נפית כפופה – Nepeta curviflora

IMG_1319_2

היום אני מציגה פרח חמוד ממשפחת השפתניים – נפית כפופה 

IMG_4534

הנפית היא פרח נפוץ למדי בכל האיזור הים תיכוני – אפשר לפגוש אותה פורחת באפריל ומאי מצפון הנגב ועד מורדות החרמון. 

IMG_1308

לרוב היא פורחת במקבצים – גושי פריחה סגולים ויפים כמו בתמונה הבאה: 

IMG_4539

לנפית יש פרחים מאורכים וכפופים (לכן השם כפופה) ועתירי צוף. אך הצוף חבוי במעמקי הפרח, ורק דבורים גדולות או פרפרים בעלי חדק ארוך יכולים להגיע אל הצוף. 

IMG_1312

ולכן, מקבצי פריחה של נפית הם מקומות מצוינים לעצור לידם, ולחפש פרפרים. 

IMG_1316

ובאמת, כשהתחלתי לאסוף תמונות לרשימה הזו – מצאתי המון פרפרים. 

IMG_1413

למשל, סטירית משויישת שותה צוף נפית –  

IMG_4603

לימונית האשחר – 

IMG_1399

כחליל האפון –

IMG_1403

לבנין הכרוב – 

IMG_1414

ולבנין התלתן – 

IMG_1396

השם העברי, נפית, הוא פשוט נסיון למצוא שם שיישמע עברי ויהיה דומה לשם הלטיני, Nepeta. 

IMG_4415

לנפית הזו יש קרובה – נפית החתולים – הידועה גם בשם Catnip – צמח שהארומה המיובשת שלו אמורה לגרום לחתולים להשתגע… אבל לא תמיד. כמה וכמה חתולים שגידלתי לא התייחסו ל-Catnip בכלל. 

IMG_4463

את התמונות צלמתי –
בהר מירון, 29/5/2012
ובתל גזר, 17/4/2014

IMG_4543

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

IMG_4596

רפרף משורטט – Hyles livornica

IMG_6229

אני חוזרת אל הטיולים מסוף אפריל, בהם טיילתי ברמת הגולן. 

IMG_6267 

אחד הפרחים הנפלאים ביותר שצובעים כרגע את מורדות התלים הגעשיים בגולן בסגול הוא בקיה דקת-עלים. אני מתכננת להקדיש גם לה רשימה, לכשאתפנה לכך.
הבקיה עמוסת הפרחים היא נהדרת, ומושכת דבורים ופרפרים רבים שאוהבים את הצוף שלה. למשל – הנה נמפית החורשף

IMG_5383

ברכס בשנית פגשנו שיח נהדר של בקיה דקת עלים, וסביבו הסתובב סחור סחור היצור המדהים והיפהפה הזה: רפרף משורטט. 

IMG_5398

כבר הצגתי בבלוג את קרוב משפחתו, רפרף הדבקה. אני חושבת שהמשורטט אפילו יפה יותר. 

IMG_5399

אזכיר שוב את ההבדל בין פרפר לרפרף: הפרפר, כאשר הוא בא לשתות צוף מהפרח – מתיישב עליו בנוחות ואז שולף את החדק שלו.
הרפרף, לעומתו – כמו הקוליברי (יונקי הדבש האמריקאים) – מרחף מול הפרח, שולף את החדק ושותה באוויר: 

IMG_5404

הרפרף ריחף מצד לצד סביב שיחי הבקיה, ואנחנו מאד נהנינו ממנו. הוא מרפרף בכנפיו עשרות פעמים בשניה, ולכן הכנפיים נראות תמיד מטושטשות בצילומים שלי.

IMG_5409

ברשימת הזחלים, הראיתי תמונה שצלם ידידי איתי – איתי צלם את הזחל של הרפרף המשורטט בנגב. על מנת להשלים את הרשימה הזו, אני מציגה את הזחל כאן שוב, לצד תמונות הבוגר. 

רפרף משורטט איתי נ

בחודש שעבר, איתי היה בטיול נוסף בנגב –  שם צלם עוד זחל של רפרף משורטט: שימו לב שהזחל הזה כהה הרבה יותר מהקודם. הזחלים משנים את צבעיהם במשך הזמן, עד שהם מתגלמים. הזחל בתמונה הבאה בוגר יותר מהזחל בתמונה הקודמת. 

Itai_N_negev_2014

הרפרף נשאר כגולם לפחות ארבעה שבועות, ולפעמים ממשיך כגולם אפילו חודשיים. לאחר מכן – מושלם הגלגול שלו, והרפרף הבוגר יוצא מהגולם. 

IMG_5423

הרפרף שפגשתי בגולן המשיך להסתובב זמן רב ליד הבקיה, לבחור פרחים – ובינתיים אני יכולה לספר לכם שהרפרף הזה נפוץ בכל אפריקה, ברוב אירופה ובאיזורים הדרומיים של אסיה, כולל הודו. 

IMG_5419

שמו הלטיני – רפרף ליבורנו – הוא על שם העיר ליבורנו באיטליה; וזאת כי הוא הוגדר לראשונה בשנת 1780, ע"י חוקר חרקים גרמני בשם אספר – בעיר ליבורנו. 

IMG_5421

את התמונות של הרפרף הבוגר ושל הבקיה צלמתי ברכס בשנית ברמת הגולן,  בתאריך 22.4.2014.
את תמונות הזחלים צלם איתי נחשון  בנגב – ושוב, תודה על הרשות להשתמש בתמונות!

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

IMG_5406

לצערי, המעורבות שלי בבלוגים בכלל – ובבלוג שלי בפרט – יורדת מעט, מסיבות אישיות. אני לא סוגרת, אבל בהחלט מאטה את הקצב. אני משתדלת גם לקרוא ולהגיב אצל כל ידידי, אבל זה ייקח לי זמן.

 

פרפרים מכל מיני צבעים, ירדו אלי ביום אביב נעים

IMG_3423נמפית החורשף, רמות מנשה 5.4.14

מזמן לא היתה לי רשימה של פרפרים, והצטברו אצלי כמה וכמה פרפרים נחמדים שצלמתי לאחרונה. ותצפית מיוחדת שרציתי לחלוק איתכם. 

IMG_3231

הראשון הוא כחליל החומעה – פרפר קטן ממשפחת הכחלילים, שהוא דווקא כתום. פגשתי אותו בכפר סבא. 

IMG_3228

בתחילת אפריל היה אירוע מרגש של נדידת נמפית החורשף בארץ. אפילו בעיתונות כתבו על זה. אני צלמתי נמפית אחת מתוך הנודדות, שעצרה לנוח לרגע על חרצית – 

IMG_3254

ברמת הנדיב פגשתי את נמפית הבוצין – אחת הנמפיות הכתומות, שהן מאד דומות וממש קשה לי להבדיל בינהן. 

IMG_3356

הצד התחתון של הנמפית הזו – 

IMG_3357

ברמות מנשה פגשתי את כחליל האזוב – 

IMG_3393

ובטיול משפחתי לתל גזר ריחפו מסביבנו המוני פרפרים! עשרות ומאות! 

IMG_4606

ראינו הרבה מאד סטירית משוישת – כמו כאן למעלה, על נפית כפופה ולמטה על דרדר קרומי 

IMG_4574

גם לבנין הצנון נהנה מהנפית הכפופה הרבה בתל גזר – 

IMG_4596

אבל הסיבה האמיתית לרשימת הפרפרים היא זנב סנונית נאה, פרפר יפהפה ומיוחד 

IMG_4443

אבל סתם לצלם זנב סנונית כל אחד יכול… יש לי רשימה מלאה בתמונות שלו.  הפעם הצלחתי לצלם נקבת זנב סנונית מטילה ביצים על צמח שומר פשוט: 

IMG_4447

הנה הביצה שהיא הטילה – 

IMG_4456

ועוד אני מנסה לצלם את הביצה, הפרפרית עשתה סיבוב, חזרה, והטילה שוב: 

IMG_4451

יש כאן שתי ביצים שלה:
ואם אתם רוצים לקרוא עוד על פרפרי זנב הסנונית, יש רשימה נהדרת בבלוג "חרקים – עולם קטן בגדול" של עמיר וויינשטיין.

IMG_4616

בערב חג שני יצאנו, מוטי ואני, לגיחה זוגית בשמורת בני ציון. ניסיתי לצלם שם את לבנין הרכפה – אך גם הוא ברח ממני כל הזמן… בסופו של דבר הצלחתי לצלם תמונה אחת, ובבית גיליתי ש…תפסתי עוד נקבה מטילה!
אז הנה, לבנינת הרכפה מטילה ביצה:

IMG_4906

ברמת הגולן, בשדה מלא שעורת התבור מצאתי את הפרפר הקטן והמקסים הזה – הספרית השעורה 

IMG_5331

וברכס בשנית ברמת הגולן מצאתי חיזור של כחלילים: הנה זוג אחד, אני לא בטוחה איזה כחליל זה ואעדכן את הרשימה כשאדע –
הנה העדכון הגיע: אילו כחלילי חומעה, הם מעט מרוטים ולכן לא זיהיתי אותם. תודה לאלכס עוז מאגודת חובבי הפרפרים על הזיהוי!

IMG_5508

והשניים הללו הם זוג כחליל החומעה – 

IMG_5541

את התמונות צלמתי –
בכפר סבא, 2.4.2014
ברמות מנשה, 5.4.2014
בתל גזר, 17.4.2014
וברמת הגולן, 22.4.2014

IMG_4593

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

IMG_4594

חג אביב שמח! תשע"ד

IMG_3262

לכל קוראי הבלוג, אני מאחלת

פסח שמח ופורח – צאו לטייל, ותהנו מהאביב!

בתמונות: לבנין ירוק-פסים נהנה מצוף של צנון מצוי, ביער קפלן, כפר סבא, 2.4.2014
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא

 

IMG_3263

זחלי פרפרים ועשים בישראל

1911880_10203196147409982_111544248_n
אני שמחה לספר לכם על מדריך חדש בסדרת "טבע ישראלי" שמגיע לחנויות בימים אילו: מדריך זחלים! 

IMG_0877_צבעוני_שקוףזחל צבעוני שקוף, כרמל, 1.1.2009

לפני שאני מתחילה לספר לכם על המגדיר, וכמה אני שמחה שהוא יצא לאור – אסביר לכם שיש "זחל" ויש "תולעת" ואלו שני יצורים שונים לחלוטין.
התולעת היא בעל חיים חסר חוליות, ללא רגלים – והיא נשארת באותה צורה כל חייה. כמו שהתחילה – ככה היא תגמור. על הקרקע.

