אחרי הקיצנית הכרתית (שנקראת על שם האי כרתים, שם הוגדרה לראשונה) אני מציגה קיצנית נוספת:
מין נדיר ובסכנת הכחדה – קיצנית אשכולית.
התואר "אשכולית" – היא בגלל אשכולות הפרחים הקטנים שלה, בניגוד לקיצנית הכרתית, שאצלה הפרחים הם בודדים. (אין קשר לפרי ההדר… 😉 )
הבדל נוסף הוא הגודל – הקיצנית הכרתית היא צמח בגובה 40-50 סנטימטר, והקיצנית האשכולית בגובה 20 סנטימטר בערך.
ובעצם, כשרואים את הקיצניות בשדה – הן נראות כמו סביונים קטנים וקוצניים.
ובאמת, מאד נחמד ללכת בשטח היבש ופתאום לראות מקבצים צהבהבים פורחים.
הקיצנית האשכולית פורחת במקום אחד בלבד בארץ: באחו בנימינה. כמובן, היא מוגדרת כמין נדיר בסכנת הכחדה.
הקיצנית היא ממשפחת המורכבים, לכן כל "פרח" הוא בעצם תפרחת.
מה שנראה לנו כ"עלי כותרת" – בחרציות ובסביונים אילו פרחים לשוניים. כאן אילו חפים קוצניים, ולא פרחים. במרכז התפרחת יש פרחים לשוניים – שם נמצא הצוף, ושם האבקנים והצלקות.
הניצנים של הקיצנית מחודדים –
ולאחר הפריחה, החפים מצטמקים והפרחים במרכז הופכים לפרי – מצעית ועליה זרעים צמריריים שמאוחר יותר יפוזרו על ידי הרוח.
אחו בנימינה הוא אחד האתרים המיוחדים ביותר בארץ. יש בו ריכוז גדול של מינים נדירים בסכנת הכחדה. הסיבה העיקרית היא שרוב האזורים שבעבר נראו כך – אחו לח, שמתייבש מאוחר – יובשו מזמן, ונבנו. אחו בנימינה הוא אחד האתרים האחרונים שנותרו כאחו לח.
באופן כללי, בית הגידול הלח הוא סוג בית הגידול שנמצא בסכנת ההכחדה החמורה ביותר בארץ. מצד אחד, אילו קרקעות כבדות ועשירות – כלומר, הרבה מהן נלקחו לחקלאות. מצד שני – שם נמצאות "הביצות" שהציונות עדיין נלחמת בהן, למרות שכבר מזמן אין במה להלחם.
ולכן אפשר למצוא באחו בנימינה – פרט לקיצנית האשכולית – גם את סחלב הביצות, תורמוס צהוב ותורמוס שעיר, געדת הביצות, נענת המים וערבז החוף – ועוד מינים רבים שהם אמנם לא מינים אדומים, אבל עדיין נדירים למדי. לאחרונה נמצאה באחו נטופית רפואית – מין נדיר במיוחד שנחשב לנכחד מהאזור. אני מקווה להגיע בקרוב לאחו, על מנת לפגוש אותה.
וככה בתור בונוס קטן – כחליל מנומר שפגשתי באחד הביקורים באחו: פרפר קטן ומקסים.
את כל התמונות צלמתי באחו בנימינה, בתאריכים 6.9.2015, 4.9.2014, 1.9.2016. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
גוגל הזכיר לי שהיום הוא יום הולדתה ה-126 של רחל המשוררת, אני מצרפת את אחד השירים האהובים עלי
מענין ותמונות מדהימות יופי של שיר
אהבתיאהבתי
תודה רבה!
אהבתיאהבתי
יפה לראות את הכתמים הצהובים של הקיצנית בסוף הקיץ כשהכל מסביב יבש.
תמונות מקסימות. גם הפרפר.
ותודה שהזכרת את רחל המשוררת. השיר נהדר.
אהבתיאהבתי
הקיצניות הללו מאד נחמדות, ותודה לך 🙂
אהבתיאהבתי
נעים להכיר
למרות שנראה דוקר…
בהצלחה במציאת הנטופית!
אהבתיאהבתי
תודה: כידוע לך, כבר הצלחתי!
אהבתיאהבתי
זותי יותר יפה
אהבתיאהבתי
חחח 😀
אהבתיאהבתי
מרשים מאוד
אהבתיאהבתי
תודה!
אהבתיאהבתי
קיצנית, ה"סביון" של הקיץ. מידע מעניין בענייני אקולוגיה. הבה נקווה שהאחו ישמר במצבו הטבעי.
מהתמונות, חוץ מהפרפר, תמונת הניצנים משכה את תשומת לבי.
שאלה. אם מין של צמח נכחד או כמעט נכחד בארץ, אם הוא לא אנדמי וגדל בארצות אחרות
[למשל, על הנטופית רפואית קראתי שבצפון אמריקה היא נחשבת כצמח פולש]
האם אי אפשר לייבא פריטים שלו לקליטה בארץ?, אמנם, זה לא תחליף לשמירה על בתי הגדול,
ולהמנעות מקטיף…
הפרפר, מבחינת צבע… אולי ת,,,כלילי,.. אך נאה למדי.
עננת, שיהיה לך בהצלחה במציאת הנטופית רפואית
אהבתיאהבתי
תודה לך
בעיקרון, אפשר לייבא פרטים, ולעתים אפילו עושים זאת – למשל, הנשרים בארץ קיבלו "חיזוק" – נשרים שיובאו מאזור ספרד אלינו.
אבל כמו שכתבת בעצמך, הדבר החשוב הוא לשמור על בתי הגידול – כי אחרת מה הטעם לייבא את הצמח, אם לא יהיה לו איפה לגדול?
הפרפר שייך למשפחת הכחלילים, למרות שאינו כחול. השמות העבריים של הפרפרים נלקחים כמעט תמיד משם המשפחה, ולא כמו בפרחים שיש שם שונה לכל סוג בוטני. אז כחליל השברק הוא כחול, כחליל הרקולס הוא ירוק, כחליל הגליל הוא בגווני חום-צהבהב, הכחליל המנומר הוא מנומר-חום, כחליל החומעה הוא כתום – וכולם כחלילים 🙂
הנה אוסף כחלילים שהכנתי לרשימת הטקסונומיה מלפני 3 שנים:
אהבתיאהבתי