פרחים בפארק סקוויה, חלק II


נסענו לנו בכביש המתפתל מעלה, ופתאום ראינו מהחלון את המקבץ הזה. הינו חייבות לעצור! פשוט אין ברירה! 


אלו תורמוסים, כמובן – והפעם Lupinus pratensis – תורמוס האחו. הם בהירים וגבוהים, ובזכותם פגשנו עוד כמה וכמה פרחים. 


למשל, את בני משפחת הבקעצור, שכבר ראיתי ושוב התלהבתי מהם. פרחי נשמה אמיתיים, זעירים ומקסימים.

זהו אחד ממיני כוכב היער – Woodland Star ששמו הלטיני Lithophragma. ראיתי אותו או אחד דומה באגם שסטה – אבל הפעם התמונות יצאו טובות יותר 😉

המין השני ממשפחת הבקעצור היה עדין עוד יותר, ואותו פגשנו גבוה יותר בהרים. זהו Pectiantia breweri, ששמו העממי Brewer's miterwort. 

אבל אם נחזור לתורמוסים, כמה מטרים מהם היו הפרחים הזעירים הללו: מאד קשה להתפקס עליהם… זוהי Allophyllum gilioides – השם העממי הוא Dense False-Gilia – דמוי-גיליה צפופה. הוא שייך למשפחת השלהביים, שראיתי כמה נציגים ממנה בגבעות אלבמה

נציג זעיר נוסף מאותה משפחה פרח בורוד: פרח נשמה אמיתי, שצריך ממש לכרוע אליו.


שמו Leptosiphon ciliatus, ושמו העממי Whiskerbrush – מברשת זיפים.

ועוד מין מאותה משפחה – Gilia capitata. משמעות השם – גיליית הקרקפת, בגלל צורת התפרחת. חיפשתי מאיפה הגיע השם "גיליה", וגיליתי שהאמריקאים עצמם לא בטוחים… חלק מהמקורות אומרים שהגיליה היא על שם Filippo Luigi Gilli – פיליפו לואיג'י גילי, אסטרונום איטלקי מהמאה ה-18; ומקורות אחרים טוענים שהגיליה בכלל היא על שם Felipe Luis Gil – פליפה לואיס גיל – שהיה בוטנאי ספרדי במאה ה-18. פיליפו לואיג'י או פליפה לואיס? רק לי זה נשמע דומה מדי? מסתבר שלא. חלק טוענים שבכלל זה היה אותו אדם, כי שניהם חיו בין השנים 1756 ו-1821… 

הסוג הבא ששמתי לב אליו נקרא קולינסיה – Collinsia, על שם Zaccheus Collins – זקאוס קולינס, שהיה בוטנאי ומנהל העשביה של פילדלפיה בראשית המאה ה-19.
פגשתי שלושה מינים של קולינסיה: 

הראשון – קולינסיית צ'ילד – Collinsia childii, בסגול בהיר ועדין: 


השני היה Collinsia heterophylla – קולינסיה שונת-עלים, הבתים הסיניים – Chinese Houses שפגשתי גם בקניון מיטשל

והשלישי, שהיה הקטן ביניהם הוא Collinsia parviflora – קולינסיה דלת-פרחים, ששמה העממי הוא Few-Flowered Blue-Eyed Mary – מרי כחולת-העין דלת-הפרחים. 

מצאנו גם פסליה – Phacelia – לא הצלחתי לזהות את המין המדויק. 

 

באזורים הגבוהים יותר, בהרים, פגשנו גם את הקלייטוניה – חסת הכורים. הפעם זו Claytonia rubra – חסת-כורים אדומת גבעול. 


שיח נחמד ממשפחת הורדניים שפרח הוא ה-Chamise – שיח מאד נפוץ. צ'מיס הוא השם האינדיאני לשיח זה, ושמו הלטיני Adenostoma fasciculatum.

באחו מצאתי את אחד ממיני תות השדה, גם הוא ממשפחת הורדניים – Fragaria virginiana – תות שדה וירג'יני, שנפוץ בכל ארה"ב. ממנו תרבתו את תות השדה שאנחנו אוכלים:

ואי אפשר בלי סיאנותוס… ענני הפריחה הריחניים שלו נפלאים בכל מקום. Ceanothus – גם כאן אני לא בטוחה מהו המין המדויק. 

את התמונות צלמנו, Mamma Quail ואני, בפארק הלאומי סקוויה בתאריך 19.5.18. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

 

מאת: ע נ נ ת

I love nature, and I take pictures of nature - mostly flowers, mostly in Israel - but not exclusively

10 תגובות על ״פרחים בפארק סקוויה, חלק II״

    1. לידם יכולנו לעצור… ראינו גם את ה-Harlequin Lupine היפהפיים, אבל במקום בו אי אפשר היה לעצור בשום פנים ואופן, ולכן לא צילמנו אותם.

      אהבתי

ספרו לי מה חשבתם על הרשימה שלי!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s