נזמית ארגמנית – Lamium purpureum

אני משערת שבאיזה שלב אגיע גם אל טירת פראג, הכיכר המרכזית והעיר עצמה… בינתיים אני מתמקדת בפרחים. 

אפילו ה"פשוטים" של פראג היו ברובם מיוחדים עבורי… הנה, למשל נזמית. 

מיד זיהיתי שזו נזמית, היא מאד דומה לנזמית הלופתת שלנו. 

היא גדולה יותר, והעלים שלה לא לופתים את הגבעול כמו אצל הנזמית הלופתת. זוהי נזמית ארגמנית. 

הנזמית הזו היא מין רחב-תפוצה – היא פורחת באירופה ובאסיה, בעיקר באזורים צפוניים יותר ומתמעטת לכיוון האזור הים תיכוני – אבל נמצאת גם בלבנון ובסוריה. 

באירופה היא צמח רודרלי – כלומר, צמח נפוץ שמסתדר טוב בשולי דרכים, במדשאות ציבוריות ובכל מיני פינות. קצת כמו הנזמית הלופתת שלנו. 

הדבר המדהים הוא שלפני שנתיים מצאו נזמיות כאלה בישראל! 

בקיבוץ הגושרים נמצאה אוכלוסיה קטנה של נזמיות כאלה בדיוק. 

ועכשיו עולה השאלה האם זהו מין אפיזודי, כלומר, הגיע במקרה, יפרח כמה שנים ויעלם – או אוכלוסיה בת קיימא, שתחזיק מעמד לשנים רבות? 

כי זה משהו שקורה לפעמים – צמח שמוכר באזורים צפונים מאיתנו כצמח רודרלי מגיע לכאן, פורח שנה-שנתיים, אבל לא מצליח לבסס אוכלוסיה בת-קיימא, כי בעצם התנאים כאן לא מספיקים לו – לא קר לו מספיק, או שהקיץ היבש קשה לו מדי. 

בינתיים, לפי הכתוב באתר כלנית, דרור מלמד שמצא את הנזמיות ב-2015 חזר לבדוק אותן בשנה שעברה וגם השנה, ומצא אותן. מעניין אם זה אומר שהן מבססות פה אוכלוסיה. 

בפראג, כאמור, הנזמית הזו נפוצה במדשאות, יחד עם עוד כמה פרחים חביבים, שבארץ נחשבים די מיוחדים. 

את התמונות צלמתי ברחבי פראג, בתאריכים 4-9/4/17

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

Corydalis cava – קורידלית חלולה

אני חוזרת לפראג, ולפרחים היפים שפגשתי בפארק Divoka Sarka

כשראיתי את הפרח הזה, מיד הבנתי שאני מכירה אותו – הצורה היתה מאד מוכרת. 

אבל… לקח לי קצת זמן להזכר בשם. בכל זאת, זה לא פרח נפוץ. 

הכירו את הקורידלית החלולה – קורידלית שפורחת ברוב אירופה ובקווקז, בורוד ובלבן. 

בארץ יש לה שתי קרובות – קורידלית הסלעים שפורחת ביער אודם ובחרמון הנמוך: היא לבנה עם "כפתור" בורדו במרכזה; וקורידלית פיגמית בחרמון הגבוה, שצבעיה נעים בין לבן לורוד עז: 

הקורידלית היא פרח בעל מבנה מאד מעניין וייחודי. 

עלה הכותרת העליון מאורך בצורך דרבן, ובו נמצא הצוף. עלה הכותרת התחתון מוארך קדימה, כמו בסיס לחרק להתיישב עליו בזמן שהוא לוגם את הצוף. 

בעולם ישנם כ-470  מינים של קורידלית, רובם במזרח אסיה. 

והמינים הללו מרהיבים. הן מופיעות בכל צבע אפשרי – תכול שמים, סגולים, ורודים, בורדו, אדום, לבן – וגם שילובים – אחת המעניינות שראיתי היא קורידלית ירוקת-עד (Corydalis sempervirens) – היא בכלל פורחת בצפון אמריקה – בעיקר בקנדה ואלסקה, וגם מדרימה אל המדינות הצפוניות של ארה"ב. אתם יכולים לראות תמונה יפה שלה כאן

אבל בואו נחזור לקורידלית מפראג… מאיפה היא קיבלה את שמה? 

ברור שהשם העברי – "קורידלית" – הוא נסיון לתת צליל עברי לשם הלטיני – Corydalis. אבל מה זה קורידליס? 

מסתבר שהשם "קורידליס" מקורו ביוונית – זהו שמו של העפרוני המצוייץ! בדיוק זה: 

אבל… למה קראו לקורידלית על שם העפרוני? לפי מה שהבנתי, ואני מאד לא בטוחה בהסבר, הדרבן של הקורידלית הזכיר לבוטנאים את האצבע האחורית בכף הרגל של העפרוני המצויץ. לזה קוראים "דמיון פורה". 

השם הוא ותיק מאד – הוא מופיע כבר בכתביו של רופא יווני בן המאה השניה לספירה, גלנוס

שם המין – cava – משמעותו חלול, קמור. לפי מה שקראתי, היא נקראת כך בגלל הפקעת שלה, שהיא חלולה. 

הראשונים שחקרו את הקורידלית הזו בעת החדשה היו פרנץ קורטה (מדען ופרופסור לחקלאות גרמני) ואוגוסט פרידריך שוויגר (חוקר טבע גרמני). הם פרסמו מאמר אודותיה בראשית המאה ה-19, אך לינאוס, הוגה השיטה הבינומית, קטלג אותה בכתבים שלו עוד במחצית הראשונה של המאה ה-18. 

הקורידליות באירופה הן פרח נפוץ למדי, אבל בעיני הן היו מאד מיוחדות ויוצאות דופן – שמחתי לראות את המקבצים הצבעוניים שלהן בעשביה: 

את התמונות צלמתי בפארק Divoka Sarka בפראג, בתאריך 7.4.2017

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

בית הקברות היהודי בפראג

פראג ידועה בהסטוריה היהודית הנרחבת שלה, ואחד המקומות המעניינים לבקר בהם הוא הרובע היהודי ובית הקברות העתיק. 

הקהילה היהודית בפראג היא מאד עתיקה – היהודים התחילו להתיישב באזור במאה העשירית. במאה ה-13 הם קיבלו אישור מיוחד מהמלך להתיישב בפראג, ובמאות השנים הבאות רבים עברו להתגורר שם. 

בפראג התפתחה קהילה גדולה, עם בתי כנסת וכמובן – גם בית קברות. ממש במרכז העיר נמצאים ארבעה בתי כנסת, היכל טקסים, מקווה טהרה ובית הקברות העתיק. 

עוד מהרחוב אפשר לראות את השעון המיוחד הזה – על בנין שהיה "בית העיריה היהודית" של העיר: שעון בעברית, ולכן הוא הולך מימין לשמאל, הפוך משעונים רגילים. 

עוד לפני בית הקברות, נכנסנו אל בית כנסת פנקס – זהו בית כנסת שנבנה במאה ה-16. כיום הוא שופץ ואינו משמש יותר כבית כנסת – הוא הפך לאתר הנצחה לכ-80,000 יהודי צ'כיה (בוהמיה ומורביה) שנספו בשואה. שמותיהם ושמות הקהילות מהם באו כתובים על הקירות, ובמקום בו היה ארון הקודש יש מצבה וסביבה שמות של מחנות ההשמדה וגטאות אליהם נשלחו יהודים מצ'כיה בזמן המלחמה. 

ואז הגענו לבית הקברות

כאמור, זהו בית קברות עתיק. אולי אפילו בין 1,000 שנים. לאורך השנים, כשהמקום התמלא, הביאו אדמה, כיסו והתחילו לקבור מעל. 

אם היתה מצבה שחשוב היה לשמר, אז העלו אותה למעלה. אבל לרוב פשוט אפשרו לכולם להאסף אל אבותיהם. שיטה הרבה יותר חסכונית במקום וידידותית לסביבה ממה שקורה בימינו. 

לפי ההערכות, יש כ-10,000 מצבות בשטח בית הקברות, וקבורים שם הרבה יותר – כ-100,000 איש נקברו בשטח זה לאורך השנים. 

בתמונה הבאה אפשר לראות חלקי מצבות שבורות – אלו חלקים של המצבות העתיקות ביותר שנמצאו, מצבות מהמאה ה-14 – כלומר, בנות 700 שנים בערך. 

המצבה העתיקה ביותר שאפשר עוד לקרוא את הכתוב עליה היא המצבה בתמונה הבאה – מצבתו של רבי אביגדור קרא, שהיה משורר וקבליסט ונפטר בשנת 1439: 

הקבר המפורסם ביותר בבית הקברות הוא קברם של הרב ליווא בן בצלאל ואשתו פרל – הלא הם המהר"ל מפראג ואשתו. הקבר שלהם בולט ומפואר, ומקושט באריה – שכן ליווא זה אריה. 

הרבה מהקברים מעוטרים בסמלים –

 לאנשים ממשפחת לוי – חרטו כד, לזכרון עבודת בני לוי במקדש
 לבני משפחת כהן – זוג ידיים מברכות
 לאנשים ששמם "אריה" (ליווא) – ציירו או גילפו אריה.
 לאנשים בשם מייזל – עכבר
  פרח לרייזלה
 זאב לוולף או זאב
 דג לפישל או קארפ
 דב לדב או באער
 אייל או צבי לצבי, או הירש

 ברווז או אווז לגנז או גנץ
 אשכול ענבים לאנשים שחיו חיים ארוכים ופוריים 

אספתי כמה מהסמלים שראיתי לקולאז': 

עוד אדם שקבור בבית הקברות ולא צילמתי את קברו היה דוד גנז – שהיה הסטוריון, אסטרונום, מתמטיקאי וחוקר – ועבד עם יוהנס קפלר במצפה הכוכבים של טיכו בראהה.
כן צלמתי את קברו של מרדכי מייזל, שמת בשנת 1601 והיה ראש הקהילה היהודית בזמן המהר"ל. 

וגם את קברה המפואר של הנדלה בסבי (כנראה בת שבע – Bassevi) שהיתה אשתו של פרנס וסוחר חשוב מהמאה ה-16: 

את הסיור בבית הקברות עשינו בגשם – זה היה היום הגשום היחידי בטיול שלנו, ובכל זאת נהנינו מהביקור, מהשלווה. 

הביקור היה בהחלט מעניין – לעבור בשביל, לנסות לקרוא את הכתוב על המצבות – מה שלא היה פשוט, כי אצל רובן הכתב מהוה מאד. ומעניין גם לראות שלא רק יהודים וישראלים באים לבקר בבית הקברות הזה. כל מיני תיירים ממקומות רבים בעולים מבקרים בו. 

ולמרות שאני מאד לא אוהבת בתי קברות, ונמנעת מלהכנס אליהם כל עוד אפשר – אני ממליצה על ביקור בבית הקברות הזה, שהוא בהחלט שונה ומעניין. 

את התמונות צלמתי בבית הקברות העתיק של פראג, בתאריך 7.4.2017. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

ועוד משהו: אני ממליצה לקרוא את הרשימה "קולקס הקדמונים בעין גדי" בבלוג "אוצרת נודדת" של שרון עמבר.

כלניות אירופאיות

היום אני מספרת על כלניות שפגשתי בפראג – פגשתי שני מינים שונים. 

אצלינו רוב הכלניות הן אדומות, ובכל מקרה – גם הלבנות, הסגולות והורודות שייכות לאותו מין כמו האדומות – כלנית מצויה. בפראג פגשתי שני מינים אחרים: 

את הכלנית הצהובה בתמונה הבאה פגשתי בפארק Divoka Sarka, בגשם. 

ברגע הראשון חשבתי שזו בכלל נורית. רוב הנוריות בעולם הן צהובות, ונורית אסיה האדומה שלנו היא בהחלט יוצאת דופן (וברוב אסיה פורחת בורוד-לבן)

ובעצם, לא הייתי רחוקה: אורי פרגמן ספיר זיהה לי אותה בתור Anemone ranunculoides, כלומר "כלנית דמוית נורית", או "כלנית נוריתית". היא נפוצה ברוב היערות במרכז אירופה. 

את הכלנית השניה, הלבנה, פגשתי בשני אתרים: ב-Divoka Sarka בגשם, שם היה מקבץ כלניות שהרכינו ראש על מנת לא להרטיב את האבקנים – 

ובגבעת פטז'ין (Petřín hill) , ביום שמשי, שם הן נשאו ראש בגאווה וחייכו בלבן לכל עבר: 

את הכלנית הזו זיהה לי דניאל לוי, ושמה: Anemone nemorosa, או בעברית: כלנית החורש. 

כלנית החורש נפוצה גם היא באירופה, ופורחת בלבן שלפעמים מתווספים אליו גווני ורוד או תכלת בהיר.  

גם כלנית החורש וגם הכלנית הנוריתית אוהבות צל – ופורחות ביערות יבשת אירופה. 

שתיהן שייכות לפרחים המקדימים לפרוח – אפריל בפראג הוא ממש תחילת האביב, ולא כמו אצלינו – סוף האביב ותחילת הקיץ. 

שתיהן תורבתו ומגודלות גם כפרחי גינון – ולכן יש הרבה "זנים תרבותיים" שלהן, במיוחד של כלנית החורש. 

