ערב יום הזכרון לשואה ולגבורה, תשע"ז

לרגל יום השואה אני מארחת את ידידי אריק פלג. הוא כתב טקסט כואב, ולצערי – מאד מציאותי: 

בעוד כמה שנים יקרה משהו שמדינת ישראל חושקת בו כבר שנים. בעוד כמה שנים, לא שנים רבות האמת, יחיה בישראל ניצול שואה בודד, ניצול השואה האחרון.
כולם יעופו עליו, הוא יהפוך (בעל כורחו) לכוכב תקשורת, הוא יקבל כתבת שער במוסף סופהשבוע של ידיעות אחרונות, בחדשות ערוץ 10 ו2 יקיימו איתו ראיון וישאלו אותו מה הוא חושב על זה שהוא ניצול השואה האחרון שנשאר, הוא בטח גם יתארח בבית הנשיא ויקבל שם איזה אות הוקרה. ראש הממשלה יזמין אותו למעונו הצנוע וינצל את הבמה על מנת להזכיר לכולם שאוטוטו כבר לא יהיו ניצולי שואה אבל זה לא אומר שיש כאלה שהפסיקו לנסות להשמיד אותנו, במיוחד בדור הזה. ואז, גם ניצול השואה האחרון, העדות החיה האחרונה לזוועות הנאצים תלך לעולמה, ואז מדינת ישראל תנשום לרווחה, היא סוף סוף תפטר מהעול המציק והלא נעים הזה שנקרא ניצולי שואה, לא יהיו יותר מבקרי מדינה שיבקרו אותה על הטיפול בניצולי השואה, היא לא תצטרך יותר לקרוא כתבות על כמה היא הזניחה את אותם ניצולים, כמה עוול היא עשתה במשך כל השנים, כמה עסקנים מתועבים עשו הון על חשבונם, וכמובן, היא תפסיק לשמוע כמה ח"כים ושרים הבטיחו לתקן את העוול ולא עשו לא כלום בנידון.
היום הזה לא רחוק, והמדינה יודעת את זה.

עד כאן דבריו של אריק. לצערי, אני מאד מסכימה. ההבדל היחידי הוא שאני – בעקבות סבתא שלי ז"ל – קוראת להם שורדי שואה. סבתא שלי אמרה תמיד שהיא לא ניצלה מן התופת, היא שרדה אותו.

יהי זכר הנספים ברוך. ואני מקווה (אם כי לא אופטימית) שהמדינה תתעשת, ותטפל גם בחלשים ובזקנים (וכן, גם באילו שאינם ניצולי שואה. גם להם מגיע כלכלה בסיסית ותרופות). 


בתמונות אפשר לראות את פרפר סטירית הטבעת, שצלמתי הבוקר (23.4.17) בגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב.

מודעות פרסומת

ציפורים מראש כל גג מבשרות את בוא החג

dscn5288

לפני חמש שנים סיפרתי בבלוג על עץ השקד בחצר הבית בו גדלתי – שקד מצוי (ובלטינית: Amygdalus communis)

dscn5290

בשבת שעברה ביקרנו את אמי בחיפה, והשקד המצוי – השקדיה בחצר – היתה בשיא פריחתה. ולכן, אין לי ברירה: אני חוזרת אל השקד הנפלא. (הו, כמה אני נאלצת להקריב כאן! 😉  )

dscn5294

ניחוחות הפריחה של השקדיה הם בעיני הריח הנפלא ביותר. ריח של בית, של שקט ושלווה. 

dscn5315

נעמדתי בחלון החדר, והתחלתי לצלם את השקדיה – ואת האורחים שבאו אליה. 

dscn5328

הראשונים היו צמד צופיות: צופית בוהקת (Nectarinia osea) הנקבה הסתובבה רוב הזמן נמוך יותר – אבל הצלחתי לצלם כמה תמונות נחמדות מאד של הזכר: 

dscn5329

צמד הצופיות היו מאד עסוקות בשתיית צוף מהפרחים. אבל הן בהחלט לא היו היחידות. 

dscn5333

מעץ האשחר הסמוך הגיעו צמד עלוויות – עלוית חורף (Phylloscopus collybita

dscn5318

העלווית היא ציפור שיר קטנה, שחולפת וחורפת בארץ. בקיץ היא חוזרת צפונה לאירופה. 

dscn5319

ומסתבר שגם העלוויות נהנות מצוף השקדיה.  

dscn5349

אגב, השם – עלווית – מגיע מנטייתה לשהות בין עלי העצים. משמעות שמה הלטיני הוא "הצופה מן העלים". 

dscn5349a

ציוץ נוסף העיד על ציפורים נוספות שבאו להנות מהשקדיה. אותן היה לי קשה יותר "לצוד" בעין המצלמה, אך בסופו של דבר גם אותן הצלחתי לצלם: 

dscn5354

זהו הירגזי המצוי (Parus major), ציפור שיר חביבה ויציבה בארץ. 

dscn5360

פרט לירגזים, לעלוויות ולצופיות – ציפורים נוספות היו בסביבה. עורבני, עורב ובולבול הגיעו – אבל לא עצרו מספיק זמן על העץ. מרחוק ראינו אפילו נקר בין עצי האורן… 

dscn5365

אני מקווה שהצלחתי להעביר קצת מהריח הנפלא של השקדיה, אפילו באופן וירטואלי

s01

את התמונות צלמתי בחיפה, בתאריך 11.2.2017. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

s02

 

תן זהוב – Canis aureus

dscn4447

בשבוע שעבר, אחרי מבחן באוניברסיטה, רציתי לחלץ עצמות, לטייל קצת. לא הייתי עם מכונית, מה שקצת הגביל אותי בבחירת היעד – אז בחרתי ללכת אל פארק הירקון, לאזור שבע טחנות ותל גריסה. מסתבר שזו היתה בחירה מוצלחת. 

dscn4426

בתל גריסה החלה פריחת השקדיות, ופשוט כיף להריח אותן. אבל בשיחים, ממש ליד שבע טחנות, פתאום ראיתי תנועה. רוב בעלי החיים שרואים באזור במשך היום הם חתולים, אבל הפעם זה לא היה חתול: 

dscn4434

מהשיחים יצא תן. תן זהוב. 

dscn4428

בארץ אין הרבה בעלי חיים ממשפחת הכלביים – ישנו הזאב, שמתרחק מיישובים; ישנם שועלים – 2 מינים מדבריים ומין אחד שאפשר לפגוש גם בערים, וישנו התן. 

dscn4429

התן הוא בעצם הנפוץ מכל הקבוצה הזו. הוא מסתדר בישובים ומחוץ להם. בפארק הירקון כבר הרבה שנים יש אוכלוסיה נאה של תנים – וכמו שאפשר לראות, טוב להם שם. 

dscn4430

אני עוד זוכרת כשהייתי ילדה, והיינו מבקרים את הסבים שלי בשרון – איך בלילה היינו שומעים את התנים מיללים מתוך הפרדסים. כילדה זה נשמע מפחיד… אבל יצא לי לשמוע אותם שוב לפני כמה שנים, וכיום זה נשמע לי בעיקר נוגה. זה גורם לי לחשוב על אלדו לאופולד והאש הירוקה שכבתה בעיני הזאבה שהרג לפני 100 שנים בערך. 

dscn4432

היום בנו על רוב הפרדסים הללו ועל השטחים ביניהם, ולכן יש לתנים שטח מחיה קטן יותר, והם נדחקים גם לתוך הערים. כמובן שגם זה מתקשר לגישה של לאופולד, הגישה האקוצנטרית. הוא טען שאנחנו צריכים להתייחס גם לזכויות הטבע. כיום, אנחנו מחלקים את האדמה בין בני האדם (כל פיסת אדמה שייכת למישהו או למדינה או גם וגם) – ואף אחד לא מדבר על זכויות הטבע להיות שם. זכותו של ההר להיות הר ירוק עם עצים ופרחים ובעלי חיים. גם על זה לאופולד כתב.

dscn4439

אבל רציתי לספר על התן. התן הוא מהסוג Canis – כמו הזאב והכלבים. הוא קטן יותר מהזאבים, מגיע לגובה 70 ס"מ ולמשקל 12 קילוגרם בערך. 

dscn4441

כמו שאפשר לראות בתמונה הבאה, הזנב שלו די קצר יחסית לאורך הגוף, ומאד שעיר. גם אצל השועלים הזנב שעיר, אבל הוא ארוך יותר ביחס לגוף. 

