יותר. כמובן, הגובה הוא סימן סטטיסטי, ואי אפשר לפי סטטיסטיקה לקבוע שאילו מינים שונים. 

IMG_4011

בעצם הם מאד דומים – כמו לעריוני הצהוב, גם לעריוני הקצר יש פרח בגוון צהוב-כתום, שהוא לא סימטרי מושלם – חמישה עלי כותרת מעל, ושישי למטה, מופשל אחורנית.
כך שאם רואים רק תמונה של הפרח, אי אפשר לדעת איזה מהעריונים הוא זה. 

IMG_6421

ישנם שני הבדלים עיקריים בין העריוני הצהוב לקצר –

  IMG_4030

האחד הוא ההסתעפויות. לעריוני צהוב עמוד תפרחת בודד ועליו הפרחים. לעריוני הקצר עמוד תפרחת המסתעף לכמה גבעולים, ועל כולם יש פרחים. 

IMG_4045

השני הוא שעות הפריחה. העריוני הצהוב פורח במשך היום. בלילה הפרחים נסגרים, אך עם בוקר הם נפתחים שוב. העריוני הקצר פורח רק בערב – הפרחים נפתחים בסביבות ארבע אחרי הצהרים, ופורחים בערך עד לשעה עשר בלילה – ואז נסגרים. 

IMG_4029

ולכן, רוב הפעמים בהן פגשתי עריוני קצר, הוא נראה כמו בתמונה הבאה: הפרחים פשוט היו סגורים. רוב הטיולים שלי הם במשך היום, וכיון שאת העריוני אני בד"כ פוגשת ברמת הגולן – אחרי הצהרים זו כבר שעה שמתחילים בה את הדרך הביתה… 

IMG_5402

ובכן, בטיול באפריל האחרון השארנו לעצמנו את רכס בשנית בתור נקודה אחרונה בכוונה – ואכן הגענו לשם רק בשעה 4, ופגשנו את העריונים פורחים במלוא תפארתם: תסכימו איתי ששווה להגיע מאוחר הביתה, בשביל העריונים היפים הללו?! 

IMG_6402

ואם אפשר לשלב אותם עם בקיה דקת עלים, אז למה לא?

IMG_6411

העריוני הקצר פורח באיזורים המזרחיים של אגן הים התיכון, הוא אוהב בתות סלעיות והרריות. 

IMG_6409

בארץ הוא מוכר בעיקר מהרי יהודה ומהרי הגולן והחרמון. 

IMG_6400

את התמונות צלמתי ברמת הגולן, בתאריכים 5.5.2011, 22.4.2014, 26.4.2014

IMG_4044

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא! ואני מקווה שהשקט והשלווה יחזרו אלינו, ומהר – לשני הצדדים. 

IMG_6396

     

בן-חצב לבנוני – Scilla libanotica

IMG_1036

אני חוזרת אל פרח שבד"כ פורח בראשית אפריל, אבל בגלל שלא היה חורף – השנה פגשתי אותו כבר באמצע מרץ. 

IMG_1018

אני שמחה להציג בפניכם את בן-חצב לבנוני: מין נדיר של החרמון, גדל בין הסלעים ברום של 1,100-2,000 מטרים. 

IMG_1020

הוא דומה מאד לבן-חצב החורש, המוכר לי מהכרמל ומהגליל. עד כדי כך שיש המחשיבים אותם למין אחד. 

IMG_1055

אבל לפי ThePlantList, אתר המנסה לעשות סדר בכל מיני הצומח בעולם – הם נחשבים לשני מינים שונים – ולכן החלטתי להתייחס אליו כאל מין נפרד. 

IMG_1024

ובאמת יש בינהם הבדלים. ההבדל הבולט ביותר הוא הצבע – בן חצב לבנוני בהיר הרבה יותר. אך כמובן, צבע אינו סימן מספיק טוב להגדרה: יש בני-חצב החורש בהירים יותר, ויש בני-חצב לבנוניים כהים. 

