Taraxacum officinale – Dandelion – שינן רפואי

אני ממשיכה עם פרח אירופאי נפוץ ונחמד – השינן הרפואי.

השינן הרפואי נפוץ בכל אירופה ואסיה, בעיקר באזורים הממוזגים – אבל הובא ע"י האדם לשאר היבשות, וכיום הוא מצוי באזורים הממוזגים בכל היבשות.

באירופה הוא צמח-מדרכות ושולי דרכים, ושמו העממי: Dandelion. 

השם העממי מגיע משיבוש של השם הצרפתי – Dent-De-Lion – שמשמעותו "שן הארי". וכאן כמובן נוצר בלבול ענקי, כי יש צמח אחר, ששמו הלטיני הוא Leontodon – כלומר, שן הארי. לכן בעברית החליטו להשאר קרוב אך לשנות – וקראו לו שינן. 

בארץ גדל קרוב משפחה שלו – שינן עב-שורש – בעיקר באזורים הגבוהים יותר בהרים. הוא נראה כך: הפרח העלים והניצן בהחלט דומים לאלו של אחיו האירופאי: 

השינן שלנו קטן יותר – קוטר התפרחת שלו רק כ-2 ס"מ, בעוד תפרחת השינן האירופאי מגיעה ל-4 ס"מ, וכל הצמח קטן ונמוך – נדיר שיצמח לגובה של מעל 15 ס"מ, בעוד השינן הרפואי בד"כ צומח לגובה 40 ס"מ, ונמצאו פרטים אפילו בגובה 70 ס"מ!

השם הלטיני – Taraxacum – הוא גלגול של שם פרסי עתיק, שנלקח מספר רפואה פרסי מהמאה התשיעית לספירה. משמעותו: "עשב מריר". 

כמובן, שם זה מתחבר מיד למרור ולמררית – שגם הם ממשפחת המורכבים, וגם הם נראים דומים. 

 הצמח שימש למזון ולרפואה עבור המין האנושי לאורך הרבה שנים – לפחות בכל ההיסטוריה המתועדת. הוא מופיע אצל המצרים, היוונים והרומאים – ומצד שני, גם אצל הסינים. 

מסיבה זו יש לו הרבה שמות שמתעדים את התכונות השונות שלו. אפשר לקרוא אודות השמות הרבים בויקיפדיה. "שן הארי" נובע מהעלה שנראה (לדעת הקדמונים) כמו שן ארי, אבל בזכות הפרי – שהוא "סבא'לה" נחמד לא פחות מזה של הסביון – קוראים לו גם Blowball – כדור לנשיפה: 

שם אחר שלו: "Piss-a-bed" באנגלית או Pissenlit בצרפתית, מגיע בעקבות החומרים המשתנים הרבים שנמצאים בשורשים שלו. לכל הצמח היו שימושים רפואיים רבים – לבעיות עיכול, כבד וקיבה שונות.

את עלי השינן אוכלים – את הצעירים אפשר לאכול טריים, כתוספת לסלט, מהבוגרים יותר – מבשלים מרק או קציצות. טעמם – לפי הכתוב – מריר-עדין, ויש להם תכולה גבוהה של בטא-קרוטן, ויטמין C וברזל – אפילו יותר מלעלי תרד. גם את הניצנים היו מוסיפים לסלט.

בפרחים משתמשים כתוספת טעם למינים שונים של שיכר ויין – ואפילו מכינים מהם ריבות. לפעמים גם הפיקו מהם צבע צהוב-ירקרק לצביעת בגדים וכלים. 

ולגבעולים יש מוהל חלבי, שהיו מורחים אותו בתור דוחה יתושים (אם כי לא ברור עד כמה זה עבד). בקיצור – כל חלקי הצמח נוצלו לשימושים שונים.

בפראג פגשנו את השיננים ברוב המדשאות בעיר, לעתים מעורבים יחד עם פרחי חיננית רב-שנתית ויוצרים מרבדים נעימים לעין: 

ולפעמים ממש בסדקים בין בניינים למדרכות: 

את התמונות צלמתי בפראג, בתאריכים 4-8/4/2017, פרט לשינן עב-השורש, שאותו צילמתי ביער אודם, בתאריך 31.10.2014

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

 

 

מודעות פרסומת

קיצנית צפופת-עלים – Carlina libanotica

dscn0205

החצבים כבר גומרים לפרוח, ואני עדיין עם פרחי קיץ – 

dscn9626_2

אני ממשיכה עם מין שלישי של קיצנית, אחרי הקיצנית הכרתית והקיצנית האשכולית, והפעם: קיצנית צפופת-עלים. 

dscn0206

את מקור השם אפשר להבין אם מסתכלים על הצמח – העלים הרבה יותר צפופים, וכל הצמח גדול ומסיבי יותר משתי הקיצניות האחרות. 

dscn9749_2

הקיצנית צפופת העלים היא מין ויקארי לקיצנית הכרתית. 

dscn0209

למי שלא זוכר מה זה מינים ויקאריים – אסביר שוב: מינים ויקאריים הם מינים הקרובים זה לזה (בצורתם, בהתנהגותם) ומחליפים זה את זה באזורים שונים. למשל, אחד יפרח במדבר – השני בחוף. אחד בהר – אחיו בעמק. 

dscn9749

בהקשר זה כבר הצגתי בבלוג את חבצלת הנגב וחבצלת החוף, שהם מינים ויקאריים; את איריס הלבנון ואיריס הסרגל שהם מינים ויקאריים, את שום תל-אביב ושום אשרסון, וכמובן, יש דוגמאות רבות נוספות. 

dscn0210

וכך הקיצנית הכרתית פורחת לה באזורים הים-תיכוניים – בהרי הגליל, הכרמל והמרכז,  

dscn9750

ואילו הקיצנית צפופת-העלים מחליפה אותה באזורי ספר-המדבר – במורדות המזרחיים של הרי יהודה והגליל, ברמת הגולן ובצפון הנגב. 

dscn0213

גם לקיצנית צפופת העלים יש חפי-מעטפת צהובים מבריקים – שנראים כמו "עלי כותרת" יפים כשהפרח בשיא הפריחה. 

dscn9624

בעולם יש כ-30 מינים שונים של קיצניות, ובזכות חפי המעטפת המבריקים המאפיינים אותם – מגדלים חלק מהם כצמחי נוי. 

dscn9625

היא פורחת בין יולי לספטמבר, כך שבעצם אני פגשתי אותה לאחר הפריחה. 

dscn0209_2

בארץ יש ארבעה מינים של קיצנית – שלושה צהובים, אותם כבר פגשתי, ואחד ורוד – קיצנית צמרנית שפורחת ביוני-יולי, ואותה טרם פגשתי. אני מקווה להשלים אותה בשנה הבאה. 

dscn9626

ורק כדי שנרגיש שהסתיו באמת מתקרב: סתוונית התשבץ כבר פורחת ברמת הגולן, צילמתי אותה יחד עם כחליל השברק: 

dscn0171

את התמונות צלמתי בנחל טביה בערד, בתאריך 28.9.16 וברכס בשנית ברמת הגולן, בתאריך 7.10.16

dscn0206_2

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

dscn9751

ולמי ששכח: היום הוא יום הולדתו ה-76 של ג'ון לנון

 

קיצנית אשכולית – Carlina racemosa

dscn6832

אחרי הקיצנית הכרתית (שנקראת על שם האי כרתים, שם הוגדרה לראשונה) אני מציגה קיצנית נוספת: 

dscn6840

מין נדיר ובסכנת הכחדה – קיצנית אשכולית. 

dscn6847

התואר "אשכולית" – היא בגלל אשכולות הפרחים הקטנים שלה, בניגוד לקיצנית הכרתית, שאצלה הפרחים הם בודדים. (אין קשר לפרי ההדר… 😉 )

dscn6848

הבדל נוסף הוא הגודל – הקיצנית הכרתית היא צמח בגובה 40-50 סנטימטר, והקיצנית האשכולית בגובה 20 סנטימטר בערך. 

dscn6849

ובעצם, כשרואים את הקיצניות בשדה – הן נראות כמו סביונים קטנים וקוצניים. 

dscn6868

ובאמת, מאד נחמד ללכת בשטח היבש ופתאום לראות מקבצים צהבהבים פורחים. 

dscn6853

הקיצנית האשכולית פורחת במקום אחד בלבד בארץ: באחו בנימינה. כמובן, היא מוגדרת כמין נדיר בסכנת הכחדה. 

dscn6854

הקיצנית היא ממשפחת המורכבים, לכן כל "פרח" הוא בעצם תפרחת. 

dscn8644

מה שנראה לנו כ"עלי כותרת" – בחרציות ובסביונים אילו פרחים לשוניים. כאן אילו חפים קוצניים, ולא פרחים. במרכז התפרחת יש פרחים לשוניים – שם נמצא הצוף, ושם האבקנים והצלקות. 

dscn6861

הניצנים של הקיצנית מחודדים – 

dscn6837

ולאחר הפריחה, החפים מצטמקים והפרחים במרכז הופכים לפרי – מצעית ועליה זרעים צמריריים שמאוחר יותר יפוזרו על ידי הרוח.  

img_0445

אחו בנימינה הוא אחד האתרים המיוחדים ביותר בארץ. יש בו ריכוז גדול של מינים נדירים בסכנת הכחדה. הסיבה העיקרית היא שרוב האזורים שבעבר נראו כך – אחו לח, שמתייבש מאוחר – יובשו מזמן, ונבנו. אחו בנימינה הוא אחד האתרים האחרונים שנותרו כאחו לח.

