אתמול פרסמתי רשומה…

dscn2643

אתמול פרסמתי רשומה – הגיגים על גל השריפות של שבוע שעבר. קצת שיחקתי עם הפרמטרים, וכתוצאה מזה המייל שנשלח מכיל קישור לא תקין. 

dscn2649

לכן קבלו קישור תקין לרשומה של אתמול: כאן

dscn2654

ביחד עם כמה פרחים: סביון אביבי שפורח בעציץ שלי, ושלושה פרחים מהגן הבוטני: איריס הסרגל, כרכום השבכה וזמזומית המדבר.
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא, ומוזמנים לבקר גם ברשומה מאתמול.

dscn2657

And it Burns, Burns, Burns…

dscn2592

אני מרגישה צורך לכתוב משהו על השריפות האיומות שהיו  בשבוע שעבר. הכותרת, למי שלא זיהה, היא משירו של ג'וני קאש

dscn2591

שבוע מלא שריפות, מהלילה בין ראשון לשני שאז פרצה האש במושב טל-אל בגליל העליון, ועד היום – אפילו היום עוד היתה שריפה בקרית שמונה.
אנשים רבים אבדו את ביתם – יהודים וערבים.
מדינות רבות שלחו לנו עזרה – כולל, למשל, טורקיה, ירדן, מצרים והרשות הפלשתינית. ותגידו מה שתרצו על יחסים בינלאומיים, על שלום ומלחמה. עצם העובדה שכל אילו שלחו עזרה ברגע שהיינו צריכים אותה – זו חברות אמת. חברות בעת צרה. 

dscn2593

שמעתי סיפורי גבורה של חבריי בזכרון ובנטף (וכן, לארגן משמר שכונתי – או להיות מנותקת מהילד שלך שנמצא בישוב – זה בהחלט דורש גבורה), התפעלתי מהעזרה ההדדית  – ואז הציתו את חיפה שלי. 

dscn2636

נכון, עזבתי את חיפה כבר לפני 26 שנים בערך (תלוי איך סופרים), אבל חיפה עדיין בלבי. אני עדיין מתייחסת אל עצמי כאל חיפאית המתגוררת במקום אחר…
הפחד, הדאגה והכאב היו לי קשים מאד. עברו עלי יומיים בהם לא יכולתי לאכול, לישון או להתרכז. רק זפזפתי בין הערוצים, וכשראיתי את כתב ערוץ 10 משוטט ברחוב בו גדלתי – כמעט פרחה נשמתי. 

dscn2600

ביום חמישי השבוע פינו את משפחתי מהבית, יחד עם עוד כ-60 או 70 אלף בני אדם (תלוי את מי שואלים) – בגלל השריפות. הרבה בתים בשכונת ילדותי ובשכונות בהם גרו חבריי – נשרפו. 

dscn2597

ביום שישי בבוקר משפחתי חזרה הביתה. למזלנו הרב, הבית שלנו לא נפגע. הוא עומד יציב ושלם, כבר מעל 65 שנים.
בת-אחותי היא כבר הדור החמישי ממשפחתנו הגר בבית הזה: מסבתא של אבי ועד לבת אחותי. זהו ה-בית שלנו. 

dscn2637

לרבים אחרים לא היה מזל כשלנו, והם אבדו את כל רכושם. 

dscn2606

אני כל הזמן חוזרת ואומרת לעצמי: כל כך הרבה שריפות גדולות וקשות – ואין אבידות בנפש. זה מה שחשוב. 

dscn2589

ויחד עם זאת… בשבת ביקרתי בחיפה, והלכתי להסתובב בשכונה. העצב גדול מאד. בתמונה הבאה רואים את מה שנשאר מהחורשה מתחת לבית של חברים של הורי. בשטח הזה אני ושאר ילדי הרחוב נהגנו לשחק הרבה פעמים: 

dscn2617a

וזה השטח של הרחוב המקביל ממול, מעבר ל"ואדי": 

dscn2595

הופתעתי לגלות עץ יוקה – אולי אפילו עץ יהושע – חרוך למחצה בחצר בית. תראו כמה הוא גדול ומרשים: 

dscn2601

ועכשיו נשאלת השאלה, מה יהיה. מה הלאה.
ברור לי שצריך לפצות ולשקם את הבתים ואת האנשים שנפגעו. אבל אני מסתכלת גם מסביב. 

dscn2594

חיפה היתה מלאה שטחים פתוחים. חורשות קטנות. כן, חורשות אורנים. חורשות קק"ל.
ונכון, האורן כנראה אינו העץ המתאים והנכון לחורשות קטנות בתוך הישוב. אבל עכשיו – כשהאורנים נשרפו – מה הלאה? 

dscn2596

שמעתי אנשים מדברים על זה ש"ממילא אין שם כלום, אז כדאי לבנות…"
ואני אומרת – בניגוד למה שאמרתי לפני 6 שנים לאחר השריפה בכרמל – בואו לנטוע! בואו לנטוע עצים!

dscn2604

העצים הם חלק חשוב מהעיר. הם מווסתים את הטמפרטורה (שנוטה להיות גבוהה יותר מאשר מחוץ לעיר), הם מעלים את רמת החמצן, הם מורידים את זיהום האוויר. הם חשובים מאין כמותם.  

dscn2607

אני משערת שרצוי למצוא עצים עמידים יותר בשריפות. למשל, עצי אלון מצוי – הם נהדרים, יפהפיים ועמידים יותר בשריפות. או למשל, עץ החרוב (בתמונה הבאה) – העלים שלו נחרכו, אך העץ עצמו נשאר עומד ולא נשרף. בואו לנטוע חרובים ואלונים, קטלבים ואשחרים, כליל החורש, אלה ולבנה – כל אילו עצים שיהיו עמידים יותר בשריפה, ויתנו לנו את החמצן והאוויר שאנחנו צריכים. 

dscn2588

מעבר לזה, אמרתי שלא היו פגיעות בנפש – התכוונתי, כמובן, לבני אדם. בעלי חיים רבים נפגעו. בחיפה ראיתי גירית מפוחמת שלא הצליחה להמלט (אני חוסכת לכם את התמונה העצובה). חברתי בנטף סיפרה על קמטנים ונחשים שראתה, ומן הסתם, בעלי חיים רבים נשרפו. 

dscn2608

אני מקווה שלפחות חלק מהשטחים הפתוחים שנשרפו ישוקמו בתור שטחים פתוחים, יישארו כריאה ירוקה בין השכונות – שתאפשר לבעלי החיים לחיות שם, לילדים לשחק שם – ולכולם לנשום שם. 

dscn2612

את התמונות צלמתי בחיפה, בתאריך 27.11.2016

dscn2617

ויש לי עוד 2 הערות –
האחת – היום, כ"ט בנובמבר הוא יום השנה השישים ותשעה (69!) להכרזת האו"ם על ישראל בתור בית לאומי לעם היהודי. ההצבעה ההיסטורית שפתחה את הדרך להקמת המדינה. 

dscn2634

היום הוא גם יום השנה החמישה עשר למותו בטרם עת של אחד הזמרים הנהדרים. הוא מת מסרטן, ואני מצרפת את אחד השירים היפים שלו –

אני מקווה שהמדינה כן תדאג לכל אילו שאבדו את בתיהם, וכן תשקם את השטחים בצורה חכמה. אם כי אני לא מאד אופטימית.

dscn2635

 

 

 

 

פיפיון אדום-גרון – Anthus cervinus

dscn0998

הגשמים מסרבים להגיע, והפריחה אומללה למדי. לכן אני נשארת עם הציפורים. 

dscn1001

הציפור שלי היום היא פִּיפְיוֹן אדום גרון. זו ציפור שיר קטנה, קרובה בגודלה לנחליאלי: בתמונה הבאה אפשר לראות את הפיפיון מימין, והנחליאלי משמאל:
dscn1003

הפיפיון והנחליאלי שניהם בני אותה משפחה – משפחת הנחליאליים.

dscn1233

רק שבעוד הנחליאלי מתהדר בצבעי שחור לבן, הפיפיון מעדיף גוונים חומים, המאפשרים לו להסוות את עצמו בין רגבי האדמה. 