IMG_1035

העלים שלו רחבים יותר מאילו של בן-חצב החורש. 

IMG_1039

לפי מה שמייק לבנה כותב, ההבדל המעניין הוא דווקא בזרע:  

IMG_1042

 הזרעים של בן החצב הלבנוני בנויים משני חלקים – הזרע עצמו וגופיף שומני שקרוי אליוזום – או בעברית, עָטִי – מלשון מעטה. לבן חצב החורש אין עטי הצמוד לזרע. 

IMG_1053

העטי השומני הוא מזון טוב לנמלים: הן אוספות את הזרע, ומביאות אותו לקן. שם הן אוכלות את העטי, ואת הזרע מוציאות מחוץ לקן. איזור הקן עשיר בחנקות , וכן מרוחק מצמח האם (כלומר, פחות תחרות על המשאבים) – ויש לזרע סיכוי טוב יותר לנבוט.

IMG_1046

השימוש בעטי הוא אסטרטגיה שמאפיינת כמה וכמה מיני גיאופיטים בארץ, וכבר הזכרתי אותה

IMG_1049

השם הלטיני של בן-החצב – Scilla – הוא על שם המפלצת המיתולוגית סקילה. 

IMG_1051

סקילה נהגה לשבת על ראש צוק, לחכות לספינות שעברו בים תחתיה – לחטוף מלחים מהסיפון ולטרוף אותם.
בשביל להוסיף לעניין, אי אפשר היה להתרחק מאד מהחוף – כי בצד השני של אותו מעבר בו ארבה סקילה – היתה מפלצת נוספת: קריבדיס – שהיתה פה-מערבולת, שהיה טורף את הספינות במלואן.
מה הקשר בין סקילה המפלצתית לבן החצב העדין? אני באמת לא יודעת. 

IMG_1083

את התמונות צלמתי בחרמון, בתאריך 20.3.2014

IMG_1097

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

IMG_1100

שום הגלגל – Allium schubertii

IMG_2691

היום אני מציגה בפניכם מין נדיר ויפהפה – שום הגלגל. 

IMG_2671

אתחיל בהסבר קצר לגבי הסוג שום:
שום הוא אחד הסוגים הגדולים בעולם הצומח. ישנם מעל 1,200 מיני שום בעולם – מתוכם מעל 40 מינים שונים גדלים בארץ. סקרתי כבר כמה מהם בבלוג שלי.
שומים רבים הם מאד יפים, ומשמשים כצמחי נוי – ומצד שני, הם גם צמחי תועלת – השום, הבצל והכרשה (פראסה) שאנחנו אוכלים – הם מינים של שום.

IMG_2768

בתחילה סווגו השומים במשפחת השושניים, אך כיום הועברו למשפחת הנרקיסיים – ויש מחקרים שטוענים שהם ראויים למשפחה נפרדת משלהם, משפחת השומיים. 

IMG_2399

ישנם מינים מאד נפוצים, שאפשר לראות בשולי דרכים – כמו שום גבוה – ויש מאד נדירים. שום הגלגל הוא אחד הנדירים יותר – מין נדיר בסכנת הכחדה. 

IMG_2670

זהו גם אחד היפים יותר – אולי אפילו היפה בין השומים. תראו איזה צמח מרהיב, הפרחים נראים כמו זיקוקין די נור – 

IMG_2383

הפרחים ניצבים על עוקצים באורכים שונים. הארוכים יותר הם באורך 20 ס"מ ולפעמים יותר, ולכן קוטר של כדור שום כזה הוא 40-50 ס"מ. 

IMG_2364

שום הגלגל הוא מין של קרקעות כבדות – הוא מצליח יפה  בשדות בהם יש עיבוד מסורתי – כי הפקעת שלו נמצאת עמוק בקרקע. כמובן, שדות כאילה מתמעטים מאד וכבר אין הרבה מהם. 

