יום הזכרון לשואה ולגבורה, תש"פ

שוב הגיע היום העצוב והקשה ביותר בשנה, יום הזכרון לשואה ולגבורה.
הפעם אני מציינת את היום הזה עם אחד השירים העצובים והיפים של יהודה פוליקר ויעקב גלעד – אפר ואבק.

ספלול מטפס – Aristolochia sempervirens

יום אביב ריחות לילך,
בין חורבות העיר שלך
יום יפה לדוג בנהר,
בתוכי הלב נשבר.
שם היתה ואינה
ילדותך, אישה קטנה
אנשים שאיש לא מכיר –
אין אפילו בית שיזכיר.

ואם את נוסעת – לאן את נוסעת?
הנצח הוא רק אפר ואבק
לאן את נוסעת? לאן את נוסעת?
שנים וכלום עוד לא נמחק.

זעזועית גדולה – Briza maxima

קחי מעיל – יהיה לך קר.
כסף כיס, גביש סוכר.
אם יהיו קשים הימים,
הזכרי בי לפעמים.
ואם זה עוד מסע נואש
אל הצריף, אל המגרש,
במסילת העיר הישנה
איש לא יחכה בתחנה.

אם את נוסעת – לאן את נוסעת?
הנצח הוא רק אפר ואבק
לאן את נוסעת? לאן את נוסעת?
שנים וכלום עוד לא נמחק.

חוורית חרוזה ותלתן חקלאי – Blackstonia perfoliata over Trifolium campestre

מי ימתיק לילותייך?
מי יקשיב לבכיך?
מי ישמור צעדייך בדרכך?

לאן את נוסעת? לאן את נוסעת?
הנצח הוא רק אפר ואבק.
לאן את נוסעת? לאן את נוסעת?
שנים וכלום עוד לא נמחק…

דבורנית גדולה – Ophrys holosericea

את התמונות צלמתי בכרמל. תודה ליעקב גלעד על המלים וליהודה פוליקר על הלחן. יהי זכר הנספים ברוך.