פרחים בקניון המלכים, חלק III

אני מתחילה עם פניה ברגשטיין:
פרח לי יפה ורוד,
פרח לי נחמד מאד.
פרח קט, מן הגינה –
אמא'לה, הריחי נא!
אז… הפארק הלאומי Kings Canyon הוא הרבה יותר מסתם גינה, ומובן שלא נקטוף שם שום פרח. מצד שני – חבל שאני לא יכולה להעביר את הריחות והאווירה של הפארק…

אני מתחילה עם שיח מרשים שאני כבר מכירה. הוא פרח בגווני ורוד-לבן במורדות ההרים: זהו Eriodictyon californicum ששמו העממי Yerba santa – העשב הקדוש. ראיתי אותו כבר בקניון מיטשל ובאגם שסטה. הוא גדל ברוב האזורים ההרריים בקליפורניה, וכבר הזכרתי את העובדה שהוא צמח מרפא חשוב בתרבויות המקומיות.

גם את ה-Keckiella breviflora – קֶקִיאֶלָה קצרת-פרחים, הדומה למרווה, כבר ראיתי יום קודם בפארק סקוויה.

כבר התחלתי לחשוב שמיציתי את העונה… גם את האריסימון המקורקף – Erysimum capitatum ששמו העממי Western Wallflower אני כבר מכירה. ראינו את הראשים הכתומים הללו מציצים בצידי דרכים, ובבלוג הצגתי אותו לפני 5 שנים בהר דיאבלו והשנה – באזור ברידג'פורט.

אבל אם פוקחים עיניים – אז מוצאים דברים מיוחדים. למשל, מצליב נוסף שפגשנו. הוא כבר לא פרח, אבל הפירות שלו מקסימים: כמו מטבעות קטנים עם אִמְרָת תחרה עדינה – בשפה הבוטנית זה נקרא מלל. שמו Thysanocarpus curvipes ומשמעות השם היא פרי-מלול כפוף . גם השם העממי – Common Fringepod מדבר על הפרי המיוחד. בארץ יש מצליב בעל פרי דומה, שנקרא תריסנית מלולה.

גושי פריחה נמוכים בגווני צהוב-כתום משכו את העין – זהו מין נוסף של אקמיספון – Acmispon brachycarpus – אקמיספון קצר-פרי:

ממשפחת השלהביים, זו שהתלהבתי ממנה בגבעות אלבמה, פגשתי שני נציגים:

הראשונה – קולומיה גדולת-פרחים – Collomia grandiflora – ראשי פריחה מרשימים בגוון כתום-בהיר ומאד לא נפוץ. היא מצאה חן בעיני מאד.

השניה היא אותה קטנטונת שראינו אתמול: Allophyllum gilioides – השם העממי הוא Dense False-Gilia – דמוי-גיליה צפופה.

וכן, כבר כתבתי רשימה שלמה על ה-Dogwood, הקרנית ההררית היפהפיה – אבל מגיע גם לה אזכור, נכון?!

פגשנו גם שני מינים מוכרים של דיכלוסטמה – הראשון הוא Dichelostemma volubile, הדיכלוסטמה השזורה.

פרט אחד שהיה מאד מפותל סביב עצמו מצא חן בעיני:

הדיכלוסטמה השניה היא הדוקים הכחולים המוכרים: Blue Dicks, ששמם Dichelostemma capitatum – דיכלוסטמה מקורקפת.

לפנות ערב התחלנו את הנסיעה הביתה. במורדות פתאום ראיתי פרח גבוה ולבן, ולמרות העייפות – Mamma Quail עצרה ועלתה איתי לראות את הפרח מקרוב.

זהו Chlorogalum pomeridianum ממשפחת האגביים – משפחה שהופרדה ממשפחת השושניים. שמו העממי הוא Soap Plant, כי הפקעת מכילה ספונין – והיו מכינים ממנה סבון.

הצמח עצמו מרשים וגבוה. הוא גדל בעיקר בקליפורניה, במורדות ההרים באזורים הים תיכוניים – הוא לא מגיע למדבר. הוא ממשיך מעט מעבר לגבול קליפורניה צפונה לאורגון. במבט ראשון הוא הזכיר לי את העירית הגדולה – אבל הוא בהחלט גבוה ומרשים יותר ממנה.

בדרך מצמח-הסבון לאוטו, Mamma Quail הסבה את תשומת לבי לפרח צהוב קטן – זו יערה!

שמה הלטיני Lonicera interrupta, ואת זה אפשר לתרגם למשהו כמו "יערה מוטרדת". לא הצלחתי להבין מה בדיוק מטריד אותה.
השם העממי הוא Chaparral Honeysuckle, כלומר יערת החורש. Honeysuckle מתייחס לצוף הרב והדביק שלה.

הערב החל לרדת, ועם עוד Mountain Misery (ששמו הלטיני Chamaebatia foliolosa) – אנחנו חזרנו לאוטו, והתחלנו לחפש מקום לארוחת ערב…
אבל אלו לא כל החוויות שלי מהיום הזה, ויש עוד כמה רשומות בקנה.