בגינון אפשר גם למצוא בן כלאיים בין הכלנית הנוריתית וכלנית החורש – שמו: Anemone × lipsiensis וצבעו צהוב חיוור. 

שמחתי מאד לפגוש כלניות בפראג! אני משערת שמעניין אתכם לראות גם את הנופים העירוניים, אני משערת שאגיע גם לזה (אחרי עוד כמה פרחים 😉 )

תודה רבה לאורי ולדניאל שזיהו לי את הכלניות!

את התמונות צלמתי בפארק Divoka Sarka ובגבעת פטז'ין בפראג, בתאריכים 7-8.4.2017

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

פורסיתיית הכלאיים – Forsythia × intermedia

אז כאמור, רגע לפני פסח טסנו לפראג, לחגוג את יום הולדתו של מוטי

הדבר הראשון ששמתי לב אליו, עוד בנסיעה משדה התעופה היו שיחים בפריחה צהובה מרהיבה. אמרתי לעצמי שאני חייבת להתקרב אליהם, להתפעל מקרוב מהצהוב הזוהר הזה. 

השיחים הללו נפוצים למדי בפראג – בגנים ובפארקים בעיר וסביבה, ולכבוד האביב הם עמוסים פריחה צהובה. 

בדקתי את הפרח מקרוב – וניסיתי להבין את מי (או את מה) הוא מזכיר לי. היה דמיון קל לצורה של פרחי לילך, אך ללא ריח. 

ובכן, לפחות הייתי במשפחה הנכונה – שכן השיח הזה, ששמו פורסיתיה, הוא ממשפחת הזיתיים, ממש כמו הלילך והיסמין

זהו שיח נוי נפוץ באירופה, שמוצאו במזרח הרחוק. ישנו מין אחד אירופאי – פורסיתיה אירופית – שצומח באזור אלבניה, אך רוב המינים הם מאזור סין והמזרח הרחוק. 

הפורסיתיה נקראת על שם וויליאם פורסית' – William Forsyth – שהיה בוטנאי וגנן סקוטי בן המאה ה-18. הוא היה ממייסדי ה-Royal Horticultural Society – החברה הגננית המלכותית של בריטניה הגדולה (Horticulture מתורגם בעברית לבוסתנאות, זה יותר מאשר גינון – זה שילוב של גינון, אומנות ומדע) – ואף היה הגנן המלכותי הראשי בחברה הגננית. 

כאמור, הפורסיתיה הנפוצה בגינון אירופאי היא לא הפורסיתיה האירופאית – אלא מין כלאיים של שני מינים מהמזרח הרחוק. 

בסוף המאה ה-18, בוטנאי ורופא שבדי בשם קרל פטר תונברג מצא ביפן מין של פורסיתיה, וכתב עליה בספרו אודות הפלורה של יפן. גם הוא ראה את הדמיון לפרח הלילך, וחשב שזהו מין לא מוכר של לילך. היום היא נקראת Forsythia suspensa – כלומר, פורסיתיה נטויה, כנראה בזכות ענפיה הנטויים. הוא הביא את הפורסיתיה להולנד בשנת 1833. 

מעט אחרי כן, רוברט פורצ'ן הסקוטי – שהיה בוטנאי וצייד צמחים (כלומר, מסתובב בעולם ומחפש צמחים שלא היו מוכרים לאירופאים עד זמנו) פגש במזרח סין מין אחר של פורסיתיה וקרא לה Forsythia viridissma – כלומר, פורסיתיה ירוקה. הוא הביא אותה לאירופה. 

בשנת 1880, לאחר נסיונות שונים – הוצגה הכלאה בין 2 המינים שהפכה לחביבה על הגננים האירופאים. היא נקראת פורסיתיית הכלאיים – Forsythia × intermedia

במהלך המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 התגלו מינים נוספים בסין, קוריאה ויפן – חלקם הפכו להיברידים נוספים שנפוצים בגינון בארה"ב. 

הפורסיתיה חביבה מאד על הגננים – זהו שיח חזק, שפורח בתחילת האביב, קרוב לחג הפסחא (Easter). כמובן, מהר מאד הוא קושר לחג הזה, ויש הקוראים לו "Easter Tree" – עץ הפסחא – למרות שאני לא חושבת שהצמח הזה מהמזרח הרחוק קשור איכשהו לתחיה המחודשת של ישו. 

בגבעת פטז'ין מאד שמחנו למצוא קן של שחרורה חבוי בין ענפי הפורסיתיה הפורחת – צילמתי מרחוק, דרך הענפים, על מנת לא להטריד את השחרורה, והתרחקנו מהשיח כדי להניח לה. אבל… היא בחרה לעצמה שיח צמוד לשביל, אני בטוחה שאנשים רבים עברו ממש לידה. 

גיליתי שגם בארץ אפשר לקנות שיחי פורסיתיה לגינון – אבל הם לא מתאימים למישור החוף – אצלנו חם להם מדי. הם מעדיפים אזורים גבוהים וקרירים יותר. 

את התמונות צלמתי במקומות שונים בפראג, בתאריכים 4-8.4.2017

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

חג אביב שמח – פסח תשע"ז

רגע לפני הפסח הספקנו לבקר בפראג, והתמונות הללו הן משמורת טבע קטנה בפאתי העיר – Divoka Sarka. 

בתמונה הראשונה אתם יכולים לראות לראות מרבד סיגליות (Viola sp.) לצד פלג חמוד,
בתמונה השניה – שינן, ששמו העממי – Dandelion, ושמו הלטיני Taraxacum,
ובתמונה השלישית – המיוחד ביותר בעיני – קורידלית, כנראה Corydalis cava (ותודה לאורי פרגמן-ספיר שזיהה אותה עבורי) 


אני מאחלת חג שמח לכולם! צאו, טיילו ותיהנו מהפריחה סביב!

פארק טירגארטן בברלין – Tiergarten

DSCN9649

ברוב הערים הגדולות בעולם יש לפחות פארק עירוני גדול ומרשים אחד. ואם אני מגיעה לעיר, בלי אפשרות (או בלי תכנון) לצאת לטבע – אני מנסה לפחות לטייל בפארק. 

DSCN9363

הפארק המרכזי של ברלין הוא טירגארטן. המשמעות המילולית של השם היא גן החיות. במקור, טירגארטן היה שטח שנשמר טבעי סמוך למרכז ברלין, כדי שהקייזרים יוכלו לצאת לשם לצוד חיות… כלומר – גן חיות לא במובן של מקום בו אפשר לצפות בבעלי חיים, אלא במקום בו יהיה נוח לצוד אותם. 

DSCN9647

אני שמחה לומר שהיום כבר לא יוצאים לציד בפארק… 

DSCN9352

ובאמת זהו פארק יפה. מיוער בחלקו, עם הרבה תעלות מים ופינות קסומות להנות מהן – 

DSCN9398

למרות השם המבטיח, לא ראינו הרבה בעלי חיים. מיד כשנכנסנו לפארק ברח מאיתנו ארנבון. אבל בהשוואה לכל עופות המים שפגשנו בלונדון (אפשר לראות אותם כאן, כאן וגם כאן) – 

DSCN9366

בברלין פגשנו מעטים. היו כמה ברכיות (בתמונה מעל) במים, וכמה ציפורי שיר קטנות – שאת כולן בעצם ניתן לפגוש גם בארץ: 

DSCN9356-tile

ובנוסף – עורב אפור וקאק, שגם הם נפוצים אצלינו. שום ברווז אקזוטי לא חצה את דרכנו בפארק. 

DSCN9414

פה ושם היו פסלים ומונומנטים – כאן התלהבתי מההשתקפות יותר מאשר מהמונומנט: 

DSCN9410-horz

2 פסלי איילי-מוס, שנעלמו להם הקרניים (וזה מוזר, כי בקיץ בעיקרון הם מגדלים קרניים. הם משירים אותן בחורף! surprise ) 

DSCN9396-vert

ופסל עצוב של אריה שניצב מעל לביאה שירו בה חץ, ושני גורים. 

DSCN9651

כמובן, אני חייבת לשים לב גם לצומח מסביב. הפעם מצאתי דגן חמוד – אם איני טועה, שמו רפרף ואפשר למצוא אותו גם בגולן: 

DSCN9399

את הבורית כבר פגשתי בארה"ב – שם היא פולשת, ובאירופה היא בבית – Saponaria officinalis – זהו צמח שמשורשיו הפיקו בעבר סבון. 

DSCN9379

העולש המצוי שמקשט את שולי הדרכים אצלינו באפריל-מאי – פורח בברלין בשיא הקיץ. כמו הבורית, גם הוא מין פולש בארה"ב, ושם ראיתי אותו בשולי הכבישים הראשיים במדינת ניו יורק. 

DSCN9380

את גרניון האחו – Geranium pratense – אני זוכרת מהפארקים של לונדון: 

DSCN9376

נר-הלילה – Oenothera – היה מספיק דומה לזה שפורח אצלנו: זהו מין אחר מאותו סוג: Oenothera biennis – נר הלילה הדו-שנתי. 

DSCN9360-horz

באמצע טירגארטן יש כביש רחב וגדול, המחבר את אזור שער ברנדנבורג לאזור שרלוטנבורג במערב העיר. כאן נמצא עמוד הניצחון שכבר הזכרתי, ובראשו ויקטוריה המכונפת 

DSCN9353a

את העמוד הזה אני זוכרת בעיקר מתוך הסרט "מלאכים בשמי ברלין. בגרמנית קראו לו der himmel über berlin – השמים מעל ברלין, ובאנגלית – Wings of Desire – כנפי התשוקה, וזה הוכחה שלא רק אצלינו תרגום שמות סרטים הוא בעייתי. 

DSCN9354

על אחד הגשרים בפארק פגשנו את העיט הגרמני – הציפור הלאומית של גרמניה ואחד הסמלים שלה. זה היה סמל חשוב בתקופת הנאצים, ולכן היום לא רואים הרבה עיטים כאלה. מן הסתם האחד הזה ותיק יותר. 

DSCN9359

בסך הכל, אני חייבת לציין שהפארק נעים מאד – נחמד לטייל בו, ואם היה לי קצת יותר זמן, מן הסתם הייתי מוצאת עוד כמה הפתעות נחמדות.
כאן, למשל – פרחי בשמת – Impatiens: בעבר, פרחי בשמת היו נפוצים בגינון אצלינו. 

DSCN9389-horz-vert

אבל בעצם כך זה בכל מקום שרק באים לטייל בו, לא רק למקומות שממש לא היה לי מספיק זמן בהם…

DSCN9401-horz
בתמונה הבאה: פרח ששמו Circaea ממשפחת נר הלילה. צמח עדין מאד, עם פרחים קטנטנים. 

DSCN9367-horz

בגן וסביבו היו גם המונומנטים המיוחדים לזכר קורבנות מלחמת העולם השניה, אבל זה כבר נושא לרשימה אחרת, טעונה יותר – ובינתיים אני עוד לא מוכנה לכתוב אותה.

DSCN9407-vert

את התמונות צלמתי בטירגארטן בברלין, בתאריך 18.7.2016. מוזמנים להקליק עליהן על מנת לראותן בגודל מלא. 

DSCN9355

חומת ברלין

DSCN8341

חלק חשוב בהסטוריה של ברלין הוא חומת ברלין. החומה הוקמה ב-1961 ע"י מזרח גרמניה כחלק מהמלחמה הקרה. בנובמבר 1989 הפילו את החומה ואיחדו את גרמניה.
בשלב הראשון, ההמונים פשטו על החומה, על נקודות הביקורת – על כל מה שסימן את ההפרדה, והחריבו אותם. 

DSCN8327

אבל אז הגיעו התיירים, והתחילו לשאול – איפה היה המקום הזה? איפה קרה הארוע ההוא? אז… עצרו את ההרס, בנו מחדש חלק מהדברים – והתחילו להתנהג כמו קפיטליסטים טובים, ולנסות להרוויח מזה כסף. 

DSCN8339

הנקודה הראשונה שביקרנו בה היתה ה-East Side Gallery – קטע החומה הארוך ביותר שנותר עומד. לאחר הפלת החומה הביאו אומני רחוב שונים שציירו ציורים שונים על קטעי החומה – ויצרו גלריה של תמונות. 

DSCN8358

הבעיה היא שבברלין כל משטח הוא מקום לגרפיטי. כלומר, לציירי הגרפיטי הפירטיים לא באמת אכפת שמישהו עבד וצייר יצירת אומנות. אם הקיר פתוח לקהל – יקשקשו עליו. 

הנה, למשל, מה שעשו למקטע שציירו עליו בסגנון "החומה" של פינק פלויד: 

DSCN8347

ולכן רוב ה-East Side Gallery מוקף גדרות. לא שהגדרות הללו נראות מסוכנות, ומן הסתם לא קשה לעבור אותן – אבל כנראה שמכבדים אותן.
ולכן כך נראה אנדרה סחרוב על הקיר: 

DSCN8331

אחד הציורים המפורסמים יותר על החומה הוא הנשיקה בתמונה הבאה. 

