Banana Slug – Ariolimax dolichophallus – חשופית בננה

היום אני מציגה את אחד מבעלי החיים המוזרים יותר שיצא לי לפגוש, אחד ששייך למערכת שבאמת לא חשבתי שאכתוב עליה: הרכיכות.  להמשיך לקרוא Banana Slug – Ariolimax dolichophallus – חשופית בננה

Henry Cowell Redwood State Park – חלק שלישי

אני ממשיכה את הטיול לצד נהר סן-לורנצו, ביער הנרי קאוול.  להמשיך לקרוא Henry Cowell Redwood State Park – חלק שלישי

מי היה הנרי קאוול, ומה אפשר לראות בפארק שלו?

אם מעולם לא טיילתם ביער סקוויה – Redwood או Giant Sequoia (שעוד אגיע אליהם) – אני בהחלט ממליצה לעשות את זה. זו חוויה של התעלות רוחנית. היער כולו הוא אורגניזם חי, וממש מרגישים את החיים, היופי, הצמיחה מסביב.
היום יום הולדתה של Mamma Quail שלקחה אותי לפארק הזה, שהוא אחד המקומות האהובים עליה. אני חושבת שזה מקום מצוין לחגוג בו את יום הולדתה! מזל טוב, יקירתי! 
להמשיך לקרוא מי היה הנרי קאוול, ומה אפשר לראות בפארק שלו?

הטיול אל Henry Cowell Redwood State Park

ביום השני שלי אצל Mamma Quail, קמנו ויצאנו מוקדם – כדי להקדים את הפקקים של כל הנוסעים באזור סן חוזה (ויש הרבה כאלה!) ונסענו אל פארק ה-Redwood ע"ש הנרי קאוול. זהו State Park, כלומר פארק בניהול מדינת קליפורניה, ולא National Park (כמו יוסמיטי, למשל) שהוא פארק בניהול רשות הפארקים הלאומית האמריקאית. בארה"ב יש רמות שונות של פארקים בניהול גורמים רבים ושונים – הלאום, המדינה, המחוז, העיר…  להמשיך לקרוא הטיול אל Henry Cowell Redwood State Park

Asarum caudatum – Western Wild Ginger – "זנגביל-בר" מערבי

ביומי השני בקליפורניה יצאנו לטייל ב-Henry Cowell State Park. ראינו שם דברים נהדרים (ובמיוחד עצים נהדרים…).
אני מתחילה עם פרח אחד מאד מיוחד. 
להמשיך לקרוא Asarum caudatum – Western Wild Ginger – "זנגביל-בר" מערבי

בקניון מיטשל כבר ביקרתם? Mitchell Canyon

אני ממשיכה לטייל בקניון מיטשל!
השביל ברובו רחב ונוח. מהשביל הראשי מתפצל ועולה שביל צר ויפהפה, בו עלינו. מסביבנו – הכל ירוק ופורח. 

זיהיתי בקלות את הפרח בתמונה מעל: זהו אשבל. מאוחר יותר בדקתי ומצאתי ששמו הלטיני Stachys ajugoides. זיהיתי גם את התורמוס בתמונה הבאה – Lupinus albifrons – תורמוס כסוף-עלים. שניהם מינים נפוצים מאד בקליפורניה. 

פגשתי גם שני מינים ממשפחת המורכבים: בן-שיח נחמד שפרח בצהוב, ושמו Ericameria linearifolia – שם שמשמעותו עלים ארוכים דמויי נדן. 

ואכילאה – שמזכירה את מיני האכילאה שאני מכירה מהארץ, רק שאצלינו הן פורחות בצהוב. זוהי Achillea millefolium, כלומר אכילאת אלף-העלה. 

ואז הגענו אל מקבץ פרחים מקסים, בגוונים שונים של סגולים: Mamma Quail הסבירה לי שהם נקראים Chinese Houses – בתים סיניים. השם הלטיני הוא Collinsia heterophylla, קולינסיה שונת-עלים. השם "בתים סיניים" מגיע מהעובדה שהפרחים גדלים בתפרחת לאורך הגבעול, כשהפרחים בכל שורה קטנים יותר מאלו בשורה מתחתיהם – מה שיוצר צורת פגודה. 