באופן כללי, בית הגידול הלח הוא סוג בית הגידול שנמצא בסכנת ההכחדה החמורה ביותר בארץ. מצד אחד, אילו קרקעות כבדות ועשירות – כלומר, הרבה מהן נלקחו לחקלאות. מצד שני – שם נמצאות "הביצות" שהציונות עדיין נלחמת בהן, למרות שכבר מזמן אין במה להלחם. 

dscn6864

ולכן אפשר למצוא באחו בנימינה – פרט לקיצנית האשכולית – גם את סחלב הביצות, תורמוס צהוב ותורמוס שעיר, געדת הביצות, נענת המים וערבז החוף – ועוד מינים רבים שהם אמנם לא מינים אדומים, אבל עדיין נדירים למדי. לאחרונה נמצאה באחו נטופית רפואית – מין נדיר במיוחד שנחשב לנכחד מהאזור. אני מקווה להגיע בקרוב לאחו, על מנת לפגוש אותה. 

img_0419

וככה בתור בונוס קטן – כחליל מנומר שפגשתי באחד הביקורים באחו: פרפר קטן ומקסים. 

img_0378

את כל התמונות צלמתי באחו בנימינה, בתאריכים 6.9.2015, 4.9.2014, 1.9.2016. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

img_0443

גוגל הזכיר לי שהיום הוא יום הולדתה ה-126 של רחל המשוררת, אני מצרפת את אחד השירים האהובים עלי

 

 

קיצנית כרתית – Carlina curetum

dscn6771

הפרח שלי היום הוא פרח קיצי – קיצנית כרתית. 

dscn7544

הקיצנית היא קוץ רב-שנתי, שמתחיל לפרוח ביוני, ופורח כל הקיץ עד ספטמבר. לפעמים גם עד אוקטובר. 

dscn7545

אפשר למצוא אותה בכל האזור הים תיכוני – בהרים. מהרי יהודה ועד לחרמון. 

dscn8015

אם מטיילים בקיץ – זה נחמד למצוא פרח פורח פתאום, בחורש. 

dscn8781

שמה העברי של הקיצנית ברור ומובן. לכן הסתכלתי על שמה הלטיני: Carlina, וחיפשתי מה מקורו – כי כאן אין קשר לקיץ – ומצאתי שיעור בהיסטוריה. 

dscn8016

ה-Carlina קרויה על שם Carolus Magnus, הוא קארל הגדול, הידוע גם בשם שארלמיין. 

dscn8067

קארל הגדול היה שליט של רוב מערב אירופה במאות השמינית-תשיעית לספירה. 

img_0929

הוא היה מלך השבטים הפרנקים, שבטים גרמניים שהתנצרו והתפשטו באירופה – ומהר מאד שלטו על האזור שהיום הוא צרפת. בשיא ממלכתו, הוא שלט על רוב השטח בין נהר הריין לאוקיאנוס האטלנטי. 

dscn8392

הוא היה ביחסים טובים עם האפיפיור – שהכתיר אותו כ"קיסר בחסד האל" – מה שאפשר לצאצאיו לייסד את "האימפריה הרומית הקדושה" – שהיתה הקיסרות הגרמנית של ימי הביניים. 

dscn8401

את שלטונו ביסס קרל הגדול על שלטון פיאודלי – נתינת קרקעות לרוזנים שיגנו עליהן ועל הדיירים בהן, תמורת תשלום מסים למלך. 

dscn8733

טוב, קרל הגדול היה מלך גדול וחשוב (ואפילו נחשב כמלך טוב ליהודים) – אבל מה הקשר לקיצנית?  

img_0928

מסתבר שיש מין אירופאי של קיצנית, שבימי הביניים שימש כתרופה. ולפי האגדה, קרל הגדול השתמש באותה קיצנית על מנת לרפא את חייליו ממגיפת דבר. לכן קראו לסוג על שמו. 

dscn8380

חיפשתי קצת – ובאמת כתוב שמינים מסויימים של קרלינה (כלומר, קיצנית) שימשו בתור "צמחי מרפא" בימי הביניים. למשל, מהמין Carlina acaulis אפשר להפיק חומר משתן

img_3312

בינתיים החצבים והחבצלות כבר פורחים, בערב כבר פחות מחניק – אני מקווה שהחורף יהיה קר ונעים. 

k01

את התמונות צילמתי – 

בכרמל, בתאריכים 27.8.14, 10.9.14, 6.9.15
בהר מירון, בתאריכים 25.9.14, 10.10.15
בעין לימון ליד ירושלים, 29.9.15
בצפון השומרון, מעל ואדי ערה 21.8.16
ובביתן אהרון בשרון, 3.9.16

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

SAMSUNG CAMERA PICTURES

חרצית דביקה – Chrysanthemum viscosum

DSCN2806

השנה אני מסתובבת בעיקר במישור החוף, אז פתאום אני שמה לב גם לפרחים הפחות-מוכרים כאן. 

DSCN2803

למשל, החרצית הדביקה. כולנו מכירים את החרצית העטורה, שצובעת עכשיו משטחים נהדרים בצהוב (סעו, למשל, בכביש 6 באזור נחל תנינים – הצהוב באזור מרהיב)

DSCN2807

אבל בארץ פורחים עוד שלושה מיני חרצית, קטנים יותר. והיום אני מתמקדת בחרצית הדביקה. 

DSCN2809

החרצית הדביקה היא קטנה יותר מהחרצית העטורה, העלים שלה פשוטים – ולא גזורים כמו של העטורה. 

DSCN3166

כמו שאפשר לראות בתמונות התקריב – החרצית הזו מכוסה שערות דקות. כל הגבעול שעיר, וגם העלים – והכל דביק. ומכאן שמה, חרצית דביקה. 

DSCN2936

החרצית הדביקה היא צמח חולות – היא גדלה בחולות, ובקרקעות של חול וחמרה מעורבת. היא קלציפובית – כלומר, לא גדלה בקרקעות המכילות גיר. 

DSCN2824

החרצית נראית נפלא במרבדים משולבים עם קחוון החוף: 

DSCN2813

החרצית הדביקה היא מין נדיר בסכנת הכחדה. אמנם פגשתי מרבדים שלה, ובשרון באמת אפשר עדיין למצוא אלפי חרציות דביקות – בעיקר בחולות בין חדרה להרצליה –

DSCN2825

אבל זהו שטח לא גדול, ויש בו לחצי בניה חזקים. ומחוץ לשטח הזה – החרצית הדביקה מאד מאד נדירה. 

DSCN2827

בעולם החרצית הדביקה גדלה רק בחופי הים התיכון, ובעצם מתמקדת בעיקר במזרח הים התיכון – חופי מרוקו, אלג'יר, תוניס, ספרד ופורטוגל. באזור שלנו – היא מוכרת רק מישראל.
גם בעולם – בארגון IUCN החרצית מוגדרת בתור Endangered – כלומר, בסכנת הכחדה. 

DSCN3162

ואנחנו גבול התפוצה המזרחי שלי החרצית הזו. אם היא תיכחד כאן – תפוצת החרצית הזו תיפגע באופן משמעותי. 

DSCN3163

ארגון IUCN – כלומר International Union for the Conservation of Nature and Nature Resources – כלומר, הארגון הבינלאומי לשימור טבע ומשאבי טבע – והוא מאגד הרבה מדינות, והרבה מדענים ממדינות וארגונים שונים, במטרה לשמור על מגוון המינים העולמי. 

DSCN3175

הארגון הגדיר מדד לשימור מינים בטבע – ולפיו הוא מגדיר האם מין הוא נפוץ או נדיר.
המדד כולל את הקריטריונים הבאים –
 LC – Least Concern – נפוץ בטבע, אינו בסכנה. כמו החרצית העטורה, או הסביון האביבי.

 NT – Near Threatened – עדיין לא נדיר, אבל כבר מתקרב לסכנה. למשל איריס הלבנון, או מרווה כחולה.

 VU – Vulnerable – פגיע. עתידו בסכנה. למשל, שום סתווי.

 EN -Endangered – בסכנת הכחדה. כמו החרצית הדביקה. 

 – CR – Critically Endangered – בסכנת הכחדה חמורה – כמו איריס הארגמן, שאני חוקרת

 – EW – Extinct in the Wild – נכחד בטבע – צמחים שנכחדו מהטבע, אך עדיין קיימים בגנים בוטניים, ויש נסיונות להשבתם. כמו מעלה עשן מדברי, שיח יפהפה שאפשר לפגוש בשמורת עין גדי. 

