אספסת קעורה – Medicago scutellata

אביב נפלא בחוץ, ואסור לצאת מהבית… לכן היום אני מספרת על פרח בר קטן וצנוע, שאני מגדלת בעציץ. 

להמשיך לקרוא אספסת קעורה – Medicago scutellata

צמריר הקדד – Tomares nesimachus

כיוון שאני לא יכולה לצאת לטבע, החלטתי לעבור על חוצצי התמונות שלי ולמצוא נושאים שרציתי לכתוב אודותיהם, אבל לא יצא לי.

להמשיך לקרוא צמריר הקדד – Tomares nesimachus

האבקת זמזום – Buzz Pollination


אני ממשיכה עם רשומות מהטיול לבקעה, והפעם חוזרת אל פרח נפלא שכבר הצגתי פעמיים בבלוג: צמרורת בואסייה.

להמשיך לקרוא האבקת זמזום – Buzz Pollination

כי כאן האביב הוא בן יומיים

אני ממשיכה עם רשומות פרחוניות, ומתגעגעת לצאת החוצה לפריחה…

להמשיך לקרוא כי כאן האביב הוא בן יומיים

אסקפיזם בהר הנגב: איריס טוביה – Iris regis-uzziae

אז במצב הנוכחי, שלא הכל הכי הכי – ובעצם, אני בכלל לא יכולה לצאת מהבית ולחפש את הפרחים האהובים עלי כל כך – 

להמשיך לקרוא אסקפיזם בהר הנגב: איריס טוביה – Iris regis-uzziae

שְׁלַחְלַח האַלָּה – pseuderucaria clavata

השנה היו משקעים יפים בהר הנגב, והספקתי להגיע לנחל צין ולראות מחזות מרהיבים כאלה:

כל הגבעות והמורדות בקניון הנהדר של נחל צין – שהוא יפהפה גם בלי פריחה – פתאום נצבעו בסגול, אזורים אחרים בצהוב: המדבר החליט להראות לנו למה הוא מסוגל!

את הצבעים המרהיבים קיבלנו מפריחה מדהימה של בני משפחת המצליבים. בצהוב פרח גרגריון ערבי (שנמצא מאחור, בתמונה הבאה) ואת עיקר הצבע הסגול נתן גיבור הרשומה שלי להיום: שלחלח האלה. 

מכל האנשים שהיו במדבר וצילמו אותו – את התמונה היפה ביותר, שמדגימה הכי טוב כמה הכל נראה נהדר, צילמה אמא שלי. לדעתי זו תמונה מושלמת. וכיוון שזו אמא שלי, היא הרשתה לי להציג בבלוג את התמונה הנהדרת הזו:

 אז מי הוא שלחלח האלה, מה זה השם המוזר הזה?

שלחלח האלה הוא צמח חד-שנתי ממשפחת המצליבים, שבאופן עקרוני נראה דומה לצמח אחר, ששמו שלח הערבות, וגם הוא גדל במדבר. כבר יש סוג אחר ששמו בן-שלח – לכן לסוג הזה קראו שלחלח.

ומהי האלה? אם תסתכלו בתמונה הבאה (שגם אותה צילמה אמא שלי), תראו את הפירות של השלחלח, שנראים כמו מוט דק עם גולה בקצה. הפרי הזכיר למגלי הצמח אלה משטרתית. 

במדריך פרחי הבר בישראל כרך ב' אבי שמידע כותב: "משטחי פריחה של שלחלח האלה נוכל לפגוש בעיקר בדרום מדבר יהודה ובערבה. לאחר חורף גשום בנגב מומלץ לנסוע בכביש ולהנות ממרבדים מרהיבי עין של השלחלח"

אמנם פרופסור שמידע דיבר על אזור הערבה ומעלה עקרבים, אבל מסתבר שגם בנחל צין ישנם מופעי צבע נהדרים!

כתמי הצבע הנהדרים הללו מושכים לא רק אותנו – הרבה חרקים באים לחפש צוף ותוך כדי כך גם להאביק את הפרחים. 

יחד עם זאת, כתמי הפריחה מושכים גם בעלי חיים – חרקים, יונקים וזוחלים – שרוצים לאכול את כל הצמח. לשלחלח יש הגנה מהם – בעלים שלו יש חומרי טעם חריפים, כמו לצנון או חרדל. לנו זה לפעמים טעים, אבל לבעלי חיים זה חריף, והם נמנעים מלאכול את הצמח.