IMG_2765

אני מכירה אותו בעיקר מרמת הנדיב. יש אתר בו הוא גדל באופן טבעי, ויש אתר בו נזרעו שומים ואפשר להנות מהם. ישנם אתרים נוספים, בעיקר בגליל התחתון – אך אפשר למצוא אותו גם צפונה, בחרמון וגם דרומה – באיזור קרית גת. 

IMG_2752

ברמת הנדיב צלמתי את התמונה הבאה – השום מוקף במרווה מנוצה ובחבלבל שעיר – 

IMG_2699

בעזרת הפייסבוק היום, הרבה דברים מתגלים במפתיע. וכשראיתי פרסום על שום הגלגל בישוב אורנית בשומרון, החלטתי לנסוע ולבקר. 

IMG_2689

נפגשתי עם רויטל מאורנית, והיא לקחה אותי לשדה שסוסים רועים בו. לדעתי זה נחמד מאד לצלם את הסוס דרך השום: 

IMG_2377

זה מאד מרגש, להגיע לשדה פתוח – ובו מציצים מכל עבר שומים. הסוסים לא התרגשו ממני או מהשומים – טעם השומים חריף להם מדי, והם לא אוכלים אותם. 

IMG_2692

ולמה, בעצם, קוראים לו "שום הגלגל"? פשוט מאד, כי הוא מתגלגל! 

IMG_2677  

אחרי שפירות השום מבשילים, כדור ה"זיקוקים" היבש מתנתק מהקרקע – מתגלגל ברוח, וכך הוא מפזר את זרעיו. זו אסטרטגיה שכמה וכמה צמחים משתמשים בה,
באנגלית קוראים לזה Tumble Weed.

IMG_2362

בזמן הפריחה, השומים מושכים דבורים וחרקים – וכמובן, בעקבותיהם באים הטורפים – 

IMG_2418s

זו נקבת סרטביש הפרחים – עכבישה שאורבת בין עוקצי הפרחים לחרקים, ותופסת אותם.

IMG_2418

את התמונות צלמתי באורנית, בתאריך 30.3.2014 וברמת הנדיב ב-31.3.2014
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

IMG_2374

מצילות ארוכות עוקץ – Leopoldia longipes

IMG_0381

בארץ גדלים שלושה סוגים ממשפחת השושניים (בעצם, כיום הם הופרדו למשפחת האספרגיים) בעלי עמוד תפרחת עליו פרחים מרובים וקטנים שמאוחים לפעמון קטן. קיים גם סוג רביעי קרוב – יקינתונית, אך ממנו יש רק מין נדיר אחד – יקינתונית מעורקת – ולא אתייחס אליו ברשומה זאת.

IMG_0383

שלושת הסוגים דומים מאד – כדן, זמזומית ומצילות. ההבדלים ביניהם לא תמיד בולטים. התיאורים שלהם במגדיר מאד דומים.
בעיקרון, לכדן תמיד יש פרחים עקרים בראש התפרחת שנועדו למשוך מאביקים, וצורת הפרחים היא מעוגלת יותר – דומה לכד.
לזמזומית אין פרחים עקרים – כל הפרחים פוריים.
אצל המצילות – זה משתנה. יש ויש.
הפרחים של המצילות והזמזומית מאורכים וצרים. 

IMG_0494

כבר סקרתי בבלוג את שלושת מיני הכדן הגדלים בארץ (כדן סגול, כדן נאה וכדן קטן-פרחים) וכמה ממיני הזמזומית (זמזומית מצויה, זמזומית סגולה וזמזומית המדבר).(סקרתי גם את היקינתונית –  יקינתונית מעורקת. היא נדירה וגדלה בבקעת הירדן.)

IMG_0387

והנה הגיע תורו של המין השלישי – מצילות. 

IMG_0393

כמובן, לא אתחיל עם אחד מהמינים הנפוצים – אלא עם אחד הנדירים: מצילות ארוכות עוקץ. 

IMG_0485

הסיבה שבחרתי במצילות ארוכות עוקץ היא… שבשבוע שעבר פגשתי אותם לראשונה בחיי! 

IMG_0410

מצילות ארוכות עוקץ הן מין לא-נפוץ, שגדל בהר הנגב. 

