Sibley Volcanic Regional Preserve – השמורה האיזורית הוולקנית ע"ש סיבלי

יום שבת הגיע, ומה עושים בשבת? יוצאים לטייל. 

ולמי שיטען שבעצם בכל השבוע הראשון שלי בקליפורניה טיילתי, אסביר שאמנם טיילתי במשך השבוע עם Mamma Quail – אבל בכל הזמן הזה Pappa Quail עבד, והאפרוחות היו בבית הספר. בשבת – אין עבודה ולימודים, ולכן אפשר לצאת לטייל בהרכב משפחתי. 

כך בשבת יצאנו לטייל – לא רק בהרכב משפחתי, אלא הצטרפנו לתנועת הנוער של הבנות, 4H, לטיול שהדריכה Mamma Quail בפארק הוולקני סיבלי, מעל העיר אוקלנד. 

כבר בדרך, בשכונת Oakland Hills פגשנו זוג מקומי שיצא לטיול בוקר: ממש עונג שבת: 

מהר מאד הבנתי שהפעם אני מתרכזת בחי יותר מאשר בצומח. רוב הפרחים שפגשתי בטיול הם כאלה שראיתי כבר בטיולים הקודמים, אבל היו לי כמה הפתעות חיות בדרך. 

בתחילת המסלול פגשנו פרפר נהנה מהצוף של הקרדה האיטלקית: זהו Field Crescent – סהרון השדות – ששמו הלטיני Phyciodes pulchella: 

על גדר תיל מרוחקת ראינו סנונית: זוהי סנונית עצים – Tree Swallow, ששמה הלטיני Tachycineta bicolor. הצבע הכחול המטאלי שלה ממש נהדר. יש בקליפורניה עוד מין סנונית עם צבעים מדהימים, היא נקראת Violet-Green Swallow, וכן – הצבעים שלה הם סגול וירוק. 

הפרח הגדול והצהוב הזה משך את תשומת לבי – שמו אוזן-הפרד – Mule's Ear (ובלטינית: Wyethia angustifolia). אבל הפעם אני מתמקדת במישהו שמטייל על הפרח: זו חיפושית פרחים קטנה, ששמה Spotted Cucumber Beetle, כלומר חיפושית המלפפון המנוקדת, או בלטינית – Diabrotica undecimpunctata. 

פגשנו ציפור יפהפיה בצבעים צהוב-שחור: זהו Lesser Goldfinch, קרוב של החוחית שלנו. שמו הלטיני: Spinus psaltria.

פרפר בהיר משך את עיני – בשטח הוא נראה לי בעל צבע אחיד, אבל בתמונה אפשר לראות שיש לו דוגמא בגווני חום עדינים. זהו פרפר ממשפחת הסטיריתיים, שאוחדה לתוך משפחת הנימפיתיים. שמו העממי California Ringlet, משהו כמו "טבעונת קליפורנית", והשם הלטיני: Coenonympha tullia california. 

משהו קטן קפץ ליד הרגל שלי, צילמתי תמונה אחת ואז הוא קפץ הלאה: זהו עכביש קטן, גדלו כסנטימטר, ששייך למשפחת הקופצניים. כלומר, עכבישים שמתנפלים על טרפם ממארב ולא בונים רשתות ללכוד טרף. הסוג הוא כנראה Phidippus. 

אפילו היער על הגבעה ממול נראה בעיני כמו דב נמלים ענקי, המטפס על הגבעה ומחבק אותה: 

ואז הגיע עבורי שיא הטיול: הגענו לקטע שביל שבו ריחפו מסביבנו עשרות פרפרי Buckeye. ה-Buckeye, כלומר עין האיל, (בלטינית: Junonia coenia) הוא פרפר כלל לא נדיר באמריקה. אמור אפילו להיות נפוץ. אבל בכל ביקוריי בארה"ב, כולל בשנתיים שגרתי שם – מעולם לא ראיתי אותו – ודווקא רציתי לראות. זהו פרפר ממש יפהפה: 

והנה, הפעם הם באו בהמוניהם. עשרות עיני-איל ריחפו סביבנו, נחתו למנוחות קצרות על השביל, והמשיכו הלאה. ממש התרגשתי לראות אותם: 

עין האיל שייך גם הוא (כמו הסהרון והטבעונת) למשפחת הנימפיתיים. זהו פרפר לא מאד גדול – מוטת הכנפיים מגיעה עד 6 ס"מ. אבל הוא מאד חינני, והעיניים פשוט מקסימות. 