 – EX – Extinct – נכחד – צמחים שנכחדו כליל, מהטבע ומגנים בוטניים, ולא נותרו יותר. כמו תת המין הסורי של הפרא, שנכחד מהעולם לפני כ-90 שנים. כיום אצלנו אפשר למצוא את תת המין הפרסי. 

SHA02

אני מקווה שנשכיל לשמור על המינים הנדירים שלנו, ושגם מקבלי ההחלטות יבינו שהשמדת הטבע היא השמדת החיים, וחייבים לשמור ולהגן על הטבע כדי לשמור על איכות החיים שלנו.

DSCN2943

את החרציות צילמתי במהלך חודש מרץ 2016 בפארק השרון, בשמורת חוף השרון ובגן לאומי נחל אלכסנדר. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

DSCN2822

אמברוסיה מכונסת – Ambrosia confertiflora

DSCN9953

היום אני רוצה לספר על פולש חדש בארץ – אמברוסיה מכונסת.
למרות השם המבטיח – אמברוסיה היא מזון האלים מהמיתולוגיה היוונית – האמברוסיה היא מין בעייתי מאד. 

20151106_140838

מקורה של האמברוסיה הוא באזור מקסיקו ודרום ארה"ב. שם היא צומחת בעמקים צחיחים למחצה. אצלינו היא פולשת בעיקר במישור החוף ובבקעת הירדן. 

20151112_121049

ד"ר ז'אן-מארק דופור-דרור, אחד החוקרים הבכירים בארץ בכל הקשור למינים פולשים, מסביר שיש שלושה שלבים שצמח זר עובר על מנת להפוך למין פולש.
השלב הראשון – מין מזדמן – בשלב זה, יש צמחים שפולשים לשטחים הטבעיים, אך עדיין לא מקיימים אוכלוסיה. רק פרטים בודדים מזדמנים. האוכלוסיה עדין לא מבוססת.
בשלב השני – המין מאוזרח. כלומר, יש אוכלוסיה שכבר התבססה, ומתחדשת באופן עצמאי ללא "עזרה" אנושית.
השלב השלישי הוא שלב הפלישה המסיבית – בשלב זה, האוכלוסיה מתרבה, ומייצרת אוכלוסיות נוספות בשטחים מרוחקים יותר מהמקור.

DSCN9587

לפי ההשערות, האמברוסיה הגיעה לארץ באמצעות סיוע חקלאי שנשלח מארה"ב לרשות הפלסטינית בסביבות שנת 2000. שקי מספוא לבעלי חיים, או זרעים לחקלאות נשלחו מארה"ב. השקים כללו (בנוסף למה שרצו לשלוח) גם זרעים של אמברוסיה.
הזרעים – יחד עם פסולת, ביוב וכל מיני דברים אחרים – נזרקו לנחל שכם, שהוא יובל של נחל אלכסנדר – ומכאן הם מתפשטים באזור השרון.
מעט אחר כך הם ירדו גם בנחל תרצה – שיורד משכם אל בקעת הירדן והתפשטו גם שם. 
 DSCN9586

האמברוסיה הגיעה לשלב השלישי במהירות גבוהה. היא מילאה את גדות נחל אלכסנדר, ודחקה משם את הצמחיה המקומית – הקנה ושיח אברהם – וכמובן גם את בעלי החיים שחיו בסבך הקנה (ציפורי שיר ועופות מים נהנים מהקנה) או נהנו מהצוף של שיח אברהם

 DSCN9588

מכאן היא מתפשטת. את התמונות ברשומה הזו צלמתי ברעננה, כפר סבא ובשולי ג'לג'וליה. בכל מקום אליו היא מגיעה, גדל גוש גדול של אמברוסיה, שדוחק כמעט לחלוטין את הצמחיה שהיתה שם – גוש צפוף ואחיד של אמברוסיה. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

האמברוסיה היא צמח גדול. גובה הצמחים נע בין חצי מטר לשנים וחצי מטרים. באזור נחל אלכסנדר נמדדו גם פרטים בגובה ארבעה מטרים! 

IMG_5101

האמברוסיה היא צמח בעייתי מאד.  העלים אמנם יפים, אך גם העלים וגם הגבעולים מפרישים חומרים צורבים – ומגע איתם יכול לגרום לתגובה אלרגית קשה, במיוחד לאנשים הרגישים לכך. 

IMG_4830

למשל, החזקתי ענף של האמברוסיה לכמה שניות על מנת לצלם את התפרחת – ותוך דקות הרגשתי עקצוץ וגירוי ביד, ורק אחרי שחזרתי הביתה ורחצתי היטב את הידיים – זה עבר. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

הפרחים שלה קטנים ומאד לא מרשימים. בתמונה מעל אפשר לראות את הפרחים הזכריים, ובתמונה הבאה – את הפרחים הנקביים. הפרחים הקטנים והלא-אטרקטיביים הללו מעידים על כך שהאמברוסיה מואבקת על ידי הרוח. היא מייצרת הרבה אבקה, שמתפזרת על ידי הרוח לשטח גדול. כמובן, גם זה גורם אלרגני בעייתי. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

וכאן נשאלת השאלה – מה עושים? איך אפשר לעצור את הצמח הבעייתי הזה? 

DSCN9590

ד"ר ז'אן מארק דופור-דרור חוקר כעת את האמברוסיה, ובקרוב יפרסם מאמר וסיכום של הנושא.
בינתיים – ראו שאין טעם לקצור את הצמחים. היו נסיונות פשוט לקצור את השטח, אבל תוך 5 חודשים האמברוסיה התאוששה לחלוטין. גם קוטלי העשבים ה"רגילים" בשימוש עירוני (ראונד-אפ או גרלון) אינם יעילים – וגם בעייתיים כי הם פוגעים במערכת האקולוגית, במיוחד בנחלים. 

20151112_121054

ומה אתם יכולים לעשות? 

אם שמתם לב לאמברוסיה באזור מגוריכם – או בטיול – שימו לב איפה זה, אם אפשר תשמרו לעצמכם נ.צ. של המקום.
באתר של המשרד להגנת הסביבה יש דף מוקדש לנושא האמברוסיה. שם אפשר להוריד טופס (WORD) דיווח, למלא אותו – ולשלוח במייל אל רועי פדרמן, שהוא פרוייקטור התכנית. 

DSCN9932

את התמונות צלמתי ברעננה, כפר סבא וג'לג'וליה, בין 2013 ל-2016.
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

לקריאה נוספת: מאמר מעניין של הגר לשנר באתר כלנית

DSCN9591

ולסיים במשהו מוצלח: העננצ'יק כתב פואמה בשיעורי בית בספרות. הוא אישר למוטי לפרסם אותה בבלוג – וכולם מוזמנים לקרוא ולצחוק!

יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, תשע"ה

 DSCN0086a

לכבוד יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, אני מצטטת שיר נהדר וכואב – שיר ארץ, שכתב נתן יונתן והלחין סשה ארגוב. 

DSCN0085

ארץ שיושביה היא אוכלת
וזבת חלב ודבש ותכלת
לפעמים גם היא עצמה גוזלת
את כבשת הרש. 

DSCN0084

ארץ שמתקו לה רגביה
ומלוחים כבכי כל חופיה
שנתנו לה אוהביה
כל אשר יכלו לתת. 

DSCN0086

שב החצב לבן לפרוח
שם בדרך יחידי
והיסמין ישיב ניחוח
שדות הזמן שלה האבודים. 

DSCN0186

ארץ שמתקו לה רגביה
ומלוחים כבכי כל חופיה
שנתנו לה אוהביה
כל אשר יכלו לתת. 

DSCN0187

כל אביב שבים לה סביוניה
לכסות את כל קמטי פניה
רוח קיץ עצב אבניה
ילטף באור. 

DSCN9433

שב הסתיו עם כובד ענניה
לעטוף אפור את כל גניה
והחורף את שמורות עיניה
הבוכות יסגור. 

DSCN9434

שב החצב לבן לפרוח
שם בדרך יחידי
והיסמין ישיב ניחוח
שדות הזמן שלה האבודים 

DSCN9435  

יהי זכר הנופלים ברוך.
רציתי לכתוב גם כמה מלים, אבל הפסימיות משתלטת עלי – ולכן אסתפק במילותיו של נתן יונתן. 

73890120114261880

בתמונות רואים פירות וזרעים של זקן-תיש ארוך וזקן-סב מצוי.
את התמונות צלמתי ברעננה, באפריל 2015 – פרט לתמונת הזרעים ברוח שהיא מכפ"ס, 24.4.2011

DSCN9437

ועוד גרסא לשיר הזה –

ישימונית דו-גונית – Volutaria crupinoides

DSCN8804

היום אני מציגה עוד פרח מקסים מפרחי המדבר הפחות-מוכרים. זוהי ישימונית דו-גונית. 

a01

את הפרח הזה הכרתי בהתחלה בשם הנהדר: אָמְבֶּרבּוֹאָה. נכון שזה שם מקסים? מתגלגל על הלשון, אָמְבֶּרבּוֹאָה! Amberboa!
השם הזה פשוט היה השם הלטיני של הפרח. 

