בזמן האחרון אני קצת מזניחה את הבלוג, לצערי – אך זה מסיבות טובות: התחלתי ללמוד לתואר שני, בבי"ס פורטר למדעי הסביבה באוניברסיטת תל-אביב.
החלטתי לספר על נושא התזה שלי: אני מתמקדת בענייני שמירת טבע וספציפית – באיריס הארגמן – Iris atropurpurea.
תחום התפוצה הטבעי של איריס הארגמן הוא בין חדרה לאשדוד. כידוע, זהו גם האזור הצפוף בארץ – מעל 3.5 מליון בני אדם מתגוררים בשטח הזה, הצפיפות רק הולכת וגדלה – וכמות השטחים הפתוחים מתמעטת.
כי כזכור, גם איריסים לא משלמים ארנונה.
את אחת הדוגמאות הבולטות פגשתי באשדוד. באזור התעשיה ניר-גלים של אשדוד, ממש בשולי אחד המפעלים, צמוד לכביש 41 היתה אוכלוסיה קטנה של איריס הארגמן.
אבל השטח סבל – וממשיך לסבול – מנזקים – בעיקר זיהום ודריסה. האוכלוסיה התמעטה והתמעטה. כחלק מהמחקר שלי, ביקרתי אוכלוסיות טבעיות – אבל כאן כבר לא ממש נשארה אוכלוסיה. כמו שאתם יכולים לראות בתמונה הבאה – נותר גוש פריחה בודד של איריסים – אחרון שנותר לפלטה.
וזה מתקשר אל מטרת המחקר שלי. כמו שכתבתי, תחום התפוצה של האיריס הארגמן הוא בין חדרה לאשדוד. ונשאלת השאלה – למה? למה הוא לא גדל דרומה יותר, או צפונה יותר?
בעבר היתה אוכלוסיה בודדת באזור עתלית, אך היא נכחדה באופן טבעי. אוכלוסיות רבות נוספות נכחדו בגלל בניה בכל השטח. מאשדוד, דרך תל אביב ונתניה ועד חדרה.
לפני 8 שנים, רגע לפני שהתחילו לבנות את שכונת "אגמים" בנתניה, באו אנשי רשות הטבע והגנים ואספו את קני השורש של האיריסים מהשטח. אלפי איריסים נאספו מהאזור שבו כיום יש רבי קומות.
האקולוג ד"ר יריב מליחי מרשות הטבע והגנים, בשיתוף עם ד"ר יובל ספיר מאוניברסיטת תל אביב החליטו לערוך ניסוי: הם מדדו ושקלו איריסים, ודאגו לשתול קבוצות מדודות בשמורות טבע וגנים לאומיים במישור החוף.
המטרה היתה לבדוק מהם התנאים להתבססות מוצלחת של איריס הארגמן. מתי ואיפה טוב לו. יובל המתין כמה שנים על מנת לאפשר לאיריסים להתבסס (או להכחד), וכעת הגיע תורי – אני בודקת מה מצב האיריסים (וגם נהנית ממרבדי תלתן פלישתי מעורב בלוטוס מצוי)
אנסה להבין באלו מקומות ובאלו תנאים איריס הארגמן יכול לשגשג, ובהסתמך על זה – לבנות מפת תחזיות, מפה שתחזה מהם המקומות הטובים עבור איריס הארגמן.
שאלת המחקר היא – מהם התנאים הנדרשים להשבה מוצלחת לטבע של מין נדיר בסכנת הכחדה?
לטובת הצד הגיאוגרפי של המחקר הצטרף ד"ר רפי קנט מאוניברסיטת בר-אילן, ואני מרגישה שעם מנחים שכאלה – יובל ורפי – ובעזרתו של יריב – אני יכולה להגיע רחוק.
בשלב הראשון, אני צריכה ללכת ולספור את כל האיריסים. כמה שושנות עלים בצבצו, כמה פרחים פרחו. האוכלוסיה היפה ביותר עד כה, ללא ספק – היא אוכלוסית מגדים, ליד עתלית. האוכלוסיה משגשגת ואף מתרבה. ובנוסף, הגעתי אליה לא הרבה אחרי השיא – היא נראית נפלא על רקע חיפה:
בינתיים האיריסים כבר נבלו, ואל חוף השרון, למשל, הגעתי אחרי הפריחה. עדיין, זו אוכלוסיה נאה, וראיתי שפרט לאיריסים שנשתלו (אותם אפשר לראות בתמונה הבאה) יש גם נביטות חדשות, במרחק כמה מטרים מנקודות השתילה המקוריות.
