Oriental Sweetgum – Liquidambar orientalis – ליקווידמבר מזרחי

הסתובבנו לנו בעמק הפרפרים, וראינו הרבה מחזות כאלה: עצים לבושי "כסות פרפרים" לאורך הנחל. 

קצת לפני שטסנו לרודוס, שאלתי את הגר לשנר (אוצרת העשביה הלאומית באוניברסיטה העברית) אם יש משהו שכדאי לשים לב אליו – והיא אמרה: עצי הליקווידמבר המזרחי בעמק הפרפרים

להמשיך לקרוא Oriental Sweetgum – Liquidambar orientalis – ליקווידמבר מזרחי

מיליוני עשים בעמק הפרפרים!


קראנו הרבה על עמק הפרפרים של רודוס, ומאד רצינו לבקר בו.  


הרבה מהאתרים בהם קראנו על העמק מזהירים שאין שם שום דבר מעניין… כמו שאפשר לראות בתמונות, אנחנו דווקא פגשנו המוני עשים !

ולכן היום אספר על העש ששמו: Euplagia quadripunctaria rhodosensis, ושמו העממי Jersey Tiger, כלומר טיגריס ג'רזי. טיגריס – בגלל הפסים הלבנים שלו. כמעט לכל בעל חיים מפוספס בעולם יש שם עממי שכולל את המילה "טיגריס"…

כיוון שהוא לא מרחף בארץ אין לו שם עברי. זהו העש ממשפחת הדובונים (כמו הדובון היפהפה שהצגתי בעבר) ומשמעות שם המין – quadripunctaria היא ארבע-נקודות, בגלל הנקודות השחורות על הכנפיים התחתונות. לכן בעברית אקרא לו דובון ארבע-הנקודות.
ברודוס נמצא תת מין מקומי של הדובון הזה – תת-מין רודוס, שאפשר לפגוש בעיקר בטורקיה ויוון.

הסיבה שחלק מהאנשים לא פוגשים את המחזות המרהיבים שאתם רואים בתמונות היא מחזור החיים של העשים. אנחנו מתפעלים בעיקר מהבוגרים – אך העשים עוברים גלגול מלא, ונראים אחרת בכל עונה.

העש מתחיל בתור ביצה. את חודשי הסתו – בין ספטמבר לדצמבר הוא מעביר בביצה. מן הביצה בוקע זחל קטנטן במהלך דצמבר, והוא ניזון מעלי העצים והצמחים סביבו במהלך החורף והאביב – מדצמבר  ועד אפריל. הוא מנצל את הזמן לאכול הרבה מאד ולגדול. בסביבות אפריל הזחלים מתגלמים. הבוגרים יוצאים מהגולם במהלך חודש יוני – ואז העמק מתמלא ברפרופי כנפיים. את הבוגרים אפשר לפגוש בקיץ, בין יוני לספטמבר. הם מזדווגים והנקבות מטילות את הביצים. בספטמבר הבוגרים מתים ומחזור חדש מתחיל. 


לבוגרים בעצם אין פה. הם לא אוכלים כלל, הם מסתמכים על האנרגיה שצברו כשהיו זחלים. הם מעדיפים להעביר את רוב הזמן במנוחה, על הסלעים הטחובים, העצים והעלים. לכן גם חשוב לא להטריד אותם – לא להרעיש, לא להשתולל וכמובן לא להכות על סלעים ועצים. אם הם נבהלים ומעופפים, הם מאבדים אנרגיה ואז ימותו מהר יותר – ואולי לא יספיקו להזדווג ולהטיל ביצים בשביל להתחיל מחזור חיים חדש. 

ראינו את הדובונים הללו על המוני צמחים. כל הסלעים הטחובים, רוב גזעי העצים והרבה עלים היו עמוסים בדובונים. בעבר, לפני שהיתה המודעות להגן עליהם – אנשים טיילו בכל העמק ולא רק בשביל המיועד, והיו דופקים על העצים והסלעים בשביל לראות מחזות מרהיבים של ענני דובונים. הדובונים היו קרובים להכחד מהמקום – אך למזלם ולמזלנו היוונים התעוררו בזמן, הפכו את המקום לשמורת טבע, פיזרו פקחים והוסיפו אנשים שיסבירו איך להתנהג נכון בשטח. 

