דּוּ-פְּרִית תְּמִימָה – Aethionema heterocarpum

הפרח שלי היום הוא אחד מזעירי הארץ, צמח נשמה זעיר. הכירו את הדוּ – פְּרִית התמימה. 

לפני שנתיים בערך אספתי כמה זרעים של הדו-פרית ברמת הגולן. היא לא מין נדיר, ולא מוגן: סתם פיצית ולא מוכרת. פיזרתי אותם בעציץ, וכך הזדמן לי לעקוב אחרי הגדילה והפריחה.
אני מודעת לזה שלרוב האנשים זה נראה רעיון מוזר. מילא לגדל צמחי בר – אבל דווקא איזה פיצק'לה כזה, שבקושי רואים?! 

אני מאד שמחה שעשיתי את זה. פתאום גיליתי את העלים היפים של הדו-פרית.
הפרח הוא בגודל 2 מ"מ בערך, והקטע המצחיק היה שגם כשהראיתי לאנשים שמכירים אותה את התמונה הבאה – הם לא זיהו את הפצפונת הזו! 

וזאת כי בטבע פחות שמים לב לשלב תחילת הפריחה. היא מגיעה מהר מאד לשלב הפרי, ונראית כמו בתמונה הבאה (שצילמתי בגליל העליון):  זו הדו-פרית במצב ה"קלאסי" המוכר – וכאן אפשר להבין גם את משמעות שמה.
יש לה פירות משני טיפוסים שונים: העליונים מכודרים, דמויי ספלונים, והתחתונים שטוחים יותר, ופרוסים. בכדוריים יש רק זרע אחד, בשטוחים יש 2 זרעים.
לתופעה הזו – שעל אותו צמח יש פירות שונים – קוראים הטרוקרפיה.  

אצלי בעציץ לא חסרו מים לדו-פרית, ואין לה תחרות (פרט לכמה סיסניות שגם אותן אני משתדלת לעשב) -אז העלים התפתחו יפה, 

ובכלל היא גדלה עוד ועוד, ובתחילת העונה הפירות היו בעיקר מהסוג השטוח (בעל 2 זרעים) ופחות מהסוג הכדורי: 

המשכתי לעקוב אחרי התפתחותה של הדו-פרית, וראיתי יפה תופעה שלמדתי עליה מפרופ. שמידע לפני כמה שנים: לדו-פרית יש תפרחת בלתי-מסויימת. 

מה המשמעות של תפרחת בלתי-מסוימת?
ראשית אני אסביר מהי תפרחת מסוימת: אם תסתכלו, למשל, על פריחת ממיני השום: בתפרחת יש הרבה פרחים. אבל זהו מספר שנקבע מראש. גם אם זו שנה עם תנאים טובים במיוחד, ואין לשום תחרות – לא יתווספו פרחים לתפרחת. היא תסתיים עם מספר שנקבע על ידי הצמח מראש.
ככה זה בהרבה פרחים: כלנית, למשל: מכל גבעול פורח פרח בודד. בן-חצב סתווי – הפרחים לא פורחים בבת אחת, אבל מספרם נקבע מראש. אם הצמח מחליט שהתנאים טובים – הוא יצמיח גבעול חדש עם מספר פרחים קבוע מראש. אבל על הגבעול הראשון אי אפשר להוסיף פרחים נוספים.

אצל רבים ממשפחת המצליבים זה ממש לא ככה. הם לא מתכננים מראש. הם "זורמים" עם המצב. אם חם ויבש מדי – הם יסתפקו בפרחים מעטים, וימהרו לעשות פרי. אם התנאים טובים, יש גשם (או השקיה) – אז הם ימשיכו לצמוח עוד ועוד. למשל בתמונה הבאה: הפירות התחתונים כבר מתייבשים ומוכנים לפזר זרעים, אבל למעלה יש עדיין פריחה!

עוד דבר ששמתי לב אליו היה ההסתעפויות. כמו שראיתם בתמונה מהגליל, הפרח בטבע מעלה עמוד תפרחת קטן ובודד. אצלי בעציץ – גבעולים הסתעפו זה מזה. 

וזו גם התאמה של הצמח לתנאים טובים. בתנאי תחרות רגילים – אין לו מספיק אנרגיה לגדול ולהתפצל. אבל בעציץ מוגן – הצמח יכול להתפרע! 

בשנה שעברה הדו-פרית החלה לפרוח על הגג שלי בדצמבר, והמשיכה לפרוח עד מאי. 

בטבע היא פורחת לרוב בין פברואר לאפריל. 

ותמונת בונוס: כשעברתי על תמונות הדו-פרית משנה שעברה, מצאתי את הפשוש הזה, שהוא כזה פשושי וחמוד: תראו איזה יופי הוא עומד לו על הגזע ושר:  

 

את הדו-פרית בטבע צלמתי בתאריך 6.4.2007 בהר מירון
את כל השאר צלמתי על הגג שלי, בין 1.1.2015-1.4.2015
את הדרור צלמתי בכפר סבא, בתאריך 21.1.2015
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!