את ה-Spotted Towhee (בלטינית: Pipilo maculatus) כבר זיהיתי בעצמי והראיתי ל-Pappa Quail:

והוא בתמורה הסב את תשומת לבי לעקב שריחף מעלינו: זהו שוב העקב הג'מייקני, Red Tail Hawk, אך הפעם זהו פרט צעיר, ולכן הזנב שלו עדין בהיר ולא בגוון האדום המוכר. 

השביל נכנס חזרה ליער המוצל, והתחיל לטפס. אני הלכתי מעט מאחור, ולפתע שמעתי הרבה בלגן ורעש מחברי הקבוצה מקדימה. מסתבר שעל השביל נח לו נחש. ולא סתם נחש, אלא עכסן. כלומר  Rattlesnake – כן, האחד המפחיד מכל הסרטים. שמו הלטיני: Crotalus oreganus.
Mamma Quail הספיקה לצלם אותו, ואז גם הסבירה לכולם: העכסן איננו נחש תוקפני. הוא אוהב למצוא נקודות נוחות ולשבת בהן. כשמישהו מתקרב מדי, הוא מקשקש ברעשן שלו, כדי להתריע: אני פה, תעזבו אותי בשקט. הוא לא מחפש "אקשן", ואם לאחר הקשקוש ברעשן תתנו לו להסתלק – הוא לא יפריע לכם יותר. 

בחודש מאי הרבה מהנחשים מתעוררים משנת החורף, והצעירים בוקעים מהביצים. אפשר לפגוש רבים מהם בטיולים. כמובן, חשוב לשמור על זהירות ולא להתקרב אליהם. 

הנחש הסתלק, ואנחנו עברנו בשביל בבטחה, ויכולנו לחזור ולחפש פרפרים: הנה כתום-כנף שרה, ממשפחת הלבנינים: Sarah's Orangetip (בלטינית: Anthocharis sara) – 

ועוד אחד מהפרפרים היפים המיוחדים של קליפורניה, אחד שראיתי ביוסמיטי לפני 9 שנים, אבל הפעם הצלחתי לצלם כראוי: 

זוהי הנזירה הקליפורנית – California Sister, ששמה הלטיני: Adelpha californica. זהו פרפר מרשים עם צבעוניות נהדרת, שאוהב לרחף ביערות. 

פלג קטן חצה את השביל, ובו ריחפו להן שפריריות – אני חושבת שהן מאותו סוג כמו אלו שפגשתי בפארק הנרי קאוול – Argia. רק שהפעם צפינו בחלק מטקס הזדווגות: הזכר הכחול תפס את הנקבה האפרפרה בראשה, כנראה הוא כבר הזדווג איתה, ועכשיו הם מרחפים למקום בו היא תוכל להטיל את הביצים של דור העתיד: 

Pappa Quail תפס אותם נחים על ענף מעל המים: 

עד כאן הטיול שלנו בפארק סיבלי. נפרדנו משאר חברי התנועה ומשפחותיהם, ונסענו לאכול ארוחת ערב מוצלחת במסעדת הסושי החביבה על משפחת ה-Quails, ומשם למלון, כדי לקצר את הדרך לטיול של יום ראשון. 

את התמונות צילמנו – Pappa Quail, Mamma Quail ואני – בפארק סיבלי מעל אוקלנד, בתאריך 13.5.18. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

ותודה לMamma & Pappa Quail על האירוח, הטיול והרשות להציג את תמונותיהם!