עברתי בין הפרחים, השתדלתי לא לקפח אף אחד – וכמעט פספסתי את הזוג החביב הזה: זוג שלווים קליפורניים – California Quails. זו הציפור הלאומית של קליפורניה, וכמובן, הם הסיבה לשם ש-Mamma Quail בחרה לעצמה. שמם הלטיני: Callipepla californica

פרח נוסף שפגשנו הוא המרווה השחורה – Black sage, ששמה הלטיני הוא Salvia mellifera. לא ברור לי למה היא נקראת "שחורה". השם הלטיני משמעותו "עתירת דבש" או "עתירת צוף". ובאמת אפשר לראות בתמונה דבורה קטנה שבודקת את הצוף על אחד הפרחים: 

לפרח הבא, לעומת זאת, קוראים Pitcher sage – מרוות הכד. כנראה בגלל גביעי הפרח הגדולים והמרשימים. השם הלטיני הוא בכלל Lepechinia calycina, כלומר, זו לא מרווה. זהו צמח אנדמי לקליפורניה.

בתוך העשביה ראיתי כדורים קטנים בצבע בורדו: זהו הפרי של צמח קטן ממשפחת הסוככיים (כן, הוא והגזר הקיפח הם מאותה משפחה) ששמו Purple Sanicule והשם הלטיני הוא: Sanicula bipinnatifida:

אחד השיחים שרק החלו לפרוח היה ה-Yerba Santa – משמעות השם הזה היא "עשב-מרפא קדוש" בספרדית. השם הלטיני הוא Eriodictyon californicum, וזהו צמח שהיה ידוע כצמח רפואה במסורת, השתמשו בו לטיפול בבעיות נשימה ואסתמה שונות. 


בסוף המסלול פתאום ראינו צמד תרנגולי הודו. הם הסתובבו מעלינו, במדרון. Mamma Quail קראה אליהם, חיקתה את הקול שלהם – ומיד הם ענו לה בקריאות! נהניתי לראות אותם. 

שיחי הסמבוק השחור – Sambucus nigra – מתחילים לפרוח – סמבוק הוא שיח גבוה (או עץ נמוך) שגדל גם באירופה ומגיע אפילו אלינו – הוא נדיר מאד, אך גדל בר גם בארץ! באנגלית שמו Black Elderberry, בגלל הפירות השחורים. הוא צמח מאכל ומרפא ידוע.
עדכון, 28.7.18: באתר inaturalist תיקנו את הזיהוי שלי – זהו סמבוק כחול, שהוא תת-מין של הסמבוק שחור – שמו הלטיניSambucus nigra ssp. caerulea, והוא מקומי לקליפורניה. 

לצערי, בטיול לא פגשנו את הסחלב ש-Mamma Quail מכירה מהמקום הזה. כן פגשנו כמה פרחים מיוחדים אחרים שלא הזכרתי עדיין –  הם יקבלו רשומות משלהם. בינתיים, עם האשולציה הקליפורנית הכתומה והמוכרת אני גומרת את הרשימה. 

את התמונות צלמתי בקניון מיטשל, בתאריך 7.5.18. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

טיול מקסים בקניון מיטשל – Mitchell Canyon

 

המקום הראשון ש-Mamma Quail לקחה אותי אליו כשביקרתי אותה בשנת 2013, היה הר דיאבלו – Mount Diablo. באופן מדהים, גם הפעם הטיול הראשון שלנו היה אל Mount Diablo. 

הפעם לא עלינו אל הפסגה, אלא הלכנו לטייל באחד הערוצים התחתונים יותר בהר – קניון מיטשל – Mitchell Canyon. זהו מסלול מקסים ולא קשה, ומלא פרחים מיוחדים. 

כבר בתחילת המסלול ראינו מעלינו נשר – Turkey Vulture ששמו הלטיני Cathartes aura ומהעצים הקרובים שמענו פטפוט – נקר הבלוטים (Melanerpes formicivorus) שהכרתי בטיול עם גל, מכין מחסני בלוטים לחורף. 

מסביבנו ראינו הרבה פרחים סגולים מנקדים את הסביבה: זהו פרח שנקרא Triteleia laxa, ובשמו העממי – Ithuriel's spear – חניתו של איתוריאל – על שם דמות מלאך מסיפורי הקבלה, שנלחם בשטן באמצעות חנית. 

ופה ושם פרחו גם פרחים ורודים-סגולים, חלקם חלקים – אבל חלקם עם דוגמאות מעניינות על עלי הכותרת: זוהי קלרקיה סגולה – השם הלטיני והשם העממי הם זהים פה – Clarkia purpurea – Purple clarkia. הקלרקיה קרובה לערברבה שגדלה אצלינו, הן גם דומות מאד במראה – רק שלא ראיתי עדיין ערברבה עם דוגמאות כאלה: 

אחד העצים היפים באזור התחיל לפרוח: זהו California Buckeye – ששמו הלטיני Aesculus californica ואני מתכננת רשומה מלאה עבורו. 

ולמרגלות העץ פגשתי מכרים ותיקים: האחת, "חסת" הכורים – שכתבתי עליה לפני 5 שנים: Miners' Lettuce – Claytonia perfoliata

ולא רחוק ממנה ה"דוקים הכחולים" – Dichelostemma capitatum – Blue Dicks: 

פגשנו גם פרח שבמבט ראשון נראה דומה לדוקים הכחולים, ובקבוצת California Native Plants Society זיהו לי אותו באמת בתור קרוב של הדוקים – שמו העממי הוא Ookow, שם שכנראה מגיע מהשפות של האמריקאיים הילידים (Native Americans) ושמו הלטיני Dichelostemma congestum, כלומר מין אחר מאותו סוג כמו הדוקים הכחולים. הפרפר שעמד עליו הוא ממשפחת הנמפיתיים, פרפר ששמו העממי הוא Checkerspot, כלומר כנראה מהסוג Euphydryas sp – אבל אני לא יודעת בדיוק. אם יזהו לי אותו, אעדכן. 

ומובן שפגשנו גם את המכחולים האינדיאניים – Indian Paintbrush – והפעם זו Woolly Indian Paintbrush – או בלטינית, Castilleja foliolosa

הסוג של ה-Indian Paintbrush, כלומר Castilleja זה סוג גדול ביבשת אמריקה – יש מעל 200 מינים, החל באלסקה בצפון ועד הרי האנדים בדרום. הם שייכים למשפחת העלקתיים, וכמו שהשם מרמז – כן, הם טפילים. הקסטילחה (זה שם שהוא ספרדי במקור – על שם פרופסור לבוטניקה בשם קסטילחו) היא טפיל-למחצה, כלומר – השורשים שלה יונקים חומרי הזנה מצמחים אחרים, אבל יש לה עלים ירוקים והיא עושה פוטוסינתיזה. 

מין אחר של קסטילחה שפגשנו, פרח בורוד: בתמונה הבאה אפשר לראות Castilleja densiflora, כלומר קסטילחה צפופת-פרחים. משום מה, השם העממי של הפרח הזה הוא Owl's clover, כלומר תלתן הינשוף, למרות שאין שום קשר בין הקסטילחות לתלתנים. אולי רק קשר טפילי…. 

ואם כבר הגענו אל העלקתיים, פגשנו בצד השביל גם עלקת אמיתית, כזו שלא מבזבזת זמן על פוטוסינתזה אלא גאה בטפילות שלה: זוהי עלקת מאוגדת, או בלטינית: Orobanche fasciculata

הרשומה מתארכת, ואפילו לא הגענו לחצי מהמינים שפגשנו בשביל, ולכן אמשיך ברשומה הבאה.
רק אוסיף את המכשפה הכחולה – שבעצם היא מין של סולנום – Solanum umbelliferum, והשם העממי הוא Blue Witch. 