זו נשיקה טקסית שבאמת ארעה – נשיקה בין חרושצ'וב מנהיג בריה"מ להונקר מנהיג מזרח גרמניה, בפגישה ביניהם בשנת 1979. הכותרת של הציור היא "אלוהי, עזור לי לשרוד את האהבה הקטלנית הזו". 

DSCN8362

כמובן, היו גם כאילה שניסו להעביר מסרים אקולוגיים בציורים שלהם: 

DSCN8360

אחת הנקודות החשובות ליד החומה היא שער ברנדנבורג. השער היה נקודת מעבר רשמית, ומולו נערכו כמה וכמה נאומים חשובים בהיסטוריה. אני חושבת שהידוע מכולם הוא נאומו של רייגן, מ-1989 – "Mr. Gorbachev, tear down this wall!"

ובאמת, החומה הופלה – בנובמבר 1989 פתחו את השערים, ועד 1992 הפילו וניתצו את החומה, פרט לקטעים שנשארו כאנדרטאות זיכרון. 

DSCN9415

לאורך התוואי בו עברה החומה יש פס לבנים לאורך הכבישים והמדרכות. הרבה אנשים מצטלמים עם "רגל במזרח ורגל במערב"… 

אבל למה בכלל בנו חומה? 

לאחר מלחמת העולם השניה, בעלות הברית חילקו ביניהן את השליטה בברלין – שהיתה עיר הבירה של היטלר ומעוז כוחו. היו חלק רוסי, אמריקאי, אנגלי וצרפתי. ההסכם בין בעלות הברית היה שדיפלומטים יכולים לעבור באופן חופשי בין החלקים. ברלין היא עיר בצד המזרחי של גרמניה, והמדינה עצמה חולקה – אך ארה"ב לא הסכימה לוותר על שליטה במעוז כוחו של היטלר, ולכן גם ברלין עצמה חולקה בין בעלות הברית. 

DSCN9432
מיד לאחר מלחמת העולם התחילה המלחמה הקרה – המתיחות בין המזרח למערב. ויום אחד, דיפלומט אמריקאי רצה ללכת לאופרה, שהיתה בצד המזרחי. בנקודת המעבר ביקשו ממנו תעודות מזהות, אך הוא סרב להראות אותן. הוא הוחזר בליווי חמוש לצד האמריקאי. האמריקאים הגיבו בתצוגת טנקים – שנענתה בתצוגת טנקים רוסים, ורק מאמצים דיפלומטיים בין חרושצ'וב לקנדי מנעו מלחמת עולם שלישית. 

נוסף לזה, כ-20% מאוכלוסית מזרח ברלין ברחו לצד המערבי, והיו עוד כמה תקריות – גרמו לרוסים להחליט לסגור את הגבול. ב-1961 הם בנו את החומה שהקיפה את החלקים האמריקאי, הבריטי והצרפתי, ועם השנים שכללו את ההגנות – עד שמערב ברלין נעשתה הכלוב הדמוקרטי החופשי ביותר בעולם. מדברים על "לצאת ממזרח ברלין אל מערב ברלין" – כשמערב ברלין בעצם היתה מוקפת מכל צדדיה במזרח גרמניה…

הסובייטים גם אסרו לקרוא לה "חומת ברלין". זה היה השם שנתנו לחומה במערב. במזרח ברלין היא נקראה "Anti-Fascist Protective Ramparts" – כלומר, ביצורי הגנה אנטי-פשיסטיים. 

DSCN8364

 

החומה – בפני עצמה – אינה נראית כל כך בעייתית. כן, חומה. בגובה 3 מטרים בערך. החלק המרתיע היה הרצועה הצמודה לחומה – רצועת המוות – ה-Death Strip. את השטח הצמוד לחומה מכיוון מזרח ברלין פינו מבניינים ומכל דבר. יצרו רצועה של כ-100 מטרים שהיתה חשופה. כל כמה עשרות מטרים היתה עמדת משמר עם שומרים חמושים, שקיבלו בונוס על כל אדם שניסה לעבור והם הרגו. חלקים מהשטח היו ממולכדים במלכודות שונות. פטרולים עם כלבי שמירה, מוקשים וכל מיני אמצעי מניעת מעבר היו בשימוש בשטח. 

כיוון שגם זה לא עצר את האנשים שניסו לברוח ממזרח ברלין למערב – בשלב מסוים הוסיפו גם חומה שניה. החומות היו צבועות לבן, כדי שאנשים יבלטו על רקע החומה. 

בסך הכל נהרגו כ-180 אנשים שניסו לחצות את החומה (אחרים מעריכים שזה לא מספר מדויק, והיו מעל 200 הרוגים) – אבל כ-5,000 הצליחו לעבור. הרבה צעירים התגייסו לצבא במטרה להגיע להיות שומרים על החומה, ולנצל את המעמד הזה בשביל לברוח. לפי נתונים שקראתי, כ-1,300 חיילים ברחו מערבה.
אילו שהצליחו לחצות – לרוב עשו זאת בדרכים מאד נועזות ומקוריות. אפשר לקרוא כאן כמה דוגמאות מעניינות. 

DSCN9476

התמונה מעל היא עוד קטע ארוך יחסית שנותר עומד. במקום הזה, בזמן מלחמת העולם השניה עמדה מפקדת הגסטפו. לאחר בנית החומה, גילו בצד המערבי את יסודות בניין המפקדה, וכל מיני שרידים ממרתפי הגסטאפו. החפירות נעשו במשותף, ע"י אנשים ממזרח ומערב ברלין. את הממצאים – בתוספת תמונות וחפצים נוספים הם הפכו לתצוגה שקראו לה "The Topography of Terror" – תערוכה שמציגה את זוועות הנאצים. התערוכה הוצגה גם שם, על חורבות מפקדת הגסטפו וגם במזרח ברלין. לאחר איחוד ברלין – התצוגה כולה הועברה למקום זה, וב-2010 נבנה בנין בסמוך הכולל את עיקר התצוגה. בתמונה הבאה אפשר לראות את האנשים המסתכלים על המיצג החיצוני, בין יסודות בנין הגסטאפו. 

אנחנו לא ירדנו לשם, שוב – מפאת קוצר זמן. 

DSCN9480

עוד נקודה מפורסמת מאד בחומה היתה Checkpoint Charlie – נקודת הביקורת האמריקאית ברחוב פרידריך (פרידריכשטראסה). ולא, היא לא קרויה על שם מישהו בשם צ'רלי. פשוט היו כמה נקודות ביקורת, והם מספרו אותם: Checkpoint A, Checkpoint B, Checkpoint C – אבל בצבא ארה"ב, כשמאייתים משהו בקשר, לא אומרים את שם האות, כי יש שמות שעלולים להשמע אותו דבר במכשיר קשר. לכן לכל אות יש מילה: Alpha, Bravo, Charlie, Delta, Eco, Foxtrot… את הרשימה המלאה תמצאו כאן. נקודת הביקורת בפרידריכשטראסה היתה פשוט השלישית לפי הסדר שלהם. 

 

DSCN9594

את הביתן המקורי שהיה בנקודה הזו הרסו, אבל כשכל מיני אנשים באו והתחילו לשאול איפה בדיוק היתה הנקודה הזו – פשוט הקימו את הביתן מחדש, והעמידו שם 2 אנשים בלבוש חיילים עם דגלי ארה"ב, והם מצטלמים עם העוברים והשבים להנאתם… 

ליד הנקודה יש גם מוזיאון שמספר על תולדות החומה ונסיונות המעבר, ובחנות המוזיאון (וגם בשלל חנויות מזכרות ברחבי העיר) אפשר לקנות פיסת חומה למזכרת. 

זה השלט שהיה ליד נקודת הביקורת – השלט מזהיר לפני עזיבת החלק האמריקאי, בארבע שפות – אנגלית, רוסית, צרפתית וגרמנית. 

DSCN9598

בניגוד לנקודת הביקורת האמריקאית הצנועה, שאויישה על ידי חיילים בודדים – נקודת הביקורת המזרח גרמנית (או בעצם, הסובייטית) היתה מאד גדולה. ליד Checkpoint Charlie יש צילומים ישנים שמראים איך נראה האיזור בעבר, וכאן אפשר לראות את המתחם הסובייטי המקביל ל-Checkpoint Charlie, וכמה הוא היה גדול ומסובך למעבר : 

DSCN9497

בשנת 2014 חגגו 25 שנים להפלת החומה, ואז פיזרו 8,000 בלונים לבנים ממולאים הליום לאורך תוואי החומה, וכשהאירו אותם בלילה זה בהחלט היה מרהיב

בכל מיני פינות בעיר אפשר למצוא מקטעים של החומה שהפכו ליצירות אומנות. הנה למשל סגמנט שציירה אומנית אמריקאית בשם ליסה גראב (Lisa Grubb) : 

DSCN9611-horz

זהו, עד כאן סיפור החומה – אני מקווה ששרדתם את ההרצאה, או לפחות נהניתם מהתמונות. 

את התמונות צלמתי בברלין, בתאריכים 16-19.7.2016. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

DSCN8359

 

לסיום – החלטתי לשים את השיר "Heroes" של דיויד בואי – שיר שכתב בברלין מול החומה בסוף שנות ה-70, וביצע בהופעה חיה מול חומת ברלין (במטרה שגם במזרח העיר יוכלו לשמוע אותו, ואכן שמעו) בשנת 1987:

 

 

ביקור בזק בברלין

DSCN8312

נסיעה לחו"ל נעשתה לנו קצת מסובכת השנה. העננצ'יקית בין בגרויות למשלחת לפולין, העננצ'יק בתכנית מתמטיקה של בר אילן, ואני בין מבחני סוף סימסטר לקידום התזה – היה לנו קשה לאתר שבוע, וכשמצאנו – חיפשנו טיול-של-הרגע-האחרון, לעיר באירופה. וכך הגענו אל ברלין, לטיול של 5 ימים.

בסופו של דבר הטיסה נדחתה ב-13 שעות, וכך הפסדנו יום אחד – אבל את הארבעה שנותרו לנו ניצלנו היטב. 

DSCN9222

ולכן היום אני סוקרת במהרה את קו הרקיע של ברלין: הבניינים הבולטים בשטח. 

אני מתחילה עם גשר אוברבאום – Oberbaumbrücke. זהו גשר מרשים, שנבנה בסוף המאה ה-19, נהרס במלחמת העולם השניה, ושוקם בשנות ה-90, לאחר נפילת החומה. 

DSCN8318

בעצם, הקונספט הזה מאד מאפיין את ברלין: היה משהו מרשים, הוא נהרס בהפצצות בנות הברית על ברלין, ואז – אם הוא היה במערב ברלין, לרוב שיקמו אותו. אם לא – אז השיקום התחיל לאחר 1989, לאחר איחוד ברלין. 

למשל, הנה כיפת המרכז הקהילתי היהודי ובית הכנסת החדש של ברלין: בית הכנסת המקורי נבנה באמצע המאה ה-19 ונחנך בנוכחות אוטו פון ביסמארק. בליל הבדולח (1938) שרפו אותו, ואח"כ הנאצים פשוט הפכו אותו למחסן. הוא עמד בשממונו במזרח ברלין עד נפילת החומה, ואז שיקמו את המבנה והכיפה שלו. כיום זהו בית כנסת פעיל, שמשלב את הזרם הקונסרבטיבי והרפורמי. 

DSCN9221

שני המאפיינים הויזואליים הבולטים ביותר בברלין הם:

השיפוצים – כמו שאמרה לנו רושל, מדריכת סיור ההליכה שהשתתפנו בו – העגורן הוא הציפור הלאומית של ברלין!

 והגרפיטי. בכל מקום אפשרי (ובכמה מקומות בלתי אפשריים בעליל) יש גרפיטי. הנה, למשל, המזרקה במרכז כיכר אלכסנדר – אלכסנדרפלאץ: 

DSCN8493

אבל אמרתי שאני מתמקדת בקו הרקיע. באלכסנדרפלאץ נמצא המגדל הגבוה ביותר בעיר, ואחד מציוני הדרך הבולטים שלה: מגדל הטלביזיה. הכדור בראש המגדל הוא מסעדה מסתובבת, שנחשבת יוקרתית מאד. אפשר גם לעלות למרפסת למעלה – אבל לא הספקנו לארגן לנו כרטיסים לעליה, והסתפקנו בצפיה במגדל מכל מיני מקומות ברחבי העיר – הוא באמת בולט בשטח. 

DSCN8475

בתמונה הבאה אפשר לראות את הברלינר דום – הקתדרלה הקתולית של ברלין. בעיקרון, הגרמנים הם נוצרים-פרוטסטנטים – הם הלכו בעקבות הנזיר לותר. אבל באופן מאד אבסורדי, בעבר הם היו ידועים בסובלנות הדתית שלהם. יש נציגויות להרבה זרמים נוצריים בעיר, ובזכות אותה סובלנות במאה ה-19 בנו בעיר בית כנסת יהודי גדול ומפואר. משהו קצת השתנה ביחס מאמצע המאה ה-19 ועד המאה ה-20. 