Mזחל על חלבלוב הרמוןImg_5181זחל של תנשמית על חלבלוב הרמון, נגב – צלמה אמא שלי

הזחל הוא חלק ממחזור החיים של חרק. כמו לחרקים רבים, לפרפרים (ולעשים, קרוביהם) יש מחזור חיים עם גלגול מלא: בתחילה הנקבה מטילה ביצה.
מהביצה בוקע זחל – והוא ניזון בעיקר מהצמח עליו הוטל.
הזחל מתגלם לגולם בשלב השלישי,
ואז מגיע השלב הרביעי והמרשים – שלב הבוגר – הפרפר או העש שאנחנו פוגשים מרחף בשדה. בשלב הזה מתרחשת ההזדווגות, והנקבה מטילה את הביצים לדור הבא. 

IMG_0878_טוואיטוואי מהסוג Lasiocampa על רקפת בכרמל, 1.1.2009

כיון שכך, הזחל הוא בעצם חרק. ולכן יש לו 6 רגלים – כמו שאפשר לראות יפה בתמונה הבאה – זחל של טוואי רבא, שצלמתי בצפון הנגב, 24.2.2010: 

IMG_9142_טוואי_רבה

בדרך כלל הזחל שונה מאד מהבוגר. כדוגמא, הנה זחל של זנב-סנונית הדור, מטייל על גבעול שומר פשוט. אמא שלי צלמה אותו בנחל תלכיד בבקעת הירדן: 

Mזחל של זנב הסנוניתImg_1152

לעומת זאת, כך נראה הפרפר הבוגר – שונה לחלוטין. צלמתי אותו בהוד השרון, 18.6.2013: 

IMG_2050

עד לאחרונה לא היה בארץ מגדיר או מדריך המוקדש לנושא הזחלים. יש מידע חלקי בספרים של יצחק אייזנשטיין, יש מידע חלקי באנציקלופדיה של החי והצומח (כרך חרקים) ויש מידע חלקי בספר הפרפרים של דובי בנימיני (במהדורה המורחבת).
אבל אין מדריך שבאמת יראה לך איזה זחל יתפתח לאיזה פרפר או עש. 

IMG_0980_תנשמית_יהודהזחל של תנשמית יהודה, שמורת בני ציון, 5.1.2013

יש כמה וכמה סיבות לכך. הראשונה היא מחסור בידע ובמחקר. יש הרבה חרקים בארץ שלא נחקרו, ולא ידוע מי הם.
למשל, בתמונה הבאה – זהו זחל שצלמתי בחרמון, ב-21.5.2009. לא מצאתי תמונה דומה בספרים שלי, ובסופו של דבר עמיר ויינשטיין (בעל הבלוג "חרקים – עולם קטן בגדול") עוז ריטנר (בעל אתר החרקים המופלא Nature Of Oz) הודיעו לי שזהו זחל עש ששמו הלטיני Zygaena. בעברית קוראים לסוג ססמבריק. אבל בחרמון ישנם מינים שלא נחקרו עדיין, ולכן אי אפשר לדעת איזה בוגר יתפתח מהזחל הזה.

IMG_7673

מצד שני, ישנם זחלים רבים שהם ידועים ומוכרים. את הזחל היפהפה הבא צלם חברי הטוב איתי נחשון – ותודה לו על הרשות להשתמש בתמונותיו הנפלאות!
זהו זחל של עש ששמו תנשמית הבוצין. 

תנשמית הבוצין איתי נ

המדריך החדש והנוח בסדרת טבע ישראלי מיועד בדיוק בשבילנו: בשביל להכיר את הזחלים הנפוצים, אילו שפוגשים בטיול מזדמן בשדה.
במדריך מצאתי שהזחל הירקרק המרשים בתמונה הבאה הוא זחל של עש ששמו טוואית הארכובית. צלמתי אותו ליד נחל נעמן, בשולי עכו בתאריך 13.6.2013.
למדתי גם שהעש "טוואית" הוא ממשפחה שונה מהעש "טוואי" – למרות הדמיון בשם, ולמרות ששניהם מתגלמים בפקעת קורים אותה הם טווים. 

IMG_1308_טוואית_הארכובית
כמו בכל המדריכים בסדרת "טבע ישראלי", מטרת המדריך היא לא לכסות את כל הקיים בטבע הישראלי – אלא לתת למטייל אפשרות להכיר את הנפוצים, לזהות אותם.
למשל – את הרפרף המשורטט הזה, שאיתי צלם : 

רפרף משורטט איתי נ

או את דובון הקורים שאני פגשתי באחו נוב ברמת הגולן ב13.2.2014 – 

IMG_7413_דובון_הקורים
כמו תמיד במדריכים הללו, ליד כל איור יש הסבר קצר וממצה, כתוב יפה שמסביר על הציור. בתמונה הבאה, למשל – עש ששמו תהלוכן האורן. התהלוכנים גדלים בקן משותף על עץ אורן, וכשמגיע זמנם להתגלם – הם יוצאים בתהלוכה בזה אחר זה. את התהלוכה מובילה לרוב נקבה. היא יוצאת לדרך וכל אחיה ואחיותה בעקבותיה, ראש לזנב. היא מוצאת מקום, והזחלים מתגלמים שם בקרקע או מתחת לסלעים. אמא שלי צלמה תהלוכה מקסימה שכזו: 

Mטוואי התהלוכהImg_0633

סיבה נוספת לעובדה שאין מגדיר מסודר לזחלים היא פשוט ההשתנות שלהם.
כשזחל בוקע מהביצה – הוא בד"כ זעיר. בגודל של מילימטר או שניים. עם הזמן, הוא אוכל וגדל – יש זחלים שמגיעים לגודל 10 ס"מ!
במהלך הגדילה הם לפעמים משנים צבע או רמת שעירות. 

IMG_9143_טוואי_רבהטוואי רבא, צפון הנגב, 24.2.2010

למשל, הזחל בתמונה הבאה – זהו זחל של עש מקסים בשם דובון יפהפה, שצלמה אמא שלי. כשהזחל צעיר, יש לו כתמים כתומים גדולים על הגב. כשהוא מתבגר, הכתמים הכתומים נעשים קטנים מאד – כאן כבר יש רק פסים דקים, ואילו הצבע השחור נעשה בולט יותר.
כלומר, בשביל ליצור מגדיר מלא של זחלים, צריך להוסיף כמה איורים לכל זחל – כדי להבדיל בין שלבי ההתפתחות שלו, ושינויי הצבע. 

Mדובון יפהפה על גלעינוןImg_5408

כך נראה הדובון היפהפה הבוגר – נכון שהוא באמת יפהפה? 

IMG_8015
זו הפעם הראשונה בה יוצא מדריך קל, זמין ונוח שמאפשר לנו להכיר את הזחלים הנפוצים בסביבתנו. לדעתי, מדריך שכזה היה חסר לנו – ואני מאד שמחה שנועם הגה את הרעיון, וגם דאג לבצע.
בתמונה הבאה תראו זחל נוסף שלמדתי להכיר מהמדריך – זחל שהגיע אלי בתוך זר פרחי לע-הארי תרבותיים שקניתי בדוכן פרחים. הוא הפתיע אותי, אבל ניסיתי לעקוב אחריו. לצערי, אני חושבת שהחתולים שלי טרפו אותו והוא לא הגיע לשלב הגולם.
זהו פְּרוֹדֶנְיָת השדות – עש שידוע כמזיק לחקלאות ולגינות נוי. 

IMG_8265_פרודנית_השדות
שמחתי לגלות במדריך גם הסבר על ססתיק – ססתיק אלו עשים שבונים "תיקים" – או "קופסאות" מזרדים וענפים, ובתוכם מתפתח הזחל. הזחל נושא איתו את ה"תיק" לכל מקום, ובסופו של דבר מעגן אותו לענף ומתגלם בתוכו. יש מספר מינים, וכל מין בונה לו תיק שנראה אחרת. אני חושבת שהמרשים ביותר זהו ססתיק מרובע – שבונה תיק בצורת קוביה מיוחדת. גודל הקוביה – ארבעה סנטימטרים בערך. 

Mססתיק מרובע בסרטבהDsc_4217
בתמונה הבאה זהו עש ששמו עשנור הרותם, שצלם איתי. העשנור תופר לעצמו מחסה מחוטי משי דקים, ואפשר לראות בתמונה שני זחלים – אחד גדול יותר, ומתחת לו אחד צעיר –

עשנור הרתם איתי נ
אני ממליצה בחום על מדריך הזחלים החדש –  ועל כל סדרת "טבע ישראלי" – כמו המדריכים האחרים בסדרה גם המדריך החדש נוח מאוד לשימוש: קל, מתקפל ועמיד ברטיבות.  

מחיר 29 ₪
להשיג בחנויות הספרים, בחנויות למטיילים, בשמורות הטבע ועוד.
עורך ומפיק: נועם קירשנבאום
הוצאה לאור: "טבע ישראלי"
לפרטים נוספים, ורכישה מרוכזת בהנחה:
נועם 7904905 050
talituly@zahav.net.il

צבעוני שקוף איתי נ
גילוי נאות: נועם, המוציא לאור של סדרת "טבע ישראלי" הוא חבר שלי, ואת המדריך קבלתי ממנו במתנה. אבל אני בטוחה למדי שהייתי קונה אותו בכל מקרה. זהו באמת מדריך שימושי.
ועם זחל צבעוני שקוף שצלם איתי (כאן מעל) וזחל טוואית הארכובית שאני צלמתי (בתמונה הבאה ) –

אני מודה מאד לאיתי נחשון ולאמא שלי שהרשו לי להציג את תמונותיהם הנהדרות!
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

IMG_1304_טוואית_הארכובית

עכבישנים בישראל

 

אם יש יצורים שאני לא אוהבת להתקרב אליהם, אילו עכבישים ועקרבים.


כסופי דק-פסים, מבט מלמטה

כלומר, אני אסירת תודה לעכבישים על כל היתושים שהם צדים – ואם מרעידן כלשהו יחליט לפרוס רשת על התקרה שלי אני לא אפריע לו – אבל אני לא באמת מתפעלת מהם…


גלגלית קשוטה, הר מירון

מצד שני, טוב לדעת מי הוא מי – בבחינת "דע את האויב".


כדורית אדומה (עם ציור בצהוב!), הר מירון

וכאן אני חוזרת אל סדרת "טבע ישראלי" שעורך נועם קירשנבאום. לפני 4 שנים סיפרתי כאן על סדרת המדריכים של נועם – שהם סדרת דפדפות מתקפלות, קלות ונוחות בשלל נושאי טבע.


סרטביש הפרחים – הזדווגות. שימו לב לזכר החום הקטן שמחבק את הנקבה הלבנה הגדולה

נועם הוציא לאור דפדפות העוסקות בשמונה נושאים: פרחי בר, עצים ושיחים, צמחי מאכל (כולל באיזה שלב לחפש אותם, ולמה הם משמשים), חיות בר, זוחלים ודו-חיים, ציפורים, פרפרים וחרקים.


כסופי מפורץ, חוף ראש הנקרה

בימים אילו יצא המדריך התשיעי בסדרה: המדריך העוסק במחלקת העכבישנים – כלומר, בעכבישים ועקרבים – ומה שבינהם.


מבעיתן: זה לא עכביש, וזה לא עקרב – זה  משהו בינהם: עכשוב. בית חנניה

מחלקת העכבישנים שייכת למערכת פרוקי-הרגליים, המערכת הגדולה ביותר בעולם החי, וכוללת מספר סדרות המוכרות לכולנו כמו עכבישים ועקרבים לצד סדרות מוכרות פחות כמו עכשובים או רגלבישיים. בישראל הוגדרו כבר כמה מאות מינים ומינים נוספים ממשיכים להתגלות.


ארכרגל – ממשפחת הרגלבישיים, נחל יצפור, גלבוע

המדריך מציג את מיני העקרבים והעכבישים הנפוצים בישראל – בתוספת איורים ברורים של מאייר הטבע הנפלא, טוביה קורץ. היועצים המדעיים הם מומחים בתחום מאוניברסיטת ת"א – ד"ר אפרת גביש-רגב וד"ר דני סימון. עמיר ויינשטיין, בעל הבלוג המצוין "חרקים – עולם קטן בגדול" סייע גם הוא בהפקת המדריך.


סרטביש הפרחים צד סטירית ההרים, חרמון

כמו תמיד בסדרת "טבע ישראלי", יש למדריך ערך מוסף מעבר לזיהוי המינים הנפוצים: למשל, יש הסבר מפורט על מבנה העקרבים והעכבישים, והמלצות איך להתנהג אם נעקצת על ידי עקרב.
יש גם מידע על רמת הסכנה של עקיצות העקרבים השונים – ומידע לגבי העכבישים הארסיים במיוחד.


מברישית ירוקה, צומת האמיר, רמת הגולן. בקטן: שק הביצים שלה

לכל העכבישים בעלי הרשתות, ישנו גם איור של הרשת – שמקל על הזיהוי.


קורי עכביש סבוכים, חוף ראש הנקרה

לעכבישים הנושאים את שק הביצים, או שלשק הביצים שלהם יש מראה מיוחד – יש איור מוקטן המדגים את זה.


ענבלית מצויה – נקבה נושאת שק ביצים, הרצליה

המדריך הוא נוח לשימוש, קל לנשיאה – וכולל את המינים הנפוצים שאפשר לפגוש בשדה, או בבית. המידע מפורט ורחב – כולל גם את העובדה אם העכבישן הוא פעיל יום או לילה,


טל הבוקר על קורי עכביש, צפונית לירושלים

אני בהחלט ממליצה על מדריך העכבישנים – ועל כל סדרת "טבע ישראלי" – כמו המדריכים האחרים בסדרה גם המדריך החדש נוח מאוד לשימוש: קל, מתקפל ועמיד ברטיבות.  

 
כסופי מפורץ, בני ציון

מחיר 29 ₪
להשיג בחנויות הספרים, בחנויות למטיילים, בשמורות הטבע ועוד.
עורך ומפיק: נועם קירשנבאום
הוצאה לאור: "טבע ישראלי"
לפרטים נוספים, ורכישה מרוכזת בהנחה:
נועם 7904905 050
talituly@zahav.net.il

קופצן הבתים על אשבל כרתי, הר קטע
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא, אם כי הפעם אני חושבת שאפשר להסתפק בתמונות הקטנות…
התמונות צולמו ברחבי הארץ, בשנים 2007 עד 2013, ותודה לציפורן חתול על התמונות שלה ועל האישור להשתמש בהן!

שדות של פרפרים

האם אתם זוכרים את השדות של האיריסים, שפרסמתי לפני חצי שנה בערך?
ובכן, אתמול נפגשתי שוב עם דוד שחק. הפעם הוא לקח אותי לשדה של חבר שלו, במושב כפר יהושע. הוא הבטיח לי ש"יהיו שם פרפרים" – וכשדוד מבטיח, הוא מקיים…

הגענו לשדה – זהו שדה שבו מגדלים פרחים לנוי, לחנויות פרחים. יש בשדה גידולים של כמה מיני פרחים – כל 2 שורות הן של צמח אחר. אנחנו התרכזנו בצמח ששמו מִסְמוֹר – Gomphocarpus.

המסמור הוא פרח ממשפחת האסקלפיים, ובאמת הפרח מאד דומה לאסקלפיאס שפגשתי לפני שנה בארה"ב –

הפירות שלו נשארים עגולים ויפים לזמן רב, ומשמשים בסידורי פרחים

כך נראה הפרי כשהוא מתחיל להפיץ זרעים – הזרעים הם מנוצים ומתעופפים ברוח.

 אחד הפרפרים היפים שעוברים בארצנו הוא הפרפר הנודד – דנאית הדורה (שכבר כתבתי עליה). את הקיץ הוא מבלה בדרום אירופה, ואילו בחורף הוא יורד לאפריקה.

בעונות המעבר, הדנאיות עוברות אצלינו. פרפרי הדנאית אוהבים צמחים ממשפחת האסקלפיים – ממש כמו המסמור. ולכן, כשהם גילו את שדה המסמור – אלפים הגיעו אליו. 

כך יכולתי לצפות בפרפרים. למשל, איך מבדילים בין זכר לנקבה?
מימין לפניכם כנף של זכר, ומשמאל – של נקבה. לנקבה יש שלוש נקודות על הכנף התחתונה, ולזכר ארבע. הנקודה הרביעית היא בולטת וגדולה יותר.
בספר "פרפרים ברמת הנדיב", כותבת ד"ר דחלי שוורץ-צחור שהנקודה הרביעית הזו היא סוד הפיתוי – זהו בעצם כיס המכיל פרומונים. כשהזכר מרחף סביב הנקבה – הוא מפריש פרומונים, והיא נעתרת לזכר ומזדווגת איתו.

מצאנו גם כמה פרפרים שהכנף התחתונה שלהם היתה בהירה – דוד הסביר לי שזהו מופע בהיר של אותו פרפר. המופע הבהיר נפוץ במערב אפריקה – אבל כל שנה מגיעים כמה בהירים גם לאיזור שלנו.

הם שתו צוף מפרחי המסמור –

הזדווגו –

הנקבות הטילו ביצים –

כך נראית ביצה של דנאית – הקוטר הוא בערך מילימטר אחד, ויש עליה שרטוטים עדינים של פסים תכולים.

פרפרית דנאית אחת מטילה כמאתיים ביצים. ובשדה היו אלפי פרפרים. כלומר, בשדה הזה עומדים לבקוע מאות אלפי זחלים שרוצים לאכול…. ומה הם אוכלים? את העלים של המסמור.

וכאן מתחילה הבעיה שלנו. המסמור הזה הוא גידול חקלאי. החקלאי צריך לקטוף את הצמחים ולמכור אותם, כדי להרוויח את לחמו.
בעוד שבוע יהיו על הצמחים הללו מאות אלפי זחלים שישמידו את הצמחיה.
ולכן, עם כל הצער שבדבר – תוך כמה ימים ירוסס השדה הזה, וכל הפרפרים המקסימים הללו ימותו.

וכאן נכנס דוד לתמונה. דוד לוכד פרפרים ולוקח אותם לחממות מיוחדות. שם הם יכולים להזדווג ולהטיל ביצים, הזחלים יקבלו מזון – ודור חדש של פרפרים יוכל להמשיך לנדוד דרומה לאפריקה.
כשהייתי איתו, דוד לכד מעל 100 פרפרים. נכון שזה רק אחוז קטן מהפרפרים שהיו בשדה, אבל אותם פרפרים יצליחו לגדל דור חדש.

 

בינתיים, בשדה, אני צלמתי בלי הכרה… אתם מוזמנים להציץ באלבום הזה – לראות עוד עשרות תמונות של דנאיות.
את התמונות צלמתי בכפר יהושע, בתאריך 4.9.2012
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

תוספת: דוד העיר לי, שלפי התצפיות שלו – בניגוד לדנאית האמריקאית שאכן נודדת, הדנאיות שלנו הן יותר יציבות. כמות הפרפרים הנצפים בשטח קשורה למחזור החיים שלהם (פחות שמים לב לזחלים), ולכמות האוכל.
זה מה שהוא כתב:
להבהרה
המצב של כמויות עצומות של דנאיות בשדה איננו פתאומי.
הוא תוצאה של גידול מקומי שכולל כ 3 מחזורי גידול (מחזור גידול = כ 22 יום – 3 ימים ביצה, 9 ימים זחל, 9 ימים גולם) .
אני מגיע לשדה קבוע, לבדוק את המצב, החל מאפריל לפחות פעם ב 3 שבועות .
לפני כחודשיים ראיתי לראשונה פרפרים בשדה אבל היו בכל השטח רק פרפרים בודדים, הם הגיעו ,אולי מאזור מעגן מיכאל, והחלו להתרבות. וכל פעם שהגעתי היו קצת יותר פרפרים . עד שהיום הם הגיעו למצב של כמויות גדולות עד כדי הפיכתם למזיקים לחקלאות.
זה לא תוצאה של נדידה פתאומית. אם כי כך זה נראה למי שבא היום לשם.
זהו בדיוק המצב בחולה. גם שם אני מבקר מדי פעם והיו שנים שהייתי מגיע לשם לעיתים תכופות. גם שם המצב של היום שהשטח מלא פרפרים הוא תוצאה של ריבוי מקומי.
מצב דומה הוא המצב באזור מעגן מיכאל , גם לשם אני מגיע קבוע וגם שם אפשר לראות שהפרפרים לא מגיעים בבת אחת אלא הם תוצאה של ריבוי מקומי. שם להרגשתי הם מתחילים יותר מוקדם מאשר בחולה ובכפר יהושע. לכן נראה לי שמעגן מיכאל הוא אזור שבו שורדים פרפרים את החורף
הריבוי מתחיל מכמה פרפרים ששרדו את החורף ולאט לאט מתרבים יותר ויותר. והם מגיעים לשיא בתקופת הסתיו שהיא גם העונה האופטימלית מבחינת הפרפרים = מזג אויר מתאים (גם חום כבד לא מתאים להם) וגם מזון בשפע.

פרפרים מכל העולם ויום הולדת לפול מקרטני – המשך

רשימת המשך לאתמול – כי בכל זאת, זהו פול – רשימה אחת לא מספיקה לי…  ובחדר באמת היו מאות פרפרים.

בחדר – כלומר, בחדר הפרפרים – Live Butterflies display במוזיאון הטבע – Natural History Museum בוושינגטון די.סי.

אחד המיוחדים היה Parthenos sylvia – פרפר שמוצאו ביערות מזרח אסיה, ויש לו מופעים בגוונים שונים – צהוב-חרדלי (למעלה) וכחול (למטה).
ה"סילביות" האילה מאד מצאו חן בעיני, ורדפתי אחריהן לכן כיוון בחדר (כמובן, בגבולות האפשר…)

פתאום התיישב לי מישהו על האצבע… זהו אחד הפרפרים הנפוצים בתבל, פרפר שפגשתי פעמים רבות בארץ – נמפית החורשף, Painted Lady.

