אצא לי השוקה

DSCN1450

שווקים הם נפלאים. אני חושבת שכולם (ובעיקר כולן) יסכימו איתי. הצבעוניות, הריחות, הטעמים והמגוון – פשוט נהדרים.
במהלך שהותנו בלונדון ביקרנו בשלושה שווקים – ואת שלושתם אסקור כאן. 

Borough1

השוק הראשון שביקרנו בו היה שוק בורו – Borough Market. הוא היה במרחק הליכה מהדירה שלנו.
זהו שוק שמתמקד בעיקר במזון – פירות וירקות, כמו בתמונה מעל; פטריות ופירות ים, מאפים שונים (מתוקים ומלוחים). כמובן, היו בשוק המון אנשים.
הסתובבנו בשוק הזה פעמיים, בהן טעמנו וקנינו לעצמנו מיני מאכלים שונים. 

Borough3

יזכרו לטובה בעיקר נקניק ה-Wild Boar שאפילו העננצ'יק הבררן נהנה ממנו, מאפי בשר שהעננצ'יקית ואני התלהבנו מהם, סאמוסה טעימה, ומתוקים שקנינו ארבעתנו: עוגה טבעונית למוטי; אקלרים לעננצ'יק ולי, ומקארון תות ענק ונהדר לעננצ'יקית. 

Borough2

השוק הבא בו ביקרנו הוא Covent Garden. זהו אחד השווקים הותיקים בלונדון, והוא התרחב – ובעצם רובו עבר למיקום חדש,  באזור Battersea. במרכז העיר נשארו דוכנים מעטים יחסית, וכמה חנויות מעניינות.
התלהבתי במיוחד מ-2 חנויות –

חנות המומינים (ממנה הספלים בקולאז' הבא) – שם יש כל דבר שאתם יכולים לרצות עם מומינים עליו! חבל רק שהגעתי לשם באיחור של 35 שנים… 

חנות הצעצועים של בנג'מין פולוק – היו שם משחקים ישנים וחדשים; דברים שקשורים לעליסה בארץ הפלאות, אבל התלהבתי מתאטרוני הקרטון המיניאטוריים שהיו שם. ממש נחמד. 

CoventGarden_2

מה שעוד היה נחמד זה מופעי הרחוב. בקולאז' מעל אפשר לראות את אחד הלהטוטנים שהיו שם, בחור שעשה הרבה רעש ובלבל הרבה את המוח, אבל גם להטט בסכינים.
בקולאז' למטה – קבוצת נגני כלי מיתר, שניגנו להנאת העוברים והשבים כל מיני קטעי מוזיקה – ויואלדי, מוצארט, פחלבל ועוד. הם היו מעולים, וראו כמה הם נהנים בעצמם מהנגינה.
חיפשתי סרטון שמראה אותם מנגנים, ומצאתי סרטונים דומים שבהם מככבים נגנים אחרים. 

CoventGarden

מ-Covent Garden חזר איתנו הביתה השעון הזה: Archimedes Spiral Clock – גם ספירלות, גם מתמטיקה וגם פרקטי! במיוחד בשבילי!
המחוג הספירלי מראה את השעה, והמחוג הישר הקטן – את הדקות. הקטן נע כמו בשעון רגיל. כך שבתמונה הזו השעון מראה את השעה 3.30: 

DSCN1922

אבל ללא ספק, השוק המרשים ביותר היה שוק קאמדן.
קאמדן היא שכונה בלונדון, וכבר הרחוב הראשי שלה – Camden High St. – הוא מדהים. הצבעוניות בשכונה הזו שובת לב. לרוב החנויות בקומה הראשונה יש פרסומת תלת מימדית בקומה מעל.
בתמונה הראשונה ברשימה אפשר לראות את הדרקון מעל המסעדה הסינית, וכאן בקולאז' אפשר לראות חנויות נעלים, מכוני טאטו – ואין לי מושג מה נועד המטוס לפרסם. 