DSCN8622

בתמונה הבאה אפשר לראות את שני הצריחים של ניקולאיקירש – כנסית ניקולאי הקדוש. הכנסיה הזו ניצבת ברובע העתיק ביותר של ברלין. במקור היא הוקמה במאה ה-13, שאז נוסדה ברלין, ככנסיה קתולית. במאה ה-15 היא הפכה לכנסיה לותרנית, עברה כמה שיפוצים ומלחמות, ומה אז? נכון. מלחמת העולם השניה. וכן, הכנסיה שוקמה – אך היום היא לא פעילה ככנסיה אלא יותר כאולם קונצרטים ומרכז קהילתי.
הפסל בקדמת התמונה הוא סיינט ג'ורג' הורג את הדרקון – אגדה נוצרית מוכרת. 

DSCN9128

אחד הבניינים המזוהים ביותר עם ברלין הוא הרייכסטאג – שבעצם, היום אמורים לקרוא לו הבונדסטאג. 

הרייך היה שלטון המלכים, הקייזרים. אז הגיע היטלר והקים את הרייך השלישי. במלחמה הבנין נהרס, ובתור אחד מסמלי השלטון של היטלר – אף אחד לא הסכים לשקם אותו. ממילא הוא היה במזרח, והם העבירו את המרכז השלטוני לבנין הלופטוואפה (חיל האוויר הנאצי) שלא נפגע – וגרמניה המערבית העבירה את השלטון בכלל אל בון. 

ושוב, לאחר נפילת החומה – הבנין שוקם, הממשל חזר לעבוד בו – והיום זהו הבונדסטאג. בנו לו כיפת זכוכית מגניבה מאד, ורצינו להכנס לסיור בה – אבל כבר לא היה מקום. אם אתם מתכננים טיול לברלין, חפשו את אתר הבונדסטאג ותרשמו לסיור בכיפה, כי אחרת זה די בלתי אפשרי. 

DSCN9176

אחרי נפילת החומה, התחילה תנופת בניה ושיפוצים ושדרוגים. כיוון שהממשלה חזרה לברלין, צריך היה לבנות להם בניינים חדשים. הפעם הם ניצלו את נהר השְׁפְּרֶה הזורם במרכז העיר, ובנו את בתי הממשל משני צידי הנהר – עם גשר מיוחד המחבר אותם. הבניינים הללו הם סמל לברלין המתחדשת והמתחברת. העיר שחוברה לה יחדיו. 

DSCN9182

גם בנין Chancellery חדש הוקם – עקרונית זה משהו מקביל ל"בית הלבן" האמריקאי – הבית בו נמצאים משרדי הקנצלר (או במקרה שלנו, הקנצלרית) וגם הוא חדיש ומרשים מאד: 

DSCN9196

בראש הבנין ישנה מרפסת מלאת צמחיה – זו המרפסת הפרטית של משרדה של הקנצלרית, אנגלה מרקל. 

DSCN9199

אחד מהאתרים המזוהים ביותר עם ברלין הוא שער ברנדנבורג, שבראשו ויקטוריה אלת הניצחון נוהגת כרכרה עם ארבעה סוסים. 

השער נבנה בשנת 1791, ובמקור האלה בראשו היתה אלת השלום. אבל אז נפוליאון כבש את ברלין, התלהב מהפסל ולקח אותו הביתה. כמה וכמה שנים מאוחר יותר הגרמנים הצליחו לקבל את הפסל בחזרה – ואז הם שינו אותו מאלת השלום לאלת הניצחון. 

DSCN9425

ומאלת ניצחון אחת לאחרת: את עמוד הניצחון, שגם בראשו ניצבת לה ויקטוריה, הקימו באמצע המאה ה-19 כדי לחגוג כמה נצחונות של הצבא הפרוסי על אוסטריה, צרפת ושכנים אחרים שלהם. במקור הוא עמד מול הרייכסטאג – אבל במלחמת העולם השניה הוא הוזז למקומו הנוכחי, בגלל תכנונים אחרים של היטלר. התכנונים (לשמחתנו) לא יצאו לפועל, אבל בזכות העובדה שהעמוד הועבר למרכז הפארק של ברלין – הטירגארטן – הוא לא נפגע מההפצצות. 

DSCN9354

האתר האחרון שאני סוקרת היום הוא ארמון שרלוטנבורג – ארמון מרשים שנבנה בסף המאה ה-16 ע"י הקייזרים. כמובן, גם הוא נהרס במלחמה וגם הוא שוקם. עכשיו (כמו שאפשר לראות) שוב משפצים שם – אך המקום בהחלט מרשים, והגנים שלו אפילו יותר. 

DSCN9830

זהו. זו היתה סקירת קו האופק. אני מתכננת גם לרדת לפרטים, לפחות בחלק מהאתרים. 

את התמונות צלמתי בברלין, בתאריכים 16-19.7.2016. מוזמנים להקליק עליהן על מנת לראותן בגודל מלא. 

DSCN9430

עוד פרחים מגני קיו

DSCN0311

זו רשימה אחרונה מגני קיו לביקור זה, מבטיחה. מצד שני, אם הגנים מעניינים אתכם – יש להם באתר חמישה-עשר בלוגים משלהם.
העץ בתמונה הראשונה – שאת פרחיו רואים בתמונה הבאה – גדל בהרי ההימלאיה.  שמו העממי הוא Horse-Chestnut – ערמונית הסוסים (ההודית) – למרות שאין לו קשר לעץ הערמונים. 

DSCN0312

עוד עץ שנהניתי מפרחיו הוא הלבנה הדומה ללבנה הרפואי שגדל בארץ. זהו מין אחר מאותו סוג: 

DSCN9682

התפעלתי מאד מהשיח בתמונה הבאה – מצאו חן בעיני הפרחים שפורחים ישר מהגזע.
זהו שיח ממשפחת ההרדופיים, שגדל במרכז אפריקה.

DSCN9543

סקרתי בבלוג את הלטם המרווני והלטם השעיר שגדלים בארץ. הלטם הבריטי מעט שונה, עם כתמים בורדו על עלי הכותרת הלבנים: 

DSCN0232 

הוֶרְבֵּנָה בארץ היא צמח רפואי וצמח תבלין. אבל יש מינים רבים – ובאירופה תרבתו אותם והפכו אותם גם לצמחי גינון: 

DSCN0343

את המרגנית הכחולה אנחנו מכירים היטב… אבל המרגניות שפגשתי בגני קיו היו ענקיות! הפרחים בערך בגודל של פרחי דרדר כחול

DSCN9515_Anagallis_monellii

פגשנו כמה מינים של פשתה – למשל, פשתה צהובה – 

DSCN9863 

ופשתה מקסימה בתכלת נהדר – פשתת דורפלר 

DSCN9866 

ממש פרחים מקסימים – 

DSCN9871

היו גם כמה פרחים מוכרים ממשפחת הציפורניים – אגרוסטמת השדות שאצלנו היא מין נדיר (ועד היום פגשתי אותו רק בגנים בוטניים) 

DSCN9853

וחלוק שעיר – שהוא נפוץ מאד בארץ

DSCN9856

כשמגדלים ערוגה שלמה של החלוק – זה באמת נחמד: 

DSCN9857

ואם כבר ציפורניים – הציפורנית האדומה הזו ממש נפלאה בעיני: בעצם, היא הופרדה מהסוג ציפורנית, ושייכת כיום לסוג אחר – Lychnis. מוצאה במזרח אסיה – אזור מונגוליה, קזחסטן, מזרח רוסיה וצפון סין. 

DSCN9847

את התמונות צלמתי בגני קיו, בתאריך 1.7.2015.
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

DSCN9514

זר פרחים מגני קיו

DSCN0336

שנת הלימודים האוניברסיטאית החלה, והשנה אני שוב סטודנטית: התחלתי לימודים לתואר שני, ולכן יש לי פחות זמן לדברים אחרים. 

DSCN9884

בכל זאת, אני רוצה להציג עוד פרחים יפים מגני קיו. 

למשל, גולניות – כבר הצגתי בבלוג את גולנית ערב שפורחת בכמה נקודות בהר הנגב ובנקודה אחת בשרון. בגנים פגשנו את הגולנית הזו – בלטינית שמה גלובולריה סרקופילה, כלומר – גולנית בשרנית. 

DSCN0163

את פרחי החסה זיהיתי בקלילות: אני מכירה אותם גם בארץ. 

DSCN9875

גם האשולציה הקליפורנית, הפרח הלאומי של קליפורניה, כבר כיכבה אצלי בבלוג: 

DSCN9840

ואם אני מזכירה פרחים לאומיים של מדינות בארה"ב – המגנוליה בתמונה הבאה היא הפרח הלאומי של לואיזיאנה ומיסיסיפי: 

DSCN0217

ואילו השיח הבא – הפילדלפוס – הוא הפרח הלאומי… לא, לא של פנסילבניה – אלא של איידהו. 

DSCN0338

הפרח הבא נראה לי דומה לכלנית – ובאמת, שמו הלטיני – אָנֵמוֹפְּסִיס קליפורנית – משמעותו "דמוי כלנית". אבל להפתעתי הוא כלל לא ממשפחת הנוריתיים – אלא ממשפחה שאין לה נציגים בארץ – Saururaceae

DSCN9900

אני חושבת שאני לא באמת צריכה להציג את הפוקסיה… הפרחים העדינים התלויים הפוך הם באמת יפים –

DSCN0316

אתנחתא חייתית: מובן שהסתובבו הרבה ציפורים בשטח. את רובן לא הצלחתי לצלם, אבל אחד שיתף פעולה: אדום החזה הנחמד הזה: 

DSCN0213

אחרי המינים המיוחדים של כובע הנזיר שראיתי בחממה האלפינית, התחלתי להעריך את הסוג הזה שיש בו הרבה מינים מיוחדים מאד.
גם זה מין של כובע נזיר: 

DSCN9752

ועוד במסגרת פרחים דומים-אבל-שונים – כלומר, דומים למה שאני מכירה מהארץ – הנה דרדר

DSCN9879

וגם צפורן

DSCN9890

והפרח הבא – שהזכיר לי את החוגית שאני מכירה בארץ – אך זהו מין אחר, סקאביוסה: 

DSCN9888

את הפרחים צלמתי ברחבי גני קיו, בתאריך 1.7.2015
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

DSCN9503

ובמסגרת החדשות החשובות שכנראה לא שמעתם עליהן השבוע – הפעם אני אספר לכם על אסון סביבתי זוועתי שהיה ב-5.11.2015 בברזיל.
סכר שהחזיק בוצה רעילה – תוצר של מכרות ברזל – קרס, וכתוצאה מכך 60 מליון טונות של בוצה רעילה ירדו לאורך נהר Rio Doce. לאורך הנהר התגוררו מעל 3 מליון בני אדם, שעכשיו כולם חסרי בית.
הנזק למערכת האקולוגית סביב הנהר הוא פטאלי – הכל מת או גוסס. והזוועה לא נגמרת כאן: הבוצה יורדת לה אל האוקיאנוס, והצפי הוא שהיא תשפיע על החיים באוקיאנוס האטלנטי, בקנה מידה רחב מאד למאה שנים לפחות.
האחראים לאסון – שתי חברות ענק ברזילאיות, ששולטות בהרבה מהמדיה בברזיל, והן מהתורמות הגדולות לשלטון. כלומר, קשרי הון-שלטון…
כל הנושא מזכיר לי מאד את אסון עין עברונה שלנו. רק שברזיל גדולה מישראל פי 410 לערך, אז האסון שם חמור בערך פי 410. 

תסתכלו על הסרטון הבא, הוא מעביר רק מעט מהזוועה.

חממת הנימפאות וטיילת הצמרות בגני קיו

DSCN9635

בגני קיו יש חממה נהדרת של נימפאות – Waterlily Greenhouse
וזו הזדמנות להזכיר, שהפרח המכונה באופן עממי "לוטוס" הוא לא לוטוס – אלא פרח בשם נלומבו, ממשפחת הנופריים (אליה שייכות גם הנימפאות). 

DSCN9644

הנימפאות תורבתו ומאד נפוצות בבריכות מים בגינות, אך יש מינים רבים גם בטבע. בארץ ישנם שני מינים – נימפאה לבנה ונימפאה תכולה (עליה כתבתי).
כתבתי בעבר גם על הנימפאות שפגשתי בפלורידה

DSCN9650

צמח מים נוסף – שעוזר בניקוי מים מלכלוכים – הוא פשטה שרועה. גם על הפשטה כתבתי (בארץ ובפלורידה). בשנים האחרונות התחילו להשתמש בה במקומות שבונים בהם אגני ביופילטר, וזה ממש נהדר בעיני. 

DSCN0191

פגשתי גם את דמוי-הנימפאה – Nymphoides – שאינו ממשפחת הנופריים – דמוי-נימפאה הודית. בפלורידה פגשתי מין אחר של Nymphoides.

DSCN0184

 בחממת הנימפאות פגשנו גם את הויקטוריה המלכותית – שושנת המים הגדולה בתבל. מוצאה מאגן האמזונאס, וגני קיו היו המקום הראשון בו הצליחו לגדל אותה באופן תרבותי, מחוץ לאגן האמזונס.
בביקורי האחרון בגן הבוטני בגבעת רם שמחתי לגלות שגם שם היא פורחת – ואפשר ללכת להתפעל ממנה גם אצלנו. 

DSCN9641 

הצמח הבא הוא ממשפחת הגמאיים – קרוב של מיני הגומא הגדלים בארץ (כמו למשל גומא הפפירוס). הוא קטן ועדין. 