DSCN0003_1

אבל אז חקרו קצת, והפרידו את האָמְבֶּרבּוֹאָה שלנו מהאָמְבֶּרבּוֹאָה של אזור הקווקז. הקווקזית נשארה אָמְבֶּרבּוֹאָה, והאָמְבֶּרבּוֹאָה שלנו נקראה בשם הלטיני: וולוטריה – Volutaria – שם הרבה פחות מתגלגל על הלשון. 

DSCN0007_1

ועדת השמות לפרחים באקדמיה לשפה העברית החליטה שזהו זמן מצוין לעברת את שמו של הצמח. וכיון שכל מיני האמברבואה בארץ גדלים במדבר – (יש שני מינים, השני – ישימונית ורודה – נדיר יותר ומעולם לא פגשתי אותו) – כלומר, בישימון – קראו את שמו של הפרח: ישימונית. 

DSCN8812

תוספת: קיבלתי רשות מידידי איתי להציג את הישימונית הורודה, תמונה שאיתי צלם ב14.3.2015
איתי גם הזכיר לי שיש בארץ מין שלישי – ישימונית טוביפלורה. זהו צמח גר (או פולש).

עוד סיבה להתנגדות לשם ישימונית, הוא משמש גם לצמח התרבותי Eremophila. אפשרי לתת אותו שם לאורגניזמים מממלכות שונות כמו צבעוני (פרפר) וצבעוני (צמח) אבל כאן שני צמחים שונים קיבלו אותו שם (ובנוסף גם השממית).

1979103_849630128427094_2126198493818615417_o

הרבה חובבי טבע כמוני לא מרוצים מהבחירה הזו. מילא לקחו לנו את השם הנהדר והמתגלגל הזה, אָמְבֶּרבּוֹאָה – אבל ישימונית זו לטאה ממשפחת השממיות! הנה ישימונית מצויה שצלמתי בחולות שבטה, ב-30.8.2013: 

IMG_3531

ולכן אני – באופן אישי – לא מרוצה מהחלפת השם הזו. 

IMG_9938

הישימונית עצמה היא פרח מקסים. ראש הפריחה קטן – כ-2 ס"מ בלבד. 

DSCN0005_1  

שילוב הצבעים – כחול וצהוב – משובב נפש. כמו שכתב לי מישהו – הפרח הרשמי של מכבי תל אביב 

DSCN9300

הישימונית היא צמח ממשפחת המורכבים. כמו שכבר הסברתי – זה אומר שכל פרח הוא בעצם תפרחת – מורכב מכמה פרחים קטנים. 

DSCN8816

אם מסתכלים על חרצית או חיננית, אפשר לראות שני טיפוסי פרחים – הפרחים בהקף, שנראים כמו עלה כותרת בודד – הם פרחים לשוניים, ואילו הפרחים במרכז – הם צינוריים. 

DSCN9472

אצל הישימונית יש שני טיפוסים של פרחים צינוריים: הפרחים התכולים, שהם הגדולים יותר, ונועדו למשוך את החרקים; ואילו הצהובים – שהם קטנים ובעלי אבקנים סגולים בולטים. 

DSCN8810

בואדי מלחה בצפון ים המלח פגשנו מקבצים יפים של הישימונית: 

DSCN9999_1

כשהתקרבנו, ראינו שיש המון חרקים קטנים על הישימונית… למען האמת, זה די דוחה בעיני. 

DSCN0021

אבל בעקבות החרקים מגיע הטורף, ובמקרה שלנו – מושית השבע הידועה, פרת משה רבנו – מטיילת על הפרחים ומנקה אותם… 

DSCN0004_1

גם הפרי של הישימונית מצא חן בעיני – הוא נראה כמו כוכבים קטנים. החרק מצד שמאל על הפרי הוא הזחל של מושית השבע. 

DSCN0010_1

הישימונית פורחת בארץ בערבה, בבקעת הירדן ובנגב. היא לא בולטת – ואני ממליצה מאד לשים לב, לחפש אותה ולהנות מיופיה. 

DSCN9309

את התמונות צלמתי במקומות הבאים –
5.3.2010, בהר הנגב
30.1.2015 במפגש הבקעה
5.3.2015 במצפה חגי
9.3.2015 בואדי מלחה 

DSCN9477

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

 DSCN8817

מורכבים בפלורידה – בכל מיני צבעים

SAMSUNG CAMERA PICTURES

אחרי שסקרתי את המורכבים הצהובים (בסדר, גם הצהובים-לבנים) שפגשתי בפלורידה, אני עוברת לצבעים נוספים. 

IMG_9089

המורכב הנפוץ מכולם היה פרח לא מרשים, ורוד, עם עלים ירוקים-אפרפרים. שמו Pluchea rosea – ובעברית, פלגית ורודה. בארץ צומחת קרובה שלה – פלגית שיחנית – בעיקר לאורך נהר הירדן, אני מכירה אותה גם מנחל תנינים.
הפלגית נקראת ככה כי היא גדלה בשולי פלגים. הפלגית הורודה גדלה גם ממש בתוך המים – 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

פגשנו גם את אמיליה – פרחים קטנים ועדינים. בפלורידה גדלים שני מינים מהסוג אמיליה, ואת שניהם ראיתי: אמיליה לילכית – Emilia sonchifolia – 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

ואמיליה פלורידיאנית, שיש לה צבע אדום עז – שמה הלטיני Emilia fosbergii:  

SAMSUNG CAMERA PICTURES

ועוד פרח נחמד – Vernonia blodgettii – שמו העממי הוא Ironweed, כלומר עשב-ברזל: 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

עוד מורכב בגוון לילכי – פרח עדין ונחמד – שמו הלטיני Chromolaena odorata –

SAMSUNG CAMERA PICTURES

שמו העממי הוא Jack-In-The-Bush – ג'ק בין השיחים. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

הצמח הבא הזכיר לי פרח דומה שפגשתי בפארק עץ יהושע לפני שנה וחצי – ה-Pincushion. אך זהו מין אחר, שמו Melanthera nivea, ושמו העממי Squarestem – כלומר, גבעול מרובע. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

עוד מורכב גדול בעל פרחים לבנים שגדל לצד המים – Eupatorium mohrii – זהו גדותן, ומשמו אפשר להבין שזהו עוד צמח גדות. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

בארץ גדל גדותן הביצות, בשולי הביצות שנותרו (בעיקר בעמק הירדן וסביב הכינרת).
הגדותן שפגשתי בפלורידה נקרא גדותן מוהר (Mohr) – ע"ש ד"ר צ'ארלס מוהר, שהיה רוקח ובוטנאי, וחקר את צמחית אלבמה. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

אבל המורכב היפה ביותר שפגשנו היה ללא ספק הפרח הבא: 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

זהו פרח גדול, בעל גוונים חמים – שמו Gaillardia pulchella, או בעברית גיארדיה יפה. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

 פגשנו את הגייארדיה בשולי העיר Cape Coral, בשביל טיול קטן ונחמד – זהו פרח מקסים, שגם תורבת ואפשר למצוא אותו בגינון ברחבי העולם. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

את הפרחים צלמתי ברחבי פלורידה, קרוב למים, בתאריכים 22.6.2014 עד 10.7.2014

SAMSUNG CAMERA PICTURES

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

SAMSUNG CAMERA PICTURES

Damn Yellow Florida Composites!

SAMSUNG CAMERA PICTURES  

כבר ספרתי פעמים רבות על משפחת המורכבים, ועל הדמיון הרב בין המורכבים הצהובים השונים. הרשימה שלי היום מוקדשת לעוד כמה מהמורכבים הצהובים הללו, שנקראים בשם חיבה DYC – כלומר, Damn Yellow Composites – מורכבים צהובים ארורים. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

אני מתחילה עם האחד שהיה היפה ביותר בעיני – תמונתו מופיעה בראש הרשומה וגם פה מתחת לכתוב: זהו Coreopsis leavenworthii, פרח מאד יפה בעיני – הפרחים הלשוניים (זוכרים? במשפחת המורכבים, אילו פרחים לשוניים ולא עלי כותרת!) מעוצבים מאד יפה.
השם העממי – Tickseed, ומשמעותו זהה לשם הלטיני – "זרע דמוי קרציה". 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

והנה עוד צהוב אחד, דומה לקודמו, אם כי שונה – זהו אחד ממיני החמנית – Helianthus. אצלינו בארץ אפשר למצוא במישור החוף את החמנית המצויה, שגם היא אמריקאית במקורה. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

הפרח הבא כבר נראה שונה – אין לו פרחים לשוניים אלא רק פרחים צינוריים – צרים ודמויי צינור. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

זהו Flaveria linearis – שם די מתבקש – "צהובה קווית". השם העממי הוא "Narrowleaf Yellowtops" – צהובת-ראש צרת-עלים. זהו פרח נפוץ בכל איזור ה-Everglades. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

פרח קטן ונפוץ במדשאות הוא דו-שן לבן – Bidens alba – פרח קטן וחביב, שאם רק מסתכלים, רואים אותו בכל מקום. גם לו יש קרוב שפלש לארץ, וניתן למצוא אותו בשולי פרדסים – דו-שן שעיר. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

פרח מקסים שכבר הצגתי קרוב שלו בבלוג הוא סוזן שחורת העין – Black Eyed Susan – ששמו הלטיני Rudbeckia – פרח חביב שמחייך אלינו:
בקליפורניה פגשתי את סוזן הקליפורנית, ואילו כאן זהו מין אחר – כנראה Rudbeckia hirta. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

הפרח הבא גדל ממש בנחל, טיפס ממנו. הוא דומה מעט לאסתר הביצות שגדל אצלינו – רק גדול ממנו ולבן יותר. אסתר הביצות נוטה לורוד.
שמו הלטיני הוא Symphyotrichum carolinianum, ושמו העממי – Climbing Aster, כלומר אסתר מטפס. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

הצהוב האחרון גדל די רחוק ממני, במי הביצה, מוקף פרחי ג'נטיאן ורודים – הוא קרוי Helenium pinnatifidum. הלניום – לזכר הלנה היפה מטרויה. 

