Giant Sequoia – Sequoiadendron giganteum – סקויון ענק

כאמור, הגענו לפארק הסקוויה. פארק העצים הגדולים. ולכן היום אני מגיעה לעוד אחד מהאורגניזמים המרשימים ביותר על פני כדור הארץ – עצי הסקוויה הענקיים. 

כבר כתבתי אודותיהם לפני 9 שנים, אחרי ביקור בלתי נשכח ב-Mariposa Grove בפארק יוסמיטי. 

הפעם, בפארק הלאומי סקוויה, פגשנו את הגנרל שרמן: זה העץ במרכז התמונה הבאה, שנראה קצת כמו חיזר. ובשביל להבין כמה הוא גדול, שימו לב לאנשים למרגלותיו.

הגנרל שרמן הוא עץ הסקוויה הענקי הגדול ביותר הידוע היום. הקוטר של העץ בבסיסו הוא בערך 10 מטרים, כלומר ההקף שלו בערך 31.4 מטרים (למי ששכח: גיאומטריה בסיסית – הקף מעגל הוא 2πr). גבהו של העץ הוא כ-84 מטרים.  

העץ הספציפי הזה התגלה במאה ה-19, ע"י חובב טבע ששרת במלחמת האזרחים תחת פיקודו של הגנרל שרמן, ואותו אדם – ג'יימס וולוורטון – קרא לעץ על שם המפקד הנערץ. זהו אותו שרמן על שמו קרוי גם טנק שרמן ממלחמת העולם השניה. אני מעדיפה את העץ על הטנק… 😉
העץ גנרל שרמן הוא עץ ענקי. הענפים שלו מתחילים בגובה 40 מטרים. זהו האורגניזם החי הגדול בעולם, והוא מדהים!

השם העברי הרשמי לעצים הללו הוא בעצם סקוויון – כי השם הלטיני הוא Sequoiadendron ולא סקוויה (בניגוד לסקוויות של החוף, שכתבתי עליהם בעבר ועוד אחזור אליהם). המשמעות של השם הלטיני היא… עץ-סקוויה. 

אז בעברית שינו מעט את השם. אבל לדעתי זה לא מתאים – כי סקוויון זו מין הקטנה, והעץ הזה הוא הרבה דברים, אבל הוא בהחלט לא קטן. אני ממשיכה לקרוא לו סקוויה. 

למשל, בתמונה הבאה – רואים את דמותה של Mamma Quail (כן, טשטשתי את הפנים בכוונה) בין העצים? וזו רק התחלת העצים, הם ממשיכים גבוה למעלה… 

יש ביער גם עצי סקוויה צעירים – הנה מקבץ של כמה "ילדים" בני כמה עשרות שנים – הם בערך בגיל שלי ובגובה שלי.

אני מנסה למצוא את המלים שיעבירו את החוויה של טיול ביער סקוויות. היער כולל עצים ממינים שונים – אורנים, אשוחים, אשוחי-דגלאס ועוד כל מיני – ובינהם פזורים הענקים הללו: 

הצבע שלהם מיוחד ונהדר, והם ממשיכים מעלה מעלה…

היער שקט. גם אנשים אחרים שמטיילים (לא כולל באזור הגנרל שרמן, שם באמת היה קצת יותר רועש) – לרוב מדברים בקולות שקטים. כאילו לא רוצים להפריע לענקים הללו. כאילו שיצורי ענק כאלה בכלל ישימו לב אלינו… הטיול ביער הסקוויה היה מבחינתי התעלות רוחנית. אני מאד מבינה את הקדמונים שהתייחסו אל העצים כאל מקום משכנם של אלים. זה מאד הגיוני כשמטיילים ביער סקוויות.  

האוויר נקי, העצים ירוקי עד, היער חי סביבנו – יער עתיק בן אלפי שנים – עצי סקוויה הם מאריכי ימים, הזקנים ביותר בני 3,000 שנים בערך – ויחד עם זאת, יש הרגשה של חיים, של צמיחה. יש גם הרגשה של זמן. אין לאן למהר, הכל רגוע יותר. 

לפני 9 שנים כתבתי שהסקוויה נקרא על שם מנהיג צ'ירוקי חשוב מראשית המאה ה-19. אותו מנהיג היה מלומד, והבין שהדרך לעזור לשמר את התרבות האינדיאנית היא על ידי חינוך ולימוד. הוא המציא כתב עבור שפת הצ'ירוקי, ובזכותו הצליחו לשמר הרבה מידע אודות התרבות הצ'ירוקית. משמעות השם "סקוויה" בשפת הצ'ירוקי היא דרור – כן, הציפור הקטנה. ועדיין מצחיקה אותי העובדה שהעצים הגדולים ביותר בעולם נקראים על שם אחת הציפורים הקטנות ביותר… 

הסקוויה הוא עץ מאד עמיד בשריפות, אבל יחד עם זאת – הוא מתפורר בקלות. לכן, לשמחתי, הוא לא מתאים לבניה ולייצור רהיטים, והיתה פחות התנגדות – יחסית לאחיו מהחוף למשל, – להפוך אותו לעץ מוגן. לצערי זה קרה רק אחרי שכרתו יותר מדי עצים והבינו שהרווח מכריתתם אינו גדול.

ובאמת, זהו עץ נדיר – מוגדר בתור Endangered ע"י ארגון השימור העולמי – ה-IUCN.

המקום היחידי בעולם בו אפשר לראות עצי סקוויה בטבע הוא במורדות המערביים של הרי הסיירה נבאדה בקליפורניה. גם שם, יש בסך הכל 68 חורשות של עצי סקוויה. אני מקווה שבאמת הם יישמרו שם, וימשיכו לפאר את העולם עוד אלפי שנים.  

את התמונות צילמנו – Mamma Quail ואני – בפארק הלאומי סקוויה, בתאריך 19.5.18. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.