הדוגמן בשחור לבן הוא נפלא בעיני. גם הוא ממשפחת הנימפיתיים, ושמו Idea leuconoe.
שמו העממי הוא "עפיפון הנייר" – Paper Kite – ומוצאו בדרום מזרח אסיה.

אני חושבת שהפרפר הזה – עם ה"עיניים" היפות פשוט עצר את נשימתי. גם הוא ממשפחת הנימפיתיים, ושמו Junonia coenia.
השם העממי הוא –  Common Buckeye, זהו פרפר אמריקאי.

ועוד אחד ממשפחת הנימפיתיים – שמו Anartia jatrophae. השם העממי הוא "הטווס הלבן" – והוא מרחף לו ברחבי ארצות הברית.

חשבתי שאני אמצא בחדר פרפרי זנב-סנונית. הלא הם גדולים, יפים ונפוצים ברוב העולם. הפתיעו אותי עם זנב סנונית שחור –
שמו הוא Papilio polytes, השם העממי הוא "מורמוני מצוי", ומוצאו באסיה.

היו גם שני מיני עשים מיוחדים בחדר – הראשון הוא עש אטלס – Attacus atlas. זהו העש הגדול בעולם, עם מוטת כנפיים של מעל 25 סנטימטרים!
מוצאו מהאיים המלאיים – איזור הפיליפינים.

העש השני גם הוא לא קטן – מוטת הכנפיים שלו היא כ-13 ס"מ. זהו עש רוטשילד – Rothschildia lebeau
הוא יפהפה במיוחד, עם שילוב של גווני פנינה, ורוד עתיק וחום. זהו עש שחי בארה"ב.

היו כמה פרפרים ממשפחת הסטיריתיים.התפעלתי בעיקר מאחד ענקי בגוון כחול-כהה-מטלי מרהיב – לצערי לא הצלחתי לצלם את הצד העליון, ונאלצתי להסתפק בצד התחתון –  (אחד מהם התיישב על שמלה של מישהי…)
זהו Caligo eurilochos – "פרפר הינשוף" שמרפרף בין מקסיקו לנהר האמזונס. תוכלו לראות תמונה של הצד העליון שלו באתר הפרפרים הארגנטינאיים של עוז ריטנר

היום יום הולדתו של פול מקרטני, ואני ממשיכה את החגיגות. פול נולד בליברפול, בזמן מלחמת העולם השניה.
אחת משאלות הטריוויה המשעשעות על פול היא – מהו שמו השני (Middle Name). התשובה היא כמובן… פול, שכן שמו המלא של פול מקרטני הוא ג`ימס פול מקרטני. 

 

 ניסיתי לחפש שיר מתקופת הביטלס – שיהיה פחות מוכר. זה לא משימה קלה – כי רוב שירי הביטלס הם באמת מוכרים, וקשה להתעלות על יצירות מופת מדהימות כמו Let It Be או Yesterday – שני שירים שבאמת קשה למצוא יפים מהם.
החלטתי לשים קישור לשיר חמוד, שפול כתב לכלבה שלו מרתה –

הפרוייקט האחרון של פול הוא אלבום של שירים ישנים שהוא מחדש. כמו תמיד, אני נהנית מפול – גם מבחירת השירים הללו, שאת רובם לא הכרתי.
שוב, אני רוצה לאחל לסר פול מקרטני יום הולדת שמח, והרבה שנים טובות!

התמונות צולמו בחדר הפרפרים של ה-Natural History Museum ב- Washington DC, ביולי 2011

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

פרפרים מכל העולם ויום הולדת לפול מקרטני

מחר, יום שני, 18.6.2012 סר פול מקרטני יחגוג יום הולדת 70.

לכבוד יום ההולדת שלו, אני חוזרת שנה אחורנית, לטיול שלנו למזרח ארצות הברית.

כשהיינו בוושינגטון, היו לנו ימים חמים במיוחד – בין 35 ל-40 מעלות צלזיוס בחוץ, ולכן ויתרנו על טיולים ברגל בחוץ, והעדפנו את המוזיאונים.
במוזיאון ה-Natural History ציפתה לנו הפתעה מרעננת: חדר פרפרים. חדר שמגדלים בו צמחים שהם הפונדקאים של כל מיני פרפרים מהעולם, ומפזרים את הפרפרים בפנים.

אני, כמובן, הסתובבתי בחדר כשיכורה. פרחים מיוחדים, פרפרים מכל העולם, ואנשים מנומסים שמסתכלים ומצלמים… תענוג!

אפילו אם פרפר ירד לרצפה, אנשים פינו לו מקום והזהירו זה את זה לא לדרוך עליו, עד שהוא החליט לרפרף לו הלאה –
זהו Heliconius hecale ששמו העממי הוא ארוך-כנף מנומר (Tiger Longwing)

ניסיתי – בעזרת המדריכים בחדר, בעזרת לוח שהיה שם ובעזרת הרשת לזהות חלק מהפרפרים. לא הכל הצלחתי.

הסוג הנפוץ בחדר היה Heliconius – פרפרים ממשפחת הנימפיתיים, בעלי כנפים מעוגלות ומאורכות, ומגוון צבעים מרהיב.
למשל, בתמונה מעל זהו Heliconius erato, שמכונה גם "הדוור הקטן" (Small Postman)  ובתמונה מתחת – Heliconius charithonia – שמכונה גם Zebra Longwing

אני חושבת שזה פרפר ממשפחת הצבעוניים – ושמו Graphium

והגוף המנוקד של זה מסגיר אותו כחבר במשפחת הדנאיתיים –

אחד הרגעים המרגשים עבורנו היה כאשר Heliconium אחד בחר להתיישב על ראשה של העננצ'יקית –
זהו פרפר שמוצאו במקסיקו או במרכז אמריקה, ושמו Heliconius melpomene. השם העממי שלו הוא "פרפר הדוור".

ואם אני אחזור רגע אל סר פול מקרטני…
השירים הראשונים של פול מקרטני שהכרתי היו אילו של סוף שנות ה-70 וראשית שנות ה-80, כמו Ebony and Ivory  (עם סטיבי וונדר) או שיתופי הפעולה עם מייקל ג'קסון.

אחר כך הכרתי את הביטלס, והם הפכו להיות הפסקול שמלווה את כל חיי.
פול המשיך אל ה-Wings, וכאן ברשימה ישנן הרבה הרבה Wings!

וגם בשנים האחרונות הוא ממשיך להוציא אלבומים, וקולע הרבה לטעמי, לדעותי, לאהבותי. טוב, הוא בנה את הטעם המוזיקלי שלי עוד לפני שנולדתי…

So to you, Sir Paul McCartney – should you ever read here –
I wish you a wonderful 70th birhtday, lots of Peace, Love and music in all your life
Keep spreading love and great music in the world
and have a happy birthday, from me – just one of your fans

התמונות צולמו ב-Natural History Museum, Washington DC ביולי 2011
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.
והמשך – ברשומה הבאה

 

אם בשער יש אורח

עליתי לגג, במטרה לצלם את הגוּלנית שפורחת אצלי. זו איננה הגולנית שפורחת בר בארץ, אלא מין תרבותי – גוּלנית יובשנית. (גולנית – מהמילה גולה, כי הפרח עגול)

ולבדוק אם החטמית הזיפנית עוד פורחת – יש עוד פרחים אחרונים באמת:

קצח השדה בעציץ שלי ממש בשיא – יש המון פרחים תכולים ועדינים

ואז שמתי לב שמשהו מרחף מסביב. בהתחלה ראיתי רק את הצל, אבל כשבילבו  (החתול) ניסה לתפוס אותו – הבנתי שיש לי אורח

האורח ניגש לבדוק את עציץ הזוטה הלבנה שלי – אבל בילבו הפחיד אותו… תפסתי את בילבו והכנסתי אותו אחר כבוד הביתה. חזרתי כדי לצפות באורח.

עכשיו יכולתי להסתכל בשקט, ולראות שהאורח שלי הוא פרפר נהדר: זנב סנונית נאה.
זנב-סנונית נאה הוא פרפר יפהפה. הוא נפוץ בכל העולם, ומוגדרים עשרות מינים ותתי מינים שלו, מאד דומים זה לזה

הוא מטיל את הביצים על צמחים ממשפחת הפיגמיים (כמו הדרים, פיגם, פיגמית) והסוככיים (כמו שומר) 

על הגג שלי ישנו עץ הדרים אחד (לימקוואט), וקיוויתי מאד שהפרפר שאני רואה הוא בעצם פרפרית, שבאה לחפש מקום להטיל בו ביצים.

הפרפר התעלם מהרצונות שלי, רפרף במהירות סביב הגג כמה פעמים, נראה שהוא בודק את עץ ההדר, אבל… הוא דילג עליו, ועבר לצד השני – שם יש עציצים של זוטה לבנה ובזיליקום.

הוא עצר כל פעם על אחד מהם, נח לו ל2-3 דקות, וחזר להתעופף במהירות.

גם כשהוא הגיע אל פרחי הבזיליקום – הוא לא טרח ללגום מהם צוף, החדק שלו נשאר מקופל – נח לכמה דקות, וממשיך בריחוף…


שאלתי בדף של אגודת חובבי הפרפרים, ושם הסביר לי ידידי איתי שלדעתו זהו זכר. הזכרים אוהבים לעלות לפסגות – לאיזורים הגבוהים ביותר. הבית שלי הוא באמת אחד הגבוהים באיזור, וכנראה זנב הסנונית הזה הרגיש אצלי "על הגובה"…

התמונות צולמו הבוקר, 6.6.2012, בכפר סבא
מוזמנים להקליק עליהן על מנת לראותן בגודל מלא.

פנו דרך, מי זה בא? אנוכי הוא, בן ארבע!

מזל טוב! היום אני חוגגת את הבלוגולדת הרביעי שלי!


סטירית פקוחה על לטם שעיר

לכבוד החגיגה יצאתי להתפרפר לי עם פרפרים במירון, ופגשתי גם את רצועית הגליל הנהדרת.

 

הפרפרים בטיול הזה שיתפו איתי פעולה באופן מקסים. היפה מכולם (בעיני) היה פרפר נמפית היערה, שלאחר שבדק את האוטו שלי מכל הכיוונים, נעמד לכמה שניות גם על מקל ההליכה שהיה בתיק שלי.
אמנם לא יכולתי לצלם אותו על התיק מאחורי, אבל על האוטו הוא דגמן בצורה מאד יפה:

בשביל פסגה פגשתי פרפר עדין עם צבע ירקרק מטלי – מיוחד ומקסים, ודגמן יפה ובנחת על פרחים של פטל לביד –

זהו פרפר מציצן, הוא קצת הפריע לחיפושיות סביבו שמאד רצו להזדווג…
ובכל מקרה, זה פרפר נדיר למדי ששמו כחליל הדבשה. זיהה לי אותו ישראל פאר מאגודת חובבי הפרפרים.