 SAMSUNG CAMERA PICTURES

ועכשיו ברור למה הפרח מוקף. הלנה תמיד משכה קהל מעריצים…
הנה הלנה במלוא תפארתה: 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

את הפרחים צלמתי ברחבי פלורידה, ביוני ויולי 2014. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

SAMSUNG CAMERA PICTURES

 

  

חוחן בלאנש – Onopordum blancheanum

a01

חודש מאי כבר בשיאו, וזה אומר שרוב הפריחה מאחורינו. 

a02

האחרונים שפורחים הם הקוצים. ואם כבר קוצים – בחרתי את  אחד היפים והמרשימים: חוחן בלאנש. 

IMG_4021

החוחן הזה פורח על קרקעות בזלתיות – כלומר, בעיקר ברמת הגולן, ומעט בגליל העליון. זהו חוחן גדול – אמנם גבהו פחות ממטר, אך התפרחת המורכבת שלו היא מרשימה בגודלה – הקוטר יכול להגיע ל-10 ס"מ! 

a03

החוחן הוא ממשפחת המורכבים – ושוב אני מזכירה, שכל "פרח" הוא בעצם תפרחת – שמורכבת מהמוני פרחים זעירים.  

a04

אצל החוחן, כל הפרחים הם צינוריים – נראים כמו צינורות קטנים וצרים. בניגוד לחרצית או לסביון, שלהם יש פרחים צינוריים ופרחים לשוניים (דמויי לשון), או לכתמה שלה רק פרחים לשוניים. 

a05

החוחן קוצני הרבה יותר מהדרדר – אצל הדרדר הקוצים הם רק על חפי המעטפת (כלומר, הגביע שבו התפרחת) – ואילו אצל החוחן יש קוצים לאורך כל הגבעול והעלים. 

IMG_4136

הניצן שלו נהדר – אני בטוחה שכל אוהבי המנדלות ישמחו לראות ניצן-מנדלה טבעי שכזה – 

IMG_4138

הניצן שעיר למדי – זה מאפיין די בולט בחוחן בלאנש 

a06

בנוגע לשם – בלאנש – חיפשתי מידע, מי היה בלאנש שעל שמו קרויים ארבעה צמחים מצמחיית ארצנו. היה לי קשה למצוא עליו מידע, ולבסוף נחלץ לעזרתי יובל ספיר – שערך עבורי מחקר שלם.

IMG_5875
כעת אני יכולה לספר לכם ששארל-איזידור בלאנש (Charles-Isidore Blanche) היה גאולוג וחובב טבע צרפתי שחי בשנים 1823-1877, וחקר הרבה את ארץ וסביבותיה – פלשתינה, סוריה, לבנון, אדום, בשן – הוא הסתובב בכל איזור הלבנט.

IMG_4018

בספר "France and the Middle East: Past, Present, Future"  (עורך:  Michel Abitbol, הוצאת מגנס, האוניברסיטה העברית), מתואר צ'ארלס גיירדו (Charles Gaillardot – גם על שמו קרויים חמישה צמחים מצמחית ארצנו) כרופא שאסף צמחים בלבנט יחד עם איזידור בלנש, שהיה (לפי הכתוב) "דיפלומט ובוטנאי חובב".
יחדיו הם הוציאו ספר בשנת 1854 – קטלוג הצומח של סוריה – "Catalogue de l'herbier de Syrie ". הם נעזרו גם בבוטנאי השוויצרי אדמונד בואסייה (Pierre Edmond Boissier) – חוקר טבע נוסף שחקר את צמחית ארצנו, על שמו קרויים הדגן בואסיירה וכמה מיני צומח נוספים. 

IMG_5809

בשנת 1869, באיזור טריפולי בלבנון, בלאנש אסף חוחן לא מוכר.
בראשית המאה ה-20 פרופסור אלכסנדר אייג – אבי ענף הבוטניקה בארץ – תיאר את הצמח שנאסף בתור תת-מין של חוחן קרדני, הצומח במישור החוף שלנו.
אך בהמשך, פרופסור אבינעם דנין (מהאוניברסיטה העברית) הגיע למסקנה שההבדלים בין החוחן הזה לחוחן הקרדני מספיק משמעותיים בשביל להגדיר אותו כמין נפרד, ומאז שמו חוחן בלאנש.
במישור החוף נותר החוחן הקרדני, שבעבר נקרא גם חוחן תל-אביב. 

IMG_5807

כל התמונות צולמו ברמת הגולן – בשולי כבישים, במורדות ההרים, ביער אודם – החוחן מאד נפוץ בגולן.
בתאריכים – 5/5/2011, 7/5/2011, 16/5/2013, 22/4/2014, 26/4/2014

IMG_9322

המון המון תודה ליובל ספיר שערך מחקר עבורי!
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא 

IMG_9332

יום הזכרון לשואה ולגבורה, תשע"ד

a06
השנה, לכבוד יום הזכרון לשואה ולגבורה – אני רוצה לצטט שיר שכתב אברהם שלונסקי. 

a03

נדר / אברהם שלונסקי

על דעת עיני שראו את השכול
ועמסו זעקות על לבי השחוח
על דעת רחמי שהורוני למחול
עד באו ימים שאיימו מלסלוח
נדרתי הנדר: לזכור את הכל
לזכור – ודבר לא לשכוח.

a01
דבר לא לשכוח – עד דור עשירי
עד שוך עלבוני עד כולם עד כולהם
עדי יוכלו כל שבטי מוסרי.
קונם אם לריק יעבור ליל הזעם
קונם אם לבוקר אחזור לסורי
ומאום לא אלמד גם הפעם.
a02

יהי זכרם של הנרצחים בשואה ברוך.
הרשימה מוקדשת באהבה לסבא וסבתא שלי זכרונם לברכה, ששרדו את השואה.


a04

בתמונות – הפרח חוחן בלאנש (Onopordum blancheanum) – קוץ גדול ויפהפה שפורח עכשיו בצדי דרכים ברמת הגולן.
הפרפר הוא נמפית החורשף.
את התמונות צלמתי בתאריכים 22.4.2014 ו-26.4.2014 ברמת הגולן.

a05

מורכבים בפארק יהושע

היום אני מתחילה סדרה של רשימות על פרחים שפגשתי בפארק Joshua Tree. פרט לעץ יהושע ולאוקוטיו – רוב הפריחה שראינו כללה פרחים עשבוניים קטנים.

IMG_0172

את הרשימה היום אני מקדישה לבני משפחת המורכבים. משפחת המורכבים זו משפחה שדי קל לזהות את הפרחים בה. כל פרח הוא בעצם תפרחת, המורכבת מהרבה פרחים קטנים. מכאן השם – מורכבים, או בלטינית – Compositae.
בארץ נפוצים הסביון והחרצית, אך המשפחה המגוונת הזו כוללת עוד פרחים רבים.  

Eriophyllum wallacei01

הפרחים בתפרחת הם משני טיפוסים –
פרחים צינוריים, שהם מאורכים וצרים 
פרחים לשוניים – שנראים כמו עלה כותרת בודד.
יש במשפחת המורכבים תפרחות שכוללות את שני הטיפוסים, או רק אחד מהם. והיום אני אראה דוגמאות מכולם.

Eriophyllum wallacei02

הפרח הראשון הוא פרח שכבר פגשנו במדבר מוהאבי – Wolly Daisy – חיננית צמרירית. שמה הלטיני Eriophyllum wallacei. אני קראתי לה "חרצית בטן" כי הפרח דומה לחרצית, ובשביל להנות ממנה באמת – צריך לרדת על הבטן.

Eriophyllum wallacei03

לחיננית יש תפרחת שכוללת פרחים משני הטיפוסים – במרכז פרחים צינוריים, בהקף – פרחים לשוניים.

IMG_0161

בדרך לדקלים האבודים מצאנו מקבצים מקסימים של החינניות הללו, נקודות צהובות מפוזרות על פני השטח – פשוט מקסים!

IMG_0162

הפרח הבא הוא בעל פרחים צינוריים בלבד – אין לו פרחים לשוניים. שמו העממי הוא Desert Needle – כלומר, מחט מדברית; ושמו הלטיני Palafoxia arida.