dscn1010

לפיפיון יש גחון מנוקד, ולזכר יש צבע כתום-אדמדם באזור הגרון. 

dscn1226

הפיפיון נקרא כך על שם הקול שהוא עושה – שמו הוא נסיון לאונומטופיאה. השם האנגלי שלו – Pippit – הוא גם נסיון לאונומטופיאה. חיפשתי ברשת את הקול של הפיפיון, ואני לא בטוחה מי קרוב יותר… באתר הזה אתם יכולים לשמוע מגוון הקלטות של ציוצי הפיפיון.

dscn1232

אונומטופיאה, למי שלא זוכר את שיעורי הספרות שלו, זה מילה שמנסה לחקות צליל. למשל, בקבוק שנשמע כמו הקול שהמים עושים כשהם נשפכים ממנו, או סיקסק – עוד ציפור שנקראת על שם הציוצים שלה. 

dscn1227

הפיפיונים הם ציפורים נודדות – הם מקננים ומקייצים בצפון אירופה, ומדרימים למשך החורף. אצלינו רובם חולפים, אך יש כאלה שנשארים למשך החורף. 

dscn1008

בארץ אפשר למצוא אותם בעונה הזו, בשדות קרובים למקורות מים. 

dscn1228

אני פגשתי אותם בשדות ליד גן שמואל, בזכות יעקב ואביטל, שהראו לי את הפיפיונים בשדות.

dscn1229

וכמובן, כאן המקום להודות לזוג המקסים הזה, שני אנשים נהדרים – שלקחו אותי לבריכות, חיפשו עבורי ציפורים מיוחדות ויעקב הסיע אותי במיוחד על מנת לראות את הפיפיונים בשדה.

dscn1238

אביטל, למי שלא מכיר, היא אביטל מ"הפטיפורים של אביטל" – מקום נהדר לסדנאות שוקולד. אם אתם מחפשים דרך לפנק את עצמכם – אני ממליצה.  

dscn1234

עד כאן להיום. את התמונות צלמתי בשדות שליד בריכות הדגים של גן שמואל, בתאריכים 24-25.10.2016.
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 



dscn1235

Like A Bird On A Wire

dscn1842

הבוקר קמתי שוב לבשורות עצובות, בקנה מידה גלובלי: לאונרד כהן הלך לעולמו. 

crows

חיפשתי שיר שיתאים לי, ומבין כל השירים היפים שכתב, נזכרתי ב-Bird On a Wire

dscn0325

לכן ליקטתי ציפורים שצילמתי לאורך השנים על חוטי חשמל, כבלים וגדרות. אני חושבת שהדרך הטובה ביותר להנציח את לאונרד כהן היא בשיר:  

kingfishers

Like a bird on the wire,
Like a drunk in a midnight choir
I have tried in my way to be free.

dscn1021

Like a worm on a hook,
Like a knight from some old fashioned book
I have saved all my ribbons for thee.

dscn1248

If I, if I have been unkind,
I hope that you can just let it go by.
If I, if I have been untrue
I hope you know it was never to you.

dscn2486

Like a baby, stillborn,
Like a beast with his horn
I have torn everyone who reached out for me.

dscn3900

But I swear by this song
And by all that I have done wrong
I will make it all up to thee.

dscn7098

I saw a beggar leaning on his wooden crutch,
He said to me, "You must not ask for so much."
And a pretty woman leaning in her darkened door,
She cried to me, "Hey, why not ask for more?"

bird02

Oh like a bird on the wire,
Like a drunk in a midnight choir,
I have tried in my way to be free.

dscn9287

והנה השיר המלא – 

 

img_3057

לאונרד כהן היה משורר נפלא, השירים שלו יישארו איתי לתמיד 

img_5171

בתמונות אפשר לראות:
לבניות גדולות ממעין צבי
קאקים מכפר סבא
חכלילית עצים מת"א
שלדג לבן-חזה, פרפור עקוד ושלדג גמדי ממעין צבי ומגן שמואל
תור הצווארון מכפר סבא
דוחל שחור גרון (נקבה) מגן שמואל
נחליאלי לבן מעמק חפר
עורבני שחור-כיפה מכפר סבא
דאה שחורת כתף מאגמון החולה
פרחון של צופית בוהקת מירושלים
חנקן אדום גב מעמק חפר
תנשמת לבנה מאגמון החולה
סלעית אירופית מנחל הבשור
בז מצוי מפארק אפק ומעמק חפר
ועפרוני מצוייץ מהוד השרון. 

kestrels

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

img_6966

ועוד שיר אחד, פשוט כי הוא יפה

 

דיה מצויה – Milvus migrans

dscn0590

היום אני מציגה עוף דורס לא נדיר: דיה מצויה. היא נקראת לפעמים גם דיה שחורה, אך כיוון שצבעה הוא חום – אני חושבת שדיה מצויה זה כנראה שם הולם יותר. 

dscn1122

הדיה היא דורס בינוני – גודל הגוף כ-55 ס"מ, ומוטת הכנפיים בסביבות מטר וחצי. 

dscn0593

בעבר, חלק מהדיות היו יציבות בארץ – חיות כאן כל השנה ומקננות כאן. חלק נודדות – באות אלינו לחורף, אך מקננות באירופה; וחלק חולפות בלבד בדרך מאירופה לאפריקה וחזרה. 

dscn0825

אבל בשנות ה-50 הרעילו הרבה מהדורסים בשדות החקלאיים בארץ. כתוצאה מכך נעלמו מהארץ הדיות היציבות ואלו החורפות. נותרו רק הדיות שחלפו בארץ והמשיכו למקומות אחרים. 

dscn1216

 

לקח לדיות מעל 20 שנים לחזור אלינו – בשנות ה-70, להקות של צעירים החלו להשאר ולצוד מכרסמים בשדות, להשאר לחורף. 

dscn0939

ולאחר 20 שנים נוספות החלו גם למצוא קינונים. אם כי בודדים. 

dscn1279

כיום יש אוכלוסיה גדולה חולפת, אוכלוסיה קטנה שנשארת לחרוף כאן – וקינונים בודדים ונדירים. 

dscn1025

וכך אפשר למצוא מדי פעם (בעיקר בתקופת הנדידה) להקות של דיות – הן לא בוחלות במזון מסריח, ואתרי פסולת מהווים עבורן מוקד משיכה. 

dscn1121

ובאמת, הפעם הראשונה בה צילמתי דיות היתה במצלמה הדיגיטלית הראשונה שלי, לפני 11 שנים – בשדות בין קיבוץ צאלים לאתר הפסולת הסמוך לקיבוץ. הדיות נעמדו להן יפה על הממטרות בשדה, ואני מאד התלהבתי מהמחזה. המצלמה שהיתה לי אז היתה חלשה ולא איכותית – ובכל זאת, הנה תמונה אחת מאותו אירוע בלתי נשכח. מוטי קרא לזה "דיית הממטרה": 

img_1261

הדיות אוהבות גם דגים, ולכן אפשר למצוא אותן בסביבות בריכות דגים. כאן בתמונה הדיה מפרקת דג שתפסה בבריכות של גן שמואל. 

dscn1123

הדיה נקראת כך כי היא מרבה לדאות. היא מתמרנת באוויר באמצעות הזנב. 

dscn1219

הדיה נמצאת ברוב אירופה, אסיה, אפריקה ואפילו אוסטרליה. היא אוהבת אקלים ממוזג עד טרופי – לכן אינה נמצאת באזורי הטונדרה או במדבר הסהרה, אך בסך הכל היא מצויה. 

dscn0826

לרוב הזכר בונה את הקן, בראשי עצים גבוהים. הנקבה מטילה 2-3 ביצים בקן, והיא הדוגרת העיקרית, בעוד הזכר מאכיל אותה ומטפל בה. 

dscn1257

את דיות הממטרה צילמתי ליד קיבוץ צאלים, בתאריך 26.2.2005
את שאר הדיות – צלמתי:
בעמק חפר, בתאריכים 2.11.2014 ו-20.10.2016
ליד אגם דלתון, 22.10.2016
וליד בריכות הדגים של גן שמואל, בתאריך 24.10.16

dscn1271

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

dscn2512