תן זהוב

התנים הם לרוב חיות ליליות. הם מעדיפים לצאת בלילה, ולחפש טרף שכולל מכרסמים קטנים, עופות וזוחלים. הם יאכלו גם פגרים אם יזדמן להם. הם לא מסתפקים רק בבשר – התנים הם אומניבורים, ואוכלים גם פירות. 

dscn4455

אבל… אני טיילתי בצהרים. מה פתאום תן מטייל באמצע היום? וזהו תן בריא, לא חולה כלבת. 

dscn4457

ובכן, כאן אשם האדם. יש כמה נשמות טובות לב שדואגות לבעלי החיים בפארק. ראיתי אישה שפשוט עברה ושמה לתן חופן מזון חתולים. אז זה לא שמזון חתולים יזיק לו מבחינה בריאותית, אבל העובדה שהתן יודע לחכות למזון במקום מסוים והעובדה שהוא מקשר בני אדם עם המזון הזה – הן לא טובות. 

dscn4450

קודם כל, כמויות המזון מאפשרות ריבוי לא פרופורציונלי של התנים בשטח. בטבע זוג תנים תוחם לו טריטוריה של 1-2 קילומטרים רבועים.  שטחו של פארק הירקון כולו הוא בערך 3.5 קמ"ר – מספיק בעיקרון לשלושה או אולי אפילו ארבעה זוגות. בפועל יש הרבה יותר תנים בשטח. התנים גם לא מפחדים מבני האדם – ויוצאים לחטט בפחים ובחצרות בשכונות מסביב. 

dscn4446

חשוב לזכור שלמרות שהתן נראה דומה לכלב, ומסוגל אפילו לחייך חיוך כלבי (כמו בתמונה מעל) – הוא חיית בר. הוא מהיר יותר, הוא עלול להתקיף ולנשוך. הוא לא מאולף או מבוית כמו הכלבים, ואין לו רצון לציית לאדם. הוא יטרוף את החתול הביתי (שכבר מזמן אבד את היכולת לברוח מהתן) בלי שום נקיפות מצפון. אם הוא רגיל שבני אדם נותנים לו אוכל, הוא עלול להתקיף כאלה שלא רוצים לתת לו.

תן כזה לא ילמד את צאצאיו לצוד, כי למה לצוד אם נותנים לך אוכל במתנה? אנחנו גורמים לשינוי התנהגותי של המין, ולחוסר יכולת של דורות ההמשך לשרוד בעצמם. 

בנוסף, על חיות בר יש הרבה פעמים טפילים ומגע קרוב מדי עלול לגרום לטפילים לעבור גם אלינו. 

בעיה נוספת היא שלא כולם ידאגו לקנות ולהביא לתן מזון חתולים. חלק סתם יתנו לו חתיכת סנדביץ', לפעמים אפילו עוד עטוף בשקית – וזה כבר ממש לא בריא לו. 

וכמובן, הרבה מתושבי העיר לא מבינים את התנים ולא מתפעלים כמוני מצפיה ביצור עדין ומקסים שכזה קרוב לבית. הם מתחילים להתלונן בעיריה – ולה יש פתרון אחד בלבד – שבשפה המכובסת קוראים לו "דילול האוכלוסיה" – כלומר, לוכדים וממיתים חלק מהתנים. 

dscn4454

לסיכום – התנים הם חיות מרתקות. אילו כלבים יפהפיים, ויש עוד המון מה לספר עליהם. חשוב לא להאכיל אותם, לתת להם להשאר יצורי פרא יפהפיים ולצפות בהם ממרחק.

לקריאה נוספת:
 סיבות לא להאכיל חיות בר – מאמר אמריקאי 

 ארבע סיבות לא להאכיל חיות בר – של The Humane Society

 התנים של פארק הירקון ולמה לא להאכיל אותם – מאמר מעניין של אנונימוס. בעיקרון אני לא תומכת במטרות שלהם, אבל לפעמים יש בינינו הסכמה. 

dscn4460

את התמונות צלמתי בפארק הירקון, ב"שבע טחנות", בתאריך 30.1.2017. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

tan

 

 

חוגלת סלעים – Alectoris chukar

dscn0530

החלטתי לפרסם רשימה, וכיוון שלא יצאתי כל כך לשטח – אני חוזרת לתמונות שצלמתי בעבר, והיום בחרתי לספר על החוגלה. 

img_6344

החוגלה, ממשפחת הפסיוניים היא עוף נפוץ בישראל. היא מטיילת בד"כ על פני הקרקע – 

dscn5853

אך בשעת סכנה היא מסוגלת לעוף למרחקים לא ארוכים במיוחד.

img_3845

החוגלה נוהגת לשכון באזורים סלעיים, ולכן שמה חוגלת הסלעים. 

dscn5857

בעבר צדו הרבה חוגלות בארץ, ומספריהן קטנו מאד. לכן, מאז שנת 2000 נאסר ציד החוגלות – והן מתחילות להתאושש. 

dscn1952

כיום אפשר לפגוש חוגלות ברוב הארץ – פגשתי אותן בסקרי הטבע בשרון, בהרי ירושלים, בגליל, בכרמל וגם במדבר – במגרש החניה של גן לאומי ממשית. 

dscn5850

החוגלה היא ציפור חביבה מאד. בד"כ הן חיות בלהקות, ואפשר לשמוע אותן מתקשרות ביניהן גם אם לא רואים אותן. 

dscn5858

בעונת החיזור הם מתחלקים לזוגות וכל זוג מקנן בנפרד מהזוגות האחרים. בשלב הזה הזכרים נעשים טריטוריאליים, ומכריזים על שטח הקינון שלהם על מנת שזכרים אחרים לא ייכנסו לשם.

dscn5860

לאחר החיזור, הנקבה מטילה בין 6 ל-15 ביצים, ודוגרת עליהן כשלושה שבועות וחצי – עד לבקיעת האפרוחים. יש תיעוד לכך שלפעמים היא מטילה שתי קבוצות ביצים, על אחת דוגר הזכר – ועל השניה דוגרת הנקבה. 

dscn5856

על פניה של החוגלה יש פס כהה שמסתיר את העיניים – זה נראה כאילו היא חובשת מעין מסיכה מוזרה: 

dscn0531

השם חוגלה נזכר בתנ"ך – אחת מבנות צלפחד קרויה על שמה, וגם ישוב בגבול בין נחלת שבט יהודה לבנימין. 

dscn5855

בעולם היא נפוצה ממזרח אסיה ועד מערב אירופה, אבל הביאו אותה גם לארה"ב כדי שתשמש שם עוף לציד, והיא התבססה היטב במערב ארה"ב והפכה לעוד מין פולש. 

dscn0535

אני תמיד נהנית לפגוש חוגלות בטיולים – אם כי לרוב אני שומעת אותן, ולא תמיד מצליחה לראות. 

img_3841

את התמונות צלמתי במקומות הבאים:
פארק הבשור, 13.9.2007
נחל חלילים, 28.3.2013
שדה בוקר, 1.10.2014
ממשית 15.12.2014
והר הרצל בירושלים, 6.11.2016

dscn5861

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

img_3844

פיפיון אדום-גרון – Anthus cervinus

dscn0998

הגשמים מסרבים להגיע, והפריחה אומללה למדי. לכן אני נשארת עם הציפורים. 

dscn1001

הציפור שלי היום היא פִּיפְיוֹן אדום גרון. זו ציפור שיר קטנה, קרובה בגודלה לנחליאלי: בתמונה הבאה אפשר לראות את הפיפיון מימין, והנחליאלי משמאל:
dscn1003

הפיפיון והנחליאלי שניהם בני אותה משפחה – משפחת הנחליאליים.

dscn1233

רק שבעוד הנחליאלי מתהדר בצבעי שחור לבן, הפיפיון מעדיף גוונים חומים, המאפשרים לו להסוות את עצמו בין רגבי האדמה. 

dscn1010

לפיפיון יש גחון מנוקד, ולזכר יש צבע כתום-אדמדם באזור הגרון. 

dscn1226

הפיפיון נקרא כך על שם הקול שהוא עושה – שמו הוא נסיון לאונומטופיאה. השם האנגלי שלו – Pippit – הוא גם נסיון לאונומטופיאה. חיפשתי ברשת את הקול של הפיפיון, ואני לא בטוחה מי קרוב יותר… באתר הזה אתם יכולים לשמוע מגוון הקלטות של ציוצי הפיפיון.

dscn1232

אונומטופיאה, למי שלא זוכר את שיעורי הספרות שלו, זה מילה שמנסה לחקות צליל. למשל, בקבוק שנשמע כמו הקול שהמים עושים כשהם נשפכים ממנו, או סיקסק – עוד ציפור שנקראת על שם הציוצים שלה. 

dscn1227

הפיפיונים הם ציפורים נודדות – הם מקננים ומקייצים בצפון אירופה, ומדרימים למשך החורף. אצלינו רובם חולפים, אך יש כאלה שנשארים למשך החורף. 

dscn1008

בארץ אפשר למצוא אותם בעונה הזו, בשדות קרובים למקורות מים. 

dscn1228

אני פגשתי אותם בשדות ליד גן שמואל, בזכות יעקב ואביטל, שהראו לי את הפיפיונים בשדות.

dscn1229

וכמובן, כאן המקום להודות לזוג המקסים הזה, שני אנשים נהדרים – שלקחו אותי לבריכות, חיפשו עבורי ציפורים מיוחדות ויעקב הסיע אותי במיוחד על מנת לראות את הפיפיונים בשדה.

dscn1238

אביטל, למי שלא מכיר, היא אביטל מ"הפטיפורים של אביטל" – מקום נהדר לסדנאות שוקולד. אם אתם מחפשים דרך לפנק את עצמכם – אני ממליצה.  

dscn1234

עד כאן להיום. את התמונות צלמתי בשדות שליד בריכות הדגים של גן שמואל, בתאריכים 24-25.10.2016.
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 



dscn1235

Like A Bird On A Wire

dscn1842

הבוקר קמתי שוב לבשורות עצובות, בקנה מידה גלובלי: לאונרד כהן הלך לעולמו. 

crows

חיפשתי שיר שיתאים לי, ומבין כל השירים היפים שכתב, נזכרתי ב-Bird On a Wire

dscn0325

לכן ליקטתי ציפורים שצילמתי לאורך השנים על חוטי חשמל, כבלים וגדרות. אני חושבת שהדרך הטובה ביותר להנציח את לאונרד כהן היא בשיר:  

kingfishers

Like a bird on the wire,
Like a drunk in a midnight choir
I have tried in my way to be free.

dscn1021

Like a worm on a hook,
Like a knight from some old fashioned book
I have saved all my ribbons for thee.

dscn1248

If I, if I have been unkind,
I hope that you can just let it go by.
If I, if I have been untrue
I hope you know it was never to you.

dscn2486

Like a baby, stillborn,
Like a beast with his horn
I have torn everyone who reached out for me.

dscn3900

But I swear by this song
And by all that I have done wrong
I will make it all up to thee.

dscn7098

I saw a beggar leaning on his wooden crutch,
He said to me, "You must not ask for so much."
And a pretty woman leaning in her darkened door,
She cried to me, "Hey, why not ask for more?"

bird02

Oh like a bird on the wire,
Like a drunk in a midnight choir,
I have tried in my way to be free.

dscn9287

והנה השיר המלא – 

 

img_3057

לאונרד כהן היה משורר נפלא, השירים שלו יישארו איתי לתמיד 

img_5171

בתמונות אפשר לראות:
לבניות גדולות ממעין צבי
קאקים מכפר סבא
חכלילית עצים מת"א
שלדג לבן-חזה, פרפור עקוד ושלדג גמדי ממעין צבי ומגן שמואל
תור הצווארון מכפר סבא
דוחל שחור גרון (נקבה) מגן שמואל
נחליאלי לבן מעמק חפר
עורבני שחור-כיפה מכפר סבא
דאה שחורת כתף מאגמון החולה
פרחון של צופית בוהקת מירושלים
חנקן אדום גב מעמק חפר
תנשמת לבנה מאגמון החולה
סלעית אירופית מנחל הבשור
בז מצוי מפארק אפק ומעמק חפר
ועפרוני מצוייץ מהוד השרון. 

kestrels

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

img_6966

ועוד שיר אחד, פשוט כי הוא יפה

 

דיה מצויה – Milvus migrans

dscn0590

היום אני מציגה עוף דורס לא נדיר: דיה מצויה. היא נקראת לפעמים גם דיה שחורה, אך כיוון שצבעה הוא חום – אני חושבת שדיה מצויה זה כנראה שם הולם יותר. 

dscn1122

הדיה היא דורס בינוני – גודל הגוף כ-55 ס"מ, ומוטת הכנפיים בסביבות מטר וחצי. 

dscn0593

בעבר, חלק מהדיות היו יציבות בארץ – חיות כאן כל השנה ומקננות כאן. חלק נודדות – באות אלינו לחורף, אך מקננות באירופה; וחלק חולפות בלבד בדרך מאירופה לאפריקה וחזרה. 

dscn0825

אבל בשנות ה-50 הרעילו הרבה מהדורסים בשדות החקלאיים בארץ. כתוצאה מכך נעלמו מהארץ הדיות היציבות ואלו החורפות. נותרו רק הדיות שחלפו בארץ והמשיכו למקומות אחרים. 

dscn1216

 

לקח לדיות מעל 20 שנים לחזור אלינו – בשנות ה-70, להקות של צעירים החלו להשאר ולצוד מכרסמים בשדות, להשאר לחורף. 

dscn0939

ולאחר 20 שנים נוספות החלו גם למצוא קינונים. אם כי בודדים. 

dscn1279

כיום יש אוכלוסיה גדולה חולפת, אוכלוסיה קטנה שנשארת לחרוף כאן – וקינונים בודדים ונדירים. 

dscn1025

וכך אפשר למצוא מדי פעם (בעיקר בתקופת הנדידה) להקות של דיות – הן לא בוחלות במזון מסריח, ואתרי פסולת מהווים עבורן מוקד משיכה. 

dscn1121

ובאמת, הפעם הראשונה בה צילמתי דיות היתה במצלמה הדיגיטלית הראשונה שלי, לפני 11 שנים – בשדות בין קיבוץ צאלים לאתר הפסולת הסמוך לקיבוץ. הדיות נעמדו להן יפה על הממטרות בשדה, ואני מאד התלהבתי מהמחזה. המצלמה שהיתה לי אז היתה חלשה ולא איכותית – ובכל זאת, הנה תמונה אחת מאותו אירוע בלתי נשכח. מוטי קרא לזה "דיית הממטרה": 

img_1261

הדיות אוהבות גם דגים, ולכן אפשר למצוא אותן בסביבות בריכות דגים. כאן בתמונה הדיה מפרקת דג שתפסה בבריכות של גן שמואל. 

dscn1123

הדיה נקראת כך כי היא מרבה לדאות. היא מתמרנת באוויר באמצעות הזנב. 

dscn1219

הדיה נמצאת ברוב אירופה, אסיה, אפריקה ואפילו אוסטרליה. היא אוהבת אקלים ממוזג עד טרופי – לכן אינה נמצאת באזורי הטונדרה או במדבר הסהרה, אך בסך הכל היא מצויה. 

dscn0826

לרוב הזכר בונה את הקן, בראשי עצים גבוהים. הנקבה מטילה 2-3 ביצים בקן, והיא הדוגרת העיקרית, בעוד הזכר מאכיל אותה ומטפל בה. 

dscn1257

את דיות הממטרה צילמתי ליד קיבוץ צאלים, בתאריך 26.2.2005
את שאר הדיות – צלמתי:
בעמק חפר, בתאריכים 2.11.2014 ו-20.10.2016
ליד אגם דלתון, 22.10.2016
וליד בריכות הדגים של גן שמואל, בתאריך 24.10.16

dscn1271

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

dscn2512

 

 

שנה טובה, תשע"ז

newyear02

עוד שנה חלפה, ואני חוזרת אל אחד הפרחים החביבים עלי – החצב המצוי. 

dscn9570

החצב תמיד מסמל בעיני תקווה. בסוף הקיץ החם, כשכל מה שאני רוצה זה מזגן או גשם, פתאום צצים החצבים – גדולים, מרשימים בגובה מטר וחצי, מתריסים נגד החום העז ומזכירים שעוד מעט יגיע הסתיו – ואחריו גם החורף. 

dscn9555

ולכן, לכבוד ראש השנה החצבים מתאימים לי, ואני שמחה מאד לפגוש אותם. 

dscn9583

השנה נסעתי לפגוש אותם בערד, בנחל טביה. הנחל ידוע בכמות החצבים הפורחים בו, ומאד נהנינו לראות את המדרונות המלאים חצבים.

dscn9561

אבל אנחנו לא היינו היחידים שבאו להנות מהחצבים. בין הפרחים, בנוסף לדבורים ולצרעות שראינו פעמים רבות – היו כמה וכמה ציפורים! 

dscn9578

לא הופתענו לראות צופיות (Cinnyris osea) – הלא ידוע שהצופית ניזונה מצוף פרחים. ממנו היא קיבלה את שמה. ראינו כמה צופיות נקבות מרחפות בין החצבים, ועוצרות ללגימת צוף. 

dscn9571

לפני 100 שנים, הצופיות היו מאד נדירות בארץ – הן הסתובבו רק בנאות מדבר בדרום. אבל עם התפתחות הארץ, ושתילה מרובה של עצים בעלי פריחה – הן הרחיבו את תפוצתן, והיום אפשר לפגוש אותן בכל הארץ. 

dscn9579

בנוסף לצופיות היו גם ציפורים אחרות – ובעזרת שי אגמון מדף הצפרות בפייסבוק קיבלתי זיהוי לציפורים האחרות: עלווית אפורה. 

dscn9560

העלווית האפורה (Phylloscopus trochilus) היא ציפור שיר נודדת – את החורף היא מבלה באפריקה, ואת הקיץ – באירופה. אצלינו היא חולפת בסתיו ובאביב. 

dscn9562

היא נקראת "עלווית" כי בד"כ היא אוהבת לחיות בין עלי העצים. אבל… בערד אין כל כך חורשים ויערות. אז אנחנו פגשנו אותה ב"יער" החצבים. 

dscn9563

כבר כתבתי בעבר על העלווית – לפני 8 שנים פגשתי אותה בשמורת בני ציון, שגם היא לא מיוערת כל כך. 

dscn9564

העלוויות נודדות למרחקים מרשימים – רוב העלוויות בארץ מגיעות מצפון אירופה, אבל חלפו בארצנו גם עלוויות שבילו את הקיץ בסיביר, ונדדו דרומה לאזור טנזניה באפריקה. 

dscn9556

אפילו בולבול צהוב-שת (Pycnonotus xanthopygos) פגשתי על החצבים, אבל הוא רק נח לרגע על חצב עמוס פירות, והמשיך לו בדרכו. 

dscn9581

אז יחד עם הבולבול, העלוויות והצופיות, וכמובן עם תקוות החצבים – 

dscn9565

רציתי לאחל לכל קוראי הבלוג שלי שנה טובה ומאושרת, 

dscn9567

שתהיה מתוקה כמו צוף, קלילה כמו ציפור ויפה כמו חצב בשיא פריחתו!

dscn9568

את התמונות צלמתי בנחל טביה בערד, 9/2016. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

newyear01

 

 

 

 

Sterna paradisaea – Arctic Tern – שחפית הקוטב

לגונת הקרחונים שחפית קוטבDSCN9027

אני ממשיכה עם תמונות של אמא שלי מאיסלנד, והפעם: שחפית הקוטב. 

שחפית קוטבCOOLPIX P610637

שחפיות מזכירות במבט ראשון את השחפים, אך הן ממשפחה אחרת. הן קטנות יותר, זריזות יותר – ומאד קשה לצלם אותן. לכן אני מאד מתפעלת מכל התמונות שהיא הצליחה לצלם. גם אם לא כולן חדות לגמרי – לצלם שחפיות בתעופה זה בהחלט אתגר רציני. 

שחפית קוטב בשיטCOOLPIX P610995

על רקע נופי איסלנד הנהדרים – הים הכחול, הגבעות הירוקות והשלג בהרים – הן מרהיבות אפילו יותר!

yam03

שחפית הקוטב, ששמה הלטיני: Sterna paradisaea, זו שחפית קטנה. אבל אל תזלזלו בה: זו הציפור שחוצה את המרחקים הגדולים ביותר בעולם: כל שנה היא נודדת מהקוטב הצפוני לדרומי – וחזרה. 

שחפית קוטבCOOLPIX P610656

כן – הציפורים הקטנות הללו מסוגלות לעוף 20,000 קילומטר בשלושה חודשים. שחפית שנתפסה וסומנה בצפון בריטניה בחודש יולי – נצפתה באוקטובר של אותה שנה בדרום אוסטרליה! מדהים! במחקר שמתבצע על השחפיות הללו – חיברו לכמה מהן משדרים על מנת לעקוב אחר מסלולי הנדידה שלהן – גילו שבשנה אחת הן יכולות לעבור מעל 90,000 קילומטרים! 

שחפית קוטבDSCN7713

נתיבי הנדידה של השחפיות הם לאורך היבשות – אך בתחומי האוקיאנוס. הן לא עוצרות בחוף במשך הנדידה, אלא נחות על פני המים – כמו היסעורים.

שחפית קוטבCOOLPIX P610640

הן מקייצות ומקננות בצפון העולם – באזורים הצפוניים והקרובים לקוטב, כמו איסלנד, צפון קנדה, צפון רוסיה, צפון אירופה. בסתיו הן טסות דרומה – ואת החורף שלנו הן מעבירות באזור הקוטב הדרומי – דרום אמריקה, דרום אפריקה, דרום אוסטרליה ואנטארקטיקה. 

yam01

במהלך הנדידה, שחפיות קוטב לעתים מגיעות גם לאזור שלנו – באזור אילת, כמעט כל שנה פוגשים שחפית קוטב צעירה בדרכה לדרום או לצפון. אבל בקיץ הזה (2016) היתה שמחה גדולה כשתפסו, טיבעו ושיחררו שחפית קוטב צעירה בעתלית

yam02

השחפיות מקננות בקיץ, באזור הקוטב הצפוני. הן מטילות בד"כ 2 ביצים בקן (לפעמים 3, לפעמים רק 1 – אבל לרוב 2) – ובני הזוג מגינים על הקן בלהט רב. 

שחפית קוטב בסנפלסנסDSCN7708

השחפיות מאד תוקפניות כשהן מגינות על אתר קינון. הן לא תהססנה לתקוף יצורים גדולים הרבה יותר מהן – למשל בני אדם. השחפיות יתקיפו את הראש והצוואר, והן בהחלט עלולות לגרום דימום עם מקוריהן החדים. 

שחפית קוטב קו 66 שעה 23DSCN8563

שחפיות קוטב חיות בדרך כלל כ-20 שנים. באופן יחסי לציפורים קטנות – זהו זמן ארוך למדי. 

שחפית קוטבCOOLPIX P610638

המאפיין הבולט של שחפיות הקוטב הבוגרות הוא המקור האדום-מבהיק שלהן – 

שחפית קוטבDSCN7711

המקור נעשה אדום בערך בין גיל שנתיים לשלוש, כשהשחפיות מגיעות לבגרות. 

שחפית קוטבCOOLPIX P610657

ורק לשם ההשוואה: בתמונה הבאה אפשר לראות שחפיות מהמין שחפית ים, השחפית הנפוצה באזורנו – שצילמתי במעין צבי, בסוף אוגוסט.
השחפיות הללו צעירות – רק המרוחקת ביותר היא בוגרת, וכבר יש לה את הצבעים האופייניים והמקור האדום-שחור. 

DSCN8550

זהו. עד כאן השחפיות – אני מקווה שנהניתם!

שחפית קוטבDSCN9361

את התמונות צלמה אמא שלי באיסלנד, ביולי 2016
את תמונת שחפיות הים צילמתי במעין צבי, 27.8.2016
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

שחפית קוטבDSCN7714

 

 

 

פאפין – תוכי-ים אטלנטי -Puffin – Fratercula arctica

DSCN9584

היום בבלוג אני מציגה תמונות שצלמה אמא שלי. 

COOLPIX P610716

בחודש יולי אמא שלי ביקרה באיסלנד, מקום מדהים ביופיו, ובין שאר הפלאות שהיא ראתה שם – היא פגשה פאפינים. 

DSCN9273

הפאפין האטלנטי – ששמו הרשמי בעברית הוא תוכי-ים – הוא הציפור הלאומית של איסלנד. 

DSCN9275

הפאפינים הם עופות ימיים קטנים למדי,  שחיים באזור הקוטב הצפוני. יש שלושה מינים של פאפין – שני מינים באוקיאנוס השקט, ואחד באוקיאנוס האטלנטי. באיסלנד, כמובן, אפשר למצוא רק את המין האטלנטי. 

DSCN9283

בחורף הפאפינים יוצאים לים, ובעצם רוב השנה הם במים – שוחים, ישנים, אוכלים ואפילו מזדווגים. הם מגיעים ליבשה בקיץ – בשביל לקנן ולגדל את הצעירים. הם מקננים בחורים במדרונות, כמו שאפשר לראות בתמונה הבאה: 

DSCN9285

חורי הקינון שלהם די עמוקים – בעומק מטר, כשבפנים בסוף המנהרה יש חדרון קינון. 

DSCN9384

הרבה פעמים משווים את הפאפינים לפינגווינים. פאפינים נמצאים בקוטב הצפוני, פינגווינים – בקוטב הדרומי. הבדל בולט נוסף הוא שהפאפינים מסוגלים לעוף – הם קטנים יותר, אורכם כ-30 ס"מ – כלומר, קטנים יותר מעורבים! הפינגווינים שוחים וצוללים מהר יותר – אך אינם מסוגלים לעוף. 

DSCN9284

המקור של הפאפינים הוא פשוט מקסים. שילוב צבעים ודוגמא מיוחדים מאד, ויחד עם קו ה"מסקרה" בעין, ההבעה שלהם ממש נהדרת: 

DSCN9318

בעזרת המקור הגדול שלהם הם אוספים דגיגים ומביאים אותם אל הקן. 

DSCN9585

הפאפינים הם מונוגמיים – בני זוג נשארים יחד לכל חייהם. הנקבה מטילה ביצה אחת, ושני בני הזוג דוגרים עליה בתורות ומגדלים יחד את האפרוח. באנגלית לפעמים קוראים לאפרוח "Puffling" – מאד נחמד בעיני. 

DSCN9371

אני מקווה מאד להגיע לאיסלנד בעצמי, ולפגוש את הפאפינים הנהדרים הללו. בינתיים, התמונות של אמא שלי רק מגבירות את החשק!

DSCN9388

את התמונות צלמה אמא שלי באיסלנד, ביולי 2016.
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

DSCN9589

 

 

לימונית האשחר – Gonepteryx cleopatra

IMG_1330

היום אני מציגה פרפר מאד נחמד – לימונית האשחר. 

IMG_9509

השם מאד ברור: לימונית – בגלל הצבע הלימוני, ועצי האשחר הם הפונדקאים של זחלי הלימונית הזו. 

aDSCN5889
ללימונית יש גם הסוואה מוצלחת – היא מסוגלת להראות כמו עלה ולפעמים לא שמים לב שהיא בכלל שם. 

IMG_1337

את לימונית האשחר אפשר לפגוש בכל האזור הים תיכוני בארץ – מהחרמון ועד לדרום הרי יהודה.

IMG_1399

הצבע הצהוב של הלימוניות מאד נחמד. וקל להבדיל בין זכרים – שצבעם צהוב עז, כמו כאן על השלהבית הדביקה :

IMG_1333

לבין הנקבות, שלהן יש גוון ירקרק יותר, כמו כאן על דרבנית התבור

IMG_1336

והנה הזכר מחזר אחר הנקבה, שנהנית לה מצוף מרווה משולשת

carmel02

בעולם, אפשר למצוא את לימונית האשחר סביב הים התיכון – דרום אירופה, צפון אפריקה ואצלינו. 

DSCN5885

החוקרים הראשונים שתארו את לימונית האשחר התפעלו מהצבע שלו, וקראו לו – Butterfly – כלומר, מעופף בצבע חמאה. 

IMG_8913

השם נעשה מקובל – וקיבל פרשנות משלו, וכיום Butterfly זו המילה לפרפר. 

IMG_9264

כלומר, הלימונית היא הפרפר האולטימטיבי! The Original Butterfly

IMG_9259

וכאן אני חייבת להזכיר, כמובן, את לואיס קרול ששיחק עם המלים והמציא את ה-Bread and Butterfly בספרו "מעבר למראה ומה שאליס ראתה שם" 

IMG_9262

כך ג'ון טניאל צייר את ה-Bread and Butterfly : (התמונה מ-Alice In Wonderland Wikia)

וזוהי גירסת דיסני:

לפני שנתיים פרסמתי ברשימה על הגעדה המפושקת את התמונה הבאה, עם לימונית אשחר זכר בזוית מיוחדת. אני מאד אוהבת את התמונה הזו: 

aDSCN5884

לפרפרים בעצם אין פה. יש להם קשית ארוכה שאותה הם מחדירים אל הפרח, ובעזרתה הם מוצצים ממנו את הצוף: 

IMG_8914

את התמונות צלמתי במקומות הבאים:
במירון, בתאריכים 12.5.12, 29.5.12, 18.5.13, 17.5.14
בכרמל בתאריך 16.5.14
ובהרי יהודה, בתאריך 16.6.15

IMG_9519

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

carmel01

 

 

  

צפרדע נחלים – Pelophylax ridibundus

DSCN5712

היום אני מספרת על צפרדעים. אחד מבעלי החיים החביבים ביותר שאפשר לפגוש. 

DSCN5717

צפרדע הנחלים היא דו-חי, כלומר היא מבלה את חייה במים ומחוץ להם, וזקוקה גם למים וגם ליבשה על מנת לשרוד. 

IMG_8740

הצפרדעים יכולות להיות ירוקות, חומות, או שילוב גווני ירוק וחום. 

DSCN5706

הבעת הפנים שלהם מאד משעשעת בעיני, מין הבעה פלגמטית לא מרוצה, אבל העיניים מאד ערניות. 

DSCN5716

מחזור החיים של הצפרדע הוא בהחלט מיוחד ומעניין. צפרדעים – לא עושות אהבה. No Sex for them… כלומר, יש מפגש – אבל אין באמת מגע. 

DSCN4559

הזכר והנקבה שוחים יחד, הצפרדע הנקבה משריצה כמה אלפי ביצים לא-מופרות למים  – לנחל, לשלולית – לאן שאפשר.
הזכר מפריש זרע למים, וכך הוא מפרה את הביצים. זוהי הפריה חיצונית. 

DSCN6629

מהביצים המופרות בוקעים הראשנים. הראשנים נראים כמו ראש קטן עם זנב – ממש לא כמו הבוגרים. הם גם נושמים עם זימים, כמו דגים. אבל הם גדלים ומתפתחים, 

DSCN5744

הראשנים מפתחים רגלים וריאות. כאן בתמונה אפשר לראות שלראשן שצילמתי כבר יש התחלה של רגלים אחוריות קטנות ולבנות: 

DSCN5740

הגלגול מראשן לצפרדע כולל שלושה שלבים: בשלב הראשון מופיעות הרגלים האחוריות, בשלב השני – הרגלים הקדמיות; ובסוף נעלם הזנב.

DSCN4560

בשלב הזה הצפרדע יכולה כבר לצאת מהמים – יש לה ריאות והיא מסתדרת במים ומחוץ להם. 

DSCN6632

רק צפרדעים בוגרות יכולות להתרבות. הצעירות לא. 

DSCN5724

הצפרדעים גרות בצמוד למקווי מים, ואם אין מקווים זמינים – הן תמצאנה כל מקום אפשרי. 

 DSCN4564  

ולכן בתל אביב, המקום הנוח למצוא אותן הוא… בחממה הטרופית של הגן הבוטני. שם תמיד יש מים, הטמפרטורה חמימה ונוחה – והצפרדעים משגשגות. 

DSCN5720

את התמונות צלמתי
בנחל כזיב, 10.5.2013
בחניון האגם בכרמל, בתאריכים 31.5.2015 ו-7.6.2015,
ובגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב בתאריך 3.9.2015 

DSCN5709

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

DSCN4550

עם הסתו חזרו הצפורים

IMG_6687

השבוע קיבלתי בשורה משמחת: יש מדריך חדש בסדרת "טבע ישראלי" – מדריך לציפורים נודדות.

agur01

כבר סיפרתי על המדריכים של נועם – כמה הם נוחים ומוצלחים בעיני: הזכרתי אותם כמה וכמה פעמים בבלוג, ומבחינתי – מדריך חדש – האחד עשר במספר – הוא סיבה טובה לרשימה חדשה. 

IMG_6708

המדריך הפעם מוקדש לציפורים נודדות, וכדרכו של נועם – בדפדפת הקטנה הוא מצליח להכניס המון מידע. 

pelican01

קודם כל, יש הקדמה שמסבירה על הנדידה – מדוע ציפורים נודדות? איך הן יודעות להתחיל לנדוד? איך הן מנווטות? איך עוקבים אחריהן? – לכל השאלות הללו יש תשובות בדפדפת. 

IMG_6716

האיורים מראים הרבה מהציפורים במבט מלמטה, כדי שייקל עלינו לזהות אותן כשהן עפות מעלינו. כך זיהיתי את הדיה השחורה (בלטינית: Milvus migrans) בתמונה הבאה: 

DAYA

יש גם איור שמראה איך הן נודדות – העגורים (Grus grus בלטינית), למשל, נודדים במבנה דמוי האות "V" – מבנה מסודר, בו הציפור שבראש ה-V סופגת את רוב הרוח ומשקיעה את רוב המאמץ, והאחרות משקיעות פחות מאמץ. 

agur03

החסידות השחורות (Ciconia negra בלטינית), לעומתם, עפות בצורה אחרת – הן מאתרות זרמי אוויר העולים מעלה, עולות איתם ואז דואות קדימה. משום כך אין להן סיבה לטוס במבנה מסודר, וכשהן מטפסות מעלה – נראה שכל אחת עפה בכיוון אחר. 

stork-black

אבל גם ציפורי שיר קטנות נודדות. למשל – דוחל שחור גרון (בלטינית: Saxicola rubicola): 

DUHAL

או חכלילית עצים (Phoenicurus phoenicurus) חמודה: כאן בתמונה זו נקבה –

hachlilit

וגם דורסים גדולים, כמו העקב המזרחי (Buteo buteo vulpinus): 

AKAVMIZ

או הרחם המדברי (Neophron percnopterus) – אחד הדורסים הגדולים והמרשימים: 

RAHAM

על כל ציפור במדריך יש מידע שימושי מאד – מתואר הגודל שלה, סימני זיהוי יחודיים – כמו המקור של הכפן הלבן (Platalea leucorodia)

KAPAN

מתואר מסולול הנדידה – וגם יש המלצות על מקומות מומלצים לצפות בציפורים הללו, למשל – את החסידה הלבנה (Ciconia ciconia) נמצא ליד בריכות דגים: 

stork-white

לאמא שלי בחצר יש עץ שסק. יום אחד היא שמעה ציוץ ציפורים מיוחד. היא יצאה לחצר, ומצאה להקה של ציפורים יפהפיות שבאו לאכול: זהבן מחלל (בלטינית – Oriolus oriolus)
הזהבן הוא ציפור שיר יפהפיה שמבלה את החורף באפריקה, ואת הקיץ – באירופה. אצלינו היא חולפת בדרך. 

ZAHAVAN

הרבה עופות נודדים דרך ישראל – זו הדרך היבשתית המהירה המקשרת בין אירופה לאפריקה.
לפי ההערכות, כ-500 מליון ציפורים נודדות חולפות בארץ כל שנה. 

העגורים האפורים הם מהמוכרים יותר –

agur02

יש עוד כמה ציפורים נודדות חביבות שרציתי להציג כאן: חנקן נובי (Lanius nubicus)

DSCN3360

חטפית אפורה (Muscicapa striata): 

HATAFIT

וציפור מיוחדת, שפגשתי ליד קבר בן גוריון: סבראש (Jynx torquilla): 

SAVROSH

כמו שאר המדריכים בסדרה,  המדריך לציפורים נודדות נוח לשימוש: הוא קל לנשיאה, מתקפל ועמיד ברטיבות.

מחיר 29 ₪
להשיג בחנויות ספרים,חנויות מטיילים ובשמורות הטבע.
עורך ומפיק:נועם קירשנבאום
הוצאה לאור:"טבע ישראלי"
לפרטים נוספים:
נועם 7904905 050
talituly@zahav.net.il

pelican-cormorandt     

את תמונות הציפורים הנודדות צלמתי ברחבי הארץ, בשנים 2014-2015. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
תודה לאמא שלי שנתנה לי להשתמש בתמונת הזהבן!

pelican02

נמפית הקטלב – Charaxes jasius

DSCN8207

אני מפסיקה את הדיווחים על אנגליה (וKew Gardens) בשל פרפר. 

DSCN8210

ולא סתם פרפר. הגדול בפרפרי היום של ארצנו – נמפית הקטלב. 

DSCN8279

הפרפר הגדול בארץ הוא עש לילי ששמו שבתאי השקד, והוא בערך כפול בגודל מהנמפית הזו – וגם אותו טרם יצא לי לפגוש.
אבל היום אני מדברת על פרפר יום. 

DSCN8216

כלומר, פרפר שפעיל במשך היום. 

DSCN8225

נמפית הקטלב היא פרפר מרשים. מוטת הכנפיים של הזכר היא מעל 4 ס"מ, ושל הנקבה – 5 ס"מ. 

DSCN8242

השם העברי – נמפית – נגזר משם המשפחה – נמפיתיים – Nymphalidae – שמגיע מהנימפות היווניות 

DSCN8228

ונמפית הקטלב – כי הקטלב הוא העץ עליו הנקבה מטילה את ביציה. זהו הפונדקאי של הזחלים. 

DSCN8229

אבל הנמפית שלי – כמו שאפשר לראות בתמונות – לא הסתובבה על קטלב, אלא נעמדה על אלון. מדי פעם יצאה לריחוף מהיר בסביבה – ואז חזרה לנקודה בולטת, על מנת לתצפת. 

DSCN8240

זו התנהגות אופיינית לפרפרים זכרים טריטוריאליים. הם נעמדים במקום בולט בטריטוריה שלהם, ויוצאים לסיבובי אזהרה מפעם לפעם. הם יבריחו מהשטח כל פרפר, עש או שפירית שהם רואים – אלא אם זו נקבת נמפית קטלב. 

DSCN8249

אני משערת שהזכר הזה כבר עבר כמה קרבות – הכנפיים שלו מרוטות למדי, ופוגמות קצת ביופיו ובייחודו. 

DSCN8212

הנה, לשם השוואה, הנמפית שצלמתי על אותו אלון בשנה שעברה: זה פרט מושלם, אך לצערי הוא העדיף לברוח ממני – וצילמתי רק תמונה אחת שלו: 

ktalav

הפרט שפגשתי השנה היה סבלן יותר, עסק בהגנה על הטריטוריה שלו – אבל גם היה מרוט יותר. 

DSCN8258

השם העממי של נמפית הקטלב הוא Two-tailed Pasha – כלומר, פחה דו-זנב.
דו-זנב – בגלל שתי הבליטות בתחתית כל אחת מהכנפיים התחתונות. ופחה – כי הוא נראה מלכותי, שליט כזה. 

DSCN8269

ברשימה על סטירית הטבעת מדצמבר האחרון כתבתי שהמשאלות שלי הן:
לצלם את הכחליל הירוק במירון, את זנב-סנונית המכבים, ולצלם שוב (באיכות טובה יותר) את נמפית הקטלב, הכחליל המקושט ולבנין הסלוודורה.
אז הצלחתי לצלם שוב את נמפית הקטלב, אבל אני מקווה לחזור אליה – הפעם גם למצוא פרט יפה יותר. (וכמובן, שאר הרצונות שלי עדין שרירים וקיימים) 

DSCN8270  

את התמונות צלמתי בגבעת ההגנה בכרמל, בתאריך 13.10.2015 וגם 10.9.2014

DSCN8276 

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

DSCN8272

 

עורב מזרע – Rook – Corvus frugilegus

 DSCN9305

זוכרים את סטונהנג'? בטח שזוכרים. ובכן, לאנשים אמנם לא נותנים להסתובב בין האבנים – אבל לא רק אנשים היו שם. 

DSCN9393

באזור הסתובבו הרבה עורבים. 

DSCN9307

קטנים יותר מהעורבים האפורים שלנו או מהעורבים השחורים ב-Tower.

DSCN9335

אבל עם מקור ענקי ובהיר בחציו – 

DSCN9331

לאחר חיפוש קצר גיליתי ששמם באנגלית הוא Rooks – ובעברית עורבי מזרע. 

DSCN9304

עורבי מזרע דוקא פגשתי פה ושם בארץ. בחורף הם מתלהקים ונודדים, ומגיעים גם אלינו.
ראיתי כמה פעמים להקות של עורבי מזרע – באזור מחלף אולגה ובאזור מחלף הכפר הירוק.

DSCN9320

באנגליה הם יציבים – כלומר, חיים כל השנה. כך גם ברוב אירופה. באזורים הקרים במיוחד (למשל, רוסיה) – הם מקייצים, ומשם הם מתלהקים ונודדים דרומה. 

 DSCN9325

וכך באות להקות גדולות אלינו, ומבלות כאן את החורף. לפי הכתוב, הלהקות יכולות להיות עצומות בגדלן – לפעמים הן מגיעות לעשרות אלפי פרטים!
הלהקות שראיתי בארץ כללו רק עשרות פרטים. 

DSCN9328

ואם כבר אני מזכירה להקות, באנגלית יש שמות שונים לכל עדר או להקה או נחיל של בעלי חיים. השמות המוכרים יותר הם Pride Of Lions וגם Pack Of Wolves, אך שמחתי לקרוא שבניגוד לעורבים, שיש להם שמות מאיימים –
A Murder of Crows and An Unkindness of Ravens – לעורבי מזרע יש כמה תארים (ולא רק אחד), והם דוקא  נחמדים – להקת עורבי מזרע יכולה להיקרא A Building of Rooks או A Parliament of Rooks (כמו ינשופים – להקת ינשופים היא Parliament of Owls) והשם המוצלח ביותר בעיני – A Storytelling of Rooks! 

DSCN9334

לפעמים הלהקות שלהם מעורבות, וכוללות גם קאקים

DSCN9348

כמו שהזכרתי, המאפיין הבולט של עורב מזרע הוא מקור גדול ומרשים, חלקו שחור וחלקו בהיר – 

DSCN9343

מה שנראה לנו כמקור, כולל למעשה גם חלק מהגולגולת – החלק הקרוב למקור אינו מכוסה נוצות (ואין לעורב מזרע עור) – ובעצם אילו עצמות הגולגולת. 

DSCN9349

עורבי מזרע הם אוכלי כל: המזון החביב עליהם הוא תולעים וזחלי חרקים, והם מגוונים אותו בזרעים, פירות אגוזים ובלוטים – ולפעמים גם יונקים קטנים, אם מזדמן להם. 

DSCN9347

בסטונהנג' פגשנו Storytelling of Rooks שהסתובבו בין הסלעים, ריחפו מעל ומתחת, ונהנינו מאוד לראות אותם.

DSCN9351

את התמונות צלמתי ב-Stonehenge, באנגליה, בתאריך 30.6.2015

DSCN9392

 

 

 

החיים בפארקים של לונדון, חלק 3: ברווזים

DSCN1628

והיום – עוד ועוד ברווזים מלונדון… 

DSCN1720

אני מתחילה עם ברווז עם ציצית נחמדה – ראינו אותו בכמה וכמה מקומות, והציצית מאד מצאה חן בעינינו. 

DSCN8043

באנגלית שמו Tufted Duck, כלומר – ברווז מצויץ. בלטינית – Aythya fuligula ובעברית – צולל מצויץ.
השם העברי מדויק יותר, כי הברווז הזה נוהג לצלול לעומק המים על מנת לחפש את מזונו.
בארץ אפשר לפגוש אותו בעיקר בחורף, באזור הכינרת.

DSCN8044

את הברווז הבא פגשתי בקליפורניה,  רק ששם ראיתי זכרים בוגרים, וכאן זו נקבה או צעיר. זהו Hooded Merganser – מרגון מקושט בעברית, Lophodytes cucullatus בלטינית. הזכר הבוגר הוא ברווז צבעוני ויפה.

DSCN1672-merganser

יש עוד כמה מינים של מרגון, ובתמונה הבאה אפשר לראות אחד מהם – זהו מרגון גמדי. באנגלית שמו Smew ובלטינית Mergellus albellus
האחד הזה נראה קצת מצ'וקמק… ברשת ראיתי הרבה תמונות, וזהו ברווז יפהפה עם ציור מאד מיוחד בשחור ולבן. 

DSCN1623_Smew_מרגון_גמדי

וגם זה ברווז שפגשתי בקליפורניה… ושוב, שם ראיתי גם זכרים וגם נקבות – וכאן רק את הנקבות.
זהו ה-Bufflehead –  

DSCN1622-bufflehead

בעברית שמו עבראש לבנוני, ובלטינית Bucephala albeola. הוא נפוץ בצפון אמריקה, ומזדמן נדיר לאירופה (אלא אם, כמו הרבה ברווזים אחרים, הביאו אותו לכאן…)
וכאמור, גם בתמונה מעל וגם בתמונה הבאה – אילו נקבות. 

DSCN1677

ואם כבר נקבות, הנה עוד כמה – אילו נקבות של ברווז צהוב-מצח, שהוא חורף מצוי בארץ.
אם אתם רוצים לראות את הזכרים – הצגתי אותם ברשימה על אגמון החולה, לפני שנה. 

DSCN1706-European-Widgeon-צהובמצח

הברווז צהוב המצח נקרא באנגלית Eurasian wigeon ובלטינית Anas penelope. 

DSCN8027

לא את כל הברווזים אני בטוחה שזיהיתי נכון. למשל, חשבתי שהברווז הבא הוא ברווז אמריקאי ששמו שרשיר קינמון – אבל לשמחתי, ידידי היקר אבו-נטע נחלץ לעזרתי וזיהה אותו עבורי בתור  ferruginous pochard – בעברית שמו צולל ביצות, ובלטינית  Aythya nyroca – זהו ברווז שחי בין דרום מערב אסיה למזרח אירופה, ולפעמים גם בצפון אפריקה. בשנים האחרונות התמעטה אוכלוסית הצוללים הללו, והם נחשבים למין בסכנה.

DSCN1702_Cinnamon_Teal

את הברווז הבא כלל לא זיהיתי…  מאד מצאה חן בעיני דוגמת הנוצות – השוליים הלבנים של הנוצות השחורות. אשמח לדעת מי הוא, ולהוסיף.
וגם כאן אבו-נטע נחלץ לעזרתי – זהו Chiloé wigeon שידוע גם בשם Southern Wigeon – ובלטינית Anas sibilatrix. מוצאו בדרום יבשת דרום אמריקה – הבריטים באמת הביאו ללונדון ברווזים מכל קצות התבל. 

DSCN8026

ועוד ברווז אחד, אחרון להיום: הוא נפוץ באירופה, ומזדמן נדיר בארץ. שמו בעברית – נטה אדומת ראש. 

DSCN8352

השם העברי הוא בעצם השם הלטיני – Netta rufina, כלומר נטה אדומה. 

DSCN8349

באנגלית השם הוא Red-crested pochard. בתמונה מעל ישנם שני זכרים, ובתמונה הבאה – נקבה. 

DSCN8041

תודה מיוחדת לידידי הצפר טוביה קאהן שזיהה עבורי את רוב הברווזים ברשימה הזו !
ותודה רבה גם לאבו-נטע שהשלים את הזיהויים הקשים! 

DSCN8028

את התמונות צלמתי בפארקים הגדולים של לונדון, בתחילת יולי 2015
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

DSCN8029

החיים בפארקים של לונדון, חלק 2: עופות מים

DSCN8232

אני ממשיכה להסתכל על בעלי הכנף באגמים בפארקים הגדולים. בתמונה מעל ישנם הרבה אווזים אפורים, יחד עם כמה ברבורים. 

DSCN1657

הברבורים… אי אפשר שלא להתפעל מהם. עוף גדול ומסיבי, כולו לבן צח ובעל צוואר חינני. 

DSCN8078

הברבור המצוי נקרא באנגלית Mute Swan (ובלטינית: Cygnus olor) בגלל נטייתו לשתקנות – במיוחד יחסית לקרובו, הברבור השר. אבל הוא לא באמת אילם – אם מרגיזים אותו הוא נושף או אפילו משמיע קול חצרוץ. 

DSCN8079

השתקנות היחסית הזו הולידה את מיתוס שירת הברבור – לפי המיתוס הזה, לפני מותו שר הברבור שיר נפלא במיוחד – ממש יצירת פאר, ואז מת. מכאן מגיעה המטאפורה – "שירת הברבור" היא היצירה האולטימטיבית, האחרונה לפני המוות (או לפני סיום, או עזיבה)
המיתוס, כמובן, אינו נכון למרות שהוא עתיק יומין. כבר במאה הראשונה כתב חוקר הטבע היווני פליניוס הזקן שהוא בדק את הנושא מספר פעמים – והברבורים פשוט לא שרו. 

DSCN1709

מהברבור הגדול והלבן אני עוברת אל עוף נפוץ מאד באזורנו: האגמית – Coot  (ובלטינית Fulica atra)

DSCN1618

האגמית היא עוף מים קטן, שחור כולו עם מצח ומקור לבנים. היא נחמדה מאד – ונהנינו לראות אגמיות שוחות במים וגם מטיילות עם אפרוחיהן בגנים.
אפשר לראות את הרגליים המצחיקות שלהן, שיש להן קרומי שחייה רחבים.

DSCN8057

את האגמיות אפשר לפגוש ברוב אירופה, אסיה, אפריקה ואוסטרליה. באמריקה ישנו מין קרוב – אגמית אמריקאית – שפגשתי באגם בלבואה לפני שנתיים. 

DSCN1683

האגמיות מקננות בצמחיה מעל למים. הם בונות קן מענפים בין הצמחים, מעל גובה המים. הם יכולים לקנן פעמיים או שלוש בעונה, ולכן יכול להיות שהאגמית בתמונה הבאה אוספת ענפים לבנית קן שני, אחרי שהיא פזרה מחזור אפרוחים אחד. 

DSCN7995

האפרוחים של האגמית חמודים מאד. נוצותיהם בגווני אפרפר – רק אחרי שנה הם יחליפו צבעים ויקבלו את השחור המבהיק של הבוגרים. 

 DSCN8035  

ומהאגמית אני עוברת לעוף שבמבט הראשון נראה מאד דומה – הסופית.
באנגלית שמה Moorhen ובלטינית Gallinula chloropus. ההבדלים בין הסופית לאגמית הם קודם בצבע – האגמית שחורה לחלוטין, ולסופית יש גווני אפור בנוצות. וכמובן, המקור – לאגמית מקור לבן, ולסופית מקור אדום-צהוב. 

DSCN8402

גם הסופיות מסתובבות בפארקים עם אפרוחיהן – זה מאד נחמד לראות את המשפחות הללו. 

DSCN7997

אחד העופות הנפוצים ביותר באזורנו הוא האנפה האפורה – Grey Heron באנגלית ו-Ardea cinerea בלטינית. כבר כתבתי אודותיה

DSCN8347

זו אנפה גדולה, שאפשר לפגוש אותה ברוב אסיה, אירופה ואפריקה – פרט לאזורים המדבריים. 

DSCN8049 

וכמובן, ליד מקורות מים אפשר לפגוש שחפים – רעשניים, צעקניים וחמסניים – בניגוד לברבורים השתקניים הם ה"ערסים" השכונתיים של שלוליות המים.
צלמתי שני שחפים –
הראשון הוא השחף הכספי – השם העברי הוא תרגום מדויק של השם הלטיני, Larus argentatus – ארגנטום זה היסוד כסף. שמו האנגלי הוא European herring gull והוא נפוץ באירופה ומגיע אלינו בחורף. 

DSCN8247-שחף-כספי

השני הוא שחף אגמים – שבאנגלית שמו Black-Headed Gull – שם שאין צורך להבהיר – ובלטינית Chroicocephalus ridibundus.
הוא קטן יותר מהשחף הכספי, וגם אותו פגשתי בארץ (אם כי לא העליתי לבלוג). 

DSCN1694-black-headed-gull-שחף-אגמים

את התמונות צלמתי בפארקים של לונדון, בתחילת יולי 2015
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

DSCN8037

 

החיים בפארקים של לונדון, חלק 1: אווזים וברווזים גדולים

DSCN1715

כבר סיפרתי שבהרבה פארקים במרכז לונדון יש אגמים ובריכות. מקומות כאלה – שטחים ירוקים עם מים – מושכים הרבה בעלי חיים באופן טבעי.
אבל בלונדון אפשר למצוא גם הרבה כאילו שאינם בעלי חיים מקומיים. המלכים והאצילים הבריטיים נהנו להביא ללונדון כל מיני עופות אקזוטיים מרחבי האמפריה הבריטית, וכך אפשר לפגוש בלונדון עופות מכל רחבי העולם. 

DSCN1674

הראשון ששמנו לב אליו – ואחד הנפוצים – הוא אווז קנדה: Canada Goose (שמו הלטיני: Branta canadensis) 

DSCN8216

זהו אווז נפוץ למדי באמריקה – כבר כתבתי עליו רשימה (וגם הזכרתי בעוד כמה). הפעם נהניתי לראות שיירה של אווזים צעירים שוחים בטור: 

DSCN8238

אחד האווזים הנפוצים באירופה – וגם בגנים בלונדון – הוא האווז האפור. הנה להקה שהולכת לה בחשיבות עצמית לכיוון המים: 

DSCN8221

האווז האפור הוא האווז ממנו בוית אווז הבית. באנגלית שמו Greylag Goose, ובלטינית Anser anser. 

DSCN8225

אווז נוסף שפגשתי כבר בעבר הוא Ross's Goose – אווז רוס (בלטינית: Anser rossii) –
לפני שנתיים ראיתי אחד יחד עם גל, עופר ואום נטע באגם בלבואה בקליפורניה. 

DSCN8050-Ross-Goose

פגשנו גם את היאורית המצרית – באנגלית היא נקראת Egyptian Goose, ובלטינית Alopochen aegyptiaca. 

DSCN8214

היאורית המצרית היא ברווז גדול שעיקר תפוצתו באפריקה, לאורך היאור (הנילוס). בשנים האחרונות הוא הרחיב את תחום תפוצתו, ואפשר למצוא אותו גם בארץ שלנו ליד מקורות מים. 

DSCN8215

פגשנו גם את הטדורנה ירוקת הראש – Common Shelduck באנגלית, Tadorna tadorna בלטינית. זהו ברווז גדול ומרשים, עם ראש בגוון ירוק מטאלי (שלא עבר טוב בתמונה שלי).
בארץ אפשר לפגוש את הטדורנה בחורף – ראיתי אותה בחורף האחרון באגמון החולה

DSCN1611-טדורנה

עוד ברווז גדול ויפה שפגשנו הוא הקזרקה החלודית – באנגלית הוא נקרא Ruddy Shelduck ושמו הלטיני – Tadorna ferruginea.
הקזרקה היא קרובה של הטדורנה מהתמונה הקודמת.

DSCN1660-ruddy-shellduck

זהו ברווז גדול עם צבע חום-אדמדם יפה, ותפוצתו בעיקר ממזרח אירופה עד מזרח אסיה – אך הוא ממשיך לאורך חופי אירופה וגם אנגליה. 

DSCN1669

הקזרקות הן עופות נודדים, ולעתים רחוקות מזדמנים כמה גם אלינו. 

DSCN1700

אני חושבת שאחד העופות היפים יותר שראינו היה האווז בתמונה הבאה – ברנטה אדומת-חזה. באנגלית: Red-Breasted Goose (ובלטינית – Branta ruficollis)

DSCN1682

זהו אוז קטן יחסית,  אך צבעוני ויפה. מכל העופות שהזכרתי הפעם – הוא בסכנת הכחדה (Endangered). האוכלוסיה בלונדון אינה טבעית – עיקר תפוצתו היא בין הים השחור לסיביר. 
DSCN1658

משמו הלטיני – ברנטה – אפשר להבין שהוא קרוב של האווז הקנדי, שגם הוא בעצם שייך לסוג ברנטה. 

DSCN1656

את התמונות צלמתי בפארקים של לונדון – St. James Park, Hyde Park, Regens Park, Kennsington Gardens
בתחילת יולי 2015
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

DSCN1701

עקעק זנבתן – Common Magpie – Pica pica

 

רגע לפני שאני מתחילה, השבוע שוב עבר עלינו שבוע רווי בשנאה ואלימות. רציתי לומר שוב בערך את מה שכתבתי לפני שנה – על השנאה. מוזמנים לקרוא. DSCN6191

טוב, אחרי כמה רשומות עירוניות לחלוטין – הגיע הזמן לחפש את הטבע בלונדון. 

DSCN7958

אני מתחילה עם אחת הציפורים הנפוצות באירופה: העקעק – Magpie

DSCN8240

העקעקים הם ציפורים קרובות לעורבנים שלנו – גם הם ממשפחת העורבים. 

DSCN8245

הם מסתובבים כבודדים וגם בלהקות ברוב העיר, ובעיקר בפארקים ובגנים הציבוריים. 

DSCN8241

אילו ציפורים גדולות – בערך כמו עורבני, עם זנב ארוך, וצבעים עזים – שחור, לבן וכחול מטלי. 

DSCN8244

את העקעקים פגשתי לראשונה בספרים של ג'ראלד דארל. הוא מצא זוג פרחוני עקעק וגידל אותם בביתו (יחד עם עוד עשרות ציפורים, חרקים, זוחלים ויונקים). 

DSCN6190 

יום אחד, תאודור סטפנידס (שהיה ידיד המשפחה, ואיש מדהים – כבר כתבתי עליו פעם) הגיע לבקר, שמע את העקעקים מקשקשים ושאל: "Who is Playing Magpies?"
שזו היתה פרפרזה על השאלה: "Who is playing Bagpipes?" – ג'ראלד דארל מאד נהנה מחידודי לשון. 

DSCN8292

בארץ אין עקעקים – לפי הספרות הם מזדמנים באופן נדיר לרמת הגולן, אבל לא שמעתי על תצפיות ולא ראיתי תמונות מעולם. לכן, בעיני תמיד זו היתה ציפור אקזוטית. 

DSCN9749

כשנסעתי לראשונה ללונדון, בירח הדבש שלי (שהיה כבר מזמן…) פגשתי את העקעקים לראשונה. שמחתי לפגוש אותם שוב. 

DSCN8293

כבן למשפחת העורבים, העקעק הוא חכם מאד. רוב הזמן הם חיים כבודדים, אך בחורף הם מתלהקים יחד, לקראת ההזדווגות והקינון באביב. 

DSCN8297

עקעקים נצפו מקיימים שלל פעילויות חברתיות – כולל הבעת אבל על בן זוג אבוד, או ארגון מספר עקעקים לתקיפת טרף באופן אסטרטגי.  הם מסוגלים לזהות את עצמם במראה, וגם לחקות קולות. הם משתמשים בכלים – למשל, שימוש באבנים לשבור קליפות אגוזים. 

DSCN9747

הם עופות יפים, חכמים ובולטים. 

 DSCN97471 

את התמונות צלמתי ברחבי לונדון, בתאריכים 24.6.2015-4.7.2015
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

DSCN8298

סטירית פקוחה – Maniola telmessia

IMG_9364

חזרנו מחופשה בלונדון, ויש לי המון המון תמונות לסדר. 

DSCN3870

אמנם זו היתה חופשה עירונית לחלוטין – לא יצאנו כמעט מהעיר – אך בכל זאת, באחד הלילות התעוררתי בשעה 3 לפנות בוקר, הצצתי מהחלון סתם כך – וראיתי ברחוב למטה (היינו בקומה 6) צמד שועלים!
בגלל החושך והמרחק לא צילמתי, ויחד עם זאת – זה באמת היה מרגש מאד. 

IMG_8547

אז עד שאתחיל לארגן את התמונות מלונדון – קבלו את אחד הפרפרים הנפוצים באביב המאוחר: סטירית פקוחה. 

IMG_8546

הסטירית שייכת למשפחת הסטיריתיים, שלאחרונה – כמו הרבה אורגניזמים עוברת שינויים בהגדרות. כיום היא נחשבת לתת-משפחה במשפחת הנימפיתיים. 

IMG_8907

הסטירית נקראת פקוחה – בגלל ה"עין" בכנף העליונה. כשהיא מנסה להסוות את עצמה, היא מקפלת את הכנפיים העליונות אל בין התחתונות, ונראית כמו עלה יבש. 

DSCN5909

בתמונה מעל אפשר לראות את הסטירית נהנית מהצוף של פואנית איטלקית, בנחל שורק. בתמונה הבאה – היא מקפלת את הכנף העליונה, וכמעט נעלמת מהעין. 

IMG_2250

הסטירית הפקוחה היא פרפר מזרח תיכוני – אפשר למצוא אותה באירן, בטורקיה ועד אלינו, בעיקר באזורים עם מזג אוויר ים תיכוני. 

IMG_1675

במבט ראשון הסטירית הפקוחה נראית סתם כמו פרפר חום. בתמונה הבאה היא נהנית מצוף הפואנית, יחד עם לבנין הכרוב (שהוא אחד הפרפרים הנפוצים בתבל): 

DSCN5908

אבל אם מסתכלים, הדוגמא החומה על הכנף, בשילוב הכתם הכתום וה"עין" הם חינניים למדי: 

IMG_9377

כמו שאפשר לראות בתמונות, הסטירית נהנית מצוף של פרחים רבים. למשל, בתמונה הבאה: פיגם מצוי.  
IMG_7761

ובתמונה הבאה – לטם שעיר

IMG_1676

וגם דרדר מצוי – שהוא אמנם מצוי, אך מאד רבגוני. למשל, כאן יש פרט לבן עם אבקנים ורודים: 

IMG_7814

וכאן – דרדר מצוי ורוד – 

 IMG_9362

את התמונות צלמתי –
במירון, בתאריכים 4.6.2011 ו-24.5.2015
בנחל כזיב, בתאריכים 12.5.2012 ו-10.5.2013
בנחל גוש חלב, 11.6.2011
בנחל כלח בכרמל, 3.5.2013
ובנחל שורק 16.6.2015 

DSCN5912

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא! 

IMG_9380