גמרתי לסקור את הטיול בקליפורניה, ובינתיים חלפו הקיץ, הסתו והחורף – ואנחנו בעיצומו של אביב נהדר. הכל פורח מסביב, ואני פשוט לא מספיקה לראות הכל!
יצאתי לסקר מינים נדירים ביער קדימה. בין האקליפטוסים מתחבאים פרחים צהובים קטנים ממשפחת המורכבים – ממש D.Y.C
(למי שלא זוכר – Damn Yellow Composite, כי הרבה פעמים קשה להבדיל ביניהם…)
אחרי תהיה קצרה, ואז ישיבה ארוכה ובדיקת הפרחים הללו לעומק, קמתי די מרוצה: מצאתי היפוכריס קרח!
ההיפוכריס הוא מין נדיר בסכנת הכחדה. בארץ הוא גדל לאורך מישור החוף – משמורת לימן בצפון ועד לחולות ניצנים ליד אשקלון. וכמובן, בגלל הפיתוח המואץ – הוא בתהליכי העלמות.
האוכלוסיה הגדולה ביותר הידועה שלו כיום בארץ היא אוכלוסיית יער קדימה – ואני שמחה לומר שאכן, עדיין יש אלפי פרחי היפוכריס ביער.
להיפוכריס יש תפרחת קטנה – בקוטר בין 0.5 ל-1.5 סנטימטר. כל תפרחת מורכבת רק מפרחים לשוניים – וזאת בניגוד לפרחי הסביון או החרצית, שלהם יש פרחים צינוריים במרכז מוקפים בפרחים לשוניים בהיקף.
לאחר הפריחה וההאבקה, הפרח נסגר –
ואז מתפתח הפרי, שהוא סבא'לה קטן ונחמד, דומה לזה של הסביון – אם כי השערות שלו ארוכות יותר מאלו של הסביון.
ואם מסתכלים על זרע בודד ועל ה"כנף" השעירה שלו, זה נראה מורכב ומעניין כמו פתיתי שלג:
תגלית מפתיעה נוספת שגיליתי במהלך הסקר היא, שההיפוכריס הוא פרח של בוקר. הגעתי בבוקר וכל היער היה מלא פרחים פתוחים ומחייכים, ממש כך:
אבל כשניגשתי אל אותה קבוצה כמה שעות אח"כ – בסביבות 2 בצהרים, היה לי קשה לאתר את הפרחים. וכשמצאתי אותם – הם נראו כך: סגורים למחצה.
כנראה שצמחי ההיפוכריס מסתמכים על חרקים פעילי בוקר בשביל להאביק אותם, ובצהרים הם נסגרים כדי לחסוך אנרגיה ולא לזמן חרקים שהם לא מעוניינים בהם.
תהיתי גם לגבי השם… ה"קרח" די ברור כשמסתכלים על הצמח: הגבעולים והעלים קרחים לחלוטין, בניגוד להרבה מינים שעירים, כמו כתמה עבת-שורשים למשל.
היפוכריס נשמע לי שם יווני, ולא ברור.
כשבדקתי, גיליתי שזה אכן שם יווני, זה שמו היווני של הצמח. בשם הזה כינה אותו תאופרסטוס, אי שם במאה השלישית או הרביעית לפני הספירה.
תיאופרסטוס היה תלמידם של אפלטון ואריסטו, ממשיך דרכו של אריסטו. הוא התעניין מאד בעולם הצומח סביבו, והיה הראשון שהבדיל בצורה מדעית בין עולם החי לעולם הצומח. כלומר, הוא המציא את תחום הבוטניקה.
תיאופרסטוס כתב מספר ספרים על צמחים, על תופעת הצמיחה, על הבדלה בין צורות צמיחה – הוא חילק את הצמחים לארבע קבוצות: עצים, שיחים, תת-שיחים ועשבים. חוקר הטבע פליניוס הזקן היה מממשיכי דרכו.
את התמונות צילמתי ביער קדימה, בתאריכים 5.3.19 וגם 28.3.19, ובהרצליה בתאריך 26.3.2008.
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
נראה לגמרי DYC ההיפוכריס הזה… צריך להיות נשמה בוטניקאית אמיתית כדי לבדוק שערות של עשבים. אני גם תקווה שלא יעלם ולא יוחלפו הקרחים עם מינים שעירים!
אהבתיאהבתי
תודה יקירתי!
אהבתיאהבתי
אם הייתי שם הייתי חושב שמדובר סתם בעוד פרח צהוב… יופי של רשימה!
אהבתיאהבתי
היו שם לפחות עוד 6 מינים מורכבים צהובים, הייתי חייבת לדעת מי הוא מי! 🙂
אהבתיאהבתי
כל הכבוד לך כל יכולת האבחנה, הידע וכישרון הצילום 🙂
מקווה שהפרח ישרוד את הפיתוח ושאר האיומים…
אהבתיאהבתי
גם אני מקווה שישרוד…
אהבתיאהבתי
ממש מעניין ומרחיב דעת. התמונה של הזרע היחיד- נהדרת.
תודה.
אהבתיאהבתי
תודה 🙂
ידעתי שהיא תהיה האחת שתאהבי.
אהבתיאהבתי
חשבתי על הרשימה שלך שהפרחים הם כמו בני האדם, ואולי בני האדם הם כמו הפרחים. יש את אירוסי ההיכל המפוארים שכולם גומאים מרחקים לראותם לצלמם ולהתבשם מריחם, וגם ביניהם יש דירוג יוקרתי., יש את הסחלבים לסוגיהם הרבים ועוד ועוד… ויש את "עמך" הצהובים ה-DYC כפי שהגדרת, הפרולטריון ה"בלתי נראה" והמצטלם גרוע. מי שמוכן להקדיש להם זמן להכיר וללמוד אותם, מלמד משהו מאוד חיובי על עצמו,
אהבתיאהבתי
תודה רבה לך 🙂
אהבתיאהבתי
עכשיו רק נשאר להבין למה אחיו המצוי נקרא היפוכריס נדיר
אהבתיאהבתי
שאלה מצוינת!
אהבתיאהבתי
אירוס ווסט בעמק בולען, כבר ראית? מתכנן לעשות לשם במאי ולנסות את מזלי…
אהבתיאהבתי
לא, לצערי עוד לא הגעתי אל איריס ווסט. מקווה לעשות זאת ביום מן הימים…
אהבתיאהבתי
תענוג לקרוא, חזרתי לפנות בוקר,היה מעניין
אהבתיאהבתי
תודה, וברוכה השבה!
אהבתיאהבתי