חומת ברלין

DSCN8341

חלק חשוב בהסטוריה של ברלין הוא חומת ברלין. החומה הוקמה ב-1961 ע"י מזרח גרמניה כחלק מהמלחמה הקרה. בנובמבר 1989 הפילו את החומה ואיחדו את גרמניה.
בשלב הראשון, ההמונים פשטו על החומה, על נקודות הביקורת – על כל מה שסימן את ההפרדה, והחריבו אותם. 

DSCN8327

אבל אז הגיעו התיירים, והתחילו לשאול – איפה היה המקום הזה? איפה קרה הארוע ההוא? אז… עצרו את ההרס, בנו מחדש חלק מהדברים – והתחילו להתנהג כמו קפיטליסטים טובים, ולנסות להרוויח מזה כסף. 

DSCN8339

הנקודה הראשונה שביקרנו בה היתה ה-East Side Gallery – קטע החומה הארוך ביותר שנותר עומד. לאחר הפלת החומה הביאו אומני רחוב שונים שציירו ציורים שונים על קטעי החומה – ויצרו גלריה של תמונות. 

DSCN8358

הבעיה היא שבברלין כל משטח הוא מקום לגרפיטי. כלומר, לציירי הגרפיטי הפירטיים לא באמת אכפת שמישהו עבד וצייר יצירת אומנות. אם הקיר פתוח לקהל – יקשקשו עליו. 

הנה, למשל, מה שעשו למקטע שציירו עליו בסגנון "החומה" של פינק פלויד: 

DSCN8347

ולכן רוב ה-East Side Gallery מוקף גדרות. לא שהגדרות הללו נראות מסוכנות, ומן הסתם לא קשה לעבור אותן – אבל כנראה שמכבדים אותן.
ולכן כך נראה אנדרה סחרוב על הקיר: 

DSCN8331

אחד הציורים המפורסמים יותר על החומה הוא הנשיקה בתמונה הבאה. 

זו נשיקה טקסית שבאמת ארעה – נשיקה בין חרושצ'וב מנהיג בריה"מ להונקר מנהיג מזרח גרמניה, בפגישה ביניהם בשנת 1979. הכותרת של הציור היא "אלוהי, עזור לי לשרוד את האהבה הקטלנית הזו". 

DSCN8362

כמובן, היו גם כאילה שניסו להעביר מסרים אקולוגיים בציורים שלהם: 

DSCN8360

אחת הנקודות החשובות ליד החומה היא שער ברנדנבורג. השער היה נקודת מעבר רשמית, ומולו נערכו כמה וכמה נאומים חשובים בהיסטוריה. אני חושבת שהידוע מכולם הוא נאומו של רייגן, מ-1989 – "Mr. Gorbachev, tear down this wall!"

ובאמת, החומה הופלה – בנובמבר 1989 פתחו את השערים, ועד 1992 הפילו וניתצו את החומה, פרט לקטעים שנשארו כאנדרטאות זיכרון. 

DSCN9415

לאורך התוואי בו עברה החומה יש פס לבנים לאורך הכבישים והמדרכות. הרבה אנשים מצטלמים עם "רגל במזרח ורגל במערב"… 

אבל למה בכלל בנו חומה? 

לאחר מלחמת העולם השניה, בעלות הברית חילקו ביניהן את השליטה בברלין – שהיתה עיר הבירה של היטלר ומעוז כוחו. היו חלק רוסי, אמריקאי, אנגלי וצרפתי. ההסכם בין בעלות הברית היה שדיפלומטים יכולים לעבור באופן חופשי בין החלקים. ברלין היא עיר בצד המזרחי של גרמניה, והמדינה עצמה חולקה – אך ארה"ב לא הסכימה לוותר על שליטה במעוז כוחו של היטלר, ולכן גם ברלין עצמה חולקה בין בעלות הברית. 

DSCN9432
מיד לאחר מלחמת העולם התחילה המלחמה הקרה – המתיחות בין המזרח למערב. ויום אחד, דיפלומט אמריקאי רצה ללכת לאופרה, שהיתה בצד המזרחי. בנקודת המעבר ביקשו ממנו תעודות מזהות, אך הוא סרב להראות אותן. הוא הוחזר בליווי חמוש לצד האמריקאי. האמריקאים הגיבו בתצוגת טנקים – שנענתה בתצוגת טנקים רוסים, ורק מאמצים דיפלומטיים בין חרושצ'וב לקנדי מנעו מלחמת עולם שלישית. 

