Let it Bee

בחודש האחרון לא יצאתי הרבה מהבית – חם נורא, קורונה, וסיבות נוספות השאירו אותי בבית. טוב שיש לי מרפסת גג!

בקיץ, הפריחה דלילה יותר. אצלי פורחים בעיקר שני צמחים: זוטה לבנה וחצב מצוי. על החצבים שלי כבר סיפרתי כמה פעמים.

השנה התחלתי לשים לב לדבורים שמגיעות אל הפרחים שלי. כמובן, רוב הדבורים שאני רואה הן דבורי דבש. אבל הן פחות מעניינות מבחינתי. את דבורי הדבש אנשים מגדלים, הן בעצם מין מבוית. אני מחפשת דבורי-בר. כמו הדבורה הבאה: אמגילה, שבאה לבקר את פרחי הקערורית הסגולה שפרחו אצלי בחודש מאי.

בעולם, לפי ההערכות, יש כעשרים אלף מינים של דבורים. חלק קטן מהמינים הם דבורים חברתיות, החיות בכוורת כמו דבורת הדבש. רוב המינים הם של דבורים יחידאיות – כל נקבה בונה קן משל עצמה, מאחסנת בו צוף ואבקה שהיא אספה, ומטילה בו את ביציה. בשלב הזה היא עוזבת את הקן, והזחלים יתפתחו בעצמם לדבורים בוגרות.

בחודשים האחרונים צילמתי כמה וכמה מינים שונים של דבורים. על מנת לזהות אותם, נעזרתי באנשי קבוצת דבורי הבר בפייסבוק, במומחה עולמי לדבורים באתר Inaturalist ובאנשי קבוצת וואטסאפ המתמחה בדבורי בר. היום אציג כמה מהדבורים הללו.

הדבורה הראשונה הגיעה אלי עוד באביב: זוהי בנאית אדמונית. בלטינית: Megachile sicula. זו דבורה גדולה למדי, הבונה לעצמה קן שנראה כמו כדור בוץ שמורכב מתאים רבים, בהם יתפתחו הצאצאים שלה.

הדבורה הבאה שהצלחתי לצלם היא מאותו סוג כמו הבנאית – Megachile. המשפחה היא משפחה שנקראת בעברית גזרניתיים, כי הדבורים הללו גוזרות עלים של צמחים.

לא קל להבחין בין מיני דבורים. לפעמים כל ההבדל הוא בזיף קטן ברגל, שקשה לראות בתמונה. לפעמים צריך מיקרוסקופ בינוקולר בשביל להסתכל על הדבורה בהגדלה בשביל לראות את ההבדלים. וכמובן, לא כל המינים זוהו. לכן אין לי זיהוי ברמת המין של הגזרנית הזו.

הדבורה הבאה היא דבורה זעירה במיוחד: אורכה כ-3 מ"מ. תראו אותה יחסית לאבקני החצב:

הדבורה הזו נקראת חריצית, ובלטינית: Lasioglossum. בעולם ישנם מעל 1,700 מינים של חריציות, מתוכם בארץ מוכרים כ-60 מינים. אצל החריציות יש דרגות שונות של חברתיות, מדרך חיים יחידאית ועד כוורות חברתיות. אני לא יודעת איזה מהחריציות צילמתי.

———
תוספת, 7.9.2020: גידי פיזנטי זיהה לי את החריצית באתר Inaturalist בתור Lasioglossum pseudosphecodimorphum.

הדבורה הבאה היא בגודל דומה לחריצית, אבל היא משהו אחר…

13.12.2020: ושוב אני מודה לגידי פיזנטי, שמתקן לי טעויות: הדבורה בתמונה הבאה היא עוד חריצית, מהמין: Lasioglossum politum atomarium, ובתמונה אחריה היא הדבורה אליה התכוונתי.

זו דבורה מהסוג מסוונית – Hylaeus בלטינית. השם העברי מסוונית הוא כי הדבורה נראית כאילו היא עוטה מסיכה על הפנים. כמו שאפשר לראות, גם היא זעירה למדי:

למסווניות אין איברי איסוף אבקה חיצוניים – הן לא אוספות אבקה בכדורים על הרגליים כמו דבורת הדבש או על הבטן כמו מינים אחרים. במקום זה, הן בולעות את האבקה בזמן השיחור על הפרחים ומקיאות אותה בקן, שם הן סוגרות את הביצה עם תערובת דלילה של אבקה ודבש שתספיק לזחל למשך התפתחותו.

הדבורה האחרונה שלי להיום היא האמגילה – Amegilla. זו דבורה גדולה למדי, עם פספוס שחור לבן יפה ומסודר:

אני חושבת שאחת התמונות הטובות יותר שצילמתי היא זו, בה רואים את הדבורה עפה ישר אלי: אני מאד מרוצה ממנה.

השבוע חזיתי במשהו מוזר: עליתי בבוקר לצלם את החצבים, וראיתי דבורה (שזוהתה ע"י פרופ. ג'ון אשר באתר Inaturalist בתור Amegilla) משוטטת בין פרחי הזוטה. ניגשתי לצלם אותה – לפתע היא נאחזה באחד מענפי הזוטה. היא תפסה אותה בפיה, עם הלסתות החזקות שלה:

עוד אני מסתכלת על הדבורה ומצלמת אותה, היא התחילה לנענע את הרגלים והגוף תוך כדי אחיזת הענף בכל הכוח. היא עשתה זאת במשך כמה דקות – ואז עפה לדרכה.
כיוון שזה היה בשעת בוקר, לא יכול להיות שהיא התכוננה לשנת הלילה. אז מה היא עשתה? אני לא יודעת, וגם המומחים לא ידעו לענות לי. מישהו טען שהיא ודאי עושה יוגה…
אם אקבל מידע, אוסיף כאן.

את התמונות צילמתי על הגג שלי:
את הבנאית האדמונית צילמתי בתאריך 17.2.2020 ואת האמגילה על הקערורית בתאריך 17.5.2020. שאר התמונות הן מחודשים אוגוסט וספטמבר 2020.
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.