אחילוף זעיר – Biarum olivierii

 DSCN5631

ושוב חזרתי למדבר, הפעם בשביל לפגוש לראשונה מין נדיר ומיוחד: אחילוף זעיר. 

DSCN5628

האחילוף גדל בחולות. כשמגיעים ומחפשים אותו, בשטח זה נראה כך: כמה עלים. 

DSCN5653

אם מסתכלים היטב, אפשר לראות את שולי הפרח: תפרחת של אחילוף היא מתחל (עלה גדול) העוטף שזרה (מעין ציר, במקרה שלנו הוא דק כמו חוט) שעליה נמצאים הפרחים.
סימנתי אותם כדי שיהיה ברור: 

DSCN5649A

רק רגע,  ראינו את הקצוות של הפרח – אבל איפה הפרח עצמו? 

DSCN5654A

הפרח הזה הוא תת קרקעי!
כדי לראות את הפרח, חשפתי את החול סביבו – המתחל יוצר מעין כד. 

DSCN5637

כמו ברבים ממשפחת הלופיים, הפרחים עצמם חבויים על השזרה בתוך המתחל. הדרך היחידה לראות אותם היא על ידי חיתוך הפרח, מה שלא עשיתי כמובן.
ברשימת האחילוף הקטן הראיתי אחילוף שנחתך למטרות לימודיות, ואפשר לראות שם איך הפרחים מסודרים על השזרה.
אחרי שהסתכלתי ועל האחילוף הזעיר צלמתי את הפרחים – כיסיתי אותם בחזרה. 

DSCN5637A

האחילוף הזעיר הוא מין נדיר בסכנת הכחדה – ידועים בסך הכל שלושה אתרים בנגב בהם הוא גדל, ועוד כמה במצרים. 

DSCN5644

האחילוף הזעיר הוא באמת זעיר – צלמתי אותו ליד מטבע, בשביל שאפשר יהיה להבין כמה הוא קטן: 

DSCN5661

בארץ גדלים חמישה מינים של אחילוף, ארבעה מתוכם כבר סקרתי – והשנה, אחרי שהצלחתי לפספס את הפריחה של ארבעתם – סוף סוף פגשתי את האחרון! 

DSCN5662

אמנם הוא פחות מרשים מהאחילופים האחרים, אבל הוא באמת צמח מיוחד. וזעיר. ודי קשה לאתר אותו… 

DSCN5656

כשסיפרתי על מיני האחילוף האחרים הגדלים בארץ, סיפרתי על מנגנון ההאבקה שלהם – הם מושכים זבובים ויתושים וכולאים אותם בגוף הפרח על להאבקה.
אצל האחילוף הזעיר, אמנם יש לפרח פתח קטן על פני החולות – ובכל זאת, רוב הצמח חבוי מתחת לפני הקרקע, ותהיתי מי מאביק אותו. 

DSCN5657

פעמים רבות, כשהפרח קטן במיוחד – זה מעיד על אבולוציה שפעלה לכיוון האבקה עצמית.
הלא מטרת הפרחים היא למשוך מאביקים. אבל אם המאביק הוא הרוח, או אם מתרחשת האבקה עצמית – אין צורך להשקיע אנרגיה ביצירת פרח גדול. ובאמת, במאמר "על האחילוף" באתר כלנית החדש והמצוין, כותב פרופ. שמידע שאצל האחילוף הזעיר מצאו שיש האבקה עצמית. מה שנקרא "אם אין אני לי, מי לי?!" 

DSCN5660

את התמונות צלמתי בחולות ממשית, בתאריך 15.12.2014
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

DSCN5665

מודעות פרסומת

כמה טוב שבאתי הביתה

את החדשות על מותו של אריק איינשטיין שמעתי בחדר מיון. 
באותו יום, באופן פתאומי למדי, הברך שלי התחילה לכאוב כאבי תופת. באותו לילה אושפזתי בבית חולים. 