Palafoxia arida

פגשנו אותו בדרום הפארק, באיזור ששמו Bajada – באחאדה. באחאדה זה איזור בבסיס הרים, אליו מתנקזים נחלי אכזב היורדים מההר.

IMG_9900

פרח נוסף שפגשנו באותו איזור – גם הוא מורכב בעל פרחים צינוריים בלבד. אך הפעם פגשנו פרטים מפותחים יותר, ולכן הפרח מרשים יותר מהמחט המדברית –

Chaenactis xantiana01

זהו מורכב ששמו Xantus' Pincushion – כרית-הסיכות של קסאנתוס – Chaenactis xantiana, והוא נקרא כך על שם חוקר טבע הונגרי מהמאה ה-19, קסאנתוס דה וסי.

Chaenactis xantiana02

אילו היו צמחים עם תפרחת של פרחים צינוריים בלבד. כמובן, יש גם כאילה עם פרחים לשוניים בלבד. הנה דוגמא:

Malacothrix glabrata01

זהו Desert Dandelion – שינן מדברי. שמו הלטיני – Malacothrix glabrata.

IMG_9852

בעצם הוא לא שייך באמת לסוג "שינן" (בדיוק כמו שה"חיננית" קודם לא שייכת לסוג חיננית – אילו סוגים אחרים) – אבל הוא דומה לו, ו-Dandelion זה באמת שם נחמד.

Malacothrix glabrata02

הפרח האחרון שלי להיום הוא שוב מורכב בעל פרחים לשוניים וצינוריים – הפעם, הצינוריים צהובים והלשוניים לבנים: 

IMG_0212

זהו Mojave Desert Star – כוכב מדבר מוהאבי, ששמו הלטיני Monoptilon bellioides. אני קראתי לו "קחוון בטן" (מסיבות דומות ל"חרצית הבטן" למעלה…)

IMG_0217

גם אותו פגשנו במדבר מוהאבי, אבל שם היה פרט בודד וכאן – במסלול הדקלים האבודים – היו מקבצים יפים של הכוכבים החמודים הללו.

IMG_0215

מאד נהנינו לראות את המקבצים הללו, פזורים בשטח. 

IMG_0213

את התמונות צלמתי בפארק יהושע, בתאריכים 12-13.3.2013

Monoptilon belloides02

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

Monoptilon belloides01

זר סביונים לחיים נחמן ביאליק

היום, י` בטבת תשע"ג הוא יום הולדתו ה-140 של חיים נחמן ביאליק.

החלטתי להקדיש לחיים נחמן ביאליק זר של סביונים אביביים. בעצם, "זר" נשמע לי קצת קטן בשביל המשורר הלאומי, אז אני אקדיש מרבד סביונים.

לסביון אמנם קוראים "סביון אביבי" – אבל אם תסתכלו סביב – גם בעיר וגם מחוצה לה – תראו שסביונים כבר פורחים, ואפילו ממלאים איי תנועה ומרבדי פריחה.
הסביונים מתחילים לפרוח כבר בתחילת החורף, וממשיכים עד לשיא האביב.

חיים נחמן ביאליק נולד בתחום האמפריה הרוסית – באיזור שכיום הוא באוקראינה – בתאריך י` בטבת תרל"ג. הוא התייתם מאביו בגיל 7, וגדל אצל סבו שהיה אדוק וקפדן.

ביאליק כתב שירה מגיל צעיר. הוא למד בישיבה, אבל נמשך אל ההשכלה ואל חיי הרוח – ועבר מהישיבה ללימודים חילוניים.
עם זאת, היהדות והמסורת היו חלק ממנו, והם מופיעים הרבה בשיריו.

אני חושבת שרוב האנשים שגדלו בארץ בשמונים השנים האחרונות מכירים את שירי הילדים של ביאליק. "נד נד", "רוץ בן סוסי", "קן לציפור"…
הנה אחד שחביב עלי –

ביאליק היה ממחדשי השפה העברית. הוא טבע מלים יפהפיות כמו "גחלילית", "שלדג", "מצלמה" – ועוד רבות. כלומר, הוא תרם לבלוג שלי עוד לפני שההורים שלי נולדו…

לא רחוק ממרבדי הסביונים פגשתי את הציפור הזו – דוחל שחור גרון.
הדוחל מגיע אלינו בחורף, ובקיץ הוא חוזר לאירופה ולרוסיה. אולי אליו כיוון ביאליק כשכתב את "אל הציפור"?

בתמונה הבאה, שימו לב לחרק ששותה מצוף הסביון – בערך במרכז התמונה –

כשראיתי אותו ברגע הראשון, חשבתי שזו דבורה. אבל לא! זהו זבוב. הוא מתחזה לדבורה בשביל להפחיד טורפים פוטנציאליים, שיודעים שלדבורה יש עוקץ. שמו – רקבן מפוספס.
יש כמה תמונות נהדרות שלו בבלוג של אדי, והסבר יפה על ההבדל בין זבוב לדבורה בבלוג של Weinman.

לאחר הפריחה, הסביון נובל – ומוציא פרי. הפרי שלו הוא ה"סבאלה" – זה שנתן לו את שמו. אני מאד אוהבת לנשוף על סביונים…

למרות החינוך הדתי והקפדן – או אולי בגללו – ביאליק לא היה בישן או צנוע בכל הקשור למין הנשי. אחד השירים היפים שלו מספר על התעלסות בפרדס…

ביאליק עלה לארץ בשנת 1924, והתגורר בתל אביב. השירים הרבים שלו הקנו לו את התואר "המשורר הלאומי", ולדעתי – בצדק גמור,

 כי גם היום מלחינים מחדש שירים שלו. הנה דוגמא שמצאתי בעת חיפושי – דין דין אביב ואלון אולארצ`יק שרים את "מאחורי השער" –

ובזה בעצם נמדדים המשוררים הגדולים שלנו: שגם עשרות שנים אחרי שהשיר נכתב, אפשר להלחין אותו מחדש, להצעיר אותו – והוא יישמע טוב.

הביצוע חביב מאד, ובהחלט עדכני – אבל אני עדיין מעדיפה את הביצוע הישן של אריק איינשטיין…

 

אז מזל טוב לחיים נחמן ביאליק, ואני מאחלת לו שעוד הרבה ילדים יגדלו על שיריו…

 

התמונות צולמו בכפר סבא, בתאריך 18.12.2012

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

ושיר נהדר אחד לסיום – נהדר במיוחד בגלל הביצוע הנפלא –

דוגון ירושלמי – Lachnophyllum noaeanum

אני ממשיכה עם הפרחים הפחות-ידועים של הסתיו, ומגיע לפרח ממשפחת המורכבים: דוגון ירושלמי.

השם העברי ברור למדי – דוגון – כי הוא פרח דו-גוני: צהוב וסגול.
מירושלים הוא כנראה נכחד כבר בשנות החמישים.

בעבר הדוגון היה פרח נפוץ למדי בארץ – זהו מין שאוהב אדמות כבדות, כמו שיש בשולי שדות חקלאיים; אבל הוא לא מסתדר עם החקלאות המודרנית – טרקטורים ודומיהם שהופכים את הקרקע. כלומר, הוא גדל בשולי שדות מעובדים באופן מסורתי.

וככל שהאדם מתקדם ועובר לחקלאות מודרנית – נדחקים שורשיו של הדוגון, ומצטמצמים שטחי המחיה שלו.

הדוגון נותר בארץ בערך בחמישה עשר מקומות – שליש מהם בשומרון, ושליש ברמת הגולן. אני מכירה אותו מרמת הנדיב, זכרון יעקב.

הפרח של הדוגון מזכיר מאד את פרחי האסתר הקטנים – והוא אכן קרוב מבחינה פיזיולוגית לסוג אסתר.

הפרי שלו הוא מין "סבא`לה" פזור-שיערות –

הצורה הכללית של הדוגון היא גוש פריחה צפוף בגובה עד 80 ס"מ  –

וזהו צמח דו שנתי.
כבר הסברתי, כאשר דיברתי על בוצין הבשן, מהו פרח דו שנתי – אבל אני אחזור על ההסבר –

צמח חד-שנתי הוא צמח שבשנה אחת נובט מהזרע, פורח, מופרה, מוציא פרי, מפזר זרעים – ומת. כמו למשל – מרסיה יפהפיה ותורמוס ההרים.
צמח רב-שנתי הוא צמח שחלק ממנו נותר חי כל השנה. למשל, עצים (כמו השקמה), שיחים (כמו רתם המדבר) וגיאופיטים (כמו הסחלביים)
צמח דו שנתי הוא צמח שבשנה הראשונה לחייו אוגר כוחות, ורק מוציא עלים – ללא פריחה או פרי. בשנה לאחר מכן, אם השנה הקודמת היתה טובה והוא אגר מספיק כוחות – הוא מוציא פרחים ואחריהם פרי, מפזר זרעים ומת.

 בשנה שעברה הפריחה ברמת הנדיב היתה מעטה מאד – כנראה בגלל מיעוט גשמים בחורף לפני כן. השנה היתה פריחה יפה, ואני מקווה שימשיכו גשמי הברכה.