כשמסתכלים על העשים הללו במצב מנוחה, הם נראים כמו משולשים בשחור-לבן. אבל בתעופה – מתגלות הכנפיים התחתונות האדומות-כתומות, והמחזה מרהיב. הם מרחפים כל כך מהר, שהם נראים כמו הבהוב כתום…

לא באמת הצלחתי לצלם אף אחד במצב תעופה – בתמונות הם נראים כמו מריחה כתומה. לכן הופתעתי לרגע כשראיתי אחד מרחף באוויר, כך שאפשר לראות את ארבע הנקודות:
אבל מיד שמתי לב לקורי העכביש… הדובון הזה נפל ברשת עכביש, ובעצם הוא ז"ל.  

בשפות שונות יש לדובונים הללו שמות עממיים רבים. שמו העממי ברוב המקומות הוא "דובון" – דובון מפוספס, דובון ספרדי, דובון רוסי וכדומה. באיטלקית הוא נקרא falena dell'edera – כלומר עש הקיסוס. ובאמת צילמנו אותם גם על עלי קיסוס החורש (ששמו הלטיני Hedera helix) – אבל גם על צמחים רבים נוספים…

בתמונה הראשונה ברשימה אפשר לראות דובונים על שערות שולמית מצויות. בנוסף, צילמתי דובונים על אלת המסטיק (Pistacia lentiscus): 

על עלי תאנה (Ficus carica):

גם ההדס המצוי (Myrtus communis) לא נמלט מהעשים הללו:

ראינו גם כמה עצי קטלב מצוי (Arbutus andrachne) כמו שיש בארץ. רק שבארץ הדובונים לא יושבים עליהם: 

הדולב המזרחי (Platanus orientalis) הוא עץ חובב מים, בארץ אפשר לראות אותו בנחל עמוד. גם בעמק הפרפרים היו עצי דולב והדובונים לא דילגו עליהם:

אבל העץ הנפוץ בעמק – העץ שאני מתכננת לו רשומה משלו – היה הליקווידמבר המזרחי: 


עלי הליקווידמבר דומים לאלו של הדולב, אבל הגזעים שונים. לדולב יש גזע בהיר וחלק:

ולליקווידמבר – גזע אפור מחוספס.

הדובונים בהחלט העדיפו את הליקווידמבר: הם כיסו את גזעי העצים כך שנראה שלרוב העצים יש בגד מיוחד בשחור-לבן.

על מנת להמחיש את הכמויות של הדובונים אפילו הסרטתי אותם: רוב השביל שהלכנו בו כלל מחזות כאלה, ובאמת היה קשה להפסיק לצלם: 

 אני מקווה שימשיכו לשמור על העשים הללו, הם באמת נהדרים.
את התמונות צילמתי בעמק הפרפרים ברודוס, בתאריך 6.7.2019.
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

 

סנוניתן הוורדניים – Iphiclides podalirius

בחודש יוני עליתי לחרמון, ופגשתי שם – לראשונה בחיי – את זנב-סנונית הוורדניים, הנקרא היום סנוניתן הוורדניים.

עד לא מזמן, שמות פרפרי ארצנו בעברית היו לרוב לפי המשפחה: כל בני משפחת הכחלילים, גם הירוקים, הכתומים והאפורים – נקראו כחליל. כל משפחת הלבנינים, גם הכתומים והצהובים – נקראו לבנין. וכן הלאה. 

זנבות הסנונית הם חלק ממשפחת הצבעוניים. ובארץ ישנם ארבעה זנבות סנונית: שלושה השייכים לסוג הלטיני "Papilio": הצגתי בבלוג את זנב-הסנונית הנאה ואת זנב-סנונית המכבים, חסר לי עדיין זנב-הסנונית המדברי. 

אבל זנב-סנונית הוורדניים הוא מסוג לטיני שונה – בלטינית שמו Iphiclides (לצערי, לא הצלחתי למצוא מה משמעות השם) ולכן, הגופים המוסמכים החליטו לקרוא לו "סנוניתן" – לשמור על הקרבה לזנב הסנונית, ויחד עם זאת להפריד אותם. 