DSCN9642

ואם כבר הזכרתי קודם את צמח הלוטוס – כך נראה לוטוס אמיתי. האחד הזה הוא צמח בר ("עשב רע") במדשאות. הוא דומה ללוטוס המקרין שגדל אצלנו בחרמון. 

DSCN0227

אטרקציה נוספת ומיוחדת בגני קיו היא טיילת הצמרות – Treetop Walkway. עולים במעלית (או במדרגות) לטיילת עץ שנמצאת גבוה בגובה הצמרות, והולכים לטייל ביניהם. 

DSCN0254

מאד נהניתי מהסיור הזה – הוא נותן פרספקטיבה אחרת על העצים ועל הסביבה. רואים הכל מלמעלה, ויש הרבה הסברים על עצים ועל החיים בצמרות. ממש מקסים. 

 

DSCN0236

וגם כאן אני שמחה לספר לכם שבביקורנו האחרון בגן הבוטני בגבעת רם ראינו שבונים שם טיילת צמרות. זה, כמובן, מתקשר לרשימה הקודמת שלי: האם הטיילת תושלם? האם נזכה לטייל בה, או שבגלל קיצוץ התקציב הגן וכל אוצרותיו ייסגרו? 

 

DSCN9677

זהו, עד כאן עוד רשימה מגני קיו. רק עוד דבר אחד – בעקבות ארועי אתמול בפאריז. אני חייבת לציין שהטרור מחריד אותי כל פעם מחדש. גם זה שאנחנו עוברים פה כל יום, וגם מחזות אימה שכאילה, כמו שהיו בפאריז.
אני מקווה שהעולם ייתעשת, ויבין שקיצונות היא מתכון לאסון. אבל אני סקפטית.
בכל מקרה, אני מאד משתתפת בצערם של כל הנפגעים ומשפחותיהם. 

DSCN9587

את התמונות צלמתי בגני קיו, בתאריך 1.7.2015 

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

DSCN9643

חשבתי להוסיף קטע מוזיקלי, ובסופו של דבר בחרתי בשיר של להקת Eagles of Death Metal, שרבים ממעריציהם נרצחו בהופעה בפאריז. 

DSCN0247

 

 

 

גנים בוטניים בישראל

DSCN0033

התכוונתי להמשיך להציג לכם כל מיני פרחים נפלאים שפרחו בגני קיו כשביקרנו שם,
אבל בינתיים נפל דבר כאן בארץ… 

DSCN0188

שר החקלאות, אורי אריאל, החליט לצמצם את תקציב הגנים הבוטניים בישראל ב-97%.
אז במקום לדבר על גני קיו, אני אדבר על הגנים הבוטניים בארץ – ואלווה את דברי בפרחים מגני קיו. 

DSCN0358

כתבתי על כל תמונה את שם הפרח שבה, כדי שתוכלו בכל זאת לדעת מה צלמתי. 

DSCN0369

ובכן… בישראל ישנם 11 גנים בוטניים.
הותיק ביותר הוא הגן במקווה ישראל, הצמוד לבית הספר החקלאי. הגן הזה הוא חלק מהמורשת ההסטורית הציונית שלנו. 

DSCN9541

הרעיון להקים גן בוטני במקווה ישראל עלה כבר בשנת 1923. בסופו של דבר, הגן הוקם בשנת 1927. תארו לעצמכם, הוא מתקרב לגיל 100 שנים! פרופ. אוטו ורבורג ייעץ לגננים בשנים הראשונות.
בית הספר במקווה ישראל הוא חלק חשוב בהסטוריה שלנו – הרבה פועלים וחקלאים הוכשרו שם לאורך השנים. הגן הבוטני הוא מקום להדרכה ולימוד של בוטניקה וגננות – ובנוסף הוא מקום נפלא לנוח בו. 

DSCN9663

מעט אחר כך, בשנת 1931, פרופ. אלכסנדר אייג – שהיה הבוטנאי החשוב בארץ באותה תקופה, ובעצם ייסד את ענף לימודי הבוטניקה בארץ – הקים גן בוטני באוניברסיטה העברית, בהר הצופים.
יחד עם תלמידיו וממשיכי דרכו, פרופ. מיכאל זהרי ופרופ. נעמי פיינברון – הם בנו גן ששיקף את הנופים ואזורי הצומח השונים בארץ. 

DSCN9719

מאוחר יותר, טוביה קושניר (שהזכרתי כמה פעמים בבלוג) העביר לשם את אוסף האיריסים שלו – ואחד הרגעים המרגשים בחייו של אביו של טוביה, שמעון קושניר, היה להגיע אל הגן הבוטני אחרי 1967, ולגלות את האיריסים ששתל בנו 25 שנים קודם לכן – עדיין פורחים. 

DSCN9723

בשנת 1954 הוקם הגן הבוטני בגבעת רם – כיוון שהגן בהר הצופים היה לא נגיש. אך בעוד הגן בהר הצופים הוקדש לצמחית ארצנו, בגן בגבעת רם אפשר למצוא צמחים מכל העולם.
שם אפשר לראות Redwoods אמריקאים לצד אקליפטוסים אוסטרליים, אמריליס אפריקאי לצד חלמוניות ישראליות. 

DSCN9728

הגן הבוטני בגבעת רם הוא הגדול בגנים הבוטניים בארץ. יש בו מעל 6,000 מיני צומח שונים מכל העולם – והוא מהווה גם גן מקלט חשוב לצמחים בסכנת הכחדה, ומקור להשבה לטבע של מינים נדירים. 

DSCN9800

באוניברסיטת ת"א הוקם גן בוטני בשנת 1973 – גן שרובו מוקדש לצמחית ארץ ישראל, אך יש בו גם צמחים ממקומות נוספים. למשל, חממה טרופית נהדרת עם סחלבים וצמחים טרופיים יפהפיים; חממת שרכים מיוחדת, גן קקטוסים עשיר ומיוחד (זה המקום בארץ לפגוש את האוקוטיו שהתלהבתי ממנו בקליפורניה), ומעבדה לחקר שורשי עצים – בנין מגניב במיוחד, בו אפשר לשוטט בין שורשי עצים.
הגן הבוטני באוניברסיטת ת"א הוא חלק בלתי נפרד מהאוניברסיטה – נערכים בו מחקרים וקורסים להכרת הצומח, מתקיימים בו סיורים לתלמידים ולקהל הרחב, וגם בו משמרים מינים בסכנת הכחדה ומשיבים אותם לטבע.

DSCN9806

ויש גנים נוספים. למשל, יער אילנות – ארבורטום של הקק"ל, שם אפשר למצוא עצים מעניינים ומיוחדים מרחבי העולם. זהו מקום מרתק, ואני מתכננת לצלם שם רשומה עתידית כלשהי… 

DSCN9811

גם בנאות קדומים, האתר שהוקם ע"י אפרים וחנה הראובני, ופותח ע"י בנם – נגה הראובני – ישנו גן בוטני. בני משפחת הראובני שמו דגש על הקשר בין האדם לארצו, דרך הכרת הארץ והצומח בה.
הם התמקדו בעיקר בחקר הצומח המוזכר בתנ"ך – והגן הוקם על פי החזון שלהם.
בגן נערכים הרבה סיורים לימודיים – גם סיורים שנועדו להראות לנו איך חיו ופעלו האנשים בתקופות הקדומות, וגם כאילה שמראים לנו את החיבור העמוק של העם לארץ. 

DSCN9814

בטכניון בחיפה אפשר לבקר בגן האקולוגי – זהו גן בוטני מיוחד, שנבנה בחשיבה אקולוגית. הגן בנוי ממערכות אקולוגיות שונות, שבהן ניתן למצוא צמחיה ארץ-ישראלית. בגן מתקיימים סיורים לימודיים לבתי ספר, במטרה ללמד חשיבה "ירוקה", להבין את המערכות האקולוגיות שאנחנו חיים בהן. 

DSCN9819

אני מקווה שהבנתם את הרעיון… 

הגנים הבוטניים הם יותר מסתם קישוט ומקום חביב לבקר בו.
כלומר, הם באמת מקומות מוצלחים לבקר בהם – אבל יש להם חשיבות רבה מעבר לכך. 

DSCN9822

הגנים הבוטניים חשובים לנו מבחינה מדעית – נערכים בהם מחקרים שונים – למשל, מחקרים על גנטיקה של החיטה ושל צמחי תועלת והקשר שלהם לאבותיהם בבר ומחקרים על צמחים מיוחדים לאזורנו – כמו איריסי ההיכל.

DSCN9825

הגנים חשובים לנו גם מבחינה לימודית – בהרבה גנים נערכים סיורים לתלמידי בתי ספר, קורסים לאוכלוסיה הבוגרת, ימי עיון והדרכות. הם מקרבים את הטבע (המקומי והעולמי) לאוכלוסיה. 

DSCN9831
וכמובן, בתור גני מקלט לצמחים בסכנת הכחדה – כמו מושיובית הגליל. שם מגדלים מינים יחודיים רבים, ואף מחזירים לטבע צמחים שונים.

DSCN9834

בשנים האחרונות, משרד החקלאות תקצב את אחד-עשר הגנים הבוטניים המוכרים בישראל בתקציב של 4.5 מליון שקלים לשנה. כעת, שר החקלאות הודיע על קיצוץ של 97% בתקציב: הגנים יקבלו 100,000 שקלים לשנה. כולם יחד. כלומר, בממוצע מתקציב של כמעט חצי מליון שקל לכל גן – הם ירדו לתקציב של פחות מ-10,000 שקלים. התקציב הזה מימן תכניות לימודיות, משכורות לעובדים, השקיה, כלי עבודה וגינון – ועוד ועוד. 

ללא התקציב הזה, רוב הגנים הבוטניים בארץ ייכנסו למצב תרדמת: הם ייסגרו לקהל, פעולות השתילה וריבוי הצמחים תופסקנה, הגננים יפוטרו – וסביר להניח שהרבה מהמינים הנדירים והחלשים יותר פשוט ימותו. 

DSCN9836

מנהלי הגנים מנסים בכל דרך לקבוע פגישה עם שר החקלאות – אך ממשרדו של השר אין תשובה ואין תגובה.
אני מאד מקווה שהשר יצליח להבין, שהגנים הבוטניים הם חשובים לנו. שייתעשת ולא יעשה את הטעות המרה הזו. 

לקריאה נוספת: 

מאמר דעה של ד"ר יובל ספיר, מנהל הגן הבוטני של אוניברסיטת ת"א. 

באתר גל"צ
באתר NRG
באתר הארץ 

מוזמנים גם לחתום על העצומה האינטרנטית

DSCN9903

את התמונות צלמתי בגן עם מימון ממשלתי, גן שלא נמצא בסכנה: גני קיו באנגליה – Kew Gardens.
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

Lily_Erythronium_grandiflorum

 

 

סחלבים בגני קיו

  eDSCN0153

אחד המקומות הנהדרים ביותר בגני קיו הוא אזור הסחלבים בחממות. כמובן, התעכבתי בחדרים הללו זמן רב. את הרשימה היום אני מקדישה לחלק קטן מהסחלבים הללו. 

DSCN0051_Scaphosepalum_verrucosum

כמובן, הסחלבים פה הם מהאזורים הטרופיים או הקרובים אליהם. 

DSCN0052

בניגוד לסחלבי ארצנו, שהם אמנם מגוונים – אבל, יש להודות, צמחים קטנים ולא מאד מרשימים – הסחלבים הטרופיים מטריפים את הדעת. 

DSCN0060_Coelogyne massangeana

מגוון נפלא של צבעים וצורות, שקשה להאמין שהוא קיים. מורכבות אבולוציונית מרתקת. 

DSCN0086

בצילומים, מראש דילגתי על הסחלבים המוכרים יותר – הפלנופסיס, הקטליאה. זה בסדר, יש כאן מגוון כל כך מיוחד – הם לא באמת חסרים. 

DSCN0130

 תראו למשל את הסחלב הצהוב והנהדר בתמונה הבאה: שמו הלטיני סקפוספאלום, ומשמעות השם – עלי גביע קעורים. מוצאו מדרום אמריקה: 

DSCN0048_Scaphosepalum_verrucosum

 את הדנדרוצ'ילום (בתמונה הבאה) מטפחים בתרבות. התפעלתי משרשראות הפרחים הצונחות להן מטה בחן: 

DSCN0056

התקריב על הפרחים מראה את ייחודם גם כבודדים: 

DSCN0054

ראיתי כמה סחלבים שנראו מוכרים. למשל, מין של פאפיודפילום – Venus' Slippers  

DSCN0114

 גם הסחלב הזה נראה לי מוכר – השומבורגיה. ראיתי מין אחר מאותו סוג לפני שנה בגנים במיאמי. 

DSCN0128

גם את ואנדה פגשתי בפלורידה לפני שנה: 

DSCN0151

את האנציקליה, לעומת זאת, זיהיתי בשמחה: היא קרובה של האנציקליה הפלורידיאנית, שפגשתי בפארק Everglades בפלורידה: 

DSCN0078_Encyclia_microtos

היו גם אחרים, מעניינים לא פחות.
התלהבתי מצבעי המוקה של 2 מיני קואלוג'ין – 

DSCN0060a_Coelogyne massangeana

זהו סחלב עם צבעים עדינים, אך שם בעל משמעות נוראית… קואלוג'ין בלטינית זה נקבה חלולה. הוא נקרא כך בגלל עמוד העלי המדוכא (כלומר, קטן ואומלל) של הפרח. 