פניה ברגשטיין כתבה שיר במיוחד לכבוד יום הולדת ארבע – והוא בדיוק מתאים לי עכשיו –


לימונית האשחר (2 נקבות) על דרבנית התבור

פנו דרך, מי זה בא?
– אנכי הוא, בן ארבע!
יש היום לי יום הולדת,
ואימי טרודה, עובדת,
היא טורחת ואופה
לכבודי עוגה יפה.


כחליל האלון על דם המכבים

מתנוססת העוגה,
אך אומרים לי: "אל תגע!
קודם יש לפתור חידה.
אם חכמת- אז תדע:
מה כתוב על העוגה?"
אך אני איני טפש,  ויודע לנחש:
שוקולד, שקדים ריבה,
כתובת נופת: בן ארבע!
ארבע שנים הן כבר פרק זמן מכובד לכל הדעות, הבלוג שלי כבר מאד מגובש ואני יודעת – לרוב – מה אני רוצה לומר ולהביע.
הבלוג שלי ממשיך להיות מקום שבו אני מציגה את התמונות שלי, אבל פרט למידע על הפרחים והפרפרים – אני גם מנסה להסביר על שמירת טבע והגנה על השטחים הפתוחים.
 
לבנין התלתן על נפית כפופה
השנה האחרונה לא היתה שנה פוריה במיוחד בבלוג שלי – ולמען האמת, לא באשמתי. באוגוסט תפוז שדרגו את מערכת המסרים, מה שגרם לשבועיים-שלושה של אי זמינות המסרים – ובעיות ותקלות בהתנהלות המערכת שעד היום לא נפתרו,
ולכן עצרתי מלפרסם.
וכיון שזה לא הספיק, בראשית אוקטובר ערכו שדרוג של הבלוגיה כולה, וכתוצאה מזה כמעט לא יכולתי לפרסם רשומות עד ליום ההולדת שלי, בסוף דצמבר.
זה היה מבחינתי משבר רציני, וכמעט עזבתי את תפוז.

לבנין הכרוב על נפית כפופה
זה גם גרם לפיגור רציני בדברים שרציתי לפרסם – נטשתי את הדיווחים מהטיול בארה"ב בקיץ שעבר, ולפתע פתאום גיליתי רשימה על חבלבל (ורוד יפהפה שאפשר לראות במאי לצידי דרכים, גם מהאוטו) שכתבתי והתכוונתי לפרסם…
מה אתם אומרים? שאני אחזור לרשימות מארה"ב?

כחליל האספסת על נפית כפופה
ובעצם, למה לא עזבתי את תפוז?
העניין הוא שאני "מושקעת" פה די עמוק. זו הרשומה ה-582 שלי, כלומר למרות הבעיות הצלחתי לפרסם השנה 122 רשומות.
גם הקהילה התפוזית – האנשים, הבלוגרים האחרים, חביבים עלי מאד.
קראו אצלי מעל 380,000 פעמים, כלומר השנה היו אצלי כ-105,000 קוראים. ירידה של כ-30% מהשנה שעברה (שאז היו כמעט 150 אלף)

כחליל האשחר על לטם שעיר
מבחינת בולים…
13 רשימות קיבלו בול "תמונת היום" – דומה לשנה שעברה, שאז אספתי ארבעה עשר בולים
13 רשימות קיבלו בול "בחירת העורך" כחול ו-3 קבלו בול "בחירת העורך" אדום.
2 מתוך הרשומות הללו עוטרו ב"בול-בול", ולכן בסך הכל 27 רשימות שלי עוטרו.

כחליל השברק
מבחינת איחולים, אני חושבת שאני פשוט אחזור על מה שכתבתי בשנה שעברה: זה לא השתנה.
לבלוג שלי אני מאחלת שיהיו לו הרבה קוראים,
אני מקווה שאנשים יהנו ממנו, יצאו לטייל בעקבותיו ואולי אפילו ישימו לב לאיזה פרח או ציפור שהם לא ראו אף פעם…
(למען האמת, אני יודעת שזה קרה כבר… )

סטירית הציבורת על דרדר מצוי
אני מקווה לסקור עוד כמה מאבקים בנושאי שמירת טבע, ואולי אפילו להשפיע קצת על האנשים מסביב – להראות להם כמה חשוב לשמור על הטבע סביבם
ומצד שני, כמה כיף לצאת ולהנות מהסובב אותנו!
וכמובן, לתפוז – שנה בלי תקלות טכניות, ועם הרבה QA יעיל!


נמפית היערה במנוחה רגעית על אלה ארץ-ישראלית

את התמונות צלמתי במירון – בעיקר בשביל המנדטורי ובשביל פסגה, ב-29.5.2012


סטירית משויישת על דרדר מצוי

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
ותראו את החיפושית שבאה להצטרף אל כחליל האלון:

כחליל הגליל – Apharitis cilisae

הוא בסך הכל פרפר, פרפר קטן: מוטת כנפיו היא בערך סנטימטר וחצי.

ובכל זאת, לפני 6 שנים הפרפר הקטן הזה היה תקדים היסטורי, והוא גרם לשינוי תכניות בניה בחדרה ובשרון – ומאוחר יותר גם לשינוי בחקיקה.

אני מציגה בפניכם את כחליל הגליל: פרפר קטן ממשפחת הכחלילים. הוא אפילו לא כחול – צבע כנפיו כתום מלמעלה, וכתמתם-חום מלמטה.

הוא זוהה לראשונה בצפון הר מירון, ולכן נקרא כחליל הגליל. אבל בשנים האחרונות הוא התמעט מאד וכמעט אין תצפיות שלו מהגליל. כבר חשבו שהוא נכחד…

לפני פחות מ-20 שנים הוא התגלה על ידי עוז ריטנר באיזור מפתיע: צפון חדרה. לא רחוק מחוות חפציבה.

חובבי פרפרים שמרו על המקום בסודי סודות, כי פרפרים אינם חיות מוגנות – ואספני פרפרים משלמים הרבה תמורת פרפר נדיר. אבל… אז הוחלט להרחיב את חדרה ולבנות שכונה של 3,000 דירות. איפה? נכון. בשטח המחיה של הכחלילים.
חובבי הפרפרים פרסמו את עובדת קיומו של הכחליל, ויצאו למאבק למענו.

בשנת 2006 נערך סקר מקיף באיזור, והוחלט לראשונה להתחשב בפרפר בעת התכנון! ובאמת, איזור חפציבה נותר כשטח פתוח – למען הכחלילים.
כחלק מהסקר, נבדקה תפוצת הכחלילים וגילו שהם מדרימים עד מכמורת ומצפינים עד קיסריה. רובם מתרכזים באיזור חולות חפציבה.

בשנת 2009 נוצר התקדים השני הקשור בפרפר הזה: רגע לפני שעזב את תפקידו כשר להגנת הסביבה, גדעון עזרא ז"ל חתם על חוק שהכריז על ארבעה-עשר מיני פרפרים נדירים (בינהם כחליל הגליל) כמינים מוגנים!
את הכתבה המספרת על החוק, ואת רשימת הפרפרים ניתן למצוא באתר רשות הטבע והגנים

ומה בקשר לכחליל עצמו? הוא לא מודע לכל הרעש והשינויים שהוא גרם.
אנחנו ראינו את הכחלילים עסוקים בשתית צוף, מפרחי גזר החוף.

מהלך החיים של כחליל הגליל הוא מעניין מאד. לאחר ההזדווגות, הכחלילה עפה לה לשיח רתם, נוחתת על ענף ומתחילה לטייל עליו, בין ענפיו הסבוכים. היא הולכת לה מטה מטה עד כמה שהיא יכולה – שם היא מטילה את הביצה קרוב לבסיס הרתם.

בשלב זה נכנסות לפעולה נמלים – מין מסוים של נמלים שקרוי לבובית. הפועלות אוספות את הביצים לקן, ומטפלות בביצה ומאוחר יותר בזחל.

שיתוף הפעולה הזה הוא מיוחד ומרתק. מין אחר של כחליל – כחליל מנומר (שטרם היה לי העונג לפגוש) נחקר, ובמחקר הזה גילו שהנמלים מטפלות בזחלים, והזחלים מפרישים חומר מתוק – טל-דבש – ממנו ניזונות הנמלים.
כחליל הגליל הוא מין קרוב לכחליל המנומר, וכפי הנראה חיי השיתוף כאן דומים – אך הם לא נחקרו עדין.

הזחלים נהנים מהטיפול, ומתגלמים בתוך הקן. כאשר הכחלילים הבוגרים יוצאים מהגולם, הם זוחלים במחילות הנמלים עד ליציאה, ורק אז הם פורשים כנפיים – ועפים להם, להנות מצוף הגזר, להזדווג, ולדאוג לדור הבא.  

 

התמונות צולמו כולן ליד מכמורת, בתאריך 18.5.2012

מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

המון תודה לקרקל1 ולבנו, קרקל-ג'וניור שלקחו אותי אל הכחלילים!

אכילאה קטנת-פרחים וכחליל האשחר

בנוסף לכל הפרפרים שפגשתי ברמת הנדיב, פגשתי פרפר נוסף שאני רוצה להקדיש לו רשימה משלו.

 

סיבה חשובה אחת היא הפרח שעליו הוא טייל וממנו שתה צוף.

הכירו נא את כחליל האשחר (שמו הלטיני – Satyrium spini) ואת האכילאה קְטַנַת-הפּרחים (Achillea biebersteinii).

בספר "פרפרים ברמת הנדיב", ד"ר רחלי שוורץ-צחור מספרת לנו שלכחליל האשחר יש שרטוט בחלק התחתון של הכנפים – שרטוט של "ראש מדומה" ותוספת של שני משנצים ארוכים דמויי מחושים.
זו ההסוואה שלו – הטורפים שמתנפלים על הקצה התחתון של הכנפיים לא יצליחו להמית את הכחליל, אלא – במקרה הגרוע – לפגוע מעט בכושר התעופה שלו.

כיון שכך, הכחליל מרגיש בטוח למדי בכוחות "ההסוואה" שלו, ולא מפחד. עמדנו במשך דקות ארוכות סביב קבוצת כחלילים שנהנו מצוף האכילאה, וצילמנו אותם מכל עבר.

לפי הכתוב בספר, הפרח החביב על כחלילי האשחר הבוגרים הוא חרחבינה מכחילה, ובאמת ראינו אותם מתקבצים על פרחי החרחבינה – לפעמים גם כמה וכמה פרפרים על צמח אחד.
לצערי הפעם הם ברחו כשניסיתי לצלם את המקבצים…

כחליל האשחר הוא מין טריטוריאלי. הזכר בוחר לו עמדת תצפית, ואם הוא מזהה זכר ה"פולש" לתחומו – גם אם זה מין אחר לחלוטין, כמו כחליל הגליל למשל – הוא יוצא אליו במעוף מהיר, מגרש אותו, וחוזר לעמדת התצפית שלו.

