יום הזכרון לשואה ולגבורה, תשע"ו

DSCN6362

החול יזכור את הגלים אבל לקצף אין זוכר
זולת ההם אשר עברו עם רוח לילה מאחר
מזכרונם הוא לעולם לא ימחה. 

DSCN6363

הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן.
נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה
הנעורים שבאו פתע אל סופם
הנעורים שבאו פתע אל סופם. 

DSCN6363a

כמוהו גם על חוף ליבם רטט אז משהו חיוור
והם רשמו בתוך החול, כשהירח העובר
האיר פתאום פנים זרות ושחוק רפה. 

DSCN6364

הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן.
נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה
הנעורים שבאו פתע אל סופם
הנעורים שבאו פתע אל סופם. 

DSCN6365

היו שם קונכיות ריקות שנהמו קינה של ים
ובית עלמין על הגבעות
ושניים שחלפו דומם
בין החצב והקברים והשיקמה. 

DSCN6572

הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן.
נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה
הנעורים שבאו פתע אל סופם
הנעורים שבאו פתע אל סופם. 

DSCN6578

את השיר "החול יזכור" כתב נתן יונתן והלחין נחום היימן.

DSCN6580

והיום, במיוחד, אני גאה במורשת שלי, גאה בסבים שלי ששרדו את התופת. 

DSCN6585

בתמונות אפשר לראות מקבצים מקסימים של זכריני מופשל (Myosotis refracta), שצילמתי במרומי החרמון בתאריך 25.4.2016

DSCN6586

והם מזכירים לי לא לשכוח. לעולם לא לשכוח את התופת, את הנרצחים, את הזוועה – ולא לתת יד לפגיעה באנשים באשר הם אנשים, ללא קשר למוצאם או דתם – אבל גם לא לוותר ולפגוע בעצמי בשביל כבוד מדומה לדת כלשהי.

DSCN6587

 

DSCN6589

 

 

 

12 מחשבות על “יום הזכרון לשואה ולגבורה, תשע"ו

  1. רוב בני המשפחה של אבי ושל אמי נרצחו בשואה ונשארנו משפחה מצומצמת ביותר. אי אפשר לשכוח דברים כאלה.
    תמונות הזכריני נהדרות ומתאימות וגם השיר.. סבתא דורה ז"ל הייתה אוהבת אותם.
    יהי זכר הנספים ברוך.

    אהבתי

  2. "נָאר קוֹמְפּוֹט" / מוטי לקסמן
    לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, תשע"ו

    "נָאר קוֹמְפּוֹט"
    לא פירה, לא מרק
    "נָאר קוֹמְפּוֹט"
    כך אמרת, טוֹבֶּע.
    זה היה לפני שנתיים.
    "נָאר קוֹמְפּוֹט"
    לא הבנתי.
    כשניסיתי לתת לך קציצה מרוסקת, סירבת,
    "איך האב נישט קיין צאיין", אמרת.
    לא הבנתי.
    כעבור שבועיים, הבנתי.
    שכבת, עינייך פקוחות לרווחה.
    אינך רואה דבר.
    כל גופך סֵבֶל.
    ידעת.
    חשת, אינך צריכה יותר מזון.
    המלאכים אותתו לך.
    דויד, איטקה ולמקה, פרסו ידיים, חיכו לך.
    בכל זאת, רצית, שיהיה לך קצת, מתוק בפה.
    "נָאר קוֹמְפּוֹט".
    מגיע לך.
    היית, הבת דודה הגדולה שלי.
    את, בתושייה רבה,
    כאשר החושך השטני כיסה את כל אירופה.
    גילית יכולת, גילית יוזמה, כאשר הגעתי לאוויר העולם!
    הנחת אותי בתוך קופסת נעליים.
    על אדן החלון.
    לא היה מקום אחר.
    שמרת עלי.
    ליווית אותי כשידיי ורגליי שקעו באש.
    שמרת עלי.
    באותם ימים,
    כאשר הרוע הרצחני השתולל.
    היית קרן אור טובה.
    טוֹבֶּע.
    זכית,
    לחיות בישראל
    לגדל ילדים, נכדים, גם נינים.
    מה היית צריכה עוד?
    "נָאר קוֹמְפּוֹט".
    מתיקות.
    זיכרך הַבָּרוּך,
    שוכן בי.

    אהבתי

  3. לאבי היו 2 אחיות שנשארו ברוסיה של אז , אבי ז"ל חיפש אותן שנים ולא מצא.
    עם הגעת העליה מרוסיה ב1993 התברר לנו שחות אחת שרדה את השואה ושנייה נרצחה. אבי הנהן בראשו הוא היה מעל גיל 90. שתק ולא אמר מילה.
    הכאב לראות אותו כך, היה קשה מאוד. מבין, ולא מדבר.
    יהי זכרם של 6 מליון הנרצחים לעולם ועד.

    אהבתי

ספרו לי מה חשבתם על הרשימה שלי!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s