DSCN0085

סחלבים מגיעים, כידוע, בהמון גדלים. ממש התפעלתי מהצמח הקטן הזה: סחלב מקסיקני בשם פלטיסטלה – 

DSCN0097

הפרחים ממש זעירים – כל אחד בגודל של סנטימטר או פחות. בנוסף, הם כמעט שקופים ומאד עדינים. היה לי קשה מאד להתמקד עליהם. צלמתי הרבה תמונות ורק השתים כאן הצליחו. 

DSCN0094_Platystele misera

היו גם סחלבים רבים שלא זיהיתי – או שלא היה שלט, או שפשוט שכחתי לצלם גם את השלט.
לכן, אם אתם מזהים את אחד הסחלבים שלא כתבתי את שמם על התמונה – אשמח אם תאירו את עיני! – ובינתיים, ד"ר אורי פרגמן-ספיר מהגן הבוטני בגבעת רם עזר לי וזיהה את כל הסחלבים ה"חסרים"! 

DSCN0070

Zygopetalum hybrid

הוספתי את השמות החסרים מתחת לתמונות, ובינתיים – אני יכולה לספר קצת על משפחת הסחלביים.

DSCN0072

Bulbophyllum lobbii

משפחת הסחלביים היא משפחת הצמחים הגדולה בעולם. כיום רשומים בין 21,000-27,000 מינים שונים של סחלבים, תלוי את מי אתם שואלים. 

DSCN0116

Bulbophyllum lobbii

 הסחלבים מופיעים בהרבה אזורי אקלים – אפשר למצוא סחלבים בכל העולם פרט לקטבים. אבל ככל שמתרחקים מקו המשווה – הצמחים נעשים קטנים יותר, והמגוון קטן יותר. 

DSCN0147

Brassia maculata

 

וכך, אצלנו בארץ אפשר למצוא 31 מיני סחלבים, ואילו בקוסטה ריקה, לדוגמא – מעל 1,400 מינים שונים. עוד מקום שהייתי שמחה לטייל בו…  

DSCN0155

Miltoniopsis hybrid

 אגב, לגבי מגוון המינים – התמעטות המגוון נכונה לא רק לסחלבים אלא באופן כללי. באזורים הטרופיים אפשר למצוא את מגוון המינים הגדול והמרשים ביותר, וככל שמתרחקים מקו המשווה – המגוון יורד. 

eDSCN0143

Catasetum sp

אני חוזרת לאחד הסחלבים המוכרים יותר – צימבידיום. מינים רבים של צימבידיום תורבתו ומגודלים על ידי חובבי סחלבים מכל העולם. שילוב הגוונים של הצימבידיום הזה – עם כתום, בורדו ולבן – נראה לי נפלא.  

DSCN9573_Cymbidium_finlaysonianum

הסחלב המנומר הבא נהדר גם הוא: גרמאטופילום. צבעוניות מרתקת!

DSCN0107

את התמונות צלמתי בחממה הטרופית בגני קיו, בתאריך 1.7.2015

DSCN0098

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

DSCN0055

החממה האלפינית בגני קיו

DSCN0366

ברשימה הקודמת, התחלתי את הסיור בגני קיו. סיפרתי שהמקום הנעים ביותר בחממות הנסיכה מווילס היה החממה המדברית – החום היה בכל מקום, שם לפחות היה יבש. 

קומלינה ממקסיקו, פרו ובוליביה

קומלינה ממקסיקו, פרו ובוליביה

 

אבל המקום הנעים ביותר בפארק כולו היה החממה האלפינית. שם הוזרם אוויר קריר ונעים, בתוספת פריחה מיוחדת. אמנם חממה קטנה – אבל מרתקת ומעניינת במיוחד. 

DSCN9971

Tropaeolum incisum – כובע נזיר מצ'ילה

ראשית, אני צריכה להסביר ש"חממה אלפינית" – לא כוללת רק פרחים מהרי האלפים. בהחלט יהיו בה פרחים מהאלפים – אבל לא רק. כי הכוונה היא לאזור אקלים אלפיני. 

וכמו שיש בעולם חמישה אזורי אקלים ים תיכוניים ורק ים תיכון אחד – (השאר הם בקליפורניה, צ'ילה, אוסטרליה ודרום אפריקה) – יש בעולם הרבה אזורי אקלים אלפיניים. 

DSCN9989

כשמדברים על אזור אקלים אלפיני, מתכוונים לאזור הררי ומשופע במשקעים. בחורף הוא לרוב מכוסה שלגים. מדובר באזור גבוה מספיק – שעצים כבר לא צומחים בו. הקרקע יחסית מעטה (אך פה ושם יש כיסי קרקע), האוויר דליל והרוחות חזקות מדי בשביל העצים. עיקר הצמחיה היא צמחיה נמוכה, שמסוגלת לסבול רוחות עזות. הצמחים יהיו ברובם שרועים ומתפשטים – כמו הצורית הזו, שמוצאה בקורסיקה: 

DSCN9988

מצד שני, הם יכולים להיות עדינים כמו פרחי האלבוקה בתמונה הבאה – מוצאם באפריקה, והם קרובים של בני-החצב שלנו. 

DSCN0005-horz

חלק מהפרחים נראו לי מוכרים – כי הם דומים לבני הסוג שלהם שגדלים אצלינו בארץ. 

למשל – אצלינו בגולן ובחרמון גדלים 2 מינים של קורידלית ופורחים בלבן-ורדרד. הקורידלית הזו צהובה, ומוצאה מסין: 

DSCN0010

יש מינים רבים של ציפורן בארץ – הציפורן הזה גדל ככרית עגולה, ירוקה ופורחת –  ומוצאו בהרי טורקיה: 

DSCN0014

לאחרונה אני מתלהבת יותר ויותר מפרחי געדה. העדינות והיחוד שלהם מקסימים אותי. שמחתי מאד למצוא גם בחממה האלפינית געדה – לצערי לא צלמתי את השלט, אני לא בטוחה מהו המין המדויק והיכן בעולם היא פורחת. היא מאד דומה לגעדת החורש שלנו: 

DSCN9951-horz

האזובית בתמונה הבאה – קרובה לאזובית המדבר שלנו, וגם לאזובית פשוטה, שרובנו מכירים במטבח בתור אורגנו. מקורה בהרים של טורקיה, ארמניה וגאורגיה. תראו איזה צמח יפהפה – 

DSCN0016-vert

אפילו מקור חסידה פגשתי בחממה האלפינית:  מוצאו מטורקיה. 

DSCN9966

הפרח הבא דווקא לא היה מוכר. שונה מכל דבר שפגשתי. אני חושבת שהוא הפרח המיוחד והעדין ביותר שראיתי בחממה. כזה שנראה לי כמו עשוי בניפוח זכוכית – זהו גתיליס: צמח עדין במיוחד, ממשפחת הנרקיסיים. מוצאו בדרום אפריקה: 

eDSCN0003

באופן מפתיע, גם הפרח בתמונה הבאה הוא דרום אפריקאי ממשפחת הנרקיסיים: תראו כמה הוא שונה, איזה מגוון מדהים של צמחיה –

DSCN9923

מאז הפעם הראשונה שפגשתי אקווילגיה (בשנת 2009) – אני אוהבת את הפרח הזה. שמחתי לפגוש אותו גם כאן. זוהי אקווילגיה מהרי הסיירה נבאדה בארה"ב. 

DSCN0025

מין אמריקאי נוסף – מהרי הרוקיס והסיירה נבאדה – הוא הפטרופיטום, ממשפחת הורדניים. נכון, הוא לא מאד דומה לורד – אבל יש דמיון לסירה קוצנית, למשל. 

DSCN9932

הדיגיטליס הוא צמח גינון אהוב בעולם. הוא גם צמח רעיל, ומפיקים ממנו תרופות לבעיות לב. הדיגיטליס הזה איננו הצמח המפורסם, אלא מין אחר שמוצאו באיים הבלאריים ליד ספרד (שם נמצאת פאלמה דה מיורקה) 

DSCN9946

הפרח הבא מיוחד גם הוא: שמו העברי הוא בקעצור, ובארץ גדלים (בגליל) שני מינים זעירים של בקעצור. מעולם לא פגשתי אותם.
הסוג בקעצור כולל מינים רבים, ורובם אוהבי קור. זהו מין עם פרחים גדולים יותר, כנראה אירופאי. 

DSCN9944-vert

עוד נציג לבן מהיבשת השחורה – אווקומיס – גדל בדרום אפריקה, וקרוב ליקינתון. 

DSCN9908

הבטחתי מגוון יבשות, וכבר הצגתי צמחים מאירופה, אסיה, אפריקה וצפון אמריקה – והנה פרח מהרי צ'ילה בדרום אמריקה – קוננת'רה פעמונית: 

DSCN9917-vert

ואם כבר פעמונית, היו המון מינים של פעמוניות בחממה. לא את כולם צלמתי, והם בהחלט היו מיוחדים.  ולכן את הרשימה אני סוגרת עם שלושה מינים של פעמוניות אירופאיות – הראשונה היא מהאלפים האיטלקיים. השניה מהרי יוון – והאחרונה – פורחת בכל ההרים באירופה. 

 DSCN9911

הגעתי לסוף הרשימה, והיו עוד הרבה פרחים – וחסרים לי פרחים אלפיניים מיבשת אוקיאניה. ודווקא יש שם אזורים אלפיניים – בהרים של ניו זילנד וגינאה החדשה למשל…
אז יש לי מה להשלים – ובאמת שאשמח להשלים את זה בניו זילנד עצמה 😎

DSCN9953

את התמונות צלמתי ב-Davis Alpine Greenhouse אשר בגני קיו ליד לונדון, בתאריך 1.7.2015

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.   

 DSCN9996 

Kew Royal Botanic Gardens – הגנים הבוטניים המלכותיים קיו

DSCN0228

סוף סוף הגיע היום, ואנחנו נוסעים לגני קיו – הגנים הבוטניים המפורסמים ביותר בעולם.
DSCN9676

הגנים הללו היו גבוה ברשימת המקומות שרציתי להגיע אליהם. הקדשנו להם יום שלם – ואני, לפחות, יכולתי לחזור עוד ועוד.
לצערי, יום הטיול בגנים היה היום החם ביותר שידעה לונדון מזה עשור לפחות – 37 מעלות צלסיוס… חם מאד. המשפחה רטנה, אבל אני הייתי חייבת לבדוק עוד ועוד פינות. 

DSCN0356

ולכן, אני מתחילה בתודה רבה למשפחתי האהובה, שהסכימו להסתובב איתי בגנים הענקיים האילו – 300 דונם, (למען האמת, אני לא חושבת שכיסינו יותר משליש), להתלהב מהפרחים, לטפס לטיילת בראש העצים, ואת כל זה – בחום מאד לא-לונדוני, ובלתי סביר בעליל. 

DSCN9627-horz

בגנים יש כמה חממות ענקיות. אחת מהם היתה סגורה לשיפוצים. בכניסה ל-Palm House פגשנו שורה של פסלים שייצגו בתי אצולה ומלכים שונים – אריות, חד-קרן, עיטים ואפילו גריפון. 

DSCN9507-horz

טיפסנו אל מקדש הרוחות – הוא מקדש איולוס (אל הרוחות מהמיתולוגיה היוונית) כדי להנות מעט מהרוח

DSCN9804

התלהבתי מאד מעצי הענק בגנים.
למשל, עץ האשור הענקי הזה – באנגלית הוא נקרא Weeping Beech, ובלטינית  Fagus sylvatica.
 חלק מענפיו כבדים כל כך, שהוסיפו להם תומכות כדי שלא יקרסו:
זהו אשור אירופאי ותפוצתו בכל אירופה. 

DSCN0199

טיילנו בחממות הנסיכה מווילס – חממות יפהפיות ומעוצבות, שכל חדר בהן הוקדש לנושא אחר – אזור אקלים או אזור בעולם. 

DSCN0044 

לחדר הסחלבים שם אני כמובן אקדיש רשימה נפרדת. מבחינת מזג אוויר – האזור הנעים ביותר היה חממת המדבר: אמנם חם כמו בחוץ, אבל לפחות יבש! 

DSCN0167

בחממת ה-Palm House גילינו מדרגות יורדות מטה. ירדנו לבדוק ומצאנו שורת אקווריומים עם דגים צבעוניים וצמחי מים. 