בחלק מהאיריסים הפירות כבר מבשילים:
במסגרת התואר, אני נחשפת לכל מיני דברים מגניבים במיוחד. למשל, ביום שלישי שעבר יצאתי עם ארז וטל מחברת TerraScan לצלם את נקודות ההשבה בגן לאומי נחל אלכסנדר. המטרה שלנו היא לבדוק פרמטרים שונים, כמו אחוז כיסוי הקרקע בצומח (ואיזה צומח). אני חייבת לציין שזה היה ממש כיף, ומאד מהנה. ארז וטל הם מאד מקצועיים, ותמונות הרחפן מרתקות בעיני.
בשלב הבא אצא שוב אל כל האתרים, על מנת לספור פירות – ואז נתחיל לעבד את כל הנתונים שאספתי, לבדוק את דגימות הקרקע, לשקול את דגימות הצומח (שכוללות גם תלתן חקלאי) וכן הלאה.
האיריסים בסוף העונה סובלים יותר מכרסום – בעלי חיים שונים אוכלים את הפרח.
ואני מקווה לא למצוא הרבה פירות אכולים כמו זה – אלא פירות שיפיצו זרעים, מהם ינבטו נבטי איריסים חדשים, ופרחים חדשים.
יחד עם זאת – אני מרגישה צורך לציין שהעתקת איריסים, והשבתם אל שמורות טבע – אינה מספיקה. כי אמנם האיריסים הם פרחים יפהפיים, אנדמיים למישור החוף – אבל הם חלק ממערכת אקולוגית, מסביבה שכוללת כל מיני צמחים – חלקם נפוצים (כמו התלתנים שאפשר לראות בתמונות מעל) וחלקם נדירים מאד.
חשוב לשמור על כל המערכת האקולוגית! האיריסים מואבקים על ידי זכרי דבורים שישנים במחילות ההאבקה שלהם. הדבורים הללו צריכות פרחים נוספים בשביל מזון. זרעי האיריסים מופצים על ידי נמלים – גם הן חלק מהמערכת – והמערכות האקולוגיות של מישור החוף, בגלל העובדה שכל כך צפוף כאן – נתונות ללחצים עזים במיוחד. זו חובתנו לשמור על המעט שנותר למען הדורות הבאים.
גם לילדים ולנכדים שלנו מגיעה הזכות לפגוש את הזוגן הלבן מהרשומה הקודמת, או את ההיפוכריס הקרח בתמונה הבאה:
גם להם מגיע להנות מחרצית דביקה: מין קרוב לחרצית העטורה הנפוצה, אך קטן יותר.
וממקור חסידה תמים:
את התמונות צלמתי במגדים, יקום, ניצנים, אשדוד ונחל אלכסנדר בפברואר ומרץ 2016
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
המון הצלחה בעבודה שעוד מחכה לך.
התמונה האחרונה- מרשימה.
אהבתיאהבתי
מדהים♥
אהבתיאהבתי
תודה!
אהבתיאהבתי
תודה רבה!
אהבתיאהבתי
הרבה הצלחה לך בלימודים ובתזה והרבה הצלחה לאיריסים ולטבע בכלל…
אהבתיאהבתי
תודה לך, על האיחולים – ועל כל התמיכה והעזרה!
אהבתיאהבתי
כל הכבוד עננת. את תותחית!!
אהבתיאהבתי
תודה
אהבתיאהבתי
רציתי לאחל לך הרבה הצלחה, אבל אני כל כך בטוח שתצליחי הרבה יותר 🙂
ראשית מפני שאת כל כך אוהבת את מה שאת עושה,
שנית כי את התיזה שלך את כבר כותבת מצלמת ומלמדת, המון המון זמן ורק בשל כך מגיע לך תואר שלישי.
שלישית את מדביקה בחיידק אהבת הטבע, רבים וטובים…כולל את הח"מ.