ולכן, את החדשות על אריק והעצב – לא הספקתי לעכל ורק עכשיו אני מתחילה להתאבל על מותו של הזמר האהוב עלי כל כך.

אתמול השתחררתי, אחרי ששה ימים ארוכים בבית החולים. ששה ימים שבהם העיקר עבורי היה הכאבים והקושי ללכת. ששה ימים שבהם הייתי מנותקת לחלוטין מכל מה שקורה מחוץ למחלקה האורתופדית (ב'). 

הברכיים שלי עדיין במצב רגיש, ואני לא יודעת מתי אוכל לחזור לטייל – אל הסחלבים האהובים עלי ואל ההרים האהובים עלי. 
למשל, הר מירון – בדיוק גמרו לפרוח שם החלמוניות, הסתווניות והכרכומים. 

רגע לפני שכל הבלגן התפרץ, עוד הספקתי לבקר בחממה הטרופית של הגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב, ולפגוש בחממה פרח מדהים – אמורפופאלוס קוניאק, ממשפחת הלופיים.

זהו קרוב גדול של הלוף שלנו, שגדל במזרח אסיה ובפיליפינים. בחממה באוניברסיטת ת"א משה פרי מגדל אותו ומטפח אותו. 

הוא פורח אחת לעשר שנים – בארץ זו הפעם הראשונה שהוא פרח. הוא מוציא גבעול גדול ועבה בגובה של מטר בערך, ועליו פורחת תפרחת לופית שגודלה מעל חצי מטר נוסף. זה מאד מאד מרשים, אפילו אם זה רק בעציץ: 

גם השם הלטיני – אמורפופאלוס – "איבר מין גברי חסר צורה" הוא מרשים, ולדעתי הולם מאד את צמח הזה… 

אז כעת אני צריכה להחלים ולחזק את הרגל, כדי שאוכל לחזור למירון ולכרמל, לגולן ולהרי יהודה, לחרמון ולנגב – ולפגוש שם את כל חביבי נפשי, הפרחים.

רציתי לומר תודה לצוות האחיות והאחים המוצלחים של המחלקה האורתופדית ב' בבית חולים מאיר – צוות של אנשים טובי לב ונעימים, שבאמת מנסים להקל על החולים את השהות הלא-נעימה במחלקה; ולרופאים הרבים שעברתי דרכם – שבדקו אותי, ניתחו אותי, ניתחו את המידע לגבי… 

בינתיים, אני חושבת שאריק איינשטיין מסכם היטב את מה שאני מרגישה:  

בתמונות, לפי הסדר אפשר לראות:
סתוונית בכירהכרכום נאה חלמונית גדולה ונוף מהמירון – כולם מהר מירון, מתאריך 2.11.2013
אח"כ אמורפופאלוס קוניאק וגולנית ערב מהגן הבוטני של אוניברסיטת ת"א, 18.11.2013
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

אחילוף קטן (הלבנון) – Biarum bovei

אני חוזרת אל סדרת האחילופים, אל אחד המינים המבלבלים יותר.

אני משערת שמי שיראה את התמונות, יחשוב שאני מציגה שוב את  אחילוף הגליל.

ובכן, הם באמת דומים. מאד מאד דומים. במבט כללי מבחוץ הם נראים כמעט אותו דבר.

אז איך מבדילים? בשביל ללמוד, יצאתי להשתלמות רת"ם. פתחנו שם עם סכין כמה אחילופים – למטרות לימודיות! אני לא מתכוונת לפתוח עכשיו כל אחילוף שאני אמצא…

כזכור, מה שאנחנו רואים בתור "הפרח" של האחילוף זה עלה-מְכַסֵה שנקרא מָתְחָל, ומוט – שנקרא שִזְרָה (אגב, למרות צורתו מעוררת הדמיון, ה"אקשן" המיני מתרחש דוקא סביב הבסיס שלו), ועליו נמצאים הפרחים:

בתמונה מעל הפרח נמצא בשלב הזכרי שלו. פרחי הנקבה הואבקו, ופרחי הזכר כעת מלאים אבקה – כדי שהזבובים והחיפושיות שנלכדו בפרח יוכלו לצאת, להתכסות אבקה, ולהעביר אותה אל אחילוף אחר.
בתמונה הבאה הפרח צעיר יותר – רואים את הפרחים הנקביים למטה מתחת לזיפים. הפרחים הזכריים בחלק העליון עדיין סגורים.

