עוד כמה תצפיות בחרמון וממנו

לאחר תום יום הסקר בהר דב, נסעתי עם אורי ועפרה לישון בצימר במג'דל שמס. בדרך עצרנו לכמה דברים. את חלקם אציג פה.

אני מתחילה עם צמח לא נדיר: צתרנית משובלת (Thymbra spicata). הצתרנית ממשפחת השפתניים, היא צמח תבלין מוכר באזורנו, ומשמשת לעתים כאחד המרכיבים של הזעתר.

לעלים יש ריח נעים והפריחה יפה – השם "משובלת" הוא כי הפרחים צומחים בצורת שיבולת מאורכת ומסודרת.

גם חסרף מזרחי (Anarrhinum forskahlii), שכבר כתבתי אודותיו, פרח לנו: זהו פרח עדין וקטן שגדל בחרמון ובהרי יהודה. בחרמון הוא נפוץ, בהרי יהודה – פחות. אבל אני מכירה אוכלוסיה יפה שלו ממש בתחומי האוניברסיטה העברית בגבעת רם 🙂

שומרר בואסיה (Bilacunaria boissieri) בפריחה מלאה קצת הפתיע אותי: אני מכירה אותו ממישור החוף, שם פגשתי אותו במקומות רבים – לא זכרתי שהוא פורח גם באזורים המזרחיים יותר בארץ. הוא פורח בקיץ, ולכן הוא פחות מוכר.

אבל היו לי גם דברים מיוחדים. למשל, הנה געדה: הגעדה הזו דומה לגעדה מפושקת הנפוצה בארץ, אבל יש כמה הבדלים – הבולטים לעין הם הצבע הבהיר, הפרחים הקטנים יותר, והעובדה שכל הצמח נמוך וצפוף יותר. בשנים האחרונות מצאו אותה בהר קטע בחרמון הנמוך ובמקומות נוספים.

בתחילה חשבו שזו געדה מהמין "געדה נמוכה (Teucrium chamaedrys)" – געדה בעלת תפוצה רחבה, שמוכרת מסוריה וצפונה, דרך רוב מדינות אירופה. לאחר מכן הגיעו למסקנה שיש מעין גראדיינט של צורות לגעדות הללו: שככל שנַדְרִים – יש יותר מאפיינים של געדה מפושקת, וככל שנַצְפִּין (לכיוון טורקיה ואירופה) – יש יותר מאפיינים של געדה נמוכה.

כיום מתיחסים אל הגעדה הזו בתור "געדה מפושקת, זן נמוך" (בלטינית: Teucrium divaricatum var. chamaedrys) – כלומר, יש לה יותר מאפיינים של געדה מפושקת, אבל זו מין צורת מעבר בין המפושקת לנמוכה.

הסתכלנו על שיח, שגדל על מורדות תלולים – ולכן צילמתי אותו רק ממרחק: זהו ערער ארזי (Juniperus oxycedrus)!

ערער ארזי הוא שיח ממשפחת הברושיים. ישנם מינים רבים של ערער בעולם, בארץ ידועים שלושה: ערער ארזי מוכר מחורשה אחת בדיוק על הר שפנים במירון (ליד בית ג'ן), ערער גלעיני הוא לא-נדיר בחרמון, וערער ברושי – ישנם שני שיחים המוכרים בחרמון. לכן העובדה שנמצאו 2 שיחים של ערער ארזי (זה מהמירון) במורדות החרמון – זו בהחלט סיבה למסיבה.

שני מינים נפוצים בארץ שפגשנו בין לבין היו השום הגבוה (Allium ampeloprasum). השום הזה קרוב לכרישה ולשום מהמטבח, אך הוא אינו אחד מאבות הבר שלהם, רק קרוב לאב הבר:

ותגית קיצית (Lomelosia argentea) ממשפחת השלמוניים, שנאמנה לשמה ופורחת בראשית הקיץ:

הצמח המיוחד האחרון שראיתי ביום הארוך והגדוש הזה היה עץ: חוזרר החורש (Eriolobus trilobatus).

חוזרר החורש הוא עץ יפהפה ממשפחת הורדיים, קרוב של בן-חוזרר הררי עליו כתבתי לא מזמן. באתר הצמחים הנדירים אפשר לראות תמונות של הפריחה הנהדרת שלו, והפירות היפים.

אני הגעתי אליו בעונה פחות מרשימה: הפרחים הגדולים (שקוטרם 3-4 ס"מ) סיימו לפרוח, אבל הפירות עדיין צעירים – הם רק מתחילים להאדים ולקבל את הצורה והצבעים היפים שלהם.

כמו הערער הארזי, גם את חוזרר החורש אפשר לפגוש במירון – יש מספר עצים בנחל כזיב עליון, קרוב לעין הזקן. זו הנקודה הדרומית ביותר בעולם בה אפשר לפגוש אותו.

וכעת, עוד כמה תמונות של תצפיות שערכנו באזור: זו תצפית מכיוון מג'דל שמס אל מסעדה ובריכת רם:

תצפית חשובה (ועצובה למדי) לכיוון הר קטע והישוב נמרוד: כל השטח הזה מאויים מאד על ידי תכניות בניה להרחבת מג'דל שמס. הר קטע הוא מרכז מדהים שבו נמצאו עשרות מינים נדירים (כמו הגעדה מלמעלה) ואלפי סחלבים מיוחדים, כולל האצבעית הרומאית והסחלב הסורי – שבארץ מוכרים אך ורק מהר קטע, כולל הסחלב הריחני והסחלב המצויר (שהתגלה שם רק השנה). מתוך 33 מיני סחלבים שידועים בארץ באופן רשמי – 26 פורחים על ההר. ההר הזה הוא כמו בית מקדש לבוטנאים ולחובבי הסחלבים, שעולים אליו לרגל כל שנה. לדעתי, בניה על ההר הזה תהיה פשע. זה יהיה חמור באותה מידה כמו לעלות על הכותל המערבי, על כנסית סנט פטרוס ברומא או על הכעבה במכה עם D9 ולהשמיד אותם. אני מקווה שיצליחו לבטל את התכניות הללו, ולהכריז על כל ההר כשמורת טבע.

ועם מבט אחרון אל מג'דל שמס בחיק החרמון אני מסיימת את היום הזה – הגענו לצימר, ולמחרת עלינו אל החרמון הגבוה ליום מדהים ומיוחד.

את התמונות צילמתי בחרמון הנמוך, רום 1200מ' בערך. את התצפיות לנוף ערכתי ממג'דל שמס, בתאריך 20.6.2021.

תודה רבה לאורי ולעפרה שהראו לי ניסים ונפלאות!