ומה לגבי האכילאה?
היא נקראת על שם אכילס, הגיבור מהמיתולוגיה היוונית.
זהו מין נדיר למדי בארץ, אני פגשתי אותה בגולן. היא ידועה גם מצפון הגליל העליון, ומציאתה ברמת הנדיב הפתיעה (ושימחה) את רחלי האקולוגית.

לעלי האכילאה יש ריח חריף – בעיני הוא נעים, אבל זה בדיוק מה שנקרא "ענין של טעם וריח". ברפואה העממית משתמשים באכילאה בתור דוחה חרקים ולחיטוי.

אכילס למד על האכילאה ממורו – כירון הקנטאור, והוא לימד את שאר האנשים על שימושי האכילאה כצמח מחטא ועוזר בריפוי פציעות.

בנוגע ל"קטנת פרחים" – הפעם השם מאד לא קולע בעיני. קודם כל, זהו פרח ממשפחת המורכבים. יש לנו כאן תפרחת דמויית סוכך, שמורכבת מהמוני "פרחים" – אבל כל "פרח" הוא בעצם תפרחת מורכבת, שבנויה מפרחים זעירים…
היא נקראת "קטנת פרחים", כי כל "פרח" מורכב גדלו 3-5 מ"מ, ובמינים אחרים של אכילאה (כמו אכילאה ערבתית ואכילאה ריחנית מהנגב, למשל) – ה"פרח" המורכב הוא גדול יותר. טיפונת יותר. מילימטר או שנים.

התמונות צולמו ברמת הנדיב, 6.5.2012

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

 

ושוב, תודה לרחלי על הסיור וההסברים!


ועוד משהו:
הלילה חוגגים את "ל"ג בעומר" – החג הכי אנטי-סביבתי ואנטי-אנושי 
שיש לנו.
אני, כמובן, מתנגדת בכלל לרעיון המדורה, ומנסה כל שנה לשכנע את כל מי שסביבי להסתפק במדורות קטנות, או אפילו בחגיגות ללא אש… וללא הצלחה.
תקראו את הרשימה הזו, שקישרתי אליה גם בשנה שעברה: היא עדיין תקפה.

ובכל מקרה: אני באמת מבקשת –
 שימו לב איפה אתם מבעירים את האש – הזהרו לא לשרוף עצים, חורשות או שדות קוצים.
 הקפידו לשרוף רק קרשים ועצים שהכנתם, אל תאספו עצים בטבע!
 לא לשרוף חפצים מפלסטיק, שקיות ניילון, עצים צבועים בצבעים שונים – כל אילה יפלטו גזים רעילים לאוויר שאנו נושמים, וירעילו אותנו.
 הקפידו לכבות את המדורה היטב, לא להשאיר גחלים לוחשות שהרוח עלולה להבעיר מחדש.
 הקפידו לנקות את השטח אחריכם! אל תשאירו שקיות, בקבוקים ריקים ושאר זבל!

תודה.


ועוד תוספת – רחלי ביקשה ממני להוסיף הזמנה לאירוע פרפרים ברמת הנדיב, ואני מוסיפה בשמחה:

פרפרים ברמת הנדיב

לפני שנה, סיפרתי לכם על גינת הפרפרים המקסימה ברמת הנדיב – ממש ליד גני הברון. אז פגשתי שם את רפרף הדבקה.

השבוע חזרתי אל רמת הנדיב, גם לגינת הפרפרים וגם לסיור בשטח. גינת הפרפרים פתוחה בשעות בהן האיזור כולו פתוח, ובחינם – ועכשיו, חודש מאי, הוא חודש השיא מבחינת הפרפרים,
ולכן כדאי מאד לבקר בגינת הפרפרים!

בנוסף, אפשר לקנות במרכז המבקרים ספר מקסים – "פרפרים ברמת הנדיב" שכתבה ד"ר רחלי שוורץ-צחור, האקולוגית של רמת הנדיב, ואייר טוביה קורץ – שהוא המאייר המוביל בארץ בכל הקשור לציורי טבע.
אני אציג בפניכם חלק מהפרפרים שראיתי (את החלק שהצלחתי לצלם…) – עם הערות מתוך הספר.

אני פותחת בסטירית משויישת.
סטירית המשויישת הוא פרפר יוצא דופן במשפחת הסטיריתיים – רוב הסטיריות הן בגווני חום-כתום-אפור, ואילו זו בוהקת לה בלבן.
בספר כתוב שהסטיריות אוהבות להתקבץ על פרחי ברקן סורי – כמו בתמונה הזו:

הצבעים שלו – שילוב של לבן ושחור – הם צבעי אזהרה. בתחילה חשבו שהסטירית מתחפשת ללבנין, כי מיני הלבנין הם רעילים.
אך לאחרונה מצאו כי הזחלים ניזונים מצמחים ממשפחת הדגניים, הנגועים בפטריה. הפטריה רעילה לציפורים וחרקים רבים, אבל הסטיריות פיתחו עמידות נגד הרעל.
כלומר, הפרפר הזה רעיל לטורפים, ולא סתם הוא מתהדר בצבעי אזהרה.
כאן הסטירית מתעופפת לאחר ביקור בגדילן מצוי – קרוב של הברקן –

את הפרפרית הבאה פגשנו ממש בכניסה לגני הברון, שותה צוף מפרחי דייטס דו-גוני (Dietes bicolor) – זוהי לימונית האשחר.

הלימונית קבלה את שמה מהזכר – שצבעו הוא צהוב-לימוני עז ומרשים. ראינו אותו מרחף בשטח, אבל הוא היה זריז וחסר סבלנות – לכן לא הצלחתי לצלם אותו.
הגברת, לעומתו, צבעיה מעודנים יותר, ירקרקים. היא היתה עסוקה בפרחי הדייטס, ואפשרה לי לצלם.

בספר הפרפרים, כתוב שפרפרי הלימונית הם אילו שאחראים לשם "Butterfly" – הלימונית נקראת באנגלית "Butter-Fly" – כלומר, מעופף החמאה, בגלל הצבע הצהוב. וממנה נגזר השם לכל הפרפרים באשר הם!
מהלימונית אני עוברת אל קרוב משפחתה הנפוץ מאד: לבנין הכרוב.

לבנין הכרוב הוא אחד הפרפרים הנפוצים ביותר בארצינו, הוא בולט בצבעו הלבן. לבן? לבן עבורינו. בעצם, נקבת הלבנין היא בעלת צבע אולטרה-סגול,
אותו אנחנו לא רואים, אבל הלבנינים כן.

לבנין הכרוב הסתגל לחיים ליד האדם. הזחלים אוכלים את צמחי המצליבים, כמו כרוב, כרובית, צנון ועוד.
אבל הוא אוהב גם את העלים של כובע-הנזיר, וכבר ראיתי איך 3-4 זחלים של לבנין הכרוב מחסלים ערוגה שלמה של עלי כובע הנזיר…  

מלבנין הכרוב אני עוברת אל לבנין הרכפה – זהו פרפר נודד! באביב ובתחילת הקיץ נודדות להקות קטנות של לבנינים מצפון אפריקה לאירופה.
אצלינו אפשר לפגוש אותו כל השנה. הוא קרוי על שם הרכפה הלבנה, עליה מטילה הנקבה את הביצים. כאן הוא מנצל צמח צוף מעולה (אך מין פולש אגרסיבי) – לנטנה ססגונית.

והנה הגעתי אל הפרפר הנפוץ ביותר ברחבי תבל: ה-Painted Lady – נמפית החורשף.
כאן היא נהנית מלנטנה ססגונית (אחת עם פרחים אדומים, ולא סגולים כמו בתמונה הקודמת)

הנמפיות נפוצות כל כך, כי הזחלים שלהן מסתגלים לצמחים רבים ממשפחות שונות. המשפחה העיקרית החביבה עליהם היא משפחת המורכבים – במיוחד צמח החורשף (על שמו נקרא המין).
מחקר שנערך לאחרונה ברמת הנדיב גילה שזחלי הנמפית אוהבים גם את הקנרס הסורי ואת חוחן הקנרס, שני קוצים גדולים ומרשימים ממשפחת המורכבים.

 הנמפית אינה רעילה, ולפי הכתוב בספר – היא חביבה מאד על טורפים. ובאמת, כשהייתי בחוף הכרמל לראות את הדרדר הנמוך – פגשתי גמל שלמה משובץ טורף את נמפית החורשף.

ועכשיו אני עוברת לפרפר הגדול והמרהיב ביותר שפגשנו – זנב-סנונית נאה. זהו פרפר תזזיתי, הוא לא נח לרגע. אפילו כשהוא עצר ללגום צוף מהחד-אבקן, הוא המשיך לרפרף בכנפיו –

זנב-הסנונית קרוי כך על שום קצות כנפיו המאורכות, המזכירות את זנבה של הציפור סנונית.
זחליו של זנב-הסנונית ניזונים מצמחים ממשפחת הפיגמיים – פיגם מצוי, ולפעמים גם הדרים שונים; וגם על צמחי שומר פשוט.
תראו איך הוא מנסה לברוח לי מהתמונה:

המשכתי להסתובב בגינת הפרפרים, ומצאתי טורף נוסף אורב להם: זיקית מובהקת, מתחבאת לה בין ענפיו של דרדר מכסיף (שלא פרח עדיין)

התמונות צולמו ברמת הנדיב – בעיקר בגינת הפרפרים, אבל גם בשטח הפתוח וגם בכניסה לגנים; בתאריך 6.5.2012
תמונת גמל-השלמה הטורף את הנמפית צולמה בחוף הכרמל, 30.4.2012

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.
אני מסיימת עם סטירית על פוטנדריה – צמח מים יפה הפורח בבריכה בכניסה לגנים,
וממליצה לכולכם ללכת לבקר ברמת הנדיב – בגנים המסודרים, בגינת הפרפרים (שנמצאת בקצה המתחם המסודר) וכמובן, בשטח!

 ותודה לד"ר רחלי שוורץ-צחור, שמקדישה לנו מזמנה בכל ביקור שלנו!

רחלי ביקשה ממני להוסיף הזמנה לאירוע פרפרים ברמת הנדיב, אני מוסיפה בשמחה: 


 

דנאית הדורה – Danaus chrysippus

 

אני עדיין בהשלמות מהסתיו… והפעם – פרפר. ולא סתם פרפר: דנאית הדורה.

 הדנאית ההדורה היא פרפר נודד. איזור התפוצה שלו הוא פָּליאוטרופי. כלומר, הוא מסתובב באיזורים הטרופיים – אפריקה, מדגסקר, דרום מזרח אסיה (אינדונזיה, סין והודו) – אבל מגיע גם צפונה יותר, אלינו.
גבול התפוצה הצפוני שלו הוא דרום אירופה (איטליה, יוון, ספרד)

  

אצלינו, אפשר לפגוש אותו כל השנה באיזור ים המלח. בקיץ, החל ממאי, הוא נודד צפונה ואז אפשר לפגוש אותו ברוב חלקי הארץ. הפעם פגשתי אותו בשמורת החולה, אם כי בעבר פגשתי אותו גם ברמות מנשה, ובמישור החוף.

בספר "מדריך הפרפרים בישראל" של דובי בנימיני, כתוב שבנובמבר נצפים הרבה פעמים פרטים קרועי כנפיים, שהגיעו לכאן מהצפון בדרכם דרומה. ובאמת, חלק מהפרפרים שפגשתי אכן היו מרוטי כנפים. למרות זאת הם ממשיכים בדרכם דרומה –

  

בעבר קראו לפרפר הזה "דנאית תפוח סדום" – על שם הצמח הפונדקאי. הנקבה מטילה את הביצים על צמחים ממשפחת האסקלפיים, כמו תפוח-סדום (ששמו הרשמי הוא "פתילת המדבר הגדולה"). אך כיון שהפרפר נמצא גם במקומות רבים בהם תפוח-סדום לא גדל, ומשתמש גם בפונדקאים רבים נוספים ממשפחת האסקלפייים – שינו את שמו לדנאית הדורה. אני חושבת שהשם הולם אותו להפליא.

הרבה מהצמחים ממשפחת האסקלפיים הם רעילים. לדנאית יש מנגנון הגנה, שמאפשר לזחל לאכול מהצמחים הללו ולעכל את הרעל. כתוצאה מזה, הזחלים והפרפרים עצמם רעילים – ולכן טורפים, לרוב, לא ינסו לטרוף אותם.

 כשטיילתי באגמון החולה, באוקטובר ונובמבר האחרונים, זה היה שיא נדידת הדנאיות באיזור. הגן הבוטני של האגמון רחש פרפרים מכל עבר. עשרות פרפרים ריחפו בין פרחי השנית הגדולה – זה היה מרהיב!
כיון שכך, הצלחתי אפילו לקלוט פרפר רגע לפני שהוא נוחת על פרח השנית:

 

שמתי לב גם לאחד המאפיינים של משפחת הדנאיתיים: גופו של הפרפר מנוקד כולו. ממש מחווה לאומנית היפנית יאיוי קוסמה, שהר הקסמים בדיוק כתבה עליה…

עכשיו, בחורף – הדנאיות נדדו דרומה, ולא סביר שנפגוש אותן. הדור הבא יחזור אלינו בסביבות אפריל-מאי.

   

התמונות צולמו בשמורת החולה ובאגמון החולה, בתאריכים:
20.10.2011, 9.11.2011

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

 

 

 

 

 

שנת לימודים מוצלחת!

אני רוצה לאחל לכל התלמידים, לכל ההורים ולכל המורים –

שנת לימודים מוצלחת, פוריה, מעניינת, מהנה ומלאה הצלחות, ידע וחכמה

ובמיוחד במיוחד לעננצ'יקית ולעננצ'יק שלי – 
אני מקווה שתלמדו דברים מוצלחים, שתהנו עם החברים, תשתוללו מדי פעם – ותזכרו שאמא תמיד תהיה לצדכם, ותשמח גם לעזור לכם למצוא תשובות (וגם אבא, כמובן!)

 לא הספקתי להכין רשימה ארוכה, אז מנהטן תמתין עוד מעט, ובינתיים מבקרות אצלי שתי שפיריות אדומות, שפגשנו במג'רסה – שפך נחל דליות, 31.8.2011

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

 

 


את הרשימה הזו פרסמתי במקור בתפוז, בתאריך 1.9.2011 – לפני 3 שנים. אבל לא מזמן גיליתי ששכחתי להעביר אותה לבלוג בוורדפרס. אני מפרסמת אותה היום, 1.9.2014 רטרואקטיבית.
האיחולים לא השתנו…

 

רפרף הדבקה – Macroglossum stellatarum

בשבוע  שעבר הייתי ברמת הנדיב, ליד זיכרון.

רמת הנדיב היא אתר נפלא – ישנם הגנים התרבותיים שהם מאד יפים, כמובן – אני חושבת שהפעם האחרונה שנכנסתי אליהם היתה בסביבות 2003. אני בד"כ יוצאת לשטח מסביב.

הפעם טיילתי עם האקולוגית האחראית על האיזור – ד"ר רחלי שוורץ צחור, והיא הראתה לנו פרוייקט מקסים שהוקם לאחרונה: גינת פרפרים.

גינת הפרפרים נמצאת בקצה מגרש החניה, ליד בית הקפה. היא קטנה, נגישה לנכים, ומעוצבת בצורת כף רגל – זה מאד נחמד.
אם אתם מטיילים באיזור – אני ממליצה בחום לגשת לגינה, לטייל שם לאט ובשקט, ולצפות מסביב. רחלי מספרת שבשעות הבוקר אפשר לראות מאות פרפרים!

בגינה שתלו צמחים עתירי צוף – כמו הפנטס האזמלני האדום שאתם רואים בתמונות כאן, וגם צמחים שידועים כצמחים פונדקאים, עליהם מטילות הפרפרות את ביצהן – ומהם ניזונים הזחלים – כמו פיגם למשל.
המטרה היא שהגן יהיה מקלט לפרפרים, וימלא את כל מחסורם – צוף לבוגרים, מחסה לביצים ומזון לזחלים.
אנשי המקום לא מגדלים פרפרים, ולא מביאים פרפרים לגינה – הם פשוט שתלו צמחים שימשכו את הפרפרים – וזה עובד נפלא!

אבל הגינה הזו מושכת לא רק פרפרים. למשל, נושא הרשומה שלי היום: רפרף הדבקה.

רפרפים הם קרובי משפחה של הפרפרים – ורובם פעילי לילה. רפרף הדבקה הוא יוצא דופן בכך שהוא פעיל יום.
ההבדל העיקרי בין הפרפרים לרפרפים – הפרפרים חייבים לנחות על הפרח על מנת לשתות ממנו צוף. הרפרפים מרחפים להם מול הפרח – ושותים את הצוף תוך ריחוף.

הכנפיים שלהם מרפרפות כל כך מהר, עד שהמצלמה שלי תפסה רק "מריחה" של התנועה. לפי ספר "רפרפי ארץ-ישראל" של יצחק אייזנשטיין, רפרף הדבקה מרפרף בכנפיו 72 פעמים בשניה!

 רפרף הדבקה מטיל את ביציו על צמחים ממשפחת הפואתיים – כמו דבקה ופואה. הוא מין נודד, שמגיע עד לצפון אירופה.
צורתו, ואופן הרפרוף, מזכירים את הקוליברי – יונקי הדבש מיבשת אמריקה. ולכן שמו האנגלי הוא Hummingbird Hawk Moth – עש יונק הדבש, או עש הקוליברי.

התמונות צולמו בגן הפרפרים של רמת הנדיב, 23.5.2011

כדאי מאד להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראות את הרפרף במלואו!

 

 

ברודנים בחרמון, ויום הולדת לג`ון לנון

למי שלא זוכר – לו ג'ון לנון היה חי, מחר (9.10) הוא היה חוגג יום הולדת 70.

כבר סיפרתי כאן לא פעם שהשירים של ג'ון השפיעו עלי רבות, ואני מאד מאד אוהבת את המוזיקה שלו. אני בהחלט לא היחידה – אפילו Google שינו את הלוגו שלהם למענו.  למי שפספס,  כך נראה העמוד הראשי של Google היום, 9.10.2010:

בתור לנוניסטית כבר 25 שנים בערך, אני חייבת לציין את יום הולדתו פה בבלוג שלי 🙂

את הרשימה הזו רציתי לפרסם בצהרים, אבל בזכות מטח הגשם הנהדר שהיה לנו – וזה באמת היה גשם נפלא – החשמל נפל בכל העיר, והיתה לנו הפסקת חשמל של 3 שעות. לפחות התקדמתי בקריאת הספר שלי

מאורע משמח נוסף שהיה לי השבוע – בFacebook, בעמוד  "Israel Insect World"  של עוז ריטנר (שהאתר שלו מומלץ מאד לכל מי שרוצה לדעת קצת על פרפרים וגם על חרקים אחרים)  התפרסמה ידיעה על מין חדש למדע, שנתגלה בארץ.  ולא סתם – אלא ברודן. ברודן חדש למדע התגלה בחרמון, ושמו הוא – ברודן החרמון (ובלטינית – Amata gil) !

הברודן הזה נתגלה אמנם כבר בשנת 2007, אבל רק כעת הוא מקבל את הבמה ומתחילים לפרסם אותו באמת.

זהו הברודן הנפוץ בארץ: ברודן בוהק. שמו הלטיני – Amata libanotica – והוא מצוי בישראל, לבנון וסוריה.

הברודן הוא פרפראי – כלומר, לא פרפר אבל קרוב משפחה. אחד הדברים המאפיינים את המשפחה של הברודנים, הוא שלנקבה יש גוף שמן וגדול הרבה יותר מאשר לזכר, וכנפים קטנות יותר – היא לא מעופפת, או שמעופפת למרחקים קצרים מאד.

התמונות שלי הן רק של זכרים.

אחד המאפיינים של הברודן הבוהק הוא שני פסים כתומים מבהיקים על הגב. בארץ אפשר למצוא אותו בעיקר בהרים בצפון,  בסוף האביב ובראשית הקיץ.

אני פגשתי ברודנים כמה פעמים, בעיקר במרומי החרמון.

אחרי שעוז פרסם שנמצא מין חדש של ברודן, (שהוא מאד דומה לברודן הבוהק – אבל הוגדר כמין נפרד למדע) התחלתי לתהות אם במקרה פגשתי גם אני את הברודן ה"חדש" – את ברודן החרמון

 

 העליתי תמונות לפייסבוק ושאלתי את עוז לגביהן, והוא שמח לספר לי שהברודן הבא הוא ברודן החרמון, ולא ברודן בוהק!

תשאלו בוודאי, איך מבדילים? ובכן, בדף הפייסבוק יש קישור למסמך שכתוב באנגלית ובגרמנית ומלא מינוחים מדעיים, שלא את כולם הבנתי. בטח לא את אילו בגרמנית.

אבל לסיכום העניין יש מאפיין אחד בולט: לברודן הבוהק יש על גבו שני פסים כתומים, אחד קטן יותר, עליון – ואחד גדול יותר, בשליש התחתון של הגוף.

לברודן החרמון ישנו רק פס אחד – הפס התחתון. זהו סימן שדה שיחסית קל לאתר.

כמו כן, ברודן החרמון הוא קטן יותר (מה שקשה לראות מהתמונות שלי, שהן חסרות קנה-מידה) ונמצא רק באיזורים גבוהים – דולינות ברום 1.5-2.5 ק"מ. ובאמת, צלמתי אותו בדולינה באיזור גבעות הקרב, כלומר רום של בערך 2 ק"מ

 

התמונות של הברודן הבוהק צולמו בחרמון, 14.5.2010 ו-11.6.2010

התמונה של ברודן החרמון צולמה בחרמון , 30.5.2009

 

ואם לחזור אל ג'ון יקירי ויום הולדתו – הנה ראיון שנערך עם יוקו לכבוד יום הולדתו ה-70. קצת בולשיט אם תשאלו אותי – מצד אחד היא אומרת שפנו אליה מעריצים והיא בכלל לא זכרה שזה כבר יום הולדת 70 שלו, מצד שני היא אומרת שהיא מקשיבה למוזיקה שלו כל יום – או כמעט כל יום.  נו, מילא.  

 ועוד שיר אחד נפלא, שהועבר בשידור הטלוויזיוני הלווייני הישיר הראשון בעולם, מאנגליה לרחבי העולם. לפי ההערכות, 400 מליון בני אדם צפו באותו שידור ראשון.

חורשף מצויץ ואורח

היום אני מציגה עוד אחד מפרחי העונה, מהפחות ידועים שבהם: חורשף מצויץ (או בשמו הלטיני: Atractylis comosa)

כבר מהשם אתם מבינים שזהו קוץ, ואולי אתם זוכרים את  החורשף הנאה מהמדבר – החורשף המצויץ קרוב אליו. אך בעוד לחורשף הנאה יש פרחים לשוניים וגם צינוריים – לחורשף המצויץ  יש רק פרחים צינוריים.

החורשף הוא אחד מפרחי הקיץ והסתיו – הוא פורח בחודשים החמים ביותר, בין יולי לנובמבר.
כבר סיפרתי על כל מיני שיטות של צמחים למשוך אליהם מאביקים – למשל, ע"י גוש פריחה גדול ובולט (כמו חלמוניות וסתווניות), פרחים גדולים ובהירים שמושכים מאביקי לילה (כמו חבצלת החוף או שושן צחור), שינוי צבע לאחר האבקה כדי שהמאביקים ידעו לאן לגשת (בהרבה מהזיפניים, ובנר הלילה), רמיה (סחלבים שונים) ועוד…
החורשף המצויץ בורח מהתחרות, ופשוט פורח בתקופה שבה יש פחות תחרות על לב המאביקים.

 

אני פגשתי את החורשף בגבעת ההגנה בראש השנה – אבל לא הייתי היחידה שהתעניינה בו.

המתעניין הנוסף היה פרפר קטן בגווני חום – הֶסְפֵּרִית החלמית (שמו הלטיני: Carcharodus alceae ).
משפחת ההספריתיים היא משפחה של פרפרים קטנים – ההספרית שלי, למשל, גודלה כ-3 ס"מ כאשר כנפיה פרושות. הצבע העיקרי אצל פרפרי המשפחה הזו הוא חום-אפרפר.

ויחד עם זאת, אם תגדילו את התמונות, ותסתכלו על הפרפר הזה מקרוב – תוכלו לראות איזה יופי של משחק-גוונים יש לו. הוא עדין וחמוד.

 

הספרית החלמית נקראת כך, כי הנקבה מטילה את הביצים בעיקר על פרחי החלמית – ואם אין לה חלמיות, אז על פרחים קרובים מהמשפחת החלמיתיים – כמו חטמית.  הבוגרים שותים צוף מפרחים שונים, ולא מחויבים לפרח מסוים.  ממש פרפרים

 

החורשף המצויץ נקרא כך, כי הפירות שלו נראים כמו ציצית של שערות לבנות. אפשר לראות את זה בתמונה הבאה: התחלת הפרי בין הפרחים הקטנים –

מערכת הקוצים מסביב לקרקפת הפריחה – כמו מעטפת לא-צפופה – מאד יפה בעיני, ומוסיפה לחינו של הפרח.

התמונות צולמו:
בעמק המצלבה בירושלים, 11.10.2008
בגבעת ההגנה ובחורשת הארבעים בכרמל, 9.9.2010

כתמיד, כדאי לכם להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת להנות מהן בגודל מלא!

Blog Day 2010 – חרקים, עולם קטן בגדול

לכבוד Blog Day אני ממליצה לכם על בלוג מיוחד, של אדם מקצועי ומעניין. זהו לא בלוג בתפוז.
הבלוג: חרקים – עולם קטן בגדול  של עמיר ויינשטיין, שגולש בתפוז בשם Weinman.

את עמיר פגשתי לראשונה גולש בפורומים בתפוז – שמירת טבע, טיולים וידיעת הארץ, טבע פראי וחיות בר, עם גיחות מזדמנות אל צמחי בר ואל צפרות וצפורים בטבע. כמו שאר הגולשים, מהר מאד נוכחתי לדעת שעמיר הוא אדם רציני ומעמיק, עם ידע נרחב בשלל תחומים – אבל במיוחד בכל הקשור לחרקים.

כחלילים
כחליל הבלקן וכחליל הינבוט על עוקץ עקרב – מאלבומי התמונות של עמיר

עוד למדתי שעמיר הוא צלם מחונן. התמונות שלו יפהפיות, עם קומפוזיציות מרתקות, צבעוניות יפה, חדות מהממת – אפילו הפשפשים הכי מגעילים – ושלא תטעו, אני בהחלט חושבת שרוב החרקים הם מגעילים – נראים נפלא.

 

רצען מנומר - Rhinocoris punctiventris
רצען מנומר – פשפש טורף – מתוך הבלוג "חרקים – עולם קטן בגדול"

כשעלה הנושא של Blog Day, ידעתי שאני רוצה להמליץ על הבלוג של עמיר.  ולמה? לא, ממש לא אכפת לי אם אתם יודעים (או לא) שקיים יצור ששמו "צרחולית" או "גלדני אלמוות-הכסף" או כל מיני כאילה.
אבל אצל עמיר אפשר למצוא המון דברים – למשל, איך מבדילים בין זבוב לדבורה? או בין דבורה לצרעה? לא יודעים? התשובות אצל עמיר בבלוג.

זוכרים את זחלי טוואי המשי, שהיינו מגדלים? כן, אני יודעת שקראו להם תמיד "תולעי משי" – אבל זו טעות. אילו זחלים. ואם בא לכם לקרוא קצת על ההסטוריה של הזחלים הללו, ועל ההסטוריה של תעשיית המשי בעולם – אצל עמיר (כמובן) תמצאו כתבה מרתקת ויפהפיה.

 זחלי טוואי המשי, מתוך הבלוג "חרקים – עולם קטן בגדול"

על הכל כותב עמיר בבהירות, וכל מי שמתעניין בעולם הסובב אותו – ולו במקצת – כדאי לו מאד להציץ אצל עמיר.

דובון יפהפה - Utetheisa pulchella
דובון יפהפה – מתוך הבלוג "חרקים, עולם קטן בגדול"

 

עמיר כותב על החרקים בבלוג שלו: "הם קטני ארץ אבל עולמם ענק. יש השונאים אותם, יש אוהבים אבל מעטים אדישים אליהם. הם סביבנו, בתוכנו ואף עלינו, חלקם נחשבים מזיקים וחלק חיוניים לנו כאוויר לנשימה. חרקים, עכבישים ופרוקי-רגליים אחרים מהווים כ 80% ממגוון המינים בכדור שלנו. הם מהווים נידבך חשוב במארג הטבעי והכרחיים למרקם החיים המורכב המייחד את כוכב ארץ. בלעדיהם אין לנו קיום. בלוג זה פותח חלון בתמונות ותוכן לעולם סמוי וזעיר. מרבית התמונות צולמו בישראל. חלק מהמינים אף אנדמיים לאזורינו או לבתי-גידול ייחודים בישראל."


צבעוני שקוף - Archon apollinus
צבעוני שקוף על כתמה עבת שורשים, מתוך הבלוג "חרקים – עולם קטן בגדול"

כמובן, עמיר מקפיד מאד גם על ענייני שמירת טבע – הוא כותב כך:
כל יציאה לשטח וכל דו-שיח עם הטבע כרוכים במגע שהוא לא תמיד לטובת הצד השני. אנו אולי רוצים בטובתם, אבל לפעמים תוך כדי, אנחנו רומסים, מטרידים או גורמים להפרעה בלתי מודעת אך משמעותית לבע"ח או צומח.
איתור וצילום חרקים אלו דוגמאות למגע בעייתי שכזה. הצורך שלנו להתקרב עד מאוד מפריע להם במקרה הטוב או מבריח אותם במקרה הרע וחושף אותם לסכנות מהותיות כמו חשיפה לטורפים. לעיתים אנו עצמנו מוחצים אותם או פוגעים בהם בניסיון להשיג קומפוזיציה טובה יותר.
אנחנו רוצים נורא לצלם אותם, אבל באמצע יש איזה ענף מעצבן שתקוע דווקא פה או איזו אבן שבדיוק נחה היכן שצריך לשים את החצובה או שיח קוצני עומד ניצב ישירות לישבן.
מגוון אפשרויות ההרס הוא בלתי נדלה. לכן חשוב שבאותה המודעות בה אנחנו מחפשים אותם נדע גם לצמצם את הנזק בעצם הנוכחות שלנו בשטח. חשוב שנדע להשאיר את המקום דומה ככל האפשר למצב בו קיבלנו אותו בהשאלה לזמן קצוב. הפכתם אבנים, החזירו למקום, גם אם לא מצאתם דבר. יש שם מספיק כאלה שפשוט לא ראיתם. יש שבילים, אל תפתחו חדשים. נועו בשטח באופן שיגרום רמיסה מינימאלית והצומח יוכל להתאושש בקלות. יש ספק? אין ספק! אין צילום ששווה את חיסולו של אובייקט.

כחליל ההרנוג - Epamera  Glaucus
כחליל ההרנוג – הזדווגות, מאלבומי התמונות של עמיר

בקיצור, אם אתם מחפשים מידע על חרקים, בהקשר אקולוגי, הסטורי, תרבותי – או סתם רוצים לדעת מה הגיע אליכם; אם אתם מתעניינים בחרקים או פשוט רוצים לדעת ממה להזהר; אם אתם מתעניינים בצילומי מאקרו יפהפיים – הבלוג של עמיר הוא המקום לבקר בו. כן, אנג'י – גם את המגעילים ביותר עלולים לפגוש שם. אני לא קישרתי פה אל רשומות איתם.

כל התמונות פה נלקחו מאלבומי התמונות של עמיר, ברשותו. אפשר וכדאי להקליק עליהן ולהקיש  F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

Sympetrum fonscolombii
שפירית מסוג סימפטרום – הטלת ביצים במים לאחר הזדווגות, מאלבומי התמונות של עמיר