ורביעית כל מכרייך הם מוקירייך ואוהבייך, כולל הח"מ.
אהבתיאהבתי
המון תודה לך, על המילים החמות והטובות, על האיחולים ועל הביטחון.
באמת תודה, ריגשת אותי!
אהבתיאהבתי
אביטל ביקשה להוסיף: הח"מ ואשתו 🙂
אהבתיאהבתי
חיבוק חם ותודה לשניכם! 🙂
אהבתיאהבתי
בהצלחה! 🙂
אהבתיאהבתי
תודה!
אהבתיאהבתי
*×× ××××××* / ×××× ×קס××
××× ××× × ××× ×©××ר
×××× ×××פ×
×× ×××פת ×××,
×× ×¢× ×ª×©×ª×ת ×××קת ×צ×××
×¢×××¨× ××תר ×××
×× ××××××?
â
אהבתיאהבתי
בהצלחה בלימודים 🙂
אהבתיאהבתי
תודה רבה!
אהבתיאהבתי
בהצלחה! – אישית לך, לאיריסים ולטבע של כולנו
אהבתיאהבתי
תודה רבה! 🙂
אהבתיאהבתי
הצלחה בלימודים בכלל ובתזה בפרט , מקווה שגם תמצאי פתרון לתפוצת האיריסים , אני יודעת כמה את אוהבת אותם , הם מדהימים , התמונות מקסימות , ואם אני אראה במקומות מסוימים איריסים אני אעדכן אותך !
♥
אהבתיאהבתי
תודה יקירתי, אני חייבת להודות שמצב האיריסים לא מזהיר…
אהבתיאהבתי
בהצלחה:)
תמונות נהדרות:)
אהבתיאהבתי
תודה!
אהבתיאהבתי
אני חושבת שאת מצאת את הנישה המתאימה לך 🙂 ומאחלת הצלחה גם לאירוס הארגמן. ומתי שאת רוצה, את מוזמנת לעשות מחקר השוואתי עם אירוס דגלאס!
אהבתיאהבתי
איריס דגלאס די נפוץ, לא? תמצאי לי איזה איריס בסכנת הכחדה להשוות אליו 😉
נשיקות בכל מקרה, אני אשמח לבקר את איריס דגלאס ואותך
אהבתיאהבתי
מרשים, מאמינה שתצליחי גם לדוקטורט. שיהיה בהצלחה.
שבוע נפלא ופורום שמח.
אהבתיאהבתי
תודה רבה ופורים שמח!
אהבתיאהבתי
אוי, כמה יפה -כמה מרתק! בשבילי את כבר דוקטור… ( :
אהבתיאהבתי
תודה על המחמאות 🙂
אהבתיאהבתי
עננה יקרה, שיפגשו אותך קרני האור בדיוק בזוית הנכונה, ליצירת עוד הרבה "קשתות בענן"
ושתהיה הרבה הצלחה בתזה, לך, ול "קשתות בענן" הארגמניות.
היפוכריס, עוד שם של צמח שלא שמעתי עליו ופה הפעם הראשונה שאני נתקל בו.
אהבתיאהבתי
המון תודה לך!
אני שמחה להכיר לך פרחים מיוחדים 🙂
אהבתיאהבתי
יישר כח והצלחה גדולה. מחקר חשוב ביותר.
אהבתיאהבתי
המון תודה!
אהבתיאהבתי
ואגב, אצל אילן טל, כשאילן הציג לנו את האירוסים, הוא בקש ממנו לא לנגוע בהם,
מחשש להדבקת האירוסים בוירוס.
אהבתיאהבתי
מעניין מאד, תודה על התוספת!
אהבתיאהבתי
זה אני בתגובה הקודמת
אהבתיאהבתי
בהצלחה רבה! נושא יפה וחשוב. מאחלת שההצלחה תבוא לידי ביטוי לא רק ברמה האקדמית אלא גם בהצלחה בשימור הפרח ההדור הזה, כמו גם צמחים אחרים.
אהבתיאהבתי
תודה רבה!
לצערי, אני חוששת מאד לעתידו של איריס הארגמן – הלחץ על מישור החוף פשוט גדול מדי.
אהבתיאהבתי