ליד הדוגון פגשתי פרפר יפהפה – נמפית הסרפד.

התמונות צולמו ברמת הנדיב, בתאריך 15.11.2012
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

 ואם במקרה אתם נוסעים בכביש החוף, בין קיסריה לזכרון – תסתכלו על רכסי הכורכר משני צדי הכביש. עכשיו שיא הפריחה של הנרקיס האפיל, וכל הכורכר מלא נרקיסים פורחים.
אפשר לראות אותם באיזור בריכות הדגים של מעין צבי.

אכילאה קטנת-פרחים וכחליל האשחר

בנוסף לכל הפרפרים שפגשתי ברמת הנדיב, פגשתי פרפר נוסף שאני רוצה להקדיש לו רשימה משלו.

 

סיבה חשובה אחת היא הפרח שעליו הוא טייל וממנו שתה צוף.

הכירו נא את כחליל האשחר (שמו הלטיני – Satyrium spini) ואת האכילאה קְטַנַת-הפּרחים (Achillea biebersteinii).

בספר "פרפרים ברמת הנדיב", ד"ר רחלי שוורץ-צחור מספרת לנו שלכחליל האשחר יש שרטוט בחלק התחתון של הכנפים – שרטוט של "ראש מדומה" ותוספת של שני משנצים ארוכים דמויי מחושים.
זו ההסוואה שלו – הטורפים שמתנפלים על הקצה התחתון של הכנפיים לא יצליחו להמית את הכחליל, אלא – במקרה הגרוע – לפגוע מעט בכושר התעופה שלו.

כיון שכך, הכחליל מרגיש בטוח למדי בכוחות "ההסוואה" שלו, ולא מפחד. עמדנו במשך דקות ארוכות סביב קבוצת כחלילים שנהנו מצוף האכילאה, וצילמנו אותם מכל עבר.

לפי הכתוב בספר, הפרח החביב על כחלילי האשחר הבוגרים הוא חרחבינה מכחילה, ובאמת ראינו אותם מתקבצים על פרחי החרחבינה – לפעמים גם כמה וכמה פרפרים על צמח אחד.
לצערי הפעם הם ברחו כשניסיתי לצלם את המקבצים…

כחליל האשחר הוא מין טריטוריאלי. הזכר בוחר לו עמדת תצפית, ואם הוא מזהה זכר ה"פולש" לתחומו – גם אם זה מין אחר לחלוטין, כמו כחליל הגליל למשל – הוא יוצא אליו במעוף מהיר, מגרש אותו, וחוזר לעמדת התצפית שלו.

ומה לגבי האכילאה?
היא נקראת על שם אכילס, הגיבור מהמיתולוגיה היוונית.
זהו מין נדיר למדי בארץ, אני פגשתי אותה בגולן. היא ידועה גם מצפון הגליל העליון, ומציאתה ברמת הנדיב הפתיעה (ושימחה) את רחלי האקולוגית.

לעלי האכילאה יש ריח חריף – בעיני הוא נעים, אבל זה בדיוק מה שנקרא "ענין של טעם וריח". ברפואה העממית משתמשים באכילאה בתור דוחה חרקים ולחיטוי.

אכילס למד על האכילאה ממורו – כירון הקנטאור, והוא לימד את שאר האנשים על שימושי האכילאה כצמח מחטא ועוזר בריפוי פציעות.

בנוגע ל"קטנת פרחים" – הפעם השם מאד לא קולע בעיני. קודם כל, זהו פרח ממשפחת המורכבים. יש לנו כאן תפרחת דמויית סוכך, שמורכבת מהמוני "פרחים" – אבל כל "פרח" הוא בעצם תפרחת מורכבת, שבנויה מפרחים זעירים…
היא נקראת "קטנת פרחים", כי כל "פרח" מורכב גדלו 3-5 מ"מ, ובמינים אחרים של אכילאה (כמו אכילאה ערבתית ואכילאה ריחנית מהנגב, למשל) – ה"פרח" המורכב הוא גדול יותר. טיפונת יותר. מילימטר או שנים.

התמונות צולמו ברמת הנדיב, 6.5.2012

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

 

ושוב, תודה לרחלי על הסיור וההסברים!


ועוד משהו:
הלילה חוגגים את "ל"ג בעומר" – החג הכי אנטי-סביבתי ואנטי-אנושי 
שיש לנו.
אני, כמובן, מתנגדת בכלל לרעיון המדורה, ומנסה כל שנה לשכנע את כל מי שסביבי להסתפק במדורות קטנות, או אפילו בחגיגות ללא אש… וללא הצלחה.
תקראו את הרשימה הזו, שקישרתי אליה גם בשנה שעברה: היא עדיין תקפה.

ובכל מקרה: אני באמת מבקשת –
 שימו לב איפה אתם מבעירים את האש – הזהרו לא לשרוף עצים, חורשות או שדות קוצים.
 הקפידו לשרוף רק קרשים ועצים שהכנתם, אל תאספו עצים בטבע!
 לא לשרוף חפצים מפלסטיק, שקיות ניילון, עצים צבועים בצבעים שונים – כל אילה יפלטו גזים רעילים לאוויר שאנו נושמים, וירעילו אותנו.
 הקפידו לכבות את המדורה היטב, לא להשאיר גחלים לוחשות שהרוח עלולה להבעיר מחדש.
 הקפידו לנקות את השטח אחריכם! אל תשאירו שקיות, בקבוקים ריקים ושאר זבל!

תודה.


ועוד תוספת – רחלי ביקשה ממני להוסיף הזמנה לאירוע פרפרים ברמת הנדיב, ואני מוסיפה בשמחה:

דרדר נמוך – Centaurea pumilio

כבר כתבתי פעם שאפילו לים אני יורדת בשביל למצוא פרחים…

היום אני מציגה בפניכם את אחד הצמחים הנדירים בארצנו. הוא פורח אך ורק בחוף הכרמל – בין חיפה לעתלית, בערך.

  

בעולם הוא גדל גם בחופי מצריים ולוב – אבל שם, כמובן, מצב שמירת הטבע הוא לא מזהיר (מי מסתכל על שמירת טבע, כשמצב שמירת חיי אדם שם הוא בזבל?) – ולכן, אם אנחנו לא נשמור על המין הזה – הוא צפוי להכחד.
ישנו מין קרוב הגדל בחופי טורקיה, כרתים וקפריסין. פגשתי אותו פעם אחת, בעיר Side (סידֶה) בטורקיה.

   

שילוב הדרדרים והים נפלא בעיני, ולא הפסקתי לצלם… כתוצאה מזה אני יושבת כבר יומיים ומנסה להחליט מהן הזויות היפות יותר, ומהן התמונות המוצלחות יותר – מתוך המאתיים (בערך) שצלמתי!

גביע הפרח מקסים גם הוא – הגלדים הללו יפהפיים בעיני. הניצנים נראים כמו ביצים חביבות… רק שהם קוצניים  

הדרדר הזה פורח בשלל גוונים בין לבן לורוד – קבצתי פה כמה בגוונים שונים, כדי שאפשר יהיה להעריך את הרבגוניות:

מאד שמחתי לראות שהחוף היה מלא במאות דרדרים פורחים!
הכרמל ברקע, הים מאחורי והחוף מלא פרחים!

רגע, הים מאחורי? למה מאחורי? הפרחים, בין חלוקי האבן, עם הים – כל כך נפלאים!

  

אני ממליצה לכולם לצאת להליכות בחוף הים! נר הלילה פורח, העדעד הכחול פורח, ויש עוד הרבה מציאות!

גם חרקים חשבו כמוני. דבורים אספו צוף ואבקה מהדרדרים,

נמפית החורשף התיישבה על הפרט הגדול ביותר שראינו בשטח – כדור דרדרים ענקי ופורח!

ואפילו רפרף הדבקה לא נח, אלא רפרף מסביב לפרחים בהתרגשות.

 התמונות צולמו בחוף חיפה, בתאריך 30.4.2012

מוזמנים כתמיד להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא! 

 

 

יום השואה, תשע"ב – דם המכבים האדום – Heliochrysum snguineum

היום, ערב יום הזכרון לשואה ולגבורה, החלטתי להתמקד בפרח שהפך להיות סמל לימי הזכרון בארץ – דם המכבים האדום.

 

דם המכבים האדום פורח ברוב חלקי הארץ, הוא לא בררן ומסתדר גם על סלעי הכורכר במישור החוף, גם על טרה רוסה או רנדזינה בהרים, וגם בקרקעות סחף בעמקים.

השם "דם המכבים" מגיע מהאגדה, כי בכל מקום בו לחמו המכבים ודמם נשפך – צמח ועלה הצמח הזה, שפרחיו נראים כטיפות דם.

צבע הפרחים של דם המכבים האדום הוא, כמובן, לא אדום – כי אם לבן-קרם:

הצבע האדום הוא בעצם צבעם של קשקשי המעטפת שעוטפת את הפרחים.
האבקנים הם צהובים – הם בולטים מתוך הכדור האדום בראשית הפריחה,

וכאשר הפרח נפתח, רואים שצבעו לבן.