DSCN9592

בגנים ישנם פעילויות חינוכיות רבות. כשאנחנו ביקרנו, הנושא המרכזי היה תערוכת תבלינים.
היו מיצגים על צמחי תבלין בחממת הדקלים, ועוד כמה תצוגות ברחבי הגן. אני התלהבתי במיוחד מפינת הרצאות שנבנתה במיוחד – מקום ל-50 ילדים לשבת ולשמוע הסברים. בפנים היו מדפים עם כל מיני ספרים מעניינים (ושלט שמסביר שהספרים הם לעיון, ואסור לקחת אותם!) והקירות היו צנצנות מלאות תבלינים: 

DSCN0196 

ידענו שאנחנו צריכים למצוא את הפגודה הסינית המפורסמת של הגנים. אבל בדרך אליה ראינו פתאום שער יפני: 

DSCN0279

מהשלט בצד למדנו שהשער הזה הוא רפליקה של שערי הכניסה של מקדש Nishi Hongan-ji בקיוטו.
הוא נבנה בשנת 1910 כחלק מתערוכת יפן-בריטניה שנערכה באותה שנה.
לאחר התערוכה, השער פורק והועבר לגנים – וסביבו נבנה גן יפני מקסים: 

DSCN0291

אסטתיקה יפנית זו אומנות מיוחדת. הגנים היפנים מצליחים להעביר שלווה ורוגע, חיים ועדינות – בצורה מינימליסטית ומרגשת.
(וחוץ מזה, בדיוק השקו את הגנים – ויכולנו להרטב קצת בממטרות! בילוי מצוין ליום חם!) 

DSCN0293-vert

בסופו של דבר הגענו גם אל הפגודה המפורסמת!
הפגודה בגנים הבוטניים נבנתה בשנת 1762 – בתקופה שבה היה פופולרי להשתמש באלמנטים סיניים בגנים האנגליים.  

DSCN0271

האדריכל – סר וויליאם צ'יימברס – ביקר פעמיים בסין ומאד התלהב מהארכיטקטורה הסינית. דבר אחד הוא פספס בעת בנית הפגודה: לפגודות הסיניות תמיד יש מספר אי-זוגי של קומות. לפגודה בגני קיו יש 10 קומות.

DSCN0296

פריט ארכיטקטורה מעניין נוסף בגנים הוא "השער הרומאי ההרוס". השער הזה כלל אינו רומאי…
גם אותו בנה סר וויליאם צ'יימברס, בשנת 1759. באותה תקופה, הכנסת "עתיקות רומאיות" לגנים היתה מאד אופנתית. 

DSCN0325

יש לי עוד המון מה לספר על הגנים – אבל הרשומה הזו כבר מתארכת. המשך יבוא!
את התמונות צלמתי בגנים הבוטניים המלכותיים קיו – Kew Royal Botanical Gardens – בתאריך 1.7.2015
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

DSCN0296a 

London Science Museum – מוזיאון המדע של לונדון

בתור חובבי מדע באופן כללי, היה לנו ברור שנבקר במוזיאון המדע של לונדון. 

אחרי הכל, אחת ההנאות הגדולות שאפשר למצוא היא לצפות בדגם בגודל מלא של רכב הנחיתה על הירח, נכון? 

DSCN8826

ולכן, מיד אחרי סיור השוקולד שהיה לנו – נסענו למוזיאון המדע. בגלל כמה בעיות בדרך (תחנת הרכבת התחתית של המוזיאון היתה סגורה עקב חפץ חשוד, ונאלצנו לרדת בתחנה אחרת וללכת 20 דקות ברגל) – הגענו יחסית מאוחר, וכבר לא יכולנו להכנס לאחד מסרטי ה-Imax של המוזיאון. חבל. 

מצד שני, לא חסר עניין במוזיאון.
השנה מלאו 50 שנים למותו של אחד האנשים החשובים שחיו בבריטניה (ובכלל בעולם) – סר ווינסטון צ'רצ'יל, מי שהיה ראש הממשלה הבריטי בזמן מלחמת העולם השניה.
מסתבר שסר ווינסטון מאד אהב מדע. בזמן היותו ראש ממשלת בריטניה, הוא קידם את נושא המדע, תמך במדענים – ובתמורה, הם סיפקו לו הרבה יתרונות שעזרו לבריטים לשפר את מצבם במלחמת העולם השניה. 

DSCN8800

צ'רציל התלהב ממדע עוד מגיל צעיר. כבר בשנת 1911 – רק 5 שנים אחרי שהאחים רייט הצליחו לטוס בפעם הראשונה – הוא למד להטיס מטוסים, ובמשך כמה שנים היה טייס, עד לבקשתם של אשתו וחבריו שיפסיק לסכן את עצמו.
כאן אפשר לראות דגם מטוס מסוג Bleriot, שהיה אחד המטוסים שצ'רצ'יל הטיס. 

DSCN8804

בזמן המלחמה, היו מעבדות לייצור נשק שכונו "Churchill's Toy Shop" – מהסיבה הפשוטה שבכל פעם שצ'רצ'יל ביקר במעבדות הוא "התרגש כילד בחנות צעצועים".
בתמונה הבאה אפשר לראות שני פיתוחים של "חנות הצעצועים" הזו – מימין מטען עומק להטלה לים, ומשמאל – "קיפוד" – "Hedgehog" – נשק נגד צוללות שפותח במעבדות. 

DSCN8808

פיתוח נוסף, בראשותו של הכימאי והממציא סיר הנרי טיזארד היה השימוש ברשת מכ"מים לאיתור מטוסים. בעצם זה לא היה פיתוח "הי-טק" במיוחד: הטכנולוגיה היתה קיימת וידועה. אך הוא הפך את הרכיבים השונים לרשת מכ"מים שנקראה Chain Home. הרשת כיסתה את חופי אנגליה ודאגה לאתר כלי טיס זרים שחדרו למרחב האווירי. כאן בתמונה אפשר לראות מנורת רדיו שהיא חלק מהמכ"מים שהיו בשימוש. 

DSCN8810

בהמשך המלחמה הגיעו הפיזיקאים ג'ון רנדל והארי בּוּט מאוניברסיטת בירמינגהם, וגילו איך אפשר להשתמש במגנטרון (שרואים בתמונה הבאה) על מנת לשפר את פעילות המכ"מים עשרות מונים. 

DSCN8812

וכמובן, פרט לנשק ולאמצעי ההתראה – במלחמה יש הרבה פצועים ומחלות, וכאן הצטרפו הכימאים.
אלכסנדר פלמינג (הבריטי) גילה את הפניצילין כבר בשנת 1929, אך בזמן מלחמת העולם השניה – הכימאים הווארד פלוריי, ארנסט צ'יין (שהיה מדען יהודי שברח מגרמניה ב-1933) ונורמן היטלי מצאו כיצד ניתן להפיק את הפניצילין באופן מסחרי ולהשתמש בו בצורה מועילה. 

DSCN8813

יחד איתם עבדה הכימאית דורותי הודג'קין, שפיצחה את מבנה מולקולת הפניצילין. 

DSCN8816

ייצור הפניצילין הפך להיות מסחרי יותר. התהליך עצמו היה סודי. השתמשו בכלים מיוחדים להתסיס את פטריות הפניצילין ולהרבות אותן: 

DSCN8817

והנקודה המקומית שמתווספת לזה: באותה תקופה, כזכור, ארץ ישראל היתה בשליטה בריטית. ולכן גם בירושלים היו מעבדות להפקת פניצילין. הנה תמונה שמצאתי בויקיפדיה: ייצור פניצילין ב"בית שטראוס" בירושלים: 

ייצור פניצילין על ידי אנשי האוניברסיטה העברית ב"בית שטראוס" בירושלים, 1945

כמובן, עת מלחמה היא לרוב גם עת מחסור. יש מחסור במזון גם לנשארים בעורף. ולכן קמו רוברט מקנס, שהיה פרופסור לרפואה ואלזי ווידווסון שהיתה תזונאית, ובדקו מהו התפריט המומלץ לאדם, על מנת לשרוד ולהשאר בריא.
הם מצאו את הקשר בין סידן לחלב, וכתבו ספר שהפך להיות "התנ"ך לתזונאים" באותן שנים. 

DSCN8819

יש עוד הרבה סיפורים על המדענים של מלחמת העולם השניה, וכלל לא נגעתי במדעני האטום ובפרוייקט מנהטן – או באלן טיורינג המתמטיקאי הגאון. 

אך המוזיאון גדול, ויש עוד הרבה מה לראות בו. למשל, מטוסים – מראשית הטייס ועד ימינו, וגם דגם של טלסקופ החלל Hubble – 

DSCN8825

היתה תערוכה מרתקת על מתמטיקה, ומאד התלהבתי מחלון התצוגה הזה: 

DSCN8879_2

כלי הזכוכית הללו בנויים לפי העקרון של טבעת מביוס – כל הכלי הינו מישור אחד, אין התחלה ואין סוף.
הם מבוססים על בקבוק קליין (שתואר לראשונה ע"י המתמטיקאי הגרמני – ולא יהודי – פליקס קליין

 DSCN8879

בהמשך הקומה היתה גם תערוכה על תולדות המיחשוב, שהיתה מעניינת מאד.
מתוך התערוכה הזו בחרתי להראות לכם את ארני: E.R.N.I.E – משמעות ראשי התיבות היא: Electronic Random Number Indicator Equipment – ובעצם זוהי מכונת לוטו מסוף שנות ה-50: הממשלה עודדה את האזרחים לרכוש אגרות חוב (שנקראו Premium Bonds), וארני היה שולף מספר אקראי שיזכה את בעלי האיגרת בפרס נאה. 

DSCN8890

ההגרלות קיימות גם היום – וארני היה ישות אהובה ומוכרת ברחבי אנגליה. להקת Madness אפילו כתבה עליו שיר! 

את הרשימה היום אני מקדישה באהבה לאבא שלי ז"ל, שלו היה בחיים – היום היה חוגג את יום הולדתו ה-75. אני יודעת שהוא היה נהנה מאד לסייר איתי במוזיאון הזה. 

את התמונות צלמתי במוזיאון המדע של לונדון, בתאריך 29.6.2015 

DSCN8821


תוספת עצובה: הבוקר הלך לעולמו מוטי קירשנבאום – שהיה עיתונאי, איש טלביזיה, זוכה פרס ישראל ובכלל, אדם מדהים ומיוחד.
אני שולחת תנחומים ומשתתפת מאד בצער המשפחה, ובמיוחד בצערו של ידידי נועם – בנו של מוטי.
נועם הוא המו"ל של סדרת טבע ישראלי שכתבתי עליה כמה פעמים בבלוג.

עורב מזרע – Rook – Corvus frugilegus

 DSCN9305

זוכרים את סטונהנג'? בטח שזוכרים. ובכן, לאנשים אמנם לא נותנים להסתובב בין האבנים – אבל לא רק אנשים היו שם. 

DSCN9393

באזור הסתובבו הרבה עורבים. 

DSCN9307

קטנים יותר מהעורבים האפורים שלנו או מהעורבים השחורים ב-Tower.

DSCN9335

אבל עם מקור ענקי ובהיר בחציו – 

DSCN9331

לאחר חיפוש קצר גיליתי ששמם באנגלית הוא Rooks – ובעברית עורבי מזרע. 

DSCN9304

עורבי מזרע דוקא פגשתי פה ושם בארץ. בחורף הם מתלהקים ונודדים, ומגיעים גם אלינו.
ראיתי כמה פעמים להקות של עורבי מזרע – באזור מחלף אולגה ובאזור מחלף הכפר הירוק.

DSCN9320

באנגליה הם יציבים – כלומר, חיים כל השנה. כך גם ברוב אירופה. באזורים הקרים במיוחד (למשל, רוסיה) – הם מקייצים, ומשם הם מתלהקים ונודדים דרומה. 

 DSCN9325

וכך באות להקות גדולות אלינו, ומבלות כאן את החורף. לפי הכתוב, הלהקות יכולות להיות עצומות בגדלן – לפעמים הן מגיעות לעשרות אלפי פרטים!
הלהקות שראיתי בארץ כללו רק עשרות פרטים. 

DSCN9328

ואם כבר אני מזכירה להקות, באנגלית יש שמות שונים לכל עדר או להקה או נחיל של בעלי חיים. השמות המוכרים יותר הם Pride Of Lions וגם Pack Of Wolves, אך שמחתי לקרוא שבניגוד לעורבים, שיש להם שמות מאיימים –
A Murder of Crows and An Unkindness of Ravens – לעורבי מזרע יש כמה תארים (ולא רק אחד), והם דוקא  נחמדים – להקת עורבי מזרע יכולה להיקרא A Building of Rooks או A Parliament of Rooks (כמו ינשופים – להקת ינשופים היא Parliament of Owls) והשם המוצלח ביותר בעיני – A Storytelling of Rooks! 

DSCN9334

לפעמים הלהקות שלהם מעורבות, וכוללות גם קאקים

DSCN9348

כמו שהזכרתי, המאפיין הבולט של עורב מזרע הוא מקור גדול ומרשים, חלקו שחור וחלקו בהיר – 

DSCN9343

מה שנראה לנו כמקור, כולל למעשה גם חלק מהגולגולת – החלק הקרוב למקור אינו מכוסה נוצות (ואין לעורב מזרע עור) – ובעצם אילו עצמות הגולגולת. 

DSCN9349

עורבי מזרע הם אוכלי כל: המזון החביב עליהם הוא תולעים וזחלי חרקים, והם מגוונים אותו בזרעים, פירות אגוזים ובלוטים – ולפעמים גם יונקים קטנים, אם מזדמן להם. 

DSCN9347

בסטונהנג' פגשנו Storytelling of Rooks שהסתובבו בין הסלעים, ריחפו מעל ומתחת, ונהנינו מאוד לראות אותם.

