קדד הקרקפות – Astragalus oocephalus

הפרח שלי להיום הוא פרח מיוחד, יפה ומאד מאד נדיר. יכול להיות שבעצם הוא כבר נכחד מהטבע בארץ. 

זהו קדד הקרקפות – אחד המינים היפים והמרשימים של קדד בארץ. קצת מזכיר את קדד אהרנברג, שפגשתי בחרמון לפני כמה שנים. 

גם לו יש ראשי פריחה צהובים, גדולים וצמריריים. אבל כשהוא נובל, הוא הופך מיד לחום ולא עובר דרך כל הכתומים והאדומים כמו קדד אהרנברג. 

זהו צמח גבוה – צומח לגובה מטר ויותר. הצמח נראה מקסים כשכל הקרקפות שלו פורחות: 

הצמח הזה נמצא בארץ בעבר ב-2 נקודות בלבד – בעמק החולה ובחורשת אקליפטוסים ליד עפולה. משתי הנקודות הללו, ככל הנראה, הוא נכחד. 

אבל מהאוכלוסיה של עפולה נאספו זרעים, והונבטו בגנים בוטנים – ותאמינו לי, זה לא משהו פשוט. מסתבר שזהו צמח עדין ומפונק, ולא תמיד מסכים לנבוט או לפרוח. 

בכפר יהושע נמצא "גן איריס" של אילן טל. לאילן יש אצבעות ירוקות, הוא מקדיש את ליבו ונשמתו לגן – והצמחים מרגישים זאת, ופורחים למענו. בזכות זה, כשביקרתי בגן, פגשתי שם את הקדד הנהדר הזה בשיא פריחתו. 

הקדד נקרא "קדד הקרקפות" כי התפרחות שלו הן בצורת קרקפות פורחות. 

התעוד המסודר הראשון של הקדד הזה בארץ הוא בשנת 1924. נח נפתולסקי – חוקר טבע, והאיש שנזקפות לזכותו כמה מציאות מיוחדות, כמו למשל גילוי מחדש של השושן הצחור שנחשב לנכחד – מצא את את הקדד הזה בעמק החולה. 18 שנים אחריו הגיע טוביה קושניר (שכבר כתבתי עליו) ומצא אותו קרוב לביתו (כפר יחזקאל) – בשולי עפולה.


בין 1942 ועד לשנות ה-90 אין שום דיווחים על הקדד הזה, ואז הגיעו אורי פרגמן-ספיר (היום המנהל המדעי של הגן הבוטני בגבעת רם) ויאיר אור ומצאו אותו מחדש, כנראה באותם מקומות כמו נפתולסקי וקושניר. במשך כמה שנים היה מעקב אחרי הצמחים, אבל בשנים האחרונות הם נכחדו משני האתרים הידועים.


היום אפשר לפגוש את הפרח הזה באחד משלושה מקומות: גן איריס, הגן הבוטני בגבעת רם וגן-המקלט בגן לאומי ציפורי.
ותודה לנוגן צברי מנאות קדומים שמוסיף שגם הם קיבלו צמח מאילן, ולכן אפשר לראות אותו פורח גם אצלם! 

אני מקווה שיכריזו על החורשה הקטנה בשולי עפולה כשמורה, ושישיבו אליה את הקדד המיוחד הזה. בחורשה ההיא נמצאו מגוון מינים נדירים ומיוחדים, ובאמת חשוב לשמור אותה. 

את התמונות צלמתי ב"גן איריס" בכפר יהושע, בתאריך 21.4.18. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
ואילן מוסיף:
צמח האם שהתחיל לפרוח לפני 5 שנים , הגיע לגובה של 1.8 מ' והיו לו 238 קרקפות . הצמח מייצר מעט מאד זרעים . אני מצליח להנביט אותו והתוצאות סבירות . הנבט גדל בשנתו הראשונה לגובה של כ – 20 ס"מ . מגיע הקיץ והעלים מתייבשים . אם התפתחו שרשים מספיק חזקים וחיוניים , הצמח יתעורר בבוא החרף . בקדד הקרקפות , הקרקפת יושבת בחיק העלה. לעומתו – בקדד אהרנברג, הקרקפת יושבת על עקץ די קצר.
תודה לאילן! 

