בין שסטה ללאסן

לאחר הטיול לחוף אגם שסטה, והתצפית אל ההר – יצאנו מזרחה ואז דרומה, לכיוון העיר סוזנוויל. בדרך עצרנו בכמה מקומות, ועליהם אספר היום.

Mamma Quail אמרה לי – אם את רואה משהו מעניין, תגידי! ובאמת, עצרנו לראות כל מיני פרחים ודברים שנראו מעניינים. בשלב מסוים ראיתי מעין "נחל" של פרחים – זרם של פרחים לבנים. אז עצרנו להתפעל מהם. הם באמת היו מקסימים – בתחילה הם נראו לי כמו צללית הדורה, שראיתי ברמת הגולן לפני כמה שנים, וחשבתי שזה מאותה משפחה. לאחר בדיקה – הסתבר שהם נקראים Limnanthes alba, ושמם העממי White Meadowfoam – קצף-האחו הלבן. לדעתי זהו שם הולם מאד!

Mamma Quail מכירה את האזור, והעצירה הבאה היתה ביוזמתה: מפלי בארני – Burney Falls. 

אלו מפלים מרשימים למדי – גובהם כ-35 מטרים, והם גם די רחבים – אך מנקודת התצפית שלנו אפשר היה לראות רק חלק מהנהר. 

המפלים נקראים על שם סמואל בארני (Samuel Burney) שהתגורר באזור באמצע המאה ה-19. בשנת 1857, גופתו של בארני נמצאה בעמק בו עובר הנהר – ואנשים החלו לקרוא למקום "the valley where Burney died" – העמק בו בארני מת. עם הזמן, השם קוצר פשוט ל"בארני" – וכיום נחל בארני ומפלי בארני עוברים בעמק בארני, לא רחוק מהעיירה בארני.

 

צאצאיו של בארני נשארו לגור באזור, והיו בין אלה שדאגו להגן על השטח מפני פיתוח ולהפוך את האזור לשמורה. המפל באמת יפה, ותמיד נחמד לבהות במים יורדים מטה…

ממפלי בארני המשכנו דרומה, וחלפנו על פני המורדות המזרחיים של פארק לאסן. לפני 9 שנים טיילנו מעט בפארק הזה, ובאמת שהייתי שמחה לחזור לשם. הר לאסן, ההר המרכזי בפארק הוא הר געש – ובכל הפארק יש הרבה עדויות לפעילות געשית. 

אחת התופעות הגעשיות המעניינות שנמצאו היא מנהרה – Subway Cave Lava Tubes. אורכה כחצי קילומטר, והיא רחבה מאד וחשוכה מאד. המסלע הוא סלעי בזלת געשיים: 

ירדנו אל המנהרה: הטמפרטורה בפנים היא בערך 10 מעלות צלזיוס, קריר ונעים. 

המנהרה הזו נוצרה כאשר לבה לוהטת זרמה מהר הגעש. בשלב מסוים החלק החיצוני התקרר והחל להתקשות, בעוד החלק הפנימי המשיך לזרום. כך נוצרה מנהרה סגורה. בשלב מסוים – מסיבות שונות – התמוטטה התקרה באחד הקצוות, וכך נחשפה המנהרה. 

עם השנים, החלו להיווצר נטיפים קטנים בתקרת המערה, ועל הרצפה יש פה ושם בועות לבה שהתפוצצו. המקום מאד שקט וחשוך, וחשוב לטייל עם פנסים – טוב שיש אחד בכל טלפון כיום…

כשיצאנו מהמנהרה, כבר חשבנו על ארוחת ערב. Mamma Quail (שתמיד מוכנה לכל דבר), לקחה אותנו אל Hat Creek Vista Point – אתר פיקניק בראש הר, מקום נחמד עם עצים יפים, שולחנות פיקניק נוחים, 

והכי חשוב: תצפית נהדרת אל פסגת לאסן – Lassen Peak: 

גבהו של הר לאסן הוא בערך 3,200 מטרים, כלומר – זהו הר גבוה מאד. וזהו הר געש פעיל – ההתפרצות האחרונה אמנם היתה לפני 101 שנים, בשנת 1917 (היתה שורת התפרצויות בשנים 1914-17) – אבל אצל הרי געש אי אפשר באמת לדעת מתי תהיה ההתפרצות הבאה. 

קרוב יותר אלינו ראינו פסגה אחרת – Sugarloaf Peak – אני מאד מרוצה מהתמונה של ההר, שרואים בה ממש כל עץ ועץ: 

בעמק למרגלותינו התפתל נחל – ואנחנו הכנו ארוחת ערב, וישבנו לאכול אותה.

ועם מבט אל השקיעה מאחורי Sugarloaf Peak אני מסיימת, מקווה שנהניתם!
את התמונות צלמתי בקליפורניה, לאורך כביש 89, בין הר שסטה לOld Station, בתאריך 14.5.18. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

---

תוספת, 15.10.18: למי שרוצה לקרוא עוד אודות המנהרה, היווצרותה וסביבתה – מוזמנים לבלוג של Mamma Quail!