IMG_0411

אני אוהבת את הצורה החרוטית של הפרח. בזמן הפריחה לפרחים יש בערך אותו גודל – בין 10 ל-12 מ"מ. 

IMG_0412

הפרחים מחוברים לגבעול בעוקצים, וככל שהפרח נמצא נמוך יותר לאורך הגבעול – העוקץ שלו ארוך יותר. כשהפרחים מתיבשים – העוקצים מתארכים בהתאמה. התחתונים יותר, העליונים פחות. 

IMG_0479

כשהפרחים גומרים לפרוח והופכים לפרי – הצמח מתייבש ושומר על צורת החרוט 

IMG_0480

הגבעול ניתק מהקרקע, ומתחיל להתגלגל – וכך הוא מפיץ את הזרעים. צורת החרוט מאפשרת לו להמשיך להתגלגל ולא להתקע. 

IMG_0394

ישנו תת מין של מצילות ארוכות עוקץ, שהעלים שלו רחבים הרבה יותר (לפעמים מתבלבלים ביניהם לבין עלי חצב!) – הוא הוגדר ע"י פרופסור דנין ופרופסור פיינברון, בתור "תת מין נגבי".
אותו לא פגשתי עדיין – ויש טענות שמגיע לו מעמד של מין נפרד. 

IMG_0497

את המצילות צלמתי בשמורת איריס ירוחם, בתאריך 10.3.2014 

IMG_0498

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

IMG_0515

עץ יהושע – Joshua Tree – Yucca brevifolia

לפני שאני מתחילה את הרשימה היום, הנה חלק מהפסקול שלה – U2, עם השיר הנפלא "I still haven't found what I'm looking for" – מתוך התקליט המעולה "Joshua Tree"  

Yucca brevifolia

אחד הצמחים שמאד רציתי לפגוש בטיול למדבר הוא עץ יהושע.

Yucca brevifolia

  עץ יהושע – שמו הלטיני הוא Yucca brevifolia, כלומר יוקה קצרת עלים. 

Yucca brevifolia

האינדיאנים קראו לו פשוט "עץ היוקה" – Yucca Tree. 

Yucca brevifolia

את עצי יהושע הראשונים פגשתי כבר בראשית הטיול – ב-Red Rock Canyon, ראיתי אותם די מרחוק. 

Yucca brevifolia

אחר כך הסתובבנו בעמק המוות, ושם לא ראינו עצי יהושע. שם יבש מדי אפילו בשבילם. 

Yucca brevifolia

אבל כשהגענו אל מדבר מוהאבי, מצאנו אותם. מכל הכיוונים. שם ובפארק עץ יהושע, פגשתי המונים.
ומה אומר לכם, סיפור אהבה נולד בו במקום. 

Yucca brevifolia

אני התאהבתי ביהושע.  הנה, אפילו התחבקנו: 

SONY DSC

ובאמת, איך אפשר להשאר אדישים? תראו כמה אופי, כמה חן יש לעצים הללו. אין שניים זהים! הם פשוט נהדרים! 

Yucca brevifolia

אום נטע טענה שאם אני רוצה להעביר במלואו את האופי של עצי יהושע, אני צריכה להקדיש רשומה לכל עץ בנפרד…
בעיקרון היא צודקת, אבל תראו כמה היו שם! ממש יער של עצי יהושע: 

Yucca brevifolia

ואז התחלנו לפגוש גם עצים פורחים: 

Yucca brevifolia

זו רק תחילת הפריחה, אבל הפרחים נהדרים. הניצן בכלל מזכיר ארטישוק, או משהו ממשפחת המורכבים: 

Yucca brevifolia

אבל עצי יהושע אינם ממשפחת המורכבים. הם שייכים למשפחת האגבאיים – קרובים של האגבה (שאצלינו היא מין פליט תרבות).

Yucca brevifolia

משפחת האגבאים הופרדה ממשפחת השושניים, והדמיון לשושניים ברור אם מסתכלים על הפרחים הפתוחים.
לי, צורת הפרח הזכירה את הכתריים שפגשתי במדבר אצלינו: 

Yucca brevifolia

אבל, כמו שציינתי כבר, העץ הזה נפלא גם אם הוא לא פורח. איך אפשר שלא להתאהב בעץ הזה?! 

Yucca brevifolia

נסענו בפארק, למסלול העמק החבוי (The Hidden Valley), שאני עוד אספר עליו.
בדרכנו ראינו את הר סן ברנרדינו מושלג מרחוק. מיד עצרנו: 

Yucca brevifolia

השילוב של עצי יהושע וההר המושלג פשוט נפלא!

Yucca brevifolia

ולגבי השם… מה פתאום יהושע? 

Yucca brevifolia

ובכן, הראשונים שקראו לו כך היו מורמונים, דתיים נוצריים שחקרו את היבשת הלא-נודעת. 

Yucca brevifolia

הם טענו שעצי היוקה מזכירים להם את יהושע, נושא את ידיו אל השמים ומגן על עמו. 

Yucca brevifolia

עד כמה שאני יודעת, יהושע לא בדיוק עשה את זה – הוא היה עסוק במלחמה בעמלק, בזמן שאהרון וחור תמכו במשה שהחזיק את ידיו. מסתבר שהמורמונים הכירו את התנ"ך רק באופן כללי…
מוטי חיפש עבורי בספר יהושע, ומצא שבעת כיבוש העי יהושע הצביע עם כידון על העיר עי. אולי לזה הם התכוונו? 

Yucca brevifolia

את התמונות צלמנו, אום נטע ואני, בשמורת מדבר מוהאבי ובפארק הלאומי עץ יהושע, בתאריכים 10-12.3.2013
תודה לאום נטע על הרשות להציג את תמונותיה! 

Yucca brevifolia

כתמיד, אפשר להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא,
ויש לי עוד הרבה תמונות של עצי יהושע, אז אני משערת שתהיה (מתישהו) עוד רשומה עליהם… 

Yucca brevifolia

אה… ועוד משהו מצחיק. כשחזרתי הביתה, מוטי הביא אותי בלילה משדה התעופה, והדבר הראשון שראיתי במגרש החניה של הבנין שלנו הוא….

עץ יוקה!

אמנם מין אחר, ולא עץ יהושע, אבל בהחלט קרוב משפחה:  אותו צלמתי ביולי 2013, אצלינו במגרש החניה של הבנין.

Yucca brevifolia

שנה טובה – תשע"ד

חצב

לכל קוראי הבלוג, לכל חבריי וידידי, לכל חובבי הטבע באשר הם,
אני מאחלת שנה טובה ומאושרת
שנת פריחה וצמיחה!

אני מקווה שנשכיל לשמור על הטבע והשטחים הפתוחים בארץ, להגן על הטבע והסביבה.

בתמונה: חצב מצוי, שצלמתי בעציץ שלי, 12.8.2013
בשנה שעברה ערכתי סרטון של פריחת החצבים בעציץ שלי – אתם יכולים להקליק כאן לראות אותו שוב.
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

זמזומית סגולה – Bellevalia trifoliata

במהלך הסקר בכפר סבא, הגעתי (כזכור) לאיזור ואדי ציר – נחל שזורם בשולי העיר.

הפעם צפתה לי הפתעה מעניינת – בשולי איזור התעשיה של כפר סבא, ממש ליד הכביש – פרחו זמזומיות!

מיד שמתי לב שאילו אינן הזמזומיות המצויות הנפוצות. ניצני הפרחים של אילו – סגולים.

זוהי הזמזומית הסגולה. לפי הכתוב במגדיר: "צבע כפתורי הפרחים סגול כהה; צבע חלקו התחתון של עטיף הפרח סגול בראשית הפריחה והופך חום-מלוכלך או חום ירקרק במשך הפריחה".
ואכן, מעבר לסגול היפה – צבעיה של הזמזומית הזו באמת לא מאד אטרקטיביים…

הזמזומית הסגולה גדלה בקרקעות לחות וכבדות – הגיוני  למצוא אותה ליד נחלים.