את התמונות צלמתי בקניון מיטשל, במורדות הר דיאבלו – Mitchell Canyon in Mount Diablo State Park בתאריך 7.5.2018. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

Sisyrinchium bellum – Blue Eyed Grass – סיסירינקיום נאה

Sisyrinchium bellum

אחד הפרחים שרציתי מאד לפגוש בביקורי בקליפורניה בשנת 2013 היה פרח סגול קטן, ממשפחת האירוסיים: Sisyrinchium bellum.  

או כמו שהאמריקאים קוראים לו, Blue Eyed Grass – עשב כחול-עין. וכן, הוא סגול ולא כחול. אם כי יש במקומות שונים ואריאנטים של צבע, כחולים יותר או סגולים יותר. 

לצערי אז – הוא לא פרח. אבל הפעם קיבלתי פיצוי. פגשתי את כחול-העין הזה בכמה וכמה מקומות. 

יכולתי להתרשם משילוב הצבעים המקסים שלו – סגול עם צהוב, ומהעדינות של הצמח. זהו פרח קטן למדי – גדלו כ-2 סנטימטרים. 

כשבדקתי את משמעות השם הלטיני, הופתעתי: סיסירינקיום משמעותו חוטם-חזיר. 

לפי מה שקראתי, הוא נקרא כך כי החזירים נברו על מנת לחפש (ולאכול) את שורשי הצמח. 

אז קודם כל, כבן מכובד למשפחת האיריסיים, לכחול-העין אין "סתם" שורשים – יש לו קנה-שורש (Rhizome), כמו לאירוסי ההיכל אצלינו. אילו שורשים מעובים שמתארכים, כמו גבעולים תת קרקעיים, ומאפשרים רביה וגטטיבית. 

ובכל מקרה, זהו שם לא כל כך הולם לפרח הזה לטעמי. לא שיש לי משהו נגד חזירים, הם פשוט לא מתאימים פה בהקשר. אני מעדיפה כבר את העשב כחול-העין.  

החזירים לא היו היחידים שחיפשו את הפרח הזה – האינדיאנים בני שבט האוהלוני (Ohlone – השבט שחי בעבר – ובעצם גם בהווה -לאורך החוף בצפון קליפורניה) נהגו לחלוט את השורשים והעלים, ולהכין מהם תרופה לבעיות עיכול וכאבי בטן.            

כחול-העין הוא פרח נפוץ למדי לאורך החוף המערבי של ארה"ב – מדרים גם למקסיקו, מצפין מעבר לקליפורניה עד אורגון. 

בעיקרון הוא פרח של בתות, אוהב שמש ואזורים פתוחים – אבל יפרח גם באזורי חורש, ויטפס גבוה להרים, עד רום של מעל 2 ק"מ. 

לפי הכתוב, הוא יכול לצמוח לגובה של 60 ס"מ – כל אלה שאני ראיתי היו נמוכים יותר. במיוחד אלו שגדלו על מצוקי החוף: שם הם ממש צמודי קרקע, כמו שאפשר לראות בתמונה הבאה. אבל זה מאד הגיוני: תמיד באזור החוף (גם אצלינו) הפרחים הקרובים לים לא גדלים לגובה, בגלל הרוחות והרסס מהים. 

אחד הדברים המעניינים בפרח, לדעתי, הוא העובדה שהחלק הפנימי של עלי הכותרת הוא צהוב – כדי להגדיל את הנקודה הצהובה של האבקנים במרכז הפרח. 

הגדלת השטח נועדה לעזור למאביקים למצוא את הנקודה הנכונה בשביל להאביק את הפרח. גם הפסים לאורך עלי הכותרת – שהם כמו חצים המצביעים על המטרה, נועדו לכך. לפסים הללו קוראים "נתיבי צוף" – הם כמו שבילים שאם המאביק ילך לאורכם, הוא יגיע אל הצוף. 

