זכרון

היום לפני 80 שנים נולד אבא שלי.

כתבתי עליו בבלוג כבר כמה פעמים, ולצערי – איבדנו אותו למחלת הסרטן לפני 6 שנים.
בכל זאת, 80 שנים הן ציון דרך מיוחד שאני רוצה לכתוב עליו.

אבא שלי אהב לצלם, ואחת התמונות הישנות שלו שאני זוכרת טוב היתה תמונת צרעה מזרחית על חצב. זו היתה תמונה בשחור-לבן, נדמה לי שהיתה תלויה אצלי על הקיר בדירה השכורה הראשונה שלי.

חשבתי על התמונה הזו כשביקרתי השנה בתל ידפת, וצרעה מזרחית (Vespa orientalis) גדולה נעמדה מולי על אחד מאלפי החצבים שם. הצרעה המזרחית היא הצרעה הגדולה ביותר בארץ, היא זו המכונה גם דבור.

הצרעה שדיגמנה לאבא שלי עמדה במרכז החצב, לאורך – ודגמנה לו באופן מושלם. התמונה היתה מופת לסימטריה. הצרעה שדיגמנה לי הסתובבה על החצב ולא באמת חשבה על סימטריה…

6 שנים חלפו מאז מותו של אבא שלי, והכאב קצת יותר עמום – אבל הוא מגיע ככה, במנות של זכרון. יש תמונות, ריחות, מוזיקה וחפצים שפתאום גורמים לי לחשוב עליו ולהתגעגע.

את התמונות צלמתי בתל ידפת, בתאריך 15.9.2020. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.