נסענו לים המלח, ועלינו למצוקים מעליו. בסלעים – שהם יפהפיים לכשעצמם – מצאנו צמח בשרני אפרפר:
זהו אצבוע ים-המלח – שבארץ נחשב לנדיר למדי.
השם אצבוע – כי הגבעולים של הצמח נראים כמו אצבעות. ים המלח – כי בארץ אפשר לפגוש אותו במצוקים מעל ים המלח.
פרחי האצבוע נראים כמו כוכבים קטנים ונחמדים, אך לא בולטים:
מקרוב הם מאד חינניים בעיני:
כשפרופסור מיכאל זהרי, מראשוני הבוטנאים בארץ, הגדיר את האצבוע הזה לראשונה – הוא קרא לו אצבוע ים-המלח: Caralluma maris-mortui. מאוחר יותר הסתבר שהוא זהה לאצבוע אחר, שגדל במצוקים מעל ים סוף בסיני וגם דרומה – אצבוע שהוגדר עוד קודם ונקרא אצבוע סיני.
בבוטניקה יש כלל: אם החליטו ששני מינים הם בעצם מין אחד – או אם כמה אנשים תיארו את אותו צמח ונתנו לו שמות שונים – השם הראשון שפורסם הוא זה ש"תופס". כבר דיברתי על זה בהקשר של חומעת האווירון.
ולכן כשהוחלט שאצבוע ים-המלח ואצבוע סינָי הם בעצם זהים – השם שנבחר היה השם הותיק יותר, שהוא אצבוע סינָי.
בעברית הוחלט להשאיר את השם שקבע פרופסור זהרי – גם מתוך כבוד אליו, וגם כי בארץ האצבוע הזה נמצא רק באזור ים המלח.
הפעם הראשונה בה פגשתי את אצבוע ים המלח היתה כבר לפני 10 שנים: יצאתי לסיור של 3 ימים שהוביל פרופסור דנין ז"ל – סיור לאנשים שתרמו תמונות ותוכן לאתר הפלורה. אז צילמתי את התמונה הזו:
חרשנו אז את הנגב, הגענו עד אילת. למדתי להכיר המון פרחים שלא הכרתי עד אז – זו היתה חוויה מרתקת.
אחד המאפיינים הבולטים של אצבוע ים המלח בטבע הוא הצבע: הגבעולים הבשרניים שלו הם בצבע מאפיר:
הצבע הזה עוזר לו להתמודד עם החום הרב באזור ים המלח: הוא מחזיר טוב יותר את קרני השמש החמות, והצמח מתחמם פחות.
אבל בחממה הטרופית של הגן הבוטני הופתעתי לראות את הגבעולים שלו בצבע ירוק בהיר:
תנאי הגידול בחממה הם – מן הסתם – נוחים יותר מאשר בטבע: הוא מקבל "מלון חמישה כוכבים" – טיפול מסור, עישוב מתחרים וגם יותר מים מאשר קרוביו בטבע. לכן הוא לא צריך לפתח את כל ההגנות שהם מפתחים.
את התמונות צלמתי בחופי ים המלח בתאריכים:
14.3.2010, 6.11.2018, 17.3.2019, 1.2.2020
ובחממה הטרופית של הגן הבוטני בתאריך 8.9.2019.
תמונות יפות של צמח מאוד מיוחד. הגבעול הירוק של הפרט בחממה הפתיע גם אותי 🙂
אהבתיאהבתי
תודה 🙂 אני שמחה שנהנית, וגם שיצא לך לראות אותו…
אהבתיאהבתי
צמח זה, כמו צמחי המדבר מרתקים בשל כושר הסתגלותם האבולוציוני לתנאי מדבריים. במקרה זה גבעולים אוגרי מים סוקולנטים נעדרי עלים (להקטנת פני שטח התנדפות המים). מעניין שצבע הגבעול אינו יציב ותלוי במשק המים (טבע לעומת חממה).
האם ידוע לך אם נערך מחקר השוואת הגנום של הצמח המדברי לעומת זה שנקלט בחממות?
אהבתיאהבתי
לא חושבת שנערך איזה שהוא מחקר על הצמח הזה…
אבל צמחים הם בעלי יכולת הסתגלות מדהימה 🙂
אהבתיאהבתי
אוי, זה נראה כמו איזה יצור מאגדה אפלה…
אהבתיאהבתי
למה אפלה? תראי איזה כוכבים חמודים!
אהבתיאהבתי
אני אוהבת את הפרחים שלו . כ"כ קטנים ולא בולטים שצריך לחדד את העיניים כדי לראותם. התמונה עם הים ממש מוצלחת ולא רק היא… קשה לצלם אותו. תודה.
אהבתיאהבתי
תודה 🙂 הוא באמת מיוחד ומקסים.
אהבתיאהבתי
צמח שלא הכרתי. נהנתי מהתמונות היפות ודברי ההסבר.
אהבתיאהבתי
שמחתי להכיר לך 🙂
אהבתיאהבתי
יפיפה! כזה לא יצא לי לראות. איך הריח שלו? קטן כמו הפרח או נודף למרחוק?
אהבתיאהבתי
אין ריח משמעותי 🙂
אהבתיאהבתי