מודעות פרסומת

16 מחשבות על “קדד הקרקפות – Astragalus oocephalus

  1. פרח מאוד מרשים. כל הכבוד לאילן ולאנשים כמוהו הדואגים להציל את הצמחים הנדירים של ארצנו.
    תודה על המידע והתמונות!

    אהבתי

  2. שלום עננת, ותודה על הסקירה המרתקת.
    גם אני זכיתי לצפות בפרט אחד פורח בטבע, אבל הוא נכחד.
    זה היה לפני כחמש שנים, בשולי כביש 90 ממש מדרום לכניסה לשדה אליעזר בצמוד לגשר על הדישון. הבחנתי בפריחה הצהובה והמיוחדת תוך כדי נסיעה עצרתי, צלמתי ודווחתי לדר. גידי קפלן שהיה אז ביולוג מחוז צפון של רשטג"ל.
    כמה חדשים לאחר מכן הרחיבו את הכביש והצמח נעלם.
    בברכה
    יצחק תור
    מצפה נטופה 0524313701

    אהבתי

    • אז בהחלט זכית, אני מעולם לא ראיתי אותו בטבע.
      חבל שלא עשו אז סקר השפעה אקולוגי לפני הרחבת הכביש. אני בטוחה שהיו מוצאים עוד כמה מציאות שאפשר היה להציל.
      תודה על הסיפור.

      אהבתי

  3. יפה שתעדת את קדד הקרקפות בבלוג שלך. בשבת ביקרתי סוף סוף אצל אילן טל בגן איריס והוא הציג לי גם את קידד הקרקפות. באמת מרשים איך אילן ממש אוהב כל צמח בגן שלו ומתלהב מכל פרח חדש שהוא מגלה, בעיקר אם גודלו פחות מחצי סנטימטר. זה התאים לי כי גם אני אוהבת את הקטנים האלה.

    אהבתי

  4. הדיווחים שלך תמיד כל כך קריאים ומרתקים ומלאי אהבה ועניין. טוב לקרוא שיש מי ששומרים על גחלת הצמחיה הטבעית בארץ.. ומה שאילן מצליח לעשות בחלקת האצבעות הירוקות שלו….

    אהבתי

  5. צמח מרשים וכל הכבוד לאילן טל .
    אני עוד ראיתי אותו בחורשה בעפולה לפני כ-10 שנים ומאז לא מצאתי אותו שם.
    תודה לך על התמונות היפות וההסברים.

    אהבתי

  6. אכן נראים פרחים מרשימים, אם כי, נכנסתי גם לרשומה על קדד אהרנברג,
    לפי התמונות פרחי הקדד אהרנברג נראים לי מעט יותר צבעוניים.

    שאלה, האם הקדד אהרנברג גדל גם בצד הסורי של החרמון?

    אני אוהב את התמונה עם התקריב על הקרקפות, הפרחים ה"צפים" על השערות.

    נ.ב, אם הייתי יודע שתהיי אצל אילן באותה שבת, הממ… אולי הייתי משכנע את אמא שלי לנסוע אליו אז…
    [כמובן! בתאום עם אילן!]

    אהבתי

    • תודה לך
      אני משערת שקדד אהרנברג גדל גם בצד הסורי, וממשיך צפונה בהרי מול-הלבנון – אבל אני לא באמת יודעת.
      אני מחליטה מה לעשות בשבת די ברגע האחרון… אני לרוב לא כל כך מתכננת.

      אהבתי

ספרו לי מה חשבתם על הרשימה שלי!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s