סיכום 2016 בתמונות

הלילה תסתיים שנת 2016, וכמנהגי אני בודקת מה צילמתי ומה פרסמתי השנה.
פרסמתי הרבה פחות – רק 35 רשומות, אפילו לא אחת לשבוע, וזאת בעיקר בזכות העיסוקים האחרים שלי, ובראשם העבודה על התזה. 

אז… מתחילים: 

 

בינואר – פרסמתי את הדו-פרית התמימה שפרחה בעציץ שלי. לצערי, השנה היא לא פרחה שוב. 

בפברואר – כתבתי על גן איריס בכפר יהושע, על האמברוסיה הפולשת, התרגשתי לפגוש חד-שפה מזרחי בהרי יהודה – ואפילו הספקתי לפגוש את הדונגיות הראשונות: דונגית ארץ-ישראלית: 

במרץ נכנסתי במלוא המרץ לאיסוף נתונים למחקר, אודות איריס הארגמן: 

באפריל המשכתי להסתובב במישור החוף, אבל לא תיתכן אצלי רשימת סיכום בלי סחלבים! לכן לכבוד פסח פרסמתי דבורנית: 

במאי הספקתי לעלות לחרמון, ולפגוש מרבדים של זכריני מופשל: 

וביוני הלך לעולמו ידידי דוד שחק, מגדל האיריסים מהעמק ונזכרתי בטיולים ובפגישות שלי איתו 

ביולי הספקנו לקפוץ לכמה ימים לברלין – 

ובאוגוסט המשכתי לכתוב עליה, במיוחד על פארק טירגארטן הגדול במרכז העיר

בספטמבר פרסמתי רשומות עם תמונות שצלמה אמא שלי באיסלנד, מקום אליו אני חולמת להגיע. היא פגשה שם "תוכי ים" – פאפין אטלנטי: 

אבל הספקתי גם להגיע אל אחו בנימינה, לפגוש פרח נדיר במיוחד – הנטופית הרפואית (שהיא המקור למרשמלו!) 

באוקטובר כתבתי על פרח קטן, עדין וכמעט בלתי נראה – העוגנן הנימי: 

בנובמבר הלך לעולמו לאונרד כהן, הגשמים התעכבו – ואז פרצו השריפות בכל הארץ. אותי הטרידה במיוחד השריפה ליד בית אמי. 

ובדצמבר, כשסוף סוף הגיעו הגשמים – כיוון שעוד לא היתה פריחה משמעותית, סיפרתי על החוגלה. 

ועם הקידה הקלה של החוגלה מסתיימת שנת 2016, שלמען האמת לא היתה שנה מדהימה במיוחד. אני מקווה לשנה טובה יותר בשנה הבאה, ומאחלת לכולכם שנה מוצלחת!
С Новым годом!

אני אוסיף עוד תמונה אחת, שלא פרסמתי עדיין בבלוג: עגורים על רקע השלג בחרמון, שצילמתי השבוע באגמון החולה: