עוגנן נימי – Ankyropetalum gypsophiloides

dscn9768

הפרח שלי היום הוא לא מאד נדיר, אבל ממש ממש לא מוכר. 

dscn0266

זהו העוגנן הנימי – פרח קטן ולא בולט ממשפחת הציפורניים. 

a03

הפרח שלו קטן ומוארך.  הוא נקרא "עוגנן" כי עלי הכותרת מזכירים בצורתם עוגנים, ו"נימי" כי כל הצמח דקיק כמו נימים. 

dscn8449

את העוגנן למדתי להכיר מידידי איתי נחשון. באחת הפעמים, בדרך חזרה מהחרמון, איתי לקח אותנו לנקודה מאחורי מושב שדה אליעזר – והראה לנו שם צמח דקיק וכמעט בלתי נראה: זה העוגנן. 

a04

לאחר מכן היו כמה פעמים בהן חלפנו על פני שדה אליעזר, ואיתי שאל אם מתחשק למישהו להכנס לחפש את העוגנן… ואיכשהו, למרות שלא נכנסנו שוב – זה תפס. 

dscn0265

כל פעם שמישהו מהחברים שלנו נוסע בכביש 90, הוא מציע "להכנס לשדה אליעזר לחפש את העוגננים של איתי"… איתי, כמובן, טוען שאנחנו מגזימים ושבעצם בשדה אליעזר כבר אין עוגננים, אבל זה כבר לא באמת משנה, נכון? אם עוברים ליד שדה אליעזר, תהיה מי שתציע להכנס לחפש עוגננים. (לא תמיד זו אני!) 

dscn9721

באחת הפעמים שבהן לא נכנסנו לשדה אליעזר, איתי אמר לי – אתם עוד מקובעים על העוגנן של שדה אליעזר? אבל העוגננים היפים באמת הם בהר הנגב! 

dscn0267

למה? שאלתי, ואיתי הסביר: בצפון, פרחי העוגנן לבנים וממש לא מרשימים. הגביע ירקרק, ועלי הכותרת לבנים ונעלמים מהר. 

img_2504

אבל בדרום – בהר הנגב – יש להם צבעוניות ורבגוניות. על הגביע יש פסים בורדו, ועלי הכותרת הם בגוונים שנעים בין ורוד לבורדו. 

dscn0269

ובאמת, בצפון העוגננים כולם לבנים – אבל בדרום יש גם לבנים כמו בצפון, וגם צבעוניים – בגווני ורוד ובורדו. 

dscn9731

צמחי העוגנן אינם בולטים בשטח. ככה נראה עוגנן גדול ומפותח שפגשתי בנחל גילבון: ענפים דקיקים בגוון צהוב-חום, ועליהם פרחים קטנטנים ולבנים. 

img_2500

בדרום הם קטנים יותר, צמחים בגובה כחצי מטר עם ענפים דקיקים צהובים או אפרפרים. 

dscn7823

כאמור, הפרחים קטנים: אורך הגביע הוא כסנטימטר, והאבקנים המרשימים גם הם בערך באורך סנטימטר. עלי הכותרת הם תמיד חמישה, ואורכם כ-2 מ"מ. 

%d7%a2%d7%92%d7%a0%d7%9f%d7%a0%d7%99%d7%9e%d7%99_151015_%d7%a8%d7%9e%d7%aa%d7%91%d7%95%d7%a7%d7%a8_%d7%99%d7%a2%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%92%d7%93_02

העוגנן אינו נדיר במיוחד. אבל הצמח מאד לא בולט בשטח ומאד לא מוכר – צריך לדעת לחפש אותו. בטיולנו האחרון בערד מצאתי אחד לפתע – ואחרי בדיקה מקיפה הסתבר שבנחל טביה בו טיילנו יש מאות פרטים. בהתחלה כלל לא ראינו אותם! 

dscn9722

הרשימה מוקדשת באהבה לאיתי, שלימד אותי להכיר את העוגננים (ועוד הרבה צמחים מיוחדים, כמו דופרית תמימהשום סתווי, שום יריחו ועוד ועוד)
את התמונות צלמתי במקומות הבאים: 

נחל גילבון, ב-8.7.13
בור חמת, ב-1.10.14 וגם 5.10.15
רמת בוקר, ב-15.10.15
נחל טביה בערד, ב-27.9.16

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

dscn0276

 

 

 

 

צפורנית זעירה – Silene sedoides

aIMG_1162

הקיץ כאן, ואין מה לעשות. חם. אחד המקומות להגיע אליהם הוא הים. 

aDSCN6104

ואם כבר ירדנו לים, בואו נפקח עיניים ונבדוק את סלעי הכורכר. לפעמים נמצא שם עשבים חומים וכמעט יבשים כאלה: 

aDSCN6106

כדאי לבדוק אם במקרה הם פורחים, כי אז תוכלו לפגוש בעצמכם את גיבורת היום שלי: הצפורנית הזעירה. 

aIMG_1200

כבר הצגתי כמה צפורניות נפוצות בבלוג, הפעם זו צפורנית קטנה במיוחד ונדירה למדי – מין בסכנת הכחדה. 