הסנוניתן (קצת קשה לי להתרגל לשם החדש…) הסתובב סביב שרביטי הפריחה של עריר הלבנון – 

אפשר לראות שהסנוניתן לא ניגש לפרחים הפורחים, אלא לאלו שהכותרת שלהם כבר נבלה. העריר עושה מבחן IQ למאביקים שלו – רק החכמים שמבינים שהצוף נמצא בפרחים שכבר נבלו מקבלים גמול. גם על זה כבר כתבתי.

הסנוניתן לא היה היחידי שעבר את מבחן העריר – יחד איתו ראיתי את נמפית החורשף (שהשנה היתה ממש בכל מקום!) וגם כמה מינים של דבורים – דבורי בומבוס, דבורי דבש ומחושיות. את כולם תוכלו לראות בתמונות הבאות. 

הסנוניתן, בעיקרון, הוא פרפר רחב תפוצה – מבריטניה במערב ועד לסין במזרח, מפולין בצפון ועד ישראל בדרום.

אבל עקב שימוש יתר בחומרי הדברה – הזחלים נפגעו ולא הגיעו לבגרות, מה שהפך את הפרפר לנדיר יותר.

הוא נכחד לחלוטין מבריטניה ומכמה מדינות במערב אירופה, ומוגדר כפרפר מוגן ובסכנת הכחדה ברוב מדינות מזרח אירופה וגם ברוסיה. 

גם אצלינו הסנוניתן היה בעבר נפוץ יותר ונפגע מחומרי ריסוס. כיום אפשר למצוא אותו מעט בצפון הגולן ויותר בחרמון. 

שמו העממי באנגלית הוא Scarce Swallowtail, כלומר זנב-סנונית נדיר – כי באמת נדיר מאד למצוא אותו באנגליה.
שם המין בעברית – הוורדניים – הוא על שם הפונדקאי שלו, עצים ממשפחת הוורדניים. הסנוניתן מטיל ביצים על עצי דובדבן, שזיף, אגס, עוזרר ועוד ועוד. 

בתחילת יולי היינו בסופשבוע באי רודוס, ושם פגשנו עוד כמה סנוניתנים –

הראשון, שחלק מהכנף שלו היה חסר – כנראה הצליח להמלט מטורף כלשהו – ריחף על לנטנה בחצר המוזיאון הארכיאולוגי של רודוס.
השני היה מעט מרוחק ממני – על עץ ברוש באקרופוליס של לינדוס.


ברודוס הם נפוצים יותר מאשר בארץ, ומצויים גם באזורים הנמוכים, הקרובים לחוף. 

וכמובן, אני מתכננת כמה רשומות על האי רודוס בהמשך. 

את התמונות צילמתי בחרמון, בתאריך 3.6.2019
בעיר רודוס בתאריך 4.7.2019, ובאקרופוליס של לינדוס בתאריך 5.7.2019. 

 

Homeward Bound

סן פרנסיסקו: מבט מגשר סן-מתיאו אל העיר

היום אני מפרסמת את הרשומה השמונים-וחמש והאחרונה מהטיול הגדול לקליפורניה במאי 2018. מדהים אותי שהיו לי שם כל כך הרבה חוויות, כל כך הרבה מה לראות – וזה בלי לפגוש שום סחלב…  להמשיך לקרוא Homeward Bound

סקוויה נאה – Sequoia sempervirens

אני מגיעה לסוף הטיול שלי בקליפורניה במאי האחרון: זו הרשומה ה-84 שאני מפרסמת מהטיול הזה, ופרט לה תהיה עוד אחת אחרונה. וכמובן, שמרתי את אחד היפים ביותר לסוף.  להמשיך לקרוא סקוויה נאה – Sequoia sempervirens

דורבניות בקליפורניה


דרבניות הן פרחים יפים ומיוחדים מאד בעיני, ואני מאד אוהבת אותם. להמשיך לקרוא דורבניות בקליפורניה

פרחים בפארק פינאקלס, חלק II

אני ממשיכה עם הפרחים שפגשתי בפארק פינאקלס.


הפרח הראשון להיום הוא ה-Pholistoma auritum, ששמו העממי הוא Fiesta Flower – פרח החגיגה. פגשתי אותו בקניון המלכים כמה ימים קודם לכן. להמשיך לקרוא פרחים בפארק פינאקלס, חלק II

פרחים בפארק פינאקלס, חלק I

הבטחתי פרחים – ויש לי הרבה. אני מתחילה בפרחים בגווני צהוב-לבן וכל מה שבאמצע.


