אצבוע ים-המלח – Caralluma sinaica

נסענו לים המלח, ועלינו למצוקים מעליו. בסלעים – שהם יפהפיים לכשעצמם – מצאנו  צמח בשרני אפרפר: 

זהו אצבוע ים-המלח – שבארץ נחשב לנדיר למדי. 

השם אצבוע – כי הגבעולים של הצמח נראים כמו אצבעות. ים המלח – כי בארץ אפשר לפגוש אותו במצוקים מעל ים המלח. 

פרחי האצבוע נראים כמו כוכבים קטנים ונחמדים, אך לא בולטים:

מקרוב הם מאד חינניים בעיני:

כשפרופסור מיכאל זהרי, מראשוני הבוטנאים בארץ, הגדיר את האצבוע הזה לראשונה – הוא קרא לו אצבוע ים-המלח: Caralluma maris-mortui. מאוחר יותר הסתבר שהוא זהה לאצבוע אחר, שגדל במצוקים מעל ים סוף בסיני וגם דרומה – אצבוע שהוגדר עוד קודם ונקרא אצבוע סיני. 

בבוטניקה יש כלל: אם החליטו ששני מינים הם בעצם מין אחד – או אם כמה אנשים תיארו את אותו צמח ונתנו לו שמות שונים – השם הראשון שפורסם הוא זה ש"תופס". כבר דיברתי על זה בהקשר של חומעת האווירון.

ולכן כשהוחלט שאצבוע ים-המלח ואצבוע סינָי הם בעצם זהים – השם שנבחר היה השם הותיק יותר, שהוא אצבוע סינָי.

בעברית הוחלט להשאיר את השם שקבע פרופסור זהרי – גם מתוך כבוד אליו, וגם כי בארץ האצבוע הזה נמצא רק באזור ים המלח.

הפעם הראשונה בה פגשתי את אצבוע ים המלח היתה כבר לפני 10 שנים: יצאתי לסיור של 3 ימים שהוביל פרופסור דנין ז"ל – סיור לאנשים שתרמו תמונות ותוכן לאתר הפלורה. אז צילמתי את התמונה הזו: 

חרשנו אז את הנגב, הגענו עד אילת. למדתי להכיר המון פרחים שלא הכרתי עד אז – זו היתה חוויה מרתקת. 

אחד המאפיינים הבולטים של אצבוע ים המלח בטבע הוא הצבע: הגבעולים הבשרניים שלו הם בצבע מאפיר:

הצבע הזה עוזר לו להתמודד עם החום הרב באזור ים המלח: הוא מחזיר טוב יותר את קרני השמש החמות, והצמח מתחמם פחות.

אבל בחממה הטרופית של הגן הבוטני הופתעתי לראות את הגבעולים שלו בצבע ירוק בהיר: 

תנאי הגידול בחממה הם – מן הסתם – נוחים יותר מאשר בטבע: הוא מקבל "מלון חמישה כוכבים" – טיפול מסור, עישוב מתחרים וגם יותר מים מאשר קרוביו בטבע. לכן הוא לא צריך לפתח את כל ההגנות שהם מפתחים.

את התמונות צלמתי בחופי ים המלח בתאריכים:
14.3.2010, 6.11.2018, 17.3.2019, 1.2.2020
ובחממה הטרופית של הגן הבוטני בתאריך 8.9.2019.