DSCN9351

את התמונות צלמתי ב-Stonehenge, באנגליה, בתאריך 30.6.2015

DSCN9392

 

 

 

סליסבורי וסטונהנג' – Salisbury and Stonehenge

 DSCN9280

אחד המקומות שמאד רציתי לראות כחלק מהטיול ללונדון הוא סטונהנג'. לפני הנסיעה, ערכנו (טוב, העורך הראשי היה מוטי) בדיקות נרחבות – איך מגיעים, איך כדאי לנסוע, כמה זה יעלה…
בסופו של דבר החלטנו על טיול מאורגן עם חברת "London Walks" – הם מארגנים סיורי הליכה בלונדון, וגם מחוץ לה. הסיור שלנו כלל נסיעה ברכבת אל סליסבורי, שם סיור מודרך בקתדרלה המפורסמת – ואז נסיעה לסטונהנג'. 

ההתחלה היתה מאד מוצלחת: הנסיעה ברכבת עברה חלק, ובסליסבורי קיבלנו סיור מעניין ומלא באנקדוטות וסיפורים. למשל, זהו האחו שבו ישב הצייר ג'ון קונסטבל בשנת 1823 כשצייר את קתדרלת סליסבורי המפורסמת: 

DSCN9030

לנהר המקומי קוראים The Avon River, אבל זהו לא הנהר Avon שעל גדותיו יושבת העיר בה נולד שייקספיר – Stratford Upon Avon. זהו נהר אחר עם אותו שם.
ובעצם זה שם מאד נפוץ: באנגליה וברחבי ה-British Commonwealth יש הרבה נהרות בשם Avon – וזאת כי Avon זה נהר באנגלית עתיקה. כלומר, בעצם לנהר הזה קוראים הנהר "נהר".
את הנהר חוצה גשה מהמאה ה-13 – שאמנם עבר חיזוקים מאז, אך בבסיסו הוא בכל זאת גשר בן 800 שנים. 

DSCN9035

בסליסבורי בימי הביניים היתה תעשיית צמר פורחת ועשירה. הרבה בתים שנבנו אז על ידי הסוחרים העשירים עדיין עומדים, שמורים היטב. למשל הבניין הבא, שנבנה במאה ה-14: 

DSCN9047

במאה ה-14 נבנתה חומה סביב הקתדרלה ובתי הכמרים והעובדים בכנסיה. החומה קיימת גם היום, השערים נסגרים ערב ערב – רק שהיום הבניינים בפנים כוללים גם מעונות סטודנטים, בתי מלון ובתים פרטיים, ואם חוזרים מאוחר, צריך אישור מיוחד על מנת להכנס. 

מעל השער מתנוסס סמל המלוכה הבריטי – האריה והחד-קרן. 

DSCN9052

והנה הקתדרלה עצמה. זו באמת קתדרלה מרשימה ויפה. היא נבנתה במהלך המאה ה-13, וספרו של קן פולט "עמודי תבל" – "The Pillars of the Earth" – מספר על בניית הקתדרלה הזו (למרות שבספר הוא שינה את שם המקום). למי שלא מכיר – זהו ספר מאד מעניין, רומן הסטורי מצוין שמציג יפה את החיים באנגליה בימי הביניים. 

הדבר המרשים בקתדרלה הזו הוא שהם ממשיכים לעדכן אותה. אפשר למצוא בפנים את קברי האצילים והבישופים מהמאות ה-12-13, יצירות אומנות מתקופת הרנסנס, אבל גם מזרקת הטבלה מודרנית יפהפיה שנבנתה בשנת 2009! 

את המזרקה צלמתי רק עם אנשים מסביב – אז אני לא מעלה את התמונה. אפשר לראות אותה כאן

DSCN9064

השנה (2015) מלאו 800 שנים לחתימת המגנה כרטה. מסמך המגנה כרטה נכתב ב-40 עותקים בערך באותה שנה. ארבעה מתוכם שרדו עד ימינו, ואחד מהארבעה שמור בקתדרלה. לכבוד חגיגות 800 השנים – הם אפשרו להכנס ולראות אותו. לצלם – כמובן – אסור, אך זה בהחלט מעניין לראות. 

אחרי הביקור בסליסבורי, עלינו על אוטובוס שהמתין לנו, ונסענו (סוף סוף!) לסטונהנג'. בדרך עברנו את האחוזה של סטינג, בית גדול חבוי מאחורי כמה דונמים של שטח מיוער ויפהפה, בין שדות זהב של חיטה ושעורה. 

ראינו גם בתים אנגליים קלאסים עם גג קש – ולמדנו שהקש נקרא באנגלית Thatch, ולבעל המקצוע שבונה את הגגות הללו קוראים Thatcher, ממש כמו ראש הממשלה לשעבר, מרגרט

DSCN9239

אחר כך, ליד המוזיאון של סטונהנג', ראינו מודלים של בתים שהיו נהוגים באיזור בתקופות העתיקות – מסתבר שגגות הקש היו נהוגים באזור הזה אלפי שנים. 

DSCN9402

בסופו של דבר הגענו אל סטונהנג'. לצערי, בשלב הזה כבר לא השאירו לנו הרבה זמן. הספקנו לערוך סיבוב בזק סביב הסלעים, להקשיב לחלק מההסברים – אפילו לא הספקנו להציץ אל אחד מתילי הקבורה הנוספים באזור, למרות שרציתי… 

DSCN9245

סטונהנג' הוא אתר פולחן וגם אתר קבורה קדום. לפי המוזיאון הקטן שלהם, בתחילה – לפני כחמשת אלפים שנים, היה במקום חפיר גדול ובו מעגל של עמודי עץ.
כ-500 שנים מאוחר יותר נבנה מעגל האבנים החיצוני, ובתוכו – מעין צורת "ח" שבנויה מ-5 שערי אבן.
אח"כ הוסיפו עוד אבנים נמוכות יותר, וסימנו את הפסים שיכוונו אנשים אל זריחת השמש ושקיעת השמש בימי השיוויון.
וכיום… רוב המתחם הרוס. 

model

בעת המודרנית, התגלה המתחם באמצע המאה ה-18. הוא הפך לאתר פופולרי לביקור, אנשים חרטו את שמותיהם על הסלעים ואף שברו חלקים מהם למזכרת. חלק מהאבנים הניצבות נפלו.
באמצע המאה ה-20 (בסביבות 1960) נערך שיפוץ ושיקום מסיבי של האתר, אבנים שנפלו הועמדו בחזרה – והוגדר השביל המקיף. כיום אפשר להסתובב מסביב לאתר – אך לא באמצע בין האבנים, כדי לא לערער את הקרקע ולגרום לנפילות נוספות. 

DSCN9316

הרבה אנשים הסתובבו באזור יחד איתנו – מליונים באים לבקר כאן כל שנה. ובכל זאת, בגלל העובדה שלא נותנים לאנשים לטייל בין האבנים אלא רק סביבם – אפשר לצלם תמונות די מוצלחות.
לציפורים שאפשר לראות בתמונה הבאה אני מתכוונת להקדיש רשימה משלהם. 

DSCN9301

בתמונה הבאה אפשר לראות את ה-Heel Stone – אבן לא מסותתת שניצבת בכניסה למתחם. כיום היא בודדה, אבל לפי חלק מההשערות היו במקום 2 סלעים כאלה, שסימנו את הכניסה למתחם. 

DSCN9289

הסיור במקום, בעזרת ה"מדריך האלקטרוני", היה מאד מעניין – רק שלצערנו היה קצר מדי. 

DSCN9346

הספקנו ללמוד שהמתחם בנוי משני סוגי סלעים – המעגל החיצוני בנוי מ-Sarsen שזו אבן חול, ואילו המעגל הפנימי – מ-Bluestone – סלעים וולקניים (בעיקר מיני גרניט) בעלי גוון כחלחל-אפרפר.
הטיול סביב למתחם היה נהדר לטעמי! אך השעה הקצרה שקיבלנו חלפה ביעף, ואני נשארתי בלתי מסופקת… 

DSCN9370

ולכן, אם אתם מתכננים טיול לסטונהנג', ואם אתם כמוני – לא מספיק לכם "לטעום" טעימונת – אלא אתם רוצים את החוויה המלאה –
סעו ברכבת מווטרלו אל סליסבורי, ושם – מתחנת הרכבת של סליסבורי – ישנם אוטובוסים שאפשר לנסוע איתם עד לסטונהנג'. לדעתי, אם רוצים לסייר גם מסביב – למשל, באתרי הקבורה הנוספים, או סתם בחורשות מסביב – אפשר לבלות שם חצי יום או אפילו יותר – בקלות.
בסליסבורי – יום שלישי הוא יום השוק, לכן כדאי לתכנן את הנסיעה ביום שלישי, ואז – אחרי שנהניתם מסטונהנג', אפשר לחזור לסליסבורי, לראות את הקתדרלה המרשימה, ולקנות אוכל טרי בשוק. 

DSCN9381 

את התמונות צלמתי בסליסבורי ובסטונהנג', בתאריך 30.6.2015
מוזמנים להקליק על מנת לראות את התמונות בגודל מלא!

ואם כבר הזכרתי את שדות הזהב ואת סטינג – כשנוסעים באזור, מאד ברורה ההשראה לשיר הבא: 

New and Old Londoners

 

רגע לפני שאני מתחילה – אם לא קראתם ולא שמעתם, ביום שישי האחרון מחלת הסרטן גזלה מאיתנו בלוגרית מדהימה – המיזנטרופית.
רציתי לכתוב משהו, אבל עפר ומוטי כתבו יפה יותר. מוזמנים לקרוא. 


DSCN1637

אני ממשיכה עם הטיול בפארקים במרכז לונדון.
כמו שספרתי, ראינו שועלים לילה אחד מחלון החדר שלנו – אך לא צלמתי אותם. ראיתי וצלמתי בעלי חיים אחרים, ועליהם אספר הפעם. 

רוב בעלי החיים שראינו היו ציפורים – בעיקר עופות מים (שכבר הקדשתי להם שלוש רשומות: אחת, שתים, שלוש) ועקעקים (כמו בתמונה הבאה) 

היו גם צפורי שיר נוספות, שרובן ברחו ממני… אחת הספקתי לקלוט, והיא מצויה גם בארץ: קיכלי רונן – שבאנגלית שמו Song Thrush ובלטינית Turdus philomelos

DSCN8468

המינים הפולשים לא פסחו על לונדון, ופגשנו דררה מצויה – Rose Ringed Parakeet – ששמה הלטיני Psittacula krameri. מוצאה של הדררה הוא בהודו ובאפריקה המשוונית, אבל כיום אפשר לפגוש אותה בהרבה מאד מקומות בעולם. אצלינו היא מאד נפוצה. 

מכל הפרפרים שראיתי – שהיו בעיקר סטיריות חומות – הצלחתי לצלם שניים. הראשון הוא פרפר ממשפחת ההספריות שלא הצלחתי לזהות, אני יכולה רק לספר לכם שהוא יושב על פרח ערברבה – 

השני הוא סטירית קטנה ונחמדה, ששמה באנגלית Meadow Brown ובלטינית – Maniola jurtina. היא קרובה לסטירית הפקוחה שלנו. 

DSCN8441_Maniola jurtina

ההפתעה שלנו היתה… שלא פגשנו הרבה סנאים. היו כמה, פה-ושם – אבל ממש לא הרבה. וזה הפתיע אותנו, כי אנחנו זוכרים שבטיולנו הקודם בלונדון, אי שם בראשית שנות ה-90, ראינו המון סנאים – בכל הפארקים ובכל הסביבה. 

הפעם ראינו סנאים, אך באופן יחסי – ממש בודדים.
אני יודעת שסנאים מסתדרים טוב בסביבה אנושית. יכולים להעיד על כך מליוני תושבי ניו יורק, לוס אנג'לס וערים גדולות נוספות. הם גם מוגדרים כמזיקים, כי הם נוהגים ללעוס את הציפוי של כבלי חשמל. 

אז התחלתי לבדוק – ומצאתי. מסתבר שסנאי הבר הבריטי הוא הסנאי האדום. סנאי מקסים שצבעו ג'ינג'י כהה.
הסנאים האפורים – מוצאם במזרח ארה"ב, והם הובאו ללונדון בסוף המאה ה-19. 

DSCN1649

 

מאז הם התרבו והתפשטו – והפכו להיות מין פולש. הם מתחרים בסנאים האדומים על מקורות המזון ואתרי המחיה ו…מנצחים. באנגליה הסנאים האדומים הפכו למין בסכנת הכחדה. 

לפי ההערכות, הסנאי האדום עלול להכחד מבריטניה בתוך 20 שנים. ממש בקרוב.
ולכן הבריטים החלו לנסות לטפל בנושא. 

לא שזה יהיה קל. ישנם – לפי ההערכות – כחמישה מליון סנאים אפורים ברחבי אנגליה, ורק כ-140,000 סנאים אדומים. 

אני משערת שהעובדה שראינו פחות סנאים הפעם, היא פשוט כי התחילו במאבק לשלוט בכמויות שלהם. אני בהחלט מאחלת לבריטים הצלחה במאבק הזה – כי כמה שהסנאים האפורים חמודים, אני אשמח לפגוש סנאי אדום בביקור הבא באנגליה! 

DSCN8340

את התמונות צלמתי ברחבי הפארקים של לונדון, בסוף יוני וראשית יולי 2015.

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

DSCN8442