aDSCN6080

הצפורנית הזעירה היא באמת זעירה: תראו כמה הפרח קטן יחסית לציפורן האגודל שלי: 

aDSCN6093

הפריחה היא לרוב אחרי שהצמח התייבש, מה שמקשה עוד יותר על איתור הצמח. חתיכת עשב יבש בחורי הכורכר, עם פרח בגודל מילימטר… 

aIMG_1187

צבע הפרחים נע בין לבן לורוד עז, לרוב הוא בגוון ורדרד כלשהו. 

aIMG_1189

ובעצם, כנראה הציפורנית הזו נחשבת נדירה כל כך – בעיקר בגלל העובדה שהפרח הזה כל כך בלתי נראה. אז בפעם הבאה כשאתם יורדים לים, חפשו בין סלעי הכורכר את הציפורנית. אולי תפתיעו אותנו?
אתם מוזמנים לדווח לי – בדף הפייסבוק של הבלוג

aDSCN6083

הציפורנית הזעירה פורחת בסדקי כורכר לאורך החוף – היא מוכרת מחוף קיסריה ועד ראש הנקרה. אם מצאתם אותה דרומה משם – זו תצפית חשובה, ואשמח אם תדווחו (רצוי עם תמונה)!  

aDSCN6096

עיקר הסיבה שהציפורנית הוגדרה כמין בסכנת הכחדה – זה אובדן מקום המחיה (Loss of Habitat). כן, שוב אני חוזרת לנושא החופים המתמעטים שלנו. 

aIMG_1161

בשנת 2009, עמותת "צלול" העריכו את כמות החוף שיש (בממוצע) לכל אזרח במדינה ב-2.5 ס"מ. כן, בערך אינץ' של חוף לכל אחד מאיתנו. ומאז חלפו כבר 6 שנים. כמות התושבים בארץ עלתה, אך אורך החופים לא השתנה. 

aIMG_1166

ובגלל זה אני חושבת שחשוב להלחם על כל חוף טבעי שנשאר, כל חוף ציבורי – כי לכולנו יש זכות לרדת לים ולהנות ממנו. גם לפשוטי העם מגיע להנות מהחופים – לא רק למי שמשלם הרבה כסף לכפרי נופש.
וגם לחיות ולצמחים יש זכות לחיות כאן – הם היו פה לפנינו. 

aIMG_1172

וכשאתם יורדים לים – או בכלל יוצאים לטבע – תעשו לעצמכם טובה. קחו שקית ניילון, ואת הזבל – בקבוקים ריקים, עטיפות חטיפים, שקיות, צלחות חד פעמיות וכן הלאה – נסו לאסוף ולזרוק לפח באופן מסודר.
ממש כאב לי לראות את כמות הזכוכיות השבורות בין סלעי הכורכר בחוף בצת. מוטי כבר כתב (בציניות האופיינית) על הזבל בחוף. 

aIMG_1201

את הציפורניות צלמתי –
בחוף בצת, בתאריכים 13.6.2013 וגם 20.6.2015
ובחוף נחשולים, בתאריך 27.5.2012 

aIMG_1203

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

aIMG_1204

ציפורנית מגוונת (Silene colorata) והשפה העברית

a01

בעקבות חובבת צילום ומוטי, גם אני רוצה לספר על כל מיני ביטויים מעצבנים בשפה העברית. 

a02

אבל קודם אני אספר לכם קצת על הצפורנית המגוונת. הצפורנית המגוונת היא אחת הנפוצות בארץ, והיא בין הפרחים הפותחים את עונת הפריחה – מתחילה לפרוח בינואר, וממשיכה גם עד אפריל.
אפשר למצוא אותה ברוב האיזור הים תיכוני, וגם בנגב. 

a03

זהו פרח עדין וחביב, קטן ולא בולט – ולרוב אני מתעלמת ממנו, כי ליד איריס הארגמן, או כלניות, או מרבד תורמוסים – קצת קשה להתרכז גם בקטנים.
אני מזמינה אתכם לשבת ולהנות מתמונות הצפורנית החביבה הזו, ולקרוא על ביטויים שמרגיזים אותי בעברית. 

a04

כמובן, כל מה שמוטי כתב אני חולקת איתו. חלק מהדברים גם תרמתי לו. 

a05

אחד השיבושים שנפוצו בארץ הוא העלמות גוף ראשון עתיד. ביחד עם העלמות רוב הפעלים שמוטי הזכיר, זה נשמע זוועה.
"אני יביא לך פרח אם תצביעי למועמד X" הבטיח לי ילד עם זר צפורנים ליד הקלפי, בבחירות המוניציפליות הלפני-אחרונות. אמרתי לו שאם כבר, צריך לומר – "אני אביא", וחוץ מזה הוא מתכוון בכלל ל"אני אתן".
"מה את, איזו מורה?" הוא שאל אותי בזלזול. הודעתי לו שלא, וגם לא הצבעתי למועמד שלו.

היום, אנשים רבים כבר הבינו (אחרי הרבה תיקונים) שהאות י' מסמלת גוף שלישי. הוא יביא ויעשה, ולא אני. אז באיזו אות משתמשים לגוף ראשון? ה' כמובן.
"אני התקן!" קראתי בדיוק היום.
שערותי סמרו. 

a06

על הנקודה הבאה עלי מוהר כתב כבר לפני 17 שנים בערך. הוא קרא לזה "מותו של החיריק".
כל הפעלים בבנין הִפעיל – הִרכיב, הִשמעתי, הִגדילו, הִקטינו ועוד כל מיני מלים כמו למשל אִכפת, איבדו את החיריק שלהם, והפכו לצירה.
אני אחת מאחרוני אבירי החיריק. נלחמת בתופעה הזו בכל לב. 

a07

עוד דבר שמרגיז אותי הוא בלבול בין זכר לנקבה. "שלוש תורות" או "שלושה ילדות" פשוט מפריעים לי.
וכאן אני גם אוסיף הערה קטנה לחובבת צלום – מטבע הוא זכר, ולכן מטבעות הלשון שמרגיזים אותך הם סתמיים ועלובים – ולא כפי שכתבת.

a08

מוטי הזכיר את ה"מושחטים", ואני אוסיף את כל המתכונים שבהם מטבלים את האוכל במקום לתבל אותו, ולחילופין, הביטוי "שולתתתתתת!!!!!!1" שכולל ארבעה חטאים – שגיאת כתיב, חזרה על אות בצורה מוגזמת ומיותרת, מריחת סימני קריאה – ובסוף "1" במקום סימן הקריאה. 

a09

עוד משהו שמוטי הזכיר זה המונח "בת זוגתו". רציתי לספר שאני גאה להיות בת זוגתו של אבי, ומוטי כבר הִסביר (בחיריק) שהעננצ'יקית היא בת זוגתו. כלומר, בתי. כלומר, בתנו המשותפת.
וזה מעלה מיד נקודה נוספת – דחיפת י' בכל מיני מקומות מיותרים.
בתי = הבת שלי
ביתי = הבית שלי.
נא לא לבלבל בין השנים!

a10

ואם כבר בני משפחה, אני שונאת את ההקטנה עם סיומת "וש" – אמוש ואבוש ובעקבות ארץ נהדרת גם בת-מצווש וכיוצא באלה.
ראיתי בנתניה שלטי רחוב: "אימוש, זכרת לחגור את הילדים שלך?" והייתי ממש קרובה לבלום בלימת חירום.

עוד שיבוש נפוץ הוא הוספת סיומת רבים במקום שאין בו צורך. "לחמים", "נשקים", "רכבים" וכיוצא באלה.
ביחיד יש כיכר לחם, כלִי נשק וכלִי רכב. ברבים אילו ככרות לחם, כלֵי נשק וכלי רכב. אין "לחמים שונים" אלא מיני לחם שונים. 

ובקיצור – דברו איתי עברית! נשבר לי מהעלגית!

מוזמנים לקרוא גם את מה שכתבה חתולי באותו נושא.

a11

את הצפורניות צלמתי:
בשמורת בני ציון, בתאריכים 25.1.2014 ו-5.1.2013
ביער אילנות, 14.3.2013
בשמורת האיריסים של נתניה, 2.2.2013
וליד גבעת ברנר, 10.2.2010

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

a12

צפורן הלבנון – Dianthus libanotis – פעם שניה

 

הרשימה החמישית שפרסמתי בבלוג הוקדשה לפרח יפהפה, וכבר אז תהיתי למה הוא לא מככב כצמח גינון – צפורן הלבנון.

 אני עדיין תוהה לגבי השאלה הזו, ובטיול האחרון לחרמון צלמתי מעל 50 תמונות של צפורן הלבנון. זו בהחלט סיבה לרשימה נוספת לפרח הנפלא הזה.

צפורן הלבנון הוא פרח מרהיב. הוא מתחיל לפרוח בסוף יוני, ולכן בעבר פגשתי רק פרטים מעטים שלו.
שיא הפריחה יהיה ביולי – כלומר, הוא עוד לפנינו – אבל בטיולנו הפעם מצאנו עשרות פרטים פורחים.

 

לכל צמח יש דגם שונה מעט משכניו. מייק לבנה כתב על זה: "אתה הולך מצמח לצמח באותו מדרון, משוה ובוחן ומנסה להחליט איזה דגם יותר יפה." – ובאמת, איך אפשר לבחור?

 

הבעיה, כמובן, היא המדרון. מדרון תלול מאד, 70 מעלות בערך. מאד קשה לרדת בו ולבדוק את כל הדגמים… ועוד אחרי כל הדרדרות שירדנו בהן בדרך!
נאלצתי להסתפק רק בחלק קטן מהם…

כדרכי, הכנתי פלטת צבעים – כדי שתוכלו להשוות ולהחליט: מי החביב עליכם?
כמעט-לבן? ורוד ברובו? מנומר? בעל מרכז אדמדם?

כמה כיף שלא צריך לבחור, ואפשר להנות מכל הצבעים!
מייק כתב – "עלה הכותרת מנוקד או מוכתם בארגמן או חום על רקע לבן או קרם או ורוד, כצבוע בידי אמן סיני דקדקן וסבלן."

הצפורן הזה אוהב להיות על הגובה – הוא גדל ברום של 1,600-2,000 מטרים.

בעולם אפשר למצוא אותו בהרי ארמניה וכורדיסטאן, בהרי הלבנון (שם הוגדר) , בהרי מול-הלבנון  (החרמון נחשב להר הדרומי ברכס הרי מול-הלבנון) וגם דרומה, בהרי סיני.

 אצלינו, כאמור, הוא פורח רק בחרמון.
המין הקרוב  לצפורן הלבנון, הוא – כמובן – צפורן סינַי, שגדל בהר הנגב, הרי אדום והרי סיני. אבל הפרחים של צפורן סיני הם זעירים, בערך סנטימטר גדלם, וצבעם ורוד.
ואילו לצפורן הזה – יש פרחים בקוטר 4-5 סנטימטרים, בהמון צבעים נהדרים!

 

וככה, לפני הסוף – פרפר מקסים שפגשתי בחרמון – אחד העדינים והיפים – צבעוני החרמון. הוא אמנם לא צבעוני כמו בני משפחתו (כבר הצגתי צבעוני קשוט וצבעוני שקוף) – אבל זה לא גורע מיופיו ומחינו.

את התמונות צלמתי בחרמון, בתאריך 30.6.2012

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

 

צפורנית מצרית – Silene aegyptiaca

התעלמתי ממנה זמן ארוך מדי, אך לא עוד. הנה גם אני מגיעה אל הצפורנית המצרית!

צפורנית מצרית היא הנפוצה מבין הצפורניות בארץ. אם מתחשק לכם לראות אותה, פשוט גשו למטע זיתים קרוב, ותבדקו את אדמת המטע –

אם לא פזרו שם חומרים כימיים שונים, ולא ניסו לפגוע בהן – סביר להניח שתמצאו מרבד ורוד של צפורנית מצרית למרגלות עצי הזית

לפעמים – כמו פה – היא מעורבת בפרחים אחרים (במקרה הזה, ניסנית דו-קרנית) – אך היא בהחלט שולטת בנוף!

לדעתי, צפורנית מצרית היא הקלה לזיהוי מבין הצפורניות.

 

גביע הפרח חלק, ואין עליו עורקים. ולכל עלה כותרת (מבין החמישה – לכל בני משפחת הצפורניים יש חמישה עלי כותרת) ישנם שני "שנצים" מעוצבים, שבולטים קרוב לבסיס העלה.

התוצאה מעוצבת למדי – בניגוד לצפורנית הארץ-ישראלית, למשל, שעלי הכותרת שלה מתנפנפים כחצאית.

ולפני שמישהו ישאל "מצרית? הלא פה לא מצרים?…"
אני אסביר: הרבה פעמים קוראים לפרח על שם המקום בו זוהה לראשונה. לפעמים אח"כ מגלים שאותו מקום כלל לא מאפיין את אותו צמח, אבל שם הוא אותר ותואר בפעם הראשונה.

וכך ניתן למצוא בארצנו – פרט לצפורנית הארץ-ישראלית ולצפורנית המצרית – גם צפורנית הלבנון, צפורנית אלכסנדרונית, צפורנית ערבית, צפורנית דמשקאית, צפורנית תל-אביבית, צפורנית צרפתית וצפורנית איטלקית!
כל אחת נקראת על שם מקום אחר, אך המקום אינו מגביל את תחום המחיה שלה!

באחד הטיולים פגשתי כתום-כנף המצילתיים נח על צפורנית מצרית:

תמונות נהדרות נוספות של מרבדי צפורניות, אפשר למצוא בבלוג של אופל כחול (לצערי, היא לא עדכנה כבר זמן רב מאד)

את הצפורניות צלמתי –
3.4.2010 בהר מירון
17.2.2011 בשפלה, ליד נחשון
13.2.2012 בחניון האגם בכרמל
27.3.2012 בגבעת זקיף מעל כרמיאל
10.4.2012 בנחל מירון

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

צפורנית ארץ-ישראלית – Silene palaestina

כידוע לכם, אין לי חצר עם גינה – אני מגדלת עציצים על הגג.

 

כבר הראיתי בבלוג חצב מצוי, בן-חצב יקינתוני ואפילו דרדית מצויה שגדלים בעציצים שלי.

  

אבל לפעמים מגיעים אלי צמחים באופן עצמאי – הרוח מעיפה זרעים, או ציפורים מפילות אותם… ככה הגיע אלי הפרח שלי היום – ציפורנית ארץ-ישראלית.

 

הציפורנית הזו נפוצה בכל האיזור הים תיכוני. פגשתי אותה פעמים רבות בשולי דרכים אפילו פה, בכפר סבא.

בשנה שעברה, פרח אצלי צמח אחד של ציפורנית. השנה היא התפשטה לחמישה עציצים שונים…
היא נהנית מההשקיה – התחילה לפרוח בפברואר, ועכשיו כבר אפריל והיא עדיין פורחת יפה.

 

כך אני יכולה לעקוב אחריה בנוחות, ולראות שלפרח יש שלב נקבי, שבו בולטים החוצה עמודי העלי וממתינים להפריה –

 ואחריו מגיע שלב זכרי, שבו בולטים מהפרח האבקנים

התמונות צולמו על הגג שלי כמה פעמים, במרץ ואפריל 2012. בזוית הנכונה יש יופי של שמיים בתור רקע!

 

מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

 

 

צפורן סינָי – Dianthus sinaicus

הרשימה שלי היום קצת לא הוגנת: אני מציגה פרח יפהפה ועדין, מאד מאד קטן – ובסוף, אחרי שתחשבו שהוא דווקא נחמד מאד, אני מתכוונת להפציץ אתכם בשתי תמונות, שייגרמו לכם לשכוח לחלוטין את הפרח הזה.
אבל כידוע, החיים לא הוגנים. ולכן אני מציגה את צפורן סינָי.

צפורן סיני הוא בן-שיח – כלומר, שיח קטן, שגבהו עד 40 ס"מ, אבל הוא מאד דליל. קשה לצלם את השיח עצמו, וכיון שגם את הפרח לא קל לצלם – בסופו של דבר ויתרתי. מבחינת הצורה הכללית, יש דמיון מסוים לגבסנית שהצגתי בבלוג לפני שנה בערך – אך הציפורן קטן יותר.

הפרח עצמו הוא פיצקלה – בקוטר סנטימטר, ורדרד, ופורח כשהכל כבר יבש. בעיקרון, עונת הפריחה היא אוגוסט-ספטמבר, אבל אנחנו פגשנו אותו באמצע אוקטובר.

לפרח יש שני שלבים  – שלב זכרי – שבו האבקנים יוצאים, כמו בתמונה הבאה –

ואחריו – שלב נקבי שבו עולים שני עמודי עלי.

ויחסית לכל גדלו של הפרח, הם אכן עולים ומסתלסלים!

צפורן סיני נקרא כך כי זוהה לראשונה בחצי האי סיני. הוא צמח נדיר שגדל בהר הנגב, בדרום הנגב, באיזור אדום ובהרי סיני. הוא נמצא רק באיזורים הגבוהים.

הפרחים הקרובים אליו הם צפורן משתלשל וצפורן הלבנון שהצגתי בבלוג בעבר – וזה מרמז לנו שגם הצפורן הזה, כמו הצבעוני הססגוני, ריבס המדבר ועוד מינים – התפשט לאיזור הדרום בתקופה קרה,
אבל כאשר מזג האויר שב והתחמם – הוא נכחד מהמקומות הנמוכים – ונאלץ להשתנות על מנת לא להכחד מהמקומות הגבוהים, וכך נוצר מין חדש.

ועכשיו, הבטחתי הפצצה –
אמנם אני עוסקת בהשלמת הרשומות מאוקטובר, אבל בשבת ביקרתי בגן הבוטני של גבעת רם, בירושלים. שיא הפריחה של החלמונית הגדולה בגן הבוטני היה בשבוע שעבר, וזה נראה כך:
הפעם אתם חייבים להקליק על התמונות, לראות את הצהוב הזה במלוא הדרו –

כאשר סללו את כביש בגין בירושלים, מצאו מקבצי חלמונית גדולה. העתיקו את הפקעות לתוך הגן הבוטני. החלמוניות משגשגות בגן, ולפי ההערכות, השבוע פרחו בגן כ-3,000 חלמוניות. זהו ריכוז מדהים ויפהפה!
אז אם יש לכם אפשרות להגיע עוד השבוע, רצוי היום או מחר, לגן הבוטני של גבעת רם – בסביבות נקודה 53 במפה של הגן נמצאות החלמוניות. זהו מחזה מרהיב!

אז אתם כבר בדרך לירושלים, נכון?

את צפורן סיני (מה זה?) צלמתי בנחל ניצנה, 14.10.2011
את החלמוניות – בגן הבוטני של גבעת רם, 12.11.11
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

שלושה ציפורניים – שלושה פולשים

 

אני ממשיכה עם צמחים שפגשתי בטיול בארה"ב, ביולי האחרון. הפעם יש לי שלושה פרחים – קרובים, אך רחוקים. כולם בני משפחה אחת: משפחת הציפורניים.
אחד המאפיינים של משפחת הציפורניים הוא שלכל הפרחים יש תמיד חמישה עלי כותרת.

הפרח הראשון הוא בורית רפואית – Soapwort או בלטינית –  Saponaria officinalis.

הבורית נפוצה למדי. השורשים שלה מכילים סבונין (Saponin) ומאז ימי קדם השתמשו בהם לניקוי – להפקת סבון.
השם השני – "רפואית" – מגיע משימוש נוסף של הצמח, כחומר משלשל.

הבורית היא מין פולש – היא הובאה מאירופה, שם היא נפוצה, והתפשטה. היא נפוצה למדי במזרח ארצות הברית

ומפולש אחד, לפולש אחר – צמח דומה לו מאד. במבט ראשון חשבתי שזה בעצם אותו פרח…

במבט שני שמתי לב שעלי הכותרת של הפרח הזה מפוצלים ולא עגולים חלקים, והגביע נפוח מעט –

ואכן, זוהי ציפורנית, ולא בורית. לאחר התייעצות עם ד"ר יובל ספיר , זו ציפורנית לבנה (Silene alba) או ציפורנית רחבת-עלים (Silene latifolia)

ובכל מקרה, זהו עוד מין שמוצאו באירופה. התחלתי כבר לתהות אם ראיתי בכלל מינים אמריקאים – או רק פולשים אירופאים…

ואני עדיין תוהה בנושא, כי המין שלישי שלי היום גם הוא פולש שמוצאו באירופה!

זהו ציפורן. השם העממי שלו הוא Deptford Pink והשם הלטיני – Dianthus armeria

פגשתי אותו באיזור טבעי לחלוטין – באיזור Thacher State Park ששם טיילנו.

ואפילו פגשתי אחד מוטציוני – עם שישה עלי כותרת.

מינים פולשים זו בעיה בכל העולם, ולמדתי בביקור האחרון שם, שבמזרח ארצות הברית הבעיה הזו היא חמורה הרבה יותר מאשר אצלינו.
אנחנו אמנם מוצפים בפולשים רבים, למשל שיטה כחלחלה וטיונית החולות – אבל עדיין רואים אצלינו יותר חצבים, חרציות, פרגים ועולש – שהם כולם מקומיים – ואילו בארצות הברית, להרגשתי, ראיתי הרבה יותר מינים פולשים מאשר מינים מקומיים.  

התמונות צולמו במקומות הבאים –
Albany, New York – 7.7.2011
Thacher State Park, New York – 8.7.2011
Corning, New York – 11.7.2011

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

ועוד דבר שנזכרתי בו הרגע: היום הוא יום הולדתו ה-71 של ג'ון לנון – המון מזל טוב לו!
והיום פול מקרטני מתחתן בפעם השלישית,  הפעם עם אשת עסקים עשירה בשם ננסי שבל – Nancy Shevell – ואני מאחלת לשניהם מזל טוב והצלחה.

שרביט שני מליון וצללית ערערית – Minuartia juniperina

קבלתי את שרביט שני המליון מNewklear, הלא הוא דרור, והחלטתי שמתאים לי לשלב אותו עם צללית ערערית.

צללית ערערית היא פרח ממשפחת הציפורניים. אפשר למצוא אותה רק במרומי החרמון – רום של 2 ק"מ ומעלה, שם היא פורחת. היא גדלה בצורה אופיינית לחגורה הכרקוצית – הצמח גדל כגוש כדורי.
אבל בניגוד לרוב הצמחים באיזור, היא אינה ממש קוצנית.
העלים שלה צרים ומחטניים כמו עליו של הערער – ומכאן שמה – אבל הם אינם קוצניים.

כאשר הצללית פורחת, היא פורחת בצורת כר מעוגל, מאות פרחים צפופים יחד. בשטח זה נראה מקסים. למשל בתמונה הבאה, שצלמתי ליד מצפה שלגים, צופה אל סוריה:

וכעת, לשאלות השרביט:

1. מה הנושא של הרשומה הכי טובה שעדיין לא נכתבה? מי היה כותב אותה? למה לא כתבת אותה בעצמך עד היום?
הרשימה הטובה ביותר תספר על מציאת פתרון מחזור אולטימטיבי, לכל הזבל שאנחנו מייצרים – כל הפלסטיק, כל האלקטרוניקה, ביוב,  זבל אורגני ואנ-אורגני. הכל.
מי היה כותב אותה? אני מניחה שמישהו עם האצבע על הדופק, כמו רועי צזנה או חדשותק. אבל אני אשמח לכתוב אותה אם באמת זה ייקרה.

2. במה תעסוק הרשומה השני מיליון שתכתבו בבלוג שלכם? מה תהייה הכותרת שלה?
מוטי כבר הסביר למה לא כל כך אפשרי להגיע לרשימה השני מליון מבחינה טכנית. אבל אם להיות אופטימית חסרת תקנה, הרשימה השני מליון שלי תעסוק בנצחון התנועה הירוקה, החברה להגנת הטבע ואדם טבע ודין בכל המאבקים שלהם, ועל חוק שנחקק שמחייב לשלב אקולוג מומחה בכל תכנון של בניה בארץ.

3. אילו הייתם יכולים לבחור איפה לפרסם את רשומת השני מיליון – איפה הייתם מפרסמים אותה? בעיתון? על קיר של בניין? בכיתוב עשן בשמים?
כהולוגרמות, ברחבי הארץ. (אם כבר, אז כבר)

4. איזה פריט, חפץ או כל דבר אחר (כן, גם דג זהב הולך) הייתם רוצים שיהיה לכם שני מיליון ממנו?
שני מליון צלליות ערעריות?
הייתי רוצה קצת Common Sense (הגיון בריא) – שאוכל לחלק ממנו לכולם (ולקחת גם לעצמי…)
מאד אהבתי את תשובתה של אתי אברהמי – על שני מליון חופני הבריאות.

5. הבלוגיה חוגגת את הרשומה השני מיליון. האם יש לכם בבלוג רשומה שקיבלה מספר מיוחד (מספר עגול, מספר "זהב" וכו')? או אולי רשומה שמייצגת מספר בעל משמעות אישית עבורכם?
את המספר המקורי שחשבתי עליו – חתך הזהב – 1.618033988 (שהוא די מתבקש פה) – כבר Newklear בחר. אז מה נשאר לי? פאי?

-phi = -frac{1 + -sqrt{5}}{2} = 1{.}618033988-dots

אני משערת שהרשימה שקבלה את המספר המיוחד ביותר היא רשומת "אל תבואו לשתול בכרמל" – עם כמעט 42,000 כניסות. זה מספר יפה!