השם הלטיני – Bellevalia הוא על שם פייר רישר דה בלוואל – בוטנאי צרפתי שחי במאות ה-16-17.

דה-בלוואל הקים בשנת 1593 את הגנים הבוטניים של מונפלייה בצרפת. הצרפתים התקנאו בגנים הבוטניים של פדואה שהקימו האיטלקים בשנת 1545, ורצו גנים כאילו לעצמם.
דה-בלוואל, שהיה רופא-בוטנאי-חוקר – או בקיצור, מדען – הקים את הגנים הללו בעיר מונפלייה, וייסד שם מעבדות למחקר.
המחקר הבוטני והרפואי שנערך בגנים הללו קידם את המדע רבות במאות השנים בהן הגן פעיל.
היום הגן פעיל יותר כגן בוטני היסטורי.

שם המין הלטיני – trifoliata – לא מרמז על הצבע (בניגוד לשם בעברית), אלא על העובדה שלצמח יש שלושה עלים.

אפשר לראות את זה בתמונת הניצן הבאה – לצמח ישנם שני עלים רחבים, ואחד צר:

 

ואם כבר הזכרתי את הניצנים, אני חושבת שלזמזומיות יש ניצנים ממש נחמדים.

לפי המגדיר, את הזמזומית הסגולה אפשר למצוא בכל האיזור הים-תיכוני בארץ – מהשפלה ועד למקורות הירדן. אני פגשתי אותה באיזור החולה, בעמק יזרעאל ובשרון – באיזורים לחים, מוצפים בחלקם.

התמונות צולמו בכפר סבא, ליד ואדי ציר (קצה רחוב עתיר ידע) בתאריכים 14.2.2013 וגם 22.2.2013.

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא

זמזומית מצויה – Bellevalia flexuosa

השעה עכשיו בקליפורניה היא 4 ורבע בבוקר: אני בג`ט לג, רבותי.
הכנתי כמה רשימות, כדי שלא תחשבו שנטשתי אתכם לחלוטין. אני מפרסמת היום את הראשונה בינהן, ומבטיחה לענות לתגובות – מתישהו בחודש הקרוב…
הפרח שלי להיום כבר גומר לפרוח, אבל דחיתי שוב ושוב את הכתיבה עליו – ובאמת הגיע הזמן.

זהו פרח נפוץ למדי – בכל האיזור הים תיכוני.

הכירו את הזמזומית המצויה – אחת מבין הפרחים שהיו ידועים בשם "פעמוני גשם" (יחד עם כדן קטן-פרחים, למשל)

ובאמת, היא פורחת יחד עם הגשמים – בין דצמבר למרץ.

השם "זמזומית" ניתן לה בשל קול הזמזום שמקבלים אם ממוללים את הפרחים העליונים, שעדיין לא נפתחו

כלומר, אם הפרחים הללו לא נרטבו בגשם או משהו. ניסיתי למולל זמזומיות רבות, ורק פעם אחת הצלחתי לשמוע זמזום.

הזמזומית המצויה היא הנפוצה בין הזמזומיות בארץ. לפרחים שלה צבע לבן-עכור מעט.

הפרחים פורחים מלמטה למעלה (סדר פריחה אקרופטלי), ואני חייבת לציין שאחרי שהפרחים הראשונים נובלים – הזמזומית מאבדת קצת מיופיה…

לכן אני שמחה לצלם אותה עם שותפים. פעמים רבות, שותפיה של הזמזומית לתמונה מאפילים עליה. איך אפשר להתחרות בעדינות ובחן של הרקפת או הגביעונית?

הזמזומית שייכת למשפחת השושניים – יש לה שישה עלי כותרת, שישה אבקנים ועמוד עלי אחד.
במקרה שלה ששת עלי הכותרת מאוחים לפעמון, כמו שרואים בבירור כאן:

בעולם פיצלו את המשפחת השושניים לכמה משפחות, וכעת הזמזומית (יחד עם היקינתון, הכדן ועוד כמה) שייכת למשפחה חדשה: משפחת האספרגיים.