וזהו כבר שלב פיזור הזרעים והפרי –

השם הלטיני  – Helichrysum – משמעותו "זהב השמש" – וזאת כי לרוב מיני "דם המכבים" ישנו גביע צהוב-זהוב, ולא אדום.
אבל שם המין – sanguineum – הוא אדום כדם, כדי להפריד את המין הזה מאחיו הצהובים.

 

אני חושבת שבחירת הפרח הזה כסמל ליום הזיכרון היא ראויה ויפה. מצד אחד, הפרחים ניצבים כנרות דולקים – מצד שני, לעתים הם מרכינים ראש.

 

הצבעוני הקשוט שמחבק את דם המכבים מזכיר לי את השיר "הפרפר" של פאול פרידמן, עליו כתבתי ביום השואה לפני 3 שנים.

את הרשימה הפעם אני מקדישה לסבא שלי, זכרונו לברכה. סיפור חייו מוכיח לי שתמיד טוב לדעת דברים. ידע ולימודים – יכולים להציל אותך.

 

סבא שלי ידע גרמנית, וכשתפסו אותו הנאצים – הוא דיבר עם הקצין הנאצי בשפתו. הוא גם ידע לכתוב בכתב גותי, וזה הרשים מאד את אותו קצין.
בזכות זה, הקצין לקח אותו תחת חסותו – כמתורגמן מפולנית ויידיש לגרמנית.
כאשר סבא שלי היה משיג סיגריה – הוא היה נותן אותה לקצין, ותמורת זה מקבל את שאריות ארוחת הצהרים של הקצין.
ידיעת השפה הצילה את חייו.

  

את התמונות צלמתי בין השנים 2007-2012 בשלל מקומות –
הר הטייסים ויער מטע בהרי יהודה,
נחל רקית ונחל כלח בכרמל,
רמות מנשה,
ליד עפולה,
גבעת זקיף, הר מירון ונחל עמוד בגליל העליון
כאמור, זהו צמח נפוץ מאד.

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

סביון הערבות – Senecio glaucus subsp. coronopifolius

s16

הרשימה של היום מדגימה במעט את הקשיים שלי. אךךך, קשה, קשה.

s12

ביום חמישי הייתי בהשתלמות רת"ם בצפון הנגב. בין שאר המקומות שהיינו בהם, לקחו אותנו לשדה מול מושב תפרח, ואחר כך לשדה אחר מאחורי קיבוץ ניר יצחק.
זה מושב תפרח:

s07

השדות הללו היו מוארים באופן יוצא דופן. ומלאים. מלאים בסביונים.

s06

הסביונים הללו גדולים יותר מהסביון האביבי שפורח ברוב איזורי הארץ, ומרשימים יותר: אילו סביוני הערבות. הם נפוצים בכל הנגב, מדבר יהודה והערבה.

s08

צלמתי עשרות תמונות של סביונים צהובים. מצד אחד, הרבה מהן מאד דומות זו לזו. מצד שני, היה לי מאד קשה לסנן אותן. הצהוב הזה הוא חגיגה נהדרת.

s05


ונמפית החורשף מסכימה איתי.

s19

כמו שאמרתי, הם גדולים יותר מסביון אביבי – אבל גודל הוא לא תמיד סימן טוב להגדרה. לכן הסתכלתי במגדיר לצמחי בר בארץ ישראל של פרופ. פיינברון-דותן ופרופ. דנין. שם כתוב:
"החפים החיצוניים בבסיס המעטפת דמויי סרגל או אזמל צר, חדים או בעלי חוד ארוך. כרגיל, אין צבעם כהה, ומספרם אינו עולה על 12."
הסתכלתי מאחורי הסביון: החפים החיצוניים הם הצ'ופצ'יקים בבסיס התפרחת, בחיבור לגבעול.


s01

רגע, את זה צריך להשוות לסביון הרגיל – לסביון האביבי, נכון? ניגשתי אל העציצים שלי, שהרוח הביאה אליהם סביונים: החפים קהים יותר, ומסתיימים בחוד שצבעו כהה, מספרם עולה על 12. סימנתי בחיצים לבנים את החפים בסביון האביבי:

s01a

אחרי שהסתכלנו היטב על סביון הערבות, ראינו שבעצם השדות הללו מלאים בפרחים נוספים!
למשל בתמונה הבאה: שן-ארי שעירה פורחת בין הסביונים:

s09

גם זמזומית אייג, שהיא גדולה יותר מהזמזומית המצויה, פורחת בין הסביונים:
הכדורים הלבנים הם ה"סבאים" – פירות הסביון.

s11

לעתים זיהינו את הפרחים השונים לפי השינוי במרקם, או בגוון הצהוב –

s15

ובהמשך שדה הסביונים השתרע שדה של חרציות, משולבות במצליב סגול: שלח הערבות:

s18

כשיצאנו משדה הסביונים גילינו שהנעלים שלנו נצבעו באבקה צהובה: פתאום לכולנו היו נעלים צהבהבות:

s13

אבל ללא ספק, את האושר הגדול מצאנו מאחורי ניר יצחק: שם ראינו כתמים סגולים בין הסביונים:

s03

איריס הנגב החל לפרוח!
איריס הנגב הוא ה"סגפן" מבין מיני איריסי ההיכל. הוא מסוגל לפרוח באיזורים שחונים, שבהם יש פחות מ-200 מ"מ גשם לשנה. בניר יצחק, למשל, יורדים כ-180 מ"מ גשם לשנה.

s02

 אני חושבת שהאיריסים הללו ערכו איזו השתלמות באומנות. אחרת, איך הם ידעו שהצבע הנכון לבחור כרקע לסגול, הצבע שיבליט אותם בצורה הטובה ביותר, יהיה צהוב!?

s17

  אם אתם רוצים לראות עוד קצת מהחגיגה שהיתה לנו בהשתלמות, אתם מוזמנים לשרשור בפורום צמחי בר.

s10

התמונות צולמו מול מושב תפרח ומאחורי קיבוץ ניר יצחק, בתאריך 23.2.2012
ובעציצים שלי, 26.2.2012

 s14

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בFlickr!

 

 s04

 

קרקפן נמוך – Serratula pusilla

אני רוצה לחזור לרגע שלוש שנים אחורה. 

  

בתאריך 10.6.2008 פרסמתי את הרשימה השלישית בבלוג שלי: רשימה על פרפר – סטירית משויישת.

התמונה האחרונה ברשימה היתה זו:

ואז כתבתי שכאן הסטירית נחה על פרח ששמו קרקפן נמוך, שגם הוא יקבל רשומה משלו ביום מן הימים.
ובכן, היום הוא בדיוק יום מן הימים!

ובנוסף, בהשתלמות רת"ם האחרונה בחרמון פגשנו המון קרקפנים –

ולכן בהחלט הגיע הזמן לספר לכם על הקרקפן הנמוך.

הקרקפן הנמוך הוא מין קרוב לדרדר, שרוע על פני הקרקע. אבל אצלו  לא רק הגביע קוצני, אלא גם העלים שלו.

בתחילת הירידה פגשנו ניצנים של קרקפן. הם מאד נחמדים – נראים כמו ביצים מעוטרות לפסחא, שוכבות במרכז שושנת עלים.

מעט אחרי הניצנים הנחמדים, פגשנו מקבצים נהדרים של קרקפנים פורחים.

  

וכאן אפשר לראות שהקרקפן הוא ממשפחת המורכבים – כל פרח מורכב הוא בעצם תפרחת שמורכבת מהרבה פרחים קטנים:

כשראיתי את שני הקרקפנים הפורחים הראשונים, הייתי ליד דפנה. דפנה היא מדריכת טיולים שגרה באיזור אילת.
דפנה מיד שאלה אותי: יש להם ריח?
עניתי: אמור להיות להם ריח?
מסתבר שדפנה מכירה את הקרקפנים מההר הגבוה בסיני, ושם – לפי מה שהיא סיפרה לי – ריחם של הקרקפנים נישא למרחק. כיון שבחרמון הריח לא נישא למרחק, נאלצתי אחר כבוד לכרוע ולהתכופף אל הקרקפן, ולתחוב את אפי לתוכו.
ובכן, דפנה בהחלט ידעה על מה היא מדברת! לקרקפן יש ריח, ואפילו ריח נעים!
ליד קבוצת הקרקפנים הבאה, דפנה התקדמה קדימה – אז סיפרתי למי שהיה סביבי על הריח, ומיד כולנו כרענו כמוסלמים בעת תפילתם, והרחנו את הקרקפנים!

לפי המגדיר, הקרקפן נדיר אך פורח בהרים בכל האיזור – סיני, ירדן וגם בארץ. אני פגשתי בו רק בחרמון, ורק פעמיים – פעם אחת היו פרטים בודדים, והשנה היו רבים, וכל באי ההשתלמות התרגשו מהם.

התמונות צולמו בחרמון, ברום 1500-1600 מטר, בתאריכים 2.6.2011 וגם 15.5.2008

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!