6. לבלוגיה לקח 8 שנים להגיע לשני מיליון רשומות – מה אתם הספקתם לעשות בזמן הזה?
חשבתי על הרבה דברים, אבל בהקשר לבלוג, שפתחתי לפני שלוש שנים (וכמעט חודש) –
הספקתי לטייל בהמון מקומות בארץ – מהנקודה הגבוהה ביותר בחרמון ועד לנמוכה ביותר (ים המלח), לגלות את רת"ם, להצטרף אליהם וללמוד המון דברים על הארץ שלנו,
הספקתי להכיר המון מומחים לבוטניקה, זואולוגיה, אקולוגיה, טבע – ולגלות שאני מאד נהנית מהנושאים הללו,
הספקתי להבין קצת יותר את החשיבות של שמירת טבע והגנה על השטחים הפתוחים, להבין מה ההבדל העקרוני בין שמירת טבע לאיכות הסביבה,
ולנסות להעביר קצת מההבנה הזו גם לקהל אחר, שלא רץ להשתלמויות רת"ם ולא מבין למה אני מקללת (בעדינות) כשאני שומעת את שיריה היפים של המאיינה ההודית, ומחפשת מסביב בהתרגשות כשאני שומעת צרחות של בז.

7. עם מי הייתי רוצה להרים כוסית לחיי המיליון הבא ולשלוח לו בקבוק יין תבור משובח במתנה?
היין, מן הסתם, כבר נגמר – אבל אם במקרה עוד לא, אני אעביר את השרביט אל מיכל 1979, בתקווה שיהיו לה סיבות טובות להרים כוסית.

 

עד כאן השרביט, ובמקום כוסית יין – הנה זבוב, לוגם צוף-צללית:

רגע לפני סיום, שתי תמונות מיוחדות (לפחות בעיני!)
האחת – ציפורנית שנונת-כותרת – מין נדיר מאד של ציפורנית שגדל בסדקי סלעים, ברום של 2100 מטר ומעלה. פגשנו אותה ליד מצפה שלגים:

והשניה – מבט שמיימי משהו, לפני שקיעה, מאיזור הרכבל העליון אל הרי הלבנון, והעננים בשמים

התמונות צולמו בחרמון, באיזור רכבל עליון ובמצפה שלגים, בתאריכים 2.6.2011 ו-17.6.2011

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

  

גבסנית ערבית – Gypsophila capillaris

לוח השנה מראה שכבר סוף נובמבר, אבל מזג האויר נע בין יוני לאוגוסט… והפריחה – מתנהגת בהתאם. מעטה ודלילה, מקוצרת ואומללה.

ולכן, בינתיים אני נשארת עם פרחי הקיץ, ומציגה גִּבְּסָנִית עֲרָבִית – בן-שיח דליל שפורח בין אפריל לנובמבר. באפריל ומאי הפריחה בעיצומה, אבל יש "טפטופי פריחה" לאורך כל הקיץ והסתיו.
הגבסנית היא צמח מאד מאד קשה לצילום: שיח דליל עם ענפים דקיקים, ופרחים בקוטר של 1.5 ס"מ בערך…
כך נראה שיח פורח מרחוק:

וכך נראה פרח בודד מקרוב: תמיד עם חמישה עלי כותרת.  זהו  אחד המאפיינים של משפחת הציפורניים, אליה  משתייכת הגבסנית.
יש כמה משפחות פרחים שמאופיינות בפרחים בעלי חמישה עלי כותרת. למשל –  הציפורניים, הרקפתיים, הסגליים (זוכרים את הסגל הצנוע?), החלמיתיים, הגרניים…

  

יש משפחות בהן מספר עלי הכותרת של הפרח קבוע (כמו השושניים – בעלי ששה עלי כותרת; המצליבים – בעלי  ארבעה, ועוד) – אך יש גם כאילו שאצלם המספר משתנה – כמו למשל הנוריתיים. אצל הכלנית, למשל, מספר עלי הכותרת הוא לרוב 5-7 על כל פרח. אבל אפשר בהחלט למצוא בכל אוכלוסית כלניות פרחים עם פחות עלי כותרת, ופרחים עם יותר.

לפי לקסיקון מפה לצמחי ישראל, השם "גבסנית" הוא כיון שכמה ממיני הגבסנית גדלים על קרקעות עשירות בגבס. השם הלטיני – Gypsophila – משמעותו "אוהב גבס".

ובחנויות הפרחים אתם יכולים לקנות מין תרבותי קרוב – שקוראים לו גִּפְּסָנִית – ומשתמשים בו כתוספת קישוט לזרי הפרחים. גפסנית הוא שם נרדף לגבסנית – בעבר השם היה גפסנית, כי זה דומה יותר לשם הלטיני.

 

ועכשיו… התנצלות ושמחות.
בחודש הבא, העננצ'יקית שלי חוגגת בת מצווה. אני כמובן מלאת גאווה ואושר – ועסוקה עד מעל לראש בהכנות למסיבה.