אבל בארץ, משום מה, נשארה עדיין החלוקה הישנה – והזמזומית עדיין שייכת לשושניים. זה מקל על החיים…

לפני סיום הרשימה רציתי להציג עוד תמונה אחת מיוחדת: צבעוני ההרים התחיל לפרוח בכרמל –  ואני צלמתי לו את הקרביים. נכון שהוא נפלא?

את התמונות צלמתי במקומות הבאים –
בגליל התחתון, 16.1.2013
בכוכב יאיר, 22.1.2013
בכרמל, 26.1.2013 וגם 16.2.2013
וברמות מנשה, 27.1.2013

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

יקינתון מזרחי ושני ימי הולדת

כבר כתבתי על יקינתון מזרחי בבלוג – פעם ועוד פעם. אבל השבוע הזדמן לי לבקר גם בקרני חיטים וגם במצוק הארבל, והיקינתונים פורחים בשני המקומות, משמחים את העין ביופים ואת האף בניחוחם.

אז חיפשתי תירוץ להעלות תמונות של יקינתונים – ולכן אני חוגגת ימי הולדת, והפעם לשני אנשים מאד מאד שונים זה מזה. לשניהם אני מקדישה זר יקינתונים.

הראשון הוא דני קיי הגדול, שביום שישי האחרון (18.1.2013) מלאו 100 שנים להולדתו.

דני קיי היה קומיקאי מוכשר בטירוף – בעל לשון זריזה, מגוון של הבעות פנים וקולות, יכולת מוזיקלית – פשוט נפלא.
הנה אחד הקטעים האהובים עלי שלו –

בדיוק שלושים שנה ויום אחרי דני קיי, (כלומר, ביום שבת 19.1.2013מלאו 70 שנים להולדתה) נולדה ג`ניס ג`ופלין – זמרת הרוק-בלוז המסוממת, המוטרפת, והמדהימה.

אני מאד אוהבת את השירים של ג`ניס. היא לא הספיקה הרבה – היא נפלה עמוק לסמים ומתה ממנת-יתר של הרואין בגיל 27 בלבד.
אבל השירים שלה זועקים ותופסים אותי בסרעפת…

הנה אחד להדגמה –

אני חושבת שלמרות שהזיווג הזה – דני קיי המצחיק, התמים, הנקי ולעומתו ג`ניס המוטרפת והמסוממת – נראה מאד מוזר, זה בדיוק מה שמאפיין את הטעם המוזיקלי שלי.

מצד אחד, אני תמימה למדי, ואוהבת מוזיקה נקיה וברורה עם קריצה, כמו הקטע הזה:

 

ומצד שני, אני אוהבת רוק-פולק, כזה שתופס אותך ולא עוזב

ולכן אני חוגגת את הולדתם של שני האנשים הללו, ושמחה על כך שהם נולדו, והוסיפו צבע ומוזיקה לחיי.

ואגב צבע, היקינתון בדרך כלל הוא בצבע תכול אחיד. הפעם מצאנו אחד שצבעו משתנה מתכלת כהה ועד כמעט לבן –

 

 בקרני חיטים צלמתי יקינתון משקיף לעבר הארבל והכנרת –

 ובארבל מצאתי מסלעה נהדרת של רקפות ויקינתונים –

 

גם שפן סלע פגשתי בין סלעי הארבל – זהו הזקיף, ששומר על משפחתו. משפחת השפנים נמצאת מעט נמוך יותר, הם עסוקים באכילה. הזקיף ניצב על סלע בולט ובודק את הסביבה. במקרה של סכנה הוא מתריע בפני שאר השפנים, והם בורחים (כמו שפנים!) למחבוא.

התמונות צולמו בקרני חיטים, בתאריך 16.1.2013
ובמצוק הארבל, בתאריך 19.1.2013
כתמידף מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

ולסיום: