שנה טובה תשפ"א

עוד שנה חלפה, והפעם שנה קשה במיוחד. ואין לי תקוות לעתיד בהיר יותר: אנחנו ניצבים בפני תקופה קשה אפילו יותר, מבחינה כלכלית, בריאותית ומדינית.

בכל זאת, אכתוב כמה איחולים…

לפני 5 שנים ערכנו פיקניק משפחתי באחד החניונים החביבים עלינו בכרמל. הסתובבתי לי בחורש מסביב לחניון, וחשבתי על גבעת ההגנה שנמצאת ממש קרוב – שם יש אוכלוסיה גדולה של שום סתווי, מין נדיר ומיוחד שגדל אך ורק בכרמל. חשבתי שהאזור שאני משוטטת בו מאד דומה לשטח בגבעת ההגנה, ואולי גם פה יש שום סתווי… ובאמת, תוך זמן קצר מאד מצאתי אחד! ועוד! ועוד! ספרתי אז כמעט 80 שומים פורחים. מצאתי אוכלוסיה חדשה ולא מוכרת של צמח נדיר בסכנת הכחדה!

מאז אני מבקרת את השומים הללו כל שנה. השנה הגעתי לבקר אותם די בתחילת הפריחה – ראינו רק בודדים, יחסית לעשרות שפגשתי לפני 5 שנים. עדיין, אני מרגישה גאווה כל פעם שאני מבקרת את "השומים שלי".

מקום נוסף שביקרתי בו השנה הוא תל ידפת. תל ידפת אמנם ידוע בעיקר בגלל ההיסטוריה – יוסף בן-מתיתיהו פיקד על המרד ברומאים שם. העיר עמדה במצור 47 ימים לפני שנפלה. כל מגיני העיר נרצחו או התאבדו, פרט ליוסף בן מתיתיהו שנכנע לרומאים והפך להסטוריון המרד.

הסיבה העיקרית להגיע אל תל ידפת היום היא לראות את אלפי החצבים הפורחים על התל וסביבו – להסתובב שם זהו מחזה מרהיב.

ועם החצבים והתקווה לשנה רגועה יותר אני מסיימת את הרשימה.
את השום הסתווי צילמתי בכרמל, בתאריך 12.9.2020 ואת החצבים בתל ידפת בתאריך 15.9.2020. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.