נוסף לזה, כ-20% מאוכלוסית מזרח ברלין ברחו לצד המערבי, והיו עוד כמה תקריות – גרמו לרוסים להחליט לסגור את הגבול. ב-1961 הם בנו את החומה שהקיפה את החלקים האמריקאי, הבריטי והצרפתי, ועם השנים שכללו את ההגנות – עד שמערב ברלין נעשתה הכלוב הדמוקרטי החופשי ביותר בעולם. מדברים על "לצאת ממזרח ברלין אל מערב ברלין" – כשמערב ברלין בעצם היתה מוקפת מכל צדדיה במזרח גרמניה…

הסובייטים גם אסרו לקרוא לה "חומת ברלין". זה היה השם שנתנו לחומה במערב. במזרח ברלין היא נקראה "Anti-Fascist Protective Ramparts" – כלומר, ביצורי הגנה אנטי-פשיסטיים. 

DSCN8364

 

החומה – בפני עצמה – אינה נראית כל כך בעייתית. כן, חומה. בגובה 3 מטרים בערך. החלק המרתיע היה הרצועה הצמודה לחומה – רצועת המוות – ה-Death Strip. את השטח הצמוד לחומה מכיוון מזרח ברלין פינו מבניינים ומכל דבר. יצרו רצועה של כ-100 מטרים שהיתה חשופה. כל כמה עשרות מטרים היתה עמדת משמר עם שומרים חמושים, שקיבלו בונוס על כל אדם שניסה לעבור והם הרגו. חלקים מהשטח היו ממולכדים במלכודות שונות. פטרולים עם כלבי שמירה, מוקשים וכל מיני אמצעי מניעת מעבר היו בשימוש בשטח. 

כיוון שגם זה לא עצר את האנשים שניסו לברוח ממזרח ברלין למערב – בשלב מסוים הוסיפו גם חומה שניה. החומות היו צבועות לבן, כדי שאנשים יבלטו על רקע החומה. 

בסך הכל נהרגו כ-180 אנשים שניסו לחצות את החומה (אחרים מעריכים שזה לא מספר מדויק, והיו מעל 200 הרוגים) – אבל כ-5,000 הצליחו לעבור. הרבה צעירים התגייסו לצבא במטרה להגיע להיות שומרים על החומה, ולנצל את המעמד הזה בשביל לברוח. לפי נתונים שקראתי, כ-1,300 חיילים ברחו מערבה.
אילו שהצליחו לחצות – לרוב עשו זאת בדרכים מאד נועזות ומקוריות. אפשר לקרוא כאן כמה דוגמאות מעניינות. 

DSCN9476

התמונה מעל היא עוד קטע ארוך יחסית שנותר עומד. במקום הזה, בזמן מלחמת העולם השניה עמדה מפקדת הגסטפו. לאחר בנית החומה, גילו בצד המערבי את יסודות בניין המפקדה, וכל מיני שרידים ממרתפי הגסטאפו. החפירות נעשו במשותף, ע"י אנשים ממזרח ומערב ברלין. את הממצאים – בתוספת תמונות וחפצים נוספים הם הפכו לתצוגה שקראו לה "The Topography of Terror" – תערוכה שמציגה את זוועות הנאצים. התערוכה הוצגה גם שם, על חורבות מפקדת הגסטפו וגם במזרח ברלין. לאחר איחוד ברלין – התצוגה כולה הועברה למקום זה, וב-2010 נבנה בנין בסמוך הכולל את עיקר התצוגה. בתמונה הבאה אפשר לראות את האנשים המסתכלים על המיצג החיצוני, בין יסודות בנין הגסטאפו. 

אנחנו לא ירדנו לשם, שוב – מפאת קוצר זמן. 

DSCN9480

עוד נקודה מפורסמת מאד בחומה היתה Checkpoint Charlie – נקודת הביקורת האמריקאית ברחוב פרידריך (פרידריכשטראסה). ולא, היא לא קרויה על שם מישהו בשם צ'רלי. פשוט היו כמה נקודות ביקורת, והם מספרו אותם: Checkpoint A, Checkpoint B, Checkpoint C – אבל בצבא ארה"ב, כשמאייתים משהו בקשר, לא אומרים את שם האות, כי יש שמות שעלולים להשמע אותו דבר במכשיר קשר. לכן לכל אות יש מילה: Alpha, Bravo, Charlie, Delta, Eco, Foxtrot… את הרשימה המלאה תמצאו כאן. נקודת הביקורת בפרידריכשטראסה היתה פשוט השלישית לפי הסדר שלהם. 

 

DSCN9594

את הביתן המקורי שהיה בנקודה הזו הרסו, אבל כשכל מיני אנשים באו והתחילו לשאול איפה בדיוק היתה הנקודה הזו – פשוט הקימו את הביתן מחדש, והעמידו שם 2 אנשים בלבוש חיילים עם דגלי ארה"ב, והם מצטלמים עם העוברים והשבים להנאתם… 

ליד הנקודה יש גם מוזיאון שמספר על תולדות החומה ונסיונות המעבר, ובחנות המוזיאון (וגם בשלל חנויות מזכרות ברחבי העיר) אפשר לקנות פיסת חומה למזכרת. 

