השנה, לראשונה בחיי הבלוג, לא פרסמתי רשומה ביום השואה. לכן כעת אני מפרסמת רשומה רטרואקטיבית, וזוכרת את בני משפחתי שנספו בשואה. יהי זכרם ברוך.
אֶל מָלֵא רַחֲמִים / יהודה עמיחי
אֶל מָלֵא רַחֲמִים,
אִלְמָלֵא הָאֵל מְלֵא רַחֲמִים
הָיוּ הָרַחֲמִים בָּעוֹלָם וְלֹא רַק בּוֹ.
אֲנִי, שֶׁקָּטַפְתִּי פְּרָחִים בָּהָר
וְהִסְתַּכַּלְתִּי אֶל כָּל הָעֲמָקִים,
אֲנִי, שֶׁהֵבֵאתִי גְוִיּוֹת מִן הַגְּבָעוֹת,
יוֹדֵעַ לְסַפֵּר שֶׁהָעוֹלָם רֵיק מֵרַחֲמִים.
אֲנִי שֶׁהָיִיתִי מֶלֶךְ הַמֶּלַח לְיַד הַיָּם,
שֶׁעָמַדְתִּי בְּלִי הַחְלָטָה לְיַד חַלּוֹנִי,
שֶׁסָּפַרְתִּי צַעֲדֵי מַלְאָכִים,
שֶׁלִּבִּי הֵרִים מִשְׁקְלוֹת כְּאֵב
בַּתַּחֲרֻיּוֹת הַנּוֹרָאוֹת.
אֲנִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ רַק בְּחֵלֶק קָטָן
מִן הַמִּלִּים שֶׁבַּמִּלּוֹן.
אֲנִי, שֶׁמֻּכְרָח לִפְתּוֹר חִידוֹת בְּעַל כָּרְחִי
יוֹדֵעַ כִּי אִלְמָלֵא הָאֵל מָלֵא רַחֲמִים
הָיוּ הָרַחֲמִים בָּעוֹלָם
וְלֹא רַק בּוֹ.
בתמונות מופיעה אדמונית החורש, אחד הפרחים היפים והנדירים בארצנו. צילמתי אותה בגן הבוטני בגבעת רם, ירושלים, בתאריך 15.4.2019. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
יהי זכרם ברוך.
התמונות יפות.
אהבתיאהבתי
תודה
אהבתיאהבתי
יהי זכרם ברוך.
אהבתיאהבתי
תודה. השיר כל-כך נכון והתמונות נהדרות.
אהבתיאהבתי
בהקשר לאדמונית החורש, אני מבין
שעשית לעצמך חיים קלים השנה…
נראית יפה מאד.
מהשיר ששמת אני מכיר את הקטע
על האל המלא רחמים
אהבתיאהבתי