אלקנת הגליל – Alkanna galilaea

אני ממשיכה עם מיני האלקנה השונים, והפעם – אלקנת הגליל.

לאלקנת הגליל ישנם הפרחים הגדולים ביותר מבין מיני האלקנה – קוטרם כסנטימטר וחצי. והפעם הם צהובים, ולא בגווני כחול.

אלקנת הגליל צומחת בקרקעות כבדות – קרקעות ששימשו בעיקר לחקלאות מסורתית. היא מסתדרת עם החקלאות המסורתית, וגדלה בשולי השדות.

הבעיה היא שכיום המקומות הללו מתמעטים והולכים, ולכן כמעט כל הצמחים שזקוקים לקרקעות עמוקות – כמו סומקן ענקי, שום הגלגל, דוגון ירושלמי ועוד רבים אחרים – נמצאים בסכנת הכחדה.

בעבר מצאו את אלקנת הגליל בעמק עכו, בעמק יזרעאל ובמקומות נוספים.

כיום היא ידועה מחמש נקודות בלבד – ואף אחת מהנקודות הללו איננה בשמורת טבע. פרט לארץ, היא היתה ידועה גם מממלכת ירדן, וגם שם היא גדלה במקומות ספורים.

כלומר, אלקנת הגליל היא אמנם לא מין אנדמי למדינה שלנו, אבל היא מין תת-אנדמי – ועם כמות אוכלוסיות כל כך מצומצמת, היא בהחלט צמח נדיר ומיוחד.

אני פגשתי את אלקנת הגליל ליד צומת גולני, בגליל התחתון, בשולי שדה כלניות מרשים.

זה היה מאד מרגש, לטייל בין הכלניות – רובן היו אדומות, אך פה ושם היו לבנות וגם ורודות – ולחפש דווקא פרח פחות מרשים. ספרנו בסך הכל שמונה צמחים של אלקנה: ממש לא הרבה.

לא רחוק מצמחי האלקנה פגשנו כלנית אחת מיוחדת: כלנית זברה מגניבה במיוחד 🙂

ועל אחד מפרחי האלקנה פגשנו חיפושית: זו יקרונית הזיפניים (בלטינית:  Opsilia coerulescens) כמו זו שפגשתי בחרמון, על לשון-הכלב ההררית.

כחלק מפרוייקט המינים האדומים, היום יש נסיון להגן גם על האלקנה – כל המינים האדומים נכללים כיום ברשימת הצמחים המוגנים – אסור לקטוף אותם, אסור לסחור בהם, אסור לפגוע בהם.

ויש נסיון לגדל אותם בגני מקלט – כמו למשל גן המקלט בכוכב הירדן, שם יש צמחים רבים של קרקעות כבדות. אני מקווה שיצליחו לשמור על האלקנה הזו, שהיא באמת יפה (גם אם נבלעת לחלוטין בשדה של כלניות).

את התמונות צלמתי סמוך לצומת גולני, בתאריך 9.3.2020. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.