CamdenHighSt01

ביום שבת, יום השוק, שמח ומלא במיוחד בכל האזור.
ברחוב הראשי פגשנו את אליס והכובען המטורף (בגרסת ג'וני דפ) מנסים למכור לנו כלי חרסינה: 

DSCN1431

ואז הגענו אל השוק עצמו – שוק Camden Lock.
כלומר… בעצם רוב מרכז השכונה מתפקד כשוק בשבת. אם הבנתי נכון, הוא התחיל בתור שוק Camden Lock – ופשוט התרחב לרחוב הראשי ועוד כמה רחובות צדדיים בשכונה. 

מליון דוכנים, שבהם אפשר למצוא כל כך הרבה דברים מעניינים ומיוחדים. מצלמות עתיקות, כלי חרסינה עתיקים וחדשים, תכשיטים (שוב – עתיקים וחדשים), סבונים, תה, פירות וירקות, מזון מהיר וגם מסעדות… בקיצור, כל מה שחשקה נפשכם – יש שם. 

CamdenMarket

המקום נקרא Camden Lock על שם מנעל המים שנמצא שם. Camden יושבת ליד תעלה שנשפכת אל התמזה. כיוון שיש הבדלי גבהים בתעלה, סידרו מנעל מים – הסירה מגיעה עד אליו, ממלאים את המנעל במים וסוגרים שער מאחורי הסירה, ואז פותחים את השער לפניה – והיא מפליגה הלאה. זו שיטה מקובלת להתגבר על הפרשי גבהים.
מקומות שבהם היו מנעלי מים תמיד היו אזורים מרכזיים, ולא פלא שממש ליד המנעל הוקם השוק. 

DSCN1459

הלכנו הרבה באותו יום. ובשביל זה צריך נעליים טובות. מה דעתכם על הנעליים הבאות? 

CamdenShoes

מבחינת תכשיטים, התפעלתי משני דוכנים שמופיעים בקולאז' הבא: מימין, דוכן תכשיטי אוריגמי, ומשמאל – תכשיטים שעשויים ממזון. הם לוקחים פרוסות של פירות (תות, קיווי, הדרים…), זרעים שונים, פולי קפה, ומיבשים אותם. אח"כ צובעים בלקה מיוחדת, או משבצים בתוך תכשיט. הם ממש מקסימים בעיני. למעוניינות: הנה קישור לדף הפייסבוק שלהם, וכאן יש קישור לחנות ב-Etsy (שסגורה לקיץ, ותפתח שוב בספטמבר). 

CamdenJewels

טוב, הסתובבנו הרבה. הגיע הזמן לאכול משהו. ובשוק קאמדן אפשר למצוא הכל לכולם. אוכל מכל מקום בעולם. למשל, קארי מלאזי ירוק, או אוכל הודי או קולומביאני, יפני, סיני, איטלקי, צרפתי, מזרח-תיכוני, אמריקאי וכמובן גם Fish&Chips… 

 CamdenFood   

ואז המשכנו להסתובב עוד קצת… 

CamdenBags 

ועם התיקים המקסימים שהעננצ'יקית ואני קנינו לעצמנו – אני מסיימת  את הרשומה שלי. אני מקווה שנהניתם!
השווקים פעילים בעיקר בסופי שבוע, והיום המוצלח להסתובב בהם הוא יום שבת. 

DSCN1925

את התמונות צלמתי ב-Borough Market, Covent Garden and Camden Lock Market
בתאריכים 27.6.2015 ו-4.7.2015
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא! 

DSCN1544  

The Tower Of London

DSCN6429

אחד מאתרי החובה בלונדון הוא כמובן ה-Tower Of London – מצודת לונדון.
המצודה היא טירה מבוצרת, ששימשה כארמון, כבית כלא, כקסרקטין לחיילים ואפילו כגן חיות – מאז שנבנתה.
והיא נבנתה בהחלט מזמן – הנורמנים בנו אותה לאחר כיבוש אנגליה בקרב הייסטינגס, בשנת 1066.
בכניסה אפשר לראות שרידים מהחומות העתיקות, מהמאה ה-11 – אבל רוב הבניינים בשטח נבנו, נהרסו, נבנו מחדש, תוקנו, שופצו ושונו לאורך השנים.
אילו שרידי המצודה המקורית:

DSCN6440

המצודה עצמה מאד מרשימה. טירה מבוצרת, חומות עבות, ארמונות ומגדלים. בקולאז' הבא אפשר לראות את המגדל הלבן – The White Tower – שעל שמו כל המצודה נקראת The Tower, וגם את שער הבוגדים – The Traitor's Gate – דרכו הובלו אנשים שהואשמו בבגידה במלכות למאסר או להוצאה להורג בתחומי המצודה. 

building

בשטח המצודה ממשיכים לשפץ, ופה ושם מוצאים שרידים של המבנים שהיו בזמן עתיק יותר. בתמונה הבאה אפשר לראות חלק מאחת החומות הותיקות יותר, ושטח שבו חופרים כעת, כדי למצוא מה היה שם למטה. 

DSCN6521

המצודה כוללת כמה וכמה מוצגים ומוזיאונים פנימיים. התחלנו, כמובן, במתחם תכשיטי הכתר.
מוטי ואני היינו שם לפני אי-אילו שנים, אבל לילדים זו פעם ראשונה. המתחם בהחלט שונה ושופץ מאז שנות ה-90 המוקדמות.
היום, תערוכת התכשיטים הרבה יותר אינטרקטיבית, וכוללת גם את סרט ההכתרה של המלכה אליזבת השניה, והרבה הסברים וסיפורים.
המוצגים המעניינים יותר בעיני כללו כלי אחסון למלח ותבלינים, שעוצבו כמו ארמונות קטנים.
אסור לצלם את התערוכה הזו, אז לא צלמתי. אבל אם אתם מגיעים למצודת לונדון, המלצה חמה: התחילו בתצוגת התכשיטים, כי בצהרים התור לבנין נראה כך: 

DSCN6702

אחרי תכשיטי המלכה הלכנו ל-Fusiliers Museum – מוזיאון חייל הצלפים (פוזילייר הוא רובה צלפים עתיק). היו שם שלל מדליות והסברים על החיילים. אנחנו התפעלנו מהנקודה העברית – שלט, דגל וסמלים של אחד הגדודים.
בתגובה, כתב לי רון את ההסבר המעניין הזה:
גדוד נהגי הפרדות, שהוקם ביוזמת ז'בוטינסקי וטרומפלדור, היה יחידת תובלה שהשתתפה בקרבות גליפולי (1915). בתום המערכה הגדוד התפרק, אך חלק מחייליו התגייס לגדוד ה-38 של קלעי המלך, הראשון בשלושה גדודים לוחמים שהורכבו מיהודים והוקמו ביוזמת ז'בוטינסקי. ז'בוטינסקי עצמו פיקד על פלוגה בגדוד 38, בעוד לגדוד השלישי, גדוד 40, שהושתת על מתגייסים מארץ-ישראל, התנדבו גם יצחק בן צבי, דוד בן-גוריון וברל כצנלסון. גדודים אלו השתתפו בפועל בלחימה בארץ-ישראל ובאזור. התמונה היא של סמל הגדוד ה-38.
עוד על הגדודים – ב"בית הגדודים" במושב אביחיל שהוקם ע"י משוחררי הגדודים.

DSCN6463N

באותו חלון היה גם המגף הבא – זהו מגף ברזל (Iron Boot) שהשתמשו במאה ה-18 או ה-19 בו על מנת להעניש חייל שהשתמט מתורנויות. אותו חייל אומלל אולץ לנעול את המגף, ולהמשיך לצעוד.