לא צילמתי חרקים בין פרחי השלחלח, אבל כאן צילמתי סלעית אירופית – ציפור נודדת העוצרת אצלינו בדרכה מהדרום המאד רחוק לצפון המאד רחוק – כן, הציפור הקטנה הזו נודדת מהקוטב הדרומי לצפוני וחזרה.

מרבדי הפריחה במדבר הם קצרי מועד – שבוע-שבועיים והכל נעלם.

כך שאם תסעו עכשיו – תוכלו רק למצוא את פירות השלחלח שהתפזרו על הקרקע. שאר הצמח כבר נבל.

כמו לרבים מצמחי המדבר, לזרעים של השלחלח יש חיוניות ארוכת טווח: כל הזרעים הללו יישארו בשטח, יבשים. הם יכולים להמתין כך שנים. בעוד כמה שנים (הממוצעים מדברים על 5 עד 10 שנים) תהיה שוב שנה גשומה במיוחד, ושוב יצוצו מרבדים צבעוניים. בינתיים יפרחו שלחלחים בודדים פה-ושם, בנקודות אליהן יזרמו יותר מים.

את התמונות צילמנו – אמא שלי ואני – בנחל צין, בתאריך 22.2.2020
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

 

פשתנית ססגונית – Linaria haelava – פעם שניה

לפני 10 שנים סיפרתי בבלוג אודות הפשתנית הססגונית, וכמה היא מקסימה. 

והנה, השנה הזדמן לי לפגוש מרבדי פשתניות בשני מקומות – סיבה נהדרת לחזור אל הפשתנית!

בתחילת ינואר נסענו לאזור עזוז. זהו ישוב קטן בסוף העולם בערך, ממש על גבול מצרים. המטרה היתה למצוא את עץ השיטה בתמונה פה מעל, שדיווחו לנו שהוא מוקף פשתניות.


כמו שאפשר לראות בתמונות, בסופו של דבר מצאנו את העץ. ואפילו היתה לנו חווית ספארי מרהיבה בדרך, שכבר כתבתי אודותיה.

הפשתנית מזכירה בצורתה את לע הארי, ובאמת הכרתי אותה (וגם את לע הארי) בתור בת למשפחת הלועניתיים. 

אבל… מסתבר שבשנת 2016, בעקבות מחקרים גנטיים, פרקו את משפחת הלועניתיים והעבירו חלק מהסוגים למשפחות אחרות. הלוענית, על שמה נקראת המשפחה – נשארה במשפחת הלועניתיים. 

אבל לע הארי והפשתנית עברו משפחה, והיום הם במשפחת הלחכיים. בעיני זה קצת תמוה, וקצת קשה לי לקבל את הרעיון שפשתנית קרובה יותר ללחך – זה הצמח החום הקטן בקדמת התמונה מעל, מצד ימין – מאשר ללוענית… זו מין הרגשה של "הורדה בדרגה", למרות שזו הרגשה סובייקטיבית שלי וכלל לא משהו רציונלי. 

הפשתניות פורחות ברוב הנגב בגווני צהוב, כמו בתמונה מעל. אבל אם יורדים לים המלח – הן מתחילות להשתולל. הצבע השולט שם הוא הסגול-ורוד הזה:

ואפשר למצוא שם גם לבנות, ורודות בהירות, סגולות כהות ובכלל, מגוון מרתק. 

בערך חודש אחרי שהיינו בעזוז – נסענו לבקעה, והגענו אל צפון ים המלח.

דיברו השנה הרבה בתקשורת על הפריחה בצפון ים המלח… לשמחתי, אנחנו הגענו לפני הכתבות וההמונים. היינו שם כמעט לבד… רק אנחנו ומרבדי הפשתניות. 

בינתיים התחיל כבר חודש מרץ, ואני לא מספיקה להגיע לכל המקומות והפריחות שאני רוצה להגיע אליהם…

את הפשתניות צילמתי באזור עזוז, בתאריך 4.1.2020 ובים המלח בתאריך 1.2.2020
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

אצבוע ים-המלח – Caralluma sinaica

נסענו לים המלח, ועלינו למצוקים מעליו. בסלעים – שהם יפהפיים לכשעצמם – מצאנו  צמח בשרני אפרפר: 

להמשיך לקרוא אצבוע ים-המלח – Caralluma sinaica

סיכום 2019 בתמונות

עוד שנה מסתיימת, וכדרכי אני מסכמת את השנה בבלוג. בשנת 2019 התחלתי עבודה חדשה, ומצאתי איזון בין הישן לחדש – אני עובדת בחצי משרה בחברת מחשבים ובחצי משרה בגן הבוטני. בבלוג פרסמתי 40 רשומות,  והפעם הרבה מהן רשומות מחו"ל: סוף הרשימות מהטיול לקליפורניה, במאי 2018; סופשבוע קיצי ברודוס ביולי 2019 ושבוע (שלא גמרתי עוד לסקור) באמסטרדם בחודש ספטמבר.

להמשיך לקרוא סיכום 2019 בתמונות

דמוי-עשנן צהוב – Pseudofumaria lutea

Pseudofumaria luteaבספטמבר האחרון נסענו לטיול משפחתי באמסטרדם.

להמשיך לקרוא דמוי-עשנן צהוב – Pseudofumaria lutea

פרחי קיץ ממשפחת המורכבים ברודוס


אני חייבת לעצמי עוד רשומה אחרונה של פרחי רודוס, והפעם – ממשפחת המורכבים. היו כמה וכמה פרחי משפחת המורכבים, בעיקר קוצניים, שפרחו. וכן, גם הפעם את רובם אני מכירה מהארץ.

להמשיך לקרוא פרחי קיץ ממשפחת המורכבים ברודוס

פרחי קיץ ברודוס


הסתו כבר כאן, החלמוניות פורחות ואני מזכירה שוב את הפוסט שלי שמסביר איך להבדיל בין חלמוניות, סתוונית וכרכום

בינתיים יש לי עוד חובות-קיץ מרודוס: אמנם לא היתה הרבה פריחה, אבל היו כמה דברים מעניינים. רוב הצמחים שפגשנו הם בעצם צמחי ראשית הקיץ שאפשר לפגוש גם בארץ. יכול להיות שחלק מהמינים שונים, אבל בסך הכל הצמחיה היתה מאד מוכרת.

להמשיך לקרוא פרחי קיץ ברודוס

שמשונית הטיפין – Tuberaria guttata


אני חוזרת לחודש מאי, במורדות החרמון – ליד הישוב נמרוד. הגענו לשם מוקדם בבוקר – קצת אחרי 9, כלומר יצאנו מהבית לפני 7, והחברים שהצטרפו אלינו מירושלים – יצאו כבר בסביבות 6.

להמשיך לקרוא שמשונית הטיפין – Tuberaria guttata

יחנוק המדבר – Cistanche tubulosa

Cistanche tubulosa

בחודש מרץ ירדתי לבקעת ים המלח. פגשתי שם צמח גדול ומרשים:   להמשיך לקרוא יחנוק המדבר – Cistanche tubulosa

יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, תשע"ט

Olea europaea

לכבוד יום הזיכרון אני מצטטת הפעם את שירה של דורית צמרת, שהולחן ע"י חיים ברקני ומפליאה לשיר חווה אלברשטיין – החיטה צומחת שוב.  להמשיך לקרוא יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, תשע"ט

יום הזכרון לשואה ולגבורה, תשע"ט

אדמונית החורש

השנה, לראשונה בחיי הבלוג, לא פרסמתי רשומה ביום השואה. לכן כעת אני מפרסמת רשומה רטרואקטיבית, וזוכרת את בני משפחתי שנספו בשואה. יהי זכרם ברוך.  להמשיך לקרוא יום הזכרון לשואה ולגבורה, תשע"ט

אנדרוסק חד-שנתי – Androsace maxima

הפרח שלי היום הוא אחד שהרבה זמן רציתי לראות.

להמשיך לקרוא אנדרוסק חד-שנתי – Androsace maxima

חג אביב שמח – פסח תשע"ט

לכל קוראיי, אני מאחלת חג אביב שמח!

העונה הזו אני לא נחה כלל, ולא מספיקה לפרסם את המציאות שלי… לכן קבלו ברכות עם טעימות מהזמן האחרון:

מקבץ נהדר של נאוטינאה תמימה (Neotinea maculata) מהרי יהודה, 7.4.19:

איריס הדור (Iris lortetii) מהשומרון, 4.4.19:

וצבעוני רחב-עלים (Tulipa gesneriana) מטרסת הגיאופיטים של הגן הבוטני בירושלים:

חג שמח לכולם!

היפוכריס קרח – Hypochaeris glabra

היפוכריס קרח

גמרתי לסקור את הטיול בקליפורניה, ובינתיים חלפו הקיץ, הסתו והחורף – ואנחנו בעיצומו של אביב נהדר. הכל פורח מסביב, ואני פשוט לא מספיקה לראות הכל! להמשיך לקרוא היפוכריס קרח – Hypochaeris glabra

דורבניות בקליפורניה


דרבניות הן פרחים יפים ומיוחדים מאד בעיני, ואני מאד אוהבת אותם. להמשיך לקרוא דורבניות בקליפורניה