שמשונית הטיפין – Tuberaria guttata

אני חוזרת לחודש מאי, במורדות החרמון – ליד הישוב נמרוד. הגענו לשם מוקדם בבוקר – קצת אחרי 9, כלומר יצאנו מהבית לפני 7, והחברים שהצטרפו אלינו מירושלים – יצאו כבר בסביבות 6.

המטרה שלנו היתה למצוא פרח זעיר – קוטרו כסנטימטר והוא מאד נדיר: שמשונית הטיפין.

השמשונית, כמו ששמה העברי מרמז, קרובה לשמשון, כלומר היא ממשפחת הלטמיים. המאפיינים הבולטים הם חמישה עלי כותרת והרבה מאד אבקנים: 

השמשונית היא פרח של בוקר. היא פורחת עם הזריחה, אך בסביבות השעה 10 – הפרחים כבר קמלים, ונותרים רק גבעולים ירוקים. כלומר, אם רוצים לראות שמשונית – צריך להשכים קום!

לשמשונית יש שני מופעי צבע: האחד צהוב-בהיר עם כתם בורדו קטן בכל עלה כותרת:

והשני צהוב עם טבעת בצבע בורדו-אדום:

השמשונית היא מין נדיר בסכנת הכחדה. היא מוכרת בארץ מכמה נקודות בשרון, ומהר קטע במורדות החרמון. 

וכן, אני מסכימה שזה מאד אירוני שאני, בתור תושבת השרון, לא הצלחתי מעולם למצוא אותה בפריחה בשרון (רק גבעולים או כלום) – אבל כן הצלחתי להגיע מוקדם מספיק לחרמון בשביל לפגוש אותה בפריחה יפה!

כמובן, נשאלת השאלה – למה? למה לפרוח זמן כל כך קצר? הלא מבנה הפרח של השמשונית ממש מיועד למשוך חרקים: היא מסמנת את מרכז הפרח הבהיר עם כתמים או טבעת כהים, כדי שהחרקים ידעו לאן לגשת!

לפי מה שקראתי במאמר של Botanical Society of Britain and Ireland, לשמשונית – כמו לרוב בני משפחת הלטמיים – אין כלל צוף. היא מייצרת אבקה בכמויות לא מאד גדולות, והמבקרים העיקריים שלה הם דבורי-בר יחידאיות שאוספות אבקה. 

הדבורים אכן מתחילות את היום מוקדם, וחלקן מגיעות אל השמשוניות לאסוף אבקה ולהאביק איתה את הפרחים.

בשעות הבוקר המאוחרות יותר, לאחר נשירת עלי הכותרת, גביע הפרח נסגר על האבקנים והעלי – ואם הפרח לא הואבק קודם, כעת תתרחש בו האבקה עצמית.

וזה מתאים לגודל הפרחים – באופן סטטיסטי אפשר לומר שככל שהפרחים קטנים יותר, הם מסתמכים פחות על בעלי חיים שיאביקו אותם, ומעדיפים האבקה עצמית.

כלומר, השמשונית פותחת פרחים בבוקר ונותנת לדבורים הזדמנות להאביק אותה – אבל מהר מאד היא מחליטה שאם זה לא קרה עדיין – זה בטח לא יקרה, ו"סוגרת את הבסטה".

את התמונות צלמתי בהר קטע, ליד הישוב נמרוד בתאריך 11.5.19
ותודה למוטי, אפי ויוסי שקיבלו את השגעונות שלי והתרוצצו איתי בחרמון!