זה השלט שהיה ליד נקודת הביקורת – השלט מזהיר לפני עזיבת החלק האמריקאי, בארבע שפות – אנגלית, רוסית, צרפתית וגרמנית. 

DSCN9598

בניגוד לנקודת הביקורת האמריקאית הצנועה, שאויישה על ידי חיילים בודדים – נקודת הביקורת המזרח גרמנית (או בעצם, הסובייטית) היתה מאד גדולה. ליד Checkpoint Charlie יש צילומים ישנים שמראים איך נראה האיזור בעבר, וכאן אפשר לראות את המתחם הסובייטי המקביל ל-Checkpoint Charlie, וכמה הוא היה גדול ומסובך למעבר : 

DSCN9497

בשנת 2014 חגגו 25 שנים להפלת החומה, ואז פיזרו 8,000 בלונים לבנים ממולאים הליום לאורך תוואי החומה, וכשהאירו אותם בלילה זה בהחלט היה מרהיב

בכל מיני פינות בעיר אפשר למצוא מקטעים של החומה שהפכו ליצירות אומנות. הנה למשל סגמנט שציירה אומנית אמריקאית בשם ליסה גראב (Lisa Grubb) : 

DSCN9611-horz

זהו, עד כאן סיפור החומה – אני מקווה ששרדתם את ההרצאה, או לפחות נהניתם מהתמונות. 

את התמונות צלמתי בברלין, בתאריכים 16-19.7.2016. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

DSCN8359

 

לסיום – החלטתי לשים את השיר "Heroes" של דיויד בואי – שיר שכתב בברלין מול החומה בסוף שנות ה-70, וביצע בהופעה חיה מול חומת ברלין (במטרה שגם במזרח העיר יוכלו לשמוע אותו, ואכן שמעו) בשנת 1987:

 

 

מאת: ע נ נ ת

I love nature, and I take pictures of nature - mostly flowers, mostly in Israel - but not exclusively

14 תגובות על ״חומת ברלין״

    1. תודה על הסיור היפה והמעניין כל פעם שהייתי בברלין החומה נראתה אחרת
      כנראה שמשנים את הציורים מידי כמה שנים
      יום טוב

      אהבתי

  1. לפני 5 שנים ביקרתי בברלין, לא זכורה לי גדר בחלק המזרחי במו עכשיו, אכן היו ציורים רבים ומגוונים, הגרפיטי וציורי הקיר ענקיים על הבניינים במקומות שונים מוסיפים לעיר ולשכונות השונה., תודה על הסקירה המקיפה והממצה בנושא.

    אהבתי

    1. תודה לך, שמחתי לחדש לך.
      הגרפיטי באמת נפוץ, ויש דברים יפים – אבל קצת מבאס שלא מאפשרים לדברים היפים להשאר ומקשקשים עליהם…

      אהבתי

  2. אני זוכרת את שרידי החומה ואת הריסתה. זה לא היה מחזה נעים. אבל השחרור היה חשוב. לראות את הגרפיטי לעומת קירות אפורים היה שווה.
    תודה שהבאת.

    אהבתי

    1. גם אני זוכרת את חגיגות הריסת החומה, והאיחוד המחודש של גרמניה.
      מה שכן, זה גרם לגרמנים להיות מאד מאד רגישים לענייני חופש וזכויות אדם – לפעמים על חשבון ההגיון הבריא.

      אהבתי

  3. פיסת הסטוריה מרתקת, עד קריאת רשומתך זאת, לא ממש הייתי מודע לכך שמערב ברלין
    הייתה מובלעת.. ציור הכלב וציור הפרה נראה נחמד מאד. ציור הבלונים, ממבט ראשון-
    נראה לי ציור חביב, אבל, מראה הצינורות….

    אהבתי

    1. כן, הרבה לא היו מודעים. פשוט דיברו על מזרח ברלין ומערב ברלין – ואם לא שמים לב לגיאוגרפיה, לעובדה שברלין היא עיר במזרח המדינה – אז אפשר לפספס הרבה.
      כל נושא החומה, הפרדת העיר וחיבורה המחודש – זה בהחלט היסטוריה מעניינת מאד.

      הצינורות – כיוון שברלין בנויה על אדמות ביצה, כשבונים משהו בעיר (ובכל מקום בעיר בונים משהו) – עד שמייצבים את היסודות, הרבה פעמים הם מתמלאים במים. הצינורות מחוברים למשאבות ששואבות את המים ומעבירות אותם לנהר.

      אהבתי

ספרו לי מה חשבתם על הרשימה שלי!