סנוניתן הוורדניים – Iphiclides podalirius

בחודש יוני עליתי לחרמון, ופגשתי שם – לראשונה בחיי – את זנב-סנונית הוורדניים, הנקרא היום סנוניתן הוורדניים.

עד לא מזמן, שמות פרפרי ארצנו בעברית היו לרוב לפי המשפחה: כל בני משפחת הכחלילים, גם הירוקים, הכתומים והאפורים – נקראו כחליל. כל משפחת הלבנינים, גם הכתומים והצהובים – נקראו לבנין. וכן הלאה. 

זנבות הסנונית הם חלק ממשפחת הצבעוניים. ובארץ ישנם ארבעה זנבות סנונית: שלושה השייכים לסוג הלטיני "Papilio": הצגתי בבלוג את זנב-הסנונית הנאה ואת זנב-סנונית המכבים, חסר לי עדיין זנב-הסנונית המדברי. 

אבל זנב-סנונית הוורדניים הוא מסוג לטיני שונה – בלטינית שמו Iphiclides (לצערי, לא הצלחתי למצוא מה משמעות השם) ולכן, הגופים המוסמכים החליטו לקרוא לו "סנוניתן" – לשמור על הקרבה לזנב הסנונית, ויחד עם זאת להפריד אותם. 

הסנוניתן (קצת קשה לי להתרגל לשם החדש…) הסתובב סביב שרביטי הפריחה של עריר הלבנון – 

אפשר לראות שהסנוניתן לא ניגש לפרחים הפורחים, אלא לאלו שהכותרת שלהם כבר נבלה. העריר עושה מבחן IQ למאביקים שלו – רק החכמים שמבינים שהצוף נמצא בפרחים שכבר נבלו מקבלים גמול. גם על זה כבר כתבתי.

הסנוניתן לא היה היחידי שעבר את מבחן העריר – יחד איתו ראיתי את נמפית החורשף (שהשנה היתה ממש בכל מקום!) וגם כמה מינים של דבורים – דבורי בומבוס, דבורי דבש ומחושיות. את כולם תוכלו לראות בתמונות הבאות. 

הסנוניתן, בעיקרון, הוא פרפר רחב תפוצה – מבריטניה במערב ועד לסין במזרח, מפולין בצפון ועד ישראל בדרום.

אבל עקב שימוש יתר בחומרי הדברה – הזחלים נפגעו ולא הגיעו לבגרות, מה שהפך את הפרפר לנדיר יותר.

הוא נכחד לחלוטין מבריטניה ומכמה מדינות במערב אירופה, ומוגדר כפרפר מוגן ובסכנת הכחדה ברוב מדינות מזרח אירופה וגם ברוסיה. 

גם אצלינו הסנוניתן היה בעבר נפוץ יותר ונפגע מחומרי ריסוס. כיום אפשר למצוא אותו מעט בצפון הגולן ויותר בחרמון. 

שמו העממי באנגלית הוא Scarce Swallowtail, כלומר זנב-סנונית נדיר – כי באמת נדיר מאד למצוא אותו באנגליה.
שם המין בעברית – הוורדניים – הוא על שם הפונדקאי שלו, עצים ממשפחת הוורדניים. הסנוניתן מטיל ביצים על עצי דובדבן, שזיף, אגס, עוזרר ועוד ועוד. 

בתחילת יולי היינו בסופשבוע באי רודוס, ושם פגשנו עוד כמה סנוניתנים –

הראשון, שחלק מהכנף שלו היה חסר – כנראה הצליח להמלט מטורף כלשהו – ריחף על לנטנה בחצר המוזיאון הארכיאולוגי של רודוס.
השני היה מעט מרוחק ממני – על עץ ברוש באקרופוליס של לינדוס.


ברודוס הם נפוצים יותר מאשר בארץ, ומצויים גם באזורים הנמוכים, הקרובים לחוף. 

וכמובן, אני מתכננת כמה רשומות על האי רודוס בהמשך. 

את התמונות צילמתי בחרמון, בתאריך 3.6.2019
בעיר רודוס בתאריך 4.7.2019, ובאקרופוליס של לינדוס בתאריך 5.7.2019. 

 

סופית מצויה – Gallinula chloropus


כבר שנה אני עובדת בגן הבוטני בירושלים, ובקיץ – אגם הכניסה מתמלא בפריחה מרהיבה של נלומבו נאה – שמוכר יותר בשם "הלוטוס הקדוש" של מזרח אסיה. כיוון שלוטוס עבורי זה צמח קטן ממשפחת הפרפרניים, אני מעדיפה לקרוא לנלומבו בשמו המדעי. 


לנלומבו פרחים מדהימים ביופים, עלים גדולים המצלים על האגם, מקררים את המים, מפחיתים אידוי, נותנים מחסה מדורסים בשמים, מושכים חרקים שונים – וכך יוצרים בית נהדר לבעלי חיים שונים – בין השאר, לגיבורי הרשומה שלי. 

היום אני מציגה את הסופית המצויה – עוף-ביצה ממשפחת הרליתיים. אמנם במבט ראשון היא נראית דומה לברווזים, אך היא ממשפחה אחרת. 


הסופית נפוצה בכל אירופה וגם בצפון אפריקה. אצלינו היא מין יציב ואפשר לראות אותה במקומות רבים. 

באגם הכניסה של הגן הבוטני בקעו ארבע סופיות צעירות, וכעת הן מסתובבות להן בין צמחי הנלומבו, ונותנות לי הזדמנות לצלם תמונה נהדרת של סופית צעירה עם השתקפות הפרחים:

לסופית הצעירה אין עדיין את הצבעים היפים של הבוגר – הבוגרים שחורים עם מקור אדום-צהוב וכתמים לבנים על הכנפיים. הצעירים אפרפרים.

אין להם קרומי שחיה כמו שיש לברווזים, אבל יש להם אצבעות ארוכות עם ציפורניים מחודדות בכף הרגל, מה שמאפשר להם הליכה יציבה בבוץ וגם על עלים במים.


הם מאד משעשעים כך, הזכירו לי ילדים קטנים שנועלים את הנעליים של אמא או אבא…

צבע הרגליים שלהם ירקרק-צהוב, ומכאן בא שם המין הלטיני – chloropus – ירוקת רגל. 

שם הסוג – Gallinula – משמעותו "תרנגולת קטנה", כי היא קרובה יותר לתרנגולות מאשר לברווזים.

צמח נוסף שהסופיות הצעירות נהנות ממנו הוא אלף-עלה נוצתי – Myriophyllum aquaticum‏, צמח בעל עלים מנוצים. זהו מין פולש, ובעיקרון בגן רוצים להפטר ממנו – אך כטיבם של מינים פולשים, זה קשה. 

הסופיות נקראות כך כי הן אוהבות לחיות בסבך הסוף, או בגן – בסבך הנלומבו.


בד"כ הן עפות רק למרחקים קצרים, והתעופה שלהם מגושמת. בגלל זה הן מעדיפות את הסבך.


יחד עם זאת, יש סופיות שנודדות – מאירופה ועד לסיביר. הן עפות בעיקר בלילה, שאז הצבעים הכהים שלהם עוזרים להסוות אותן.


אתם מוזמנים לבוא לגן הבוטני, לראות את הסופיות הנחמדות באגם! 


את הסופיות הבוגרות צילמתי בבאסה בהרצליה, בתאריך 19.4.2018,
את הנלומבו ואת הסופיות הצעירות צילמתי בגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים, בתאריכים 23.6.19 ו-27.3.19
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.