פרחים רבים נוקטים בשיטות כאלה, בנסיון למשוך יותר מאביקים ולמקד אותם למקום הנכון. בארץ, למשל, אפשר לראות את הכרכומים והרומוליאות – שגם הם ממשפחת האיריסיים, וגם הם משתמשים באותן טכניקות. 

את התמונות צלמתי בקליפורניה, במקומות הבאים:
קניון מיטשל על הר דיאבלו, בתאריך 7.5.18
פארק הנרי קאוול, בתאריך 8.5.18
פארק Mori Point ליד פאסיפיקה, בתאריך 10.5.18
הפארק הוולקני האזורי סיבלי, בתאריך 12.5.18

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

 

 

עשור לבלוג שלי!

לפני 10 שנים פתחתי בלוג. 

אני קוראת את מה שכתבתי, וזה מפתיע אותי – כבר חלפו עשר שנים? עשור? עשור לבלוג שלי? 

כשפתחתי את הבלוג, כתבתי: "לא שיש לי מה לאמר לעולם – אבל רציתי קצת להתהדר בתמונות שאני מצלמת." ופרסמתי תמונות של הסחלב המצויר: Orchis israelitica:

הרשימה הראשונה: סחלב מצויר

עם השנים מצאתי מה לכתוב ומה לומר, ואני חושבת שגם איכות הצילום שלי השתפרה. 

בלוגולדת 1: נמפית היערה 

העשור האחרון היה מאד משמעותי עבורי. עברתי תהליך ארוך של שינויים, עשיתי הסבה מקצועית, היו לי הרבה רגעים קשים – אבל גם הרבה הצלחות ודברים יפים. 

בלוגולדת 2: הפארק הלאומי יוסמיטי בקליפורניה

כשפתחתי את הבלוג עבדתי במשרה מלאה בתור DBA, עמוק בעולם המחשבים. היום אני אקולוגית.

בלוגולדת 3: גיבתון שחור-ראש

עכשיו, עם השלמת התואר השני, אני חושבת שהמהפך הושלם – ובינתיים אני עובדת בכמה משרות קטנות אך מעניינות, ומחפשת משהו בעל הקף רחב יותר. 

בלוגולדת 4: רצועית הגליל

טבלת הסיכום המסורתית שלי: 

שנה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
רשימות 160 169 131 122 106 105 98 56 42 24
כניסות 30,000 100,000 150,000 100,000 72,000 42,000 57,500 66,500 81,500 106,600
בלוגולדת 5: ברוש מונטריי, קליפורניה

בשנה שעברה פרסמתי רק 24 רשומות, כלומר – בערך פעם בשבועיים. כתיבת התזה לקחה הרבה זמן ומשאבים, ואני גאה בתוצאות. 

בלוגולדת 6: דרבנית סגולה

ובדיוק שמתי לב ש…זו הרשומה ה-1,005 שאני מפרסמת! כלומר, ממש לא מזמן פרסמתי את הרשומה האלף, ציון דרך מרשים שקצת פספסתי. היום זו הזדמנות לציין גם את הנושא הזה. ואם אתם שואלים את עצמכם על מה כתבתי באלף הרשומות שלי – אתם מוזמנים להציץ בתוכן העניינים של הבלוג.  

בלוגולדת 7: צבעוני ססגוני (חרמון)

ומה צופן העתיד לבלוג שלי? ובכן, כמו שכתבתי, חזרתי מקליפורניה – ויש לי חומר לרשומות רבות על המראות המופלאים שראיתי שם. 

בלוגולדת 8: לימונית האשחר בחיזור, על מרווה משולשת.

תודה לכם, הקוראים שלי, ובמיוחד אלה שגם מגיבים – תודה שאתם כאן, קוראים ואני מקווה שגם נהנים מהבלוג! 

בלוגולדת 9: אירוס הארגמן מעל נחל אלכסנדר

כל תמונה הפעם מייצגת בלוגולדת אחד, והנה אחת לשנה הבאה: Calochortus albus, פרח יפהפה מקליפורניה. 

בלוגולדת 10: Calochortus albus