  

לכן אני נאלצת להזניח מעט את הבלוג שלי, והבלוגיה בכלל…
אני משתדלת לקרוא – ולא תמיד יש לי זמן להגיב. אז רציתי שתדעו שהבלוג עדיין פעיל – אני מקווה שבקרוב יחזרו הגשמים ויהיו לי פרחי חורף להציג, ולא רק טפטופי פריחה ששרדו מהקיץ…  

 אני אשתדל להמשיך לפרסם, אבל כרגע – עיקר תשומת הלב שלי כרגע מופנית אל העננצ'יקית שלי.

ואם כבר הזכרתי זאת, אני רוצה לאחל המון מזל טוב לשני העננצ'יקים שלי, שניהם ילידי דצמבר.

 

את הגבסנית צלמתי:
בהר הנגב, ליד כביש 171 ב-23.4.2010
ליד מערות אפקה (כן, כן – הבניינים המרוחקים ברקע הם גלילות) בתאריך 22.9.2010

 

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

 

 

 

ציפורן משתלשל – Dianthus pendulus

 
בשבת נסענו לטייל לנחל המערות בכרמל.
רוב האנשים שבאים לטייל בנחל המערות, עושים זאת על מנת לראות.. מערות.
לסייר בין מערות האדם הקדמון, לשמוע הסברים על החיים באיזור הכרמל לפני עשרות ומאות אלפי שנים…
 
אבל אותי מעניינים דברים אחרים. אני חיפשתי – ואף מצאתי – ציפורן משתלשל.
 
 

 
ציפורן משתלשל, ממשפחת הציפורניים (Caryophyllaceae) הוא צמח מצוקים נדיר שפורח בסתיו – שיא הפריחה שלו הוא בספטמבר-אוקטובר.
 

 
אי שם, בראשית ימי הבלוג שלי פרסמתי את ציפורן הלבנון. הציפורן המשתלשל הוא קרוב של ציפורן הלבנון. הפרח של הציפורן המשתלשל קטן יותר (קוטר הפרח כ-2 ס"מ), ומופיע רק בגווני ורוד – בניגוד לציפורן הלבנון שמופיע בשלל צבעים מרשים
 

 
מצד שני, לא צריך לקבל אישור מהצבא על מנת לראות אותו: מספיק להגיע לאיזורי מצוקים בגליל או בכרמל: בנחל מערות, בארבל וכדומה.
 

 
רוב הציפורנים שפגשנו צמחו גבוה מעל למערות – מציצים אלינו מעל למצוקים. ואז צלמתי אותם ממרחק, גבוה מעלי:
 

 
 
 פה-ושם הם התקרבו גם אל גובה הקרקע. ואז יָכֹלְתִּי למצוא פרטים עם ציור עדין וגוונים יפהפיים, שלא יביישו גם את הקרוב הלבנוני:
 

 
עלי הכותרת שלו גזורים בצורה ממש מקסימה (או כמו שכתוב בספרות המקצועית: אונות הכותרת מצויצות!) – וזה נותן לו ממש אופי.
 

 
כל התמונות צולמו בנחל מערות בכרמל, 7.11.2009
 

 
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
 

צפורן הלבנון – Dianthus libanotis

הפעם אני מציגה בפניכם צמח מדהים. פרח יפהפה, שממש חבל שאי אפשר לקנות אותו – ככה, כמו שהוא בטבע, ולגדל בעציץ.
צפורנים אתם מכירים?מאד פופולריים בחנויות הפרחים. אבל לדעתי – הצפורנים התרבותיים לא מגיעות לקרסוליים של הצפורן הזה.
 
אני מתכבדת להציג בפניכם את צפורן הלבנון.
 
 
אחת התכונות המיוחדות של הצפורן הזה, היא שאין שניים זהים. לכל צמח ישנם הפרחים שלו, בצבעים שלו.  הנה עוד דוגמן:
 
 
ועכשיו אתם בטח שואלים את עצמכם, איפה ראיתי פרח מדהים שכזה, פורח, ועוד באמצע יוני?!?!?
נו, התשובה ברורה: בחרמון!
בשבת האחרונה יצאתי לטייל עם כמה חברים בחרמון. ראינו שם פרחים מדהימים, שחלקם עוד יככבו אצלי כאן בקרוב. עלינו ברכֶּבֶל למעלה, טיילנו באיזור גבעות הקרב, ואז ירדנו לפי סמ"ש ירוק אל תחנת הרכבל התחתון – שם חנו המכוניות שלנו.
 
 
את הצפורן הזה חפשנו לאורך כל המסלול, כי ידענו שהוא אמור לפרוח. אבל מצאנו רק ניצן…
ואז, ממש מעל לחניון של רכבל תחתון, כשהתבשמנו כבר בריחו של חד-אבקן אדום (שיח יפהפה, עם ריח מתקתק) – ראיתי משהו פורח במדרון…
 
 
מיד צעקתי לכל החברים: צפורן!!! – וכולם באו בריצה (אחרי 5 שעות של שיטוטים, וירידה לא קלה…)
מצאנו שם 6 צמחים פורחים, ועוד כמה ניצנים… ממש נפלאים.
 
 
אז כמובן, לא קפּחתי אף אחד! צלמתי את כוווולם! ועכשיו אתם יכולים להנות יחד איתי ממגוון הצבעים