הפרח הראשון כבר מוכר – זהו Mimulus guttatus, שפגשתי כבר בהר השולחן ובדרך מהר שסטה. שינו את שמו ל-Erythranthe guttata, אבל נוח לי יותר עם השם הקודם. להמשיך לקרוא פרחים בפארק פינאקלס, חלק I

קוצן מערבי – Cirsium occidentale

אחד הפרחים היפים שראיתי בפארק פינאקלס היה קוצן – קוץ גבוה ומרשים. להמשיך לקרוא קוצן מערבי – Cirsium occidentale

Pinnacles National Park – הפארק הלאומי פינאקלס


אחרי שנפרדתי מקרובי משפחתי, התחלתי לנסוע חזרה צפונה אל ביתה של Mamma Quail. הדרך ארוכה, וחיפשתי מקום לנוח ולהתאוורר בו בדרך. להמשיך לקרוא Pinnacles National Park – הפארק הלאומי פינאקלס

בעלי חיים בחופי Big Sur

נחמד לטייל ולראות בעלי חיים מסביב, והיום אכתוב על כמה מאלה שפגשתי בחופי קמבריה וסביבותיה.

להמשיך לקרוא בעלי חיים בחופי Big Sur

אביב בחוף האוקיאנוס השקט

הלכנו בטיילת Moonstone Beach, ומשני צידי השביל חייכו אלי פרחים: אלו Erigeron glaucus, ששמם העממי Seaside Daisy – חיננית חוף-הים.

להמשיך לקרוא אביב בחוף האוקיאנוס השקט

חופי האוקיאנוס והרי Big Sur

אחרי סיבוב מדהים של שבוע עם Mamma Quail בהרים, חזרנו הביתה. אבל אני לא הקפתי חצי עולם בשביל לנוח… אחרי יום התארגנות יצאתי דרומה, לאורך החוף, לפגוש את My First Cousin twice removed – בת דודה מרוחקת ובעלה, אותם פגשתי פעם אחת בעבר כשביקרו בארץ.  להמשיך לקרוא חופי האוקיאנוס והרי Big Sur

בעלי חיים ב-Kings Canyon

פרט ל-Rattlesnake שפגשנו ב-Kings Canyon, היו שם בעלי חיים נוספים, והיום אסקור אותם. אמנם הרבה מהם כבר פגשתי, אבל אני נהנית לראות אותם שוב 🙂 

להמשיך לקרוא בעלי חיים ב-Kings Canyon

Trussssst in me, Jussssst in me…

 


במהלך הטיולים בקליפורניה לא פגשנו דובים, לא פומות ולא לינקסים. אבל כן פגשנו כמה וכמה נחשים – והיום אספר עליהם.  להמשיך לקרוא Trussssst in me, Jussssst in me…

הסקוויות הענקיות של Grant Grove


הבטחתי עוד עצי סקוויה ענקיים, והנה הגענו לקצה הצפוני של ה-Generals Highway, הכביש המקשר בין חורשת הסקוויה של גנרל שרמן לזו של גנרל גרנט. להמשיך לקרוא הסקוויות הענקיות של Grant Grove

פרחים בקניון המלכים, חלק III

אני מתחילה עם פניה ברגשטיין:
פרח לי יפה ורוד,
פרח לי נחמד מאד.
פרח קט, מן הגינה –
אמא'לה, הריחי נא!
אז… הפארק הלאומי Kings Canyon הוא הרבה יותר מסתם גינה, ומובן שלא נקטוף שם שום פרח. מצד שני – חבל שאני לא יכולה להעביר את הריחות והאווירה של הפארק… 

להמשיך לקרוא פרחים בקניון המלכים, חלק III

פרחים בקניון המלכים – חלק II

אביב בהרים, איזה יופי! אני ממשיכה להתמוגג מהפרחים.

להמשיך לקרוא פרחים בקניון המלכים – חלק II

פרחים בקניון המלכים – חלק I

שנה חדשה התחילה, ואני עדיין מתרפקת על הזכרונות מהטיול לקליפורניה במאי האחרון. והפעם: פריחה אביבית בפארק קניון המלכים. 

אני מתחילה עם פרח שנראה דומה לקדד. שמו Hosackia crassifolia – הוסאקיה עבת-עלים.  להמשיך לקרוא פרחים בקניון המלכים – חלק I