לפי האיורים שראינו במגדיר פרחי הבר (שכתבו פרופ. פיינברון ופרופ. דנין), זיפים ארוכים כאילה אופייניים לאחילוף קטן. לאחילוף הגליל ישנם זיפים קצרים יותר, ופחות צפופים. זו, בעצם, הדרך היחידה להבדיל בינהם.

ובקשר לשם… האחילוף הזה ידוע בשני שמות: "אחילוף הלבנון" וגם "אחילוף קטן".
לפי אתר הפלורה, השם הרשמי הוא "אחילוף קטן", ואילו השם  "אחילוף הלבנון" הוא שם ישן שבוטל.
אבל לדעתי זה מאד טפשי. האחילוף הקטן דומה בגדלו לאחילוף הגליל, אחילוף החורן ואחילוף צר-עלים. הוא בהחלט לא קטן יותר, ולכן השם סתם מטעה.
(ובמיוחד לאור העובדה שהמין החמישי של אחילוף בארץ הוא באמת קטן יותר – ושמו אחילוף זעיר….)

בתמונה הבאה אפשר לראות, שלאחר הגשמים ולקראת סוף הפריחה – האחילוף הזה מתחיל להוציא עלים.

הרבה מפרחי הסתיו (למשל, חצבים וחבצלות) הם היסטרנטיים – פורחים לפני העלים.
פרחי האביב הם סיננטיים – פורחים יחד עם העלים. זה ה"נורמלי", ה"רגיל" בפרחים.
אבל יש כאילה שהם באמצע. הם מתחילים לפרוח בלי עלים, ואז העלים מצטרפים. האחילוף הוא כזה – וזה נקרא פריחה סובסיננטית.

הפעם מצאתי אפילו ניצן שעלה מלבלב לצידו:

ברשימה על אחילוף הגליל, סיפרתי איך הזבובים נמשכים אל ריחו של הלוף ונכלאים בפנים – לפעמים לכמה שעות, לפעמים אפילו ליומיים.
הרבה שאלו אותי איך הזבובים שורדים את פרק הזמן הזה ללא אוכל – שכן, האחילוף הוא רמאי ואין לו אבקה שהזבובים יכולים לאכול.
ובכן, התשובה היא… הם לא תמיד שורדים. בהשתלמות רת"ם האחרונה, פרופ. אמוץ דפני סיפר לנו שוב על תהליך ההאבקה, והסביר שבהחלט קורה שזבובים נלכדים באחילוף, משתחררים ממנו ועוברים לאחילוף אחר – וכן הלאה,
ואם הם לא אכלו – הם בהחלט ימותו מרעב.
אבל חלק מהם בכל זאת מצליחים להמשיך הלאה – אחרת גם הזבובים וגם האחילופים היו נכחדים כבר…  

התמונות צולמו ברמת דלתון, 22.11.2012 וברמת הגולן ב-16.11.2011

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

ועוד משהו: פתחתי לי דף לבלוג בפייסבוק. מוזמנים לבוא ולהקליק LIKE… 

אחילוף החורן – Biarum auraniticum

המין השלישי בסדרת האחילופים שלי הוא – לדעתי – היפה והמיוחד בינהם.

ברור שהוא הססגוני ביותר. 

אני שמחה להציג בפניכם את אחילוף החורן: מין נדיר ומיוחד, מין אדום – כלומר, בסכנת הכחדה.

 

וכמובן, מין עם סיפור מיוחד.

