שפירית כתומה

קיץ, חם, ואין הרבה פריחה.
אז מה עושים? מצלמים שפיריות.
 

אז צלמתי. ואז עברתי על אלבום השפיראים של עמיר ווינשטיין, והשוויתי – ניסיתי למצוא מה צלמתי. עמיר (שהבלוג שלו מופיע ברשימת הבלוגים בצד – "חרקים – עולם קטן בגדול") הוא מומחה לחרקים, ולצלום. האיש הזה הוא אוצר של ידע, בכל הקשור למה שאני בדרך כלל אגדיר כ"אמאלה! ג`וק!!!".

בקיצור, עברתי על השפיריות שם – ואני לא בטוחה כלל. יש שם שפירית אדומה שדומה לשלי, וישנה Sympetrum fonscolombii – מה יותר דומה? אני משאירה את זו כ"שפירית" וזהו.

צלמתי אותה בנחל תנינים, 16.9.2006

אם אתם מסתכלים במקרה באלבום ההוא (שיש בו תמונות מדהימות), ודאי תשימו לב שיש שפּיריות, ויש שפריריות.
ואתם בטח רוצים לדעת מה ההבדל, נכון?

ובכן, הסימן הכי פשוט שיש – הוא מצב הכנפיים בשעת המנוחה.
שימו לב לשפיריות שלי: בשעת מנוחה הכנפיים פרושות לרווחה. אצל שפריריות הן מקופלות.
וזאת למה? השפריריות הן מעט פרימיטיביות יותר מן השפיריות. כשהן מרחפות, כל כנף מרפרפת לה בפני עצמה, בלי תאום עם השאר. לשפיריות יש מעין קרס קטן שמחזיק כל זוג כנפיים ביחד.
התוצאה היא תעופה טובה יותר, אבל גם עזרה בשיווי משקל! לשפירית נוח לשמור על שיווי משקל עם כנפיים פרושות. אצל השפרירית זה בלתי אפשרי. אז היא מקפלת את כנפיה.

אתם מוזמנים להקליק על כל תמונה ואז להקיש F11 כדי לראות אותן בגודל מלא.
בוקר טוב ושבוע מוצלח לכולם!

שפירית בשקיעה

את השפירית הזו צלמתי בשלולית דורה, 21.8.2007

שפירית ארגמנית, בשקיעה ארגמנית. (לפחות, נדמה לי שזו שפירית ארגמנית. אם לא – אשמח לתיקון)
תהנו מהצבעים…

      

אתם מוזמנים להקיש על כל תמונה, על מנת לראות אותה בגודל מלא.
ומומלץ אח"כ גם להקיש F11 בשביל לראות אותה בFullScreen !

כחליל החומעה – Lycaena thersamon omphale

היום אני חוזרת לפרפרים. אחד הנפוצים* בפרפרי ארצנו.

* רציתי לכתוב "הנפוצים והמקסימים", אבל  בניגוד לכל מיני פרוקי רגליים אחרים – הפרפרים כולם מקסימים! לא כן?
ראיתם פעם פרפר שלא היה מקסים?
 


בכל מקרה, הנה לפניכם כחליל החומעה. הוא אמנם שייך למשפחת הכחלילים – אבל הכנפיים שלו כתומות, ואין בו שמץ כחול.
אולי בגלל זה, בספר "פרפרי ארץ ישראל" של יצחק אייזנשטיין הוא קרוי "נחושתני החומעה" ולא "כחליל החומעה".

בתמונה הראשונה רואים את הכחליל – בעצם, כחלילית – שותה לה מפרחי ליפיה זוחלת – פרח עדין ויפהפה, מהמשפחה של הוֶרְבֶּנָה. צולם בשמורת עינות אפק, 21.6.2008

את התמונה הזו צלמתי בהר מירון, 24.4.2007 – יום העצמאות. זה היה טיול נפלא, שבו ראיתי לראשונה ניאוטינה תמימה – סחלב זעיר, שלקח לי 3 שנים לחפש אותו ולמצוא אותו…

התמונה הזו מעוררת בי רגשות מיוחדים… אני יודעת שזה לא באמת כך, ושאני סתם מאנישה את הפרפרים – אבל נראה לי כאילו הצעירה היפה, באה לעזור או להקשיב לדברי חכמה מפי הפרפר הזקן והמרוט יותר.
אני יודעת שאצל פרפרים הגיל נספר אחרת – הם חיים ימים ספורים כפרפרים, ופרפר בן 5 ימים כבר נחשב זקן בד"כ – אבל התמונה הזו נעימה ורגועה. ממש מספרת סיפור…

צלמתי אותה באחו בנימינה, 12.4.2008

והפרפר המרוט הוא הזכר, שמחזר אחרי הנקבה הצעירה.

ולבסוף, אני חוזרת אל הכחליל שעל הליפיה, מעינות אפק, 21.6.2008
לילה טוב לכולם!

סטירית משוישת

פרפרים – הרבה יותר קשה לצלם, יחסית לפרחים. יש להם מין נטיה לעוף, אתם יודעים…
וכשמטיילים עם שני ילדים  ולפעמים יותר (חברים, בני דודים…) – לא תמיד אפשר לאמר להם – חכו חמש דקות בשקט, אני רוצה שהפרפר הזה יחזור אל הצמח החביב עליו, ואז אני אוכל לצלם אותו!

בכל זאת, לאחרונה אני מנסה גם לצלם פרפרים. על הפרפר הזה – סטירית משויישת – כתוב בספרות: "מעופה חלש, מרפרף וצמוד לקרקע". (ציטוט מתוך "מדריך הפרפרים בישראל" של דובי בנימיני, אך גם בספר "פרפרי ארץ ישראל" של יצחק אייזנשטיין יש ניסוח דומה) כלומר – בדיוק הפרפר להתאמן עליו!
בפעם האחרונה שהיינו במירון, ניסיתי לצלם את נמפית היערה – אבל הפרפר הזה כל כך מהיר, שבאמת לא היה לי סיכוי.
לא נורא! טוב שיש אתגרים בחיים!  אני מבטיחה לנסות שוב

הסטירית, כאמור, איטית יותר, ורגועה. את הסטירית למעלה – צלמתי ברכס בשנית ברמת הגולן, ב2.5.2008. היא ישבה לה על פרי התגית, ברוח חזקה, ועשתה הכל כדי להאחז בפרי. עד כדי כך, שממש לא היה לה אכפת שאני תוקעת לה מצלמה בפנים. וכך קיבלתי זוית די לא שגרתית לצילום…
הנה אותה אחת, מהצד:

הנה עוד צמד תמונות של סטירית משויישת, פורשת כנפיים; הפעם מהכניסה למצפה הלה בגליל – 19.5.2007

ועוד תמונה אחת – ממרומי החרמון (טוב, לא לגמרי "מרומי" – רק רום של 1500 מטר לערך) – סטירית משויישת על קרקפן נמוך, פרח מקסים שיקבל רשימה משלו, ביום מן הימים…

ולסיום, פינת Where`s Waldo :
באחת התמונות, יחד עם הפרפר,  ישנה חיפושית שחורה מנוקדת בשם פרחית אביגיל, ובאחרת – יש אקרית אדומה.
אקרית היא פרוק-רגליים ממשפחת העכבישים, יצור אדום וזעיר בגודל מילימטר בערך.  
החיפושית די בולטת, אבל האקרית… נראה אתכם מוצאים אותה!