אי-שם בשנות החמישים הסתובב במזרח התיכון בוטנאי צרפתי מוכשר ומכובד – שמו פול מוטֶרְד (Paul Mouterde).
מוטרד אסף באותו זמן הרבה מידע על הצמחיה של סוריה ולבנון, ובשנות ה-60 אף פרסם את "הפלורה של סוריה ולבנון", שעד היום נחשב לספר הבוטניקה המקיף ביותר לשתי המדינות הללו.

צרפתי אחר שהסתובב באיזור – פאבו (  Pabau  ) מצא מין לא מוכר של אחילוף, באיזור ג'בל א-דרוז – איזור החורן.
מין שלא דמה לאף אחד מהמינים המוכרים. ההבדל הבולט ביותר היה בשזרה: היא צהובה! והמתחל בעל צבעים משתנים – מצהוב עז, דרך ירוקים, כתומים, ומגיע גם לבורדו.

פאבו לקח את הפרח אל מוטרד, והוא הגדיר את האחילוף הזה בשם "אחילוף החורן". לא הרבה היה ידוע עליו, הוא נחשב אנדמי לסוריה.

בסתיו של שנת 1995 יצא לטייל במרכז הגולן אריה אוהד – ולא רחוק מצומת המפלים הוא מצאו אחילוף אחר. שונה. משהו לא מוכר.

אחילוף עם שזרה צהובה! המין שהיה ידוע מתאוריו של מוטרד הצרפתי (40 שנים קודם לכן) – אך לא נצפה ולא תועד מאז בשום מקום!
אריה אוהד הביא אל האחילוף הזה את עפר כהן, שהגדיר אותו ופרסם את המציאה.

מאז, חיפשו את האחילוף הזה במקומות רבים בגולן – אבל תחום התפוצה שלו הוא צר מאד. שטח של כעשרה קילומטרים רבועים, במרכז הגולן. באיזור גלגל רפאים.
ולכן יש לשמור היטב על השטח הזה – כי מחוץ לו האחילוף פשוט לא קיים…

ולכן, כבר שלוש פעמים עליתי לגולן כדי לפגוש את הפרח המיוחד הזה.

כן, גם הוא ריחני – אם כי פחות מאחילוף הגליל או אחילוף צר-עלים (או שפשוט הגעתי אליו ביום פחות חם…)

הססגוניות שלו, ליד הצמחיה היבשה, מאד מיוחדת.

הפעם שמנו לב לתופעה מיוחדת נוספת – מספר פרטים של האחילוף היו בעלי שזרה מקופלת. אנחנו לא יודעים מדוע זה קורה או איך – אבל זה בהחלט נראה מעניין:

 

תודה רבה ליובל ספיר על התיקונים בסיפור!
את התמונות צלמתי באיזור גלגל רפאים, בתאריכים 9.11.2011 וגם 2.11.2012

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

אחילוף צר-עלים – Biarum angustatum

אחרי שהצגתי את אחילוף הגליל, אני מציגה את אחיו – אחילוף צר-עלים.

לפי שמו, אפשר להבין שהעלים שלו צרים (יחסית לעלים של מיני האחילוף האחרים) אבל ברשימה הזו – לא תראו עלים.

האחילוף פורח בסתיו – ללא עלים. צורת גדילה זו נקראת פריחה היסטרנטית.

העלים יצוצו מאוחר יותר, בחורף. יש לחזור בדצמבר או ינואר לראותם…

אחילוף צר עלים דומה מאד לאחילוף הגליל. אחד ההבדלים הבולטים הוא בצבע – לאחילוף צר-העלים יש גב מנומר,

הבדל נוסף הוא בבסיס הפרח. לאחילוף הגליל יש "כוסית" מעוגלת, ואילו לאחילוף הזה אין.
כלומר… בעצם יש לו – אבל היא חבויה מתחת לפני הקרקע.

אחד הדברים המעניינים באחילוף (וגם באחיו, הלוף – שפורח באביב) הוא השזרה – המוט הכהה באמצע.

כזכור, על השזרה פורחים הפרחים – הפרחים הזכריים בחלק העליון, והפרחים הנקביים בבסיס.

השזרה כהה מאד, דבר המסייע לה לאגור את חום השמש. הטמפרטורה שלה יכולה להיות גבוהה מהטמפרטורה של הסביבה בחמש מעלות, ואפילו יותר.

כתוצאה מהחום – משתחרר אותו "ריח עדנים" שבני משפחת הלופיים ידועים בו.
זה הריח המושך את הזבובים – וגם חיפושיות קטנות.

אחילוף צר עלים פורח במישור החוף ובשפלה. לפי הספרות הוא פורח בעוד מקומות – אבל נדיר יותר בהם.

התמונות צולמו בחורבת מלח ליד בית חנניה, בתאריכים 30.10.2012 וגם 4.11.2012

כתמיד, כדאי להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

אחילוף הגליל – Biarum pyrami

החלטתי לכתוב על כמה פרחי סתיו מיוחדים, ומסריחים…

הכירו, בבקשה, את האחילוף – אני פותחת באחילוף הגליל, שהוא כנראה הנפוץ מבין מיני האחילוף בארץ.
הוא פורח בסתיו – אוקטובר-נובמבר.

אמנם שמו "אחילוף הגליל", אבל אפשר למצוא אותו גם בכרמל, ביהודה ושומרון, בגולן, בגלבוע ועוד.

הצבע שלו הוא צבע בורדו-שחור כהה ועשיר, והריח – כמו כל משפחת הלופיים – ריח ביוב, שנועד למשוך זבובים.

אבל בעצם מה שאנחנו רואים כאן – זה בכלל לא הפרח. העלה הכהה נקרא מַתְחָל – וזהו עלה שעוטף את התפרחת.

המוט המזדקר מתוך המתחל נקרא שִיזְרָה – זהו ציר תפרחת שעליו יושבים הפרחים.
אז… איפה הפרחים?

הפרחים חבויים בפנים: הם נמצאים על בסיס השזרה, והמתחל עוטף אותם.
הכדורים הצמודים לשזרה בתמונה הבאה הם הפרחים הזכריים של האחילוף. מתחת לו יש זיפים ארוכים, ומתחת לזיפים – בבסיס השזרה – נמצאים הפרחים הנקביים.

וככה הלוף "פועל":
הפרחים הנקביים מפיצים ריח. הריח מושך את הזבובים.
זבוב בא אל הלוף למצוא אוכל, או מקום להטיל בו ביצים. הוא (או היא) נכנס פנימה – ואז נלכד מתחת לזיפים הארוכים למשך יומים שלושה.
המתחל בשלב הזה חלקלק, ולכן הזבובים הלכודים אפילו לא מצליחים לטפס מעלה.

כשהשלב הנקבי מסתיים, הפרחים הזכריים פורחים והמתחל נעשה מחוספס יותר. כעת הזבוב יכול לטפס מעלה, ובדרך הוא מתמלא אבקה מהפרחים הזכריים. הזבוב אינו חכם ביותר, ולכן הוא עף מהר אל האחילוף הבא.
שם שוב "יפול בפח" – ויילכד. 

 אבל הפעם הוא מכוסה כולו אבקה מהאחילוף הקודם שהוא ביקר בו – ולכן הוא יאביק את האחילוף הזה.
והשיטה הזו פועלת. הזבובים טפשים מספיק וכבר נצפו זבובים שעברו מאחילוף לאחילוף במשך שבוע שלם.
כמו כן, אם תחתכו מתחל של אחילוף (טוב, אל תחתכו. פשוט תאמינו לי) – לרוב תמצאו שם יותר מזבוב אחד.

את ההסברים על ההאבקה למדתי מפרופסור שמידע בהשתלמות רת"ם לפני שנה.
את התמונות צלמתי –
ב-24.10.2009 וב-26.11.2011 בהר מירון,
ב-10.11.2011 וב-4.11.2012 בגבעת עדה

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.