DSCN6470

ברחבי המצודה מוצגים תותחים ומכונות ירי, עתיקים יותר ועתיקים פחות. קיבצתי כמה מהם: 

weapons

וכמובן, ישנם החיילים.
כוח השיטור הרשמי של ה-Tower הוא ה-Yeomen – אנשי המשמר. הם מסתובבים באזור, וגם מוליכים סיורים בשטח. לסיור שרצינו להצטרף אליו כבר באו מעל 100 אנשים, ולמדריך לא היה קול חזק מספיק בשביל שנשמע אותו מרחוק – אז ויתרנו.
בתמונה הבאה ישנו Yeoman אחד משמאל, ושני שומרים של משמר המלכה. האחד עומד דום מתוח לפני עמדת המשמר שלו – הוא מצא חן בעיני בעיקר בגלל הכובע שלו, שכנראה קצת גדול מדי על הראש.
השני בדיוק מפטרל.
כיוון שלעמוד דום במשך זמן ארוך זה באמת קשה, כל כמה זמן מותר לשומרים לצאת לצעדה של כמה דקות, "לשחרר" את הרגליים. את הצעדה הם עורכים במקצב צבאי הדוק ומדויק, ובעת הסיבוב הם מרימים את הרגליים גבוה. זה באמת משעשע מאד. אני שמחה שאותנו, בצה"ל, לא הכריחו לצעוד כך.

Guards

הלכנו לראות את התערוכה Coins & Kings – תערוכה שמציגה מטבעות בריטיים לאורך ההסטוריה. היא מתקיימת בבניין שבו היתה המטבעה המלכותית במשך הרבה שנים.
זו היתה תערוכה היתה מאד מעניינת, אך לא מוארת מספיק ולכן לא צלמתי שם הרבה (וגם מה שצלמתי לא באמת הצליח).
מוצג מעניין אחד מהתערוכה – בסוף המאה ה-18, בתקופת המלך ג'ורג' ה-III, אנגליה היתה במיתון קשה ובבעיות כספיות. גם לא היה מספיק כסף על מנת לטבע מטבעות. לכן הם השתמשו במטבעות החשובים בתקופה – דולרים אמריקאיים, פראנקים צרפתיים וריאלים ספרדיים, הטביעו עליהם חותמת של המלך ג'ורג' – ובזאת "אנגלזו" אותם, והפכו אותם למטבעות אנגליים רשמיים.
הנה אחד המטבעות לדוגמא:

DSCN6489

במהלך השיטוטים, ראינו פה ושם פסלים של בעלי חיים. חלק מהם אפשר לראות בתמונה הבאה. הפסלים מציגים בעלי חיים שדווקא לא נראים כל כך מרוצים…
מסתבר שגם כאן יש סיפור.
במשך כ-600 שנים, המלכים שגרו ב-Tower, אספו חיות אקזוטיות. הם הביאו חיות מכל רחבי האמפריה – בבונים אפריקאים, אריות אפריקאים ואסיאתיים, דובים, עופות אקזוטיים…
בעלי החיים הוחזקו בתנאים לא טובים, בלשון המעטה. את האריות שיכנו במגדל ליד הכניסה למצודה, כך שכל מי שנכנס צריך היה לעבור דרכם.
הבבונים הוחזקו בחדר מרוהט היטב, ואולפו להתנהג בצורה אנושית – להשתמש בסכו"ם וכלי אוכל, וגם לעשן מקטרות.
הכלובים היו קטנים, צפופים ולרוב גם לא מוארים מספיק.
פה ושם גם נערכו קרבות בין כלבים לבעלי חיים גדולים יותר. בקיצור –  לצער בעלי חיים היו יכולות להיות הרבה סיבות לתלונות נגדם.
במהלך השנים הם התירו גם לפשוטי העם לבוא ולצפות בבעלי החיים, מה שגרם פה ושם גם לתאונות – אנשים שהותקפו על ידי החיות האומללות.
הפסלים הם מעין מצבות לכל החיות שסבלו כאן…

zoo

באמצע המאה ה-19 בעלי החיים הועברו לגן החיות שהיה חדש ונבנה בפארק Regent, ובעלי החיים היחידים שנותרו בשטח היו העורבים.
אנחנו זכרנו את העורבים, והאגדה שאם העורבים יעזבו את ה-Tower – כל לונדון תיפול. אבל בינתיים הם השתכללו: כדי שהעורבים לא יעזבו דואגים להאכיל אותם, וחלקם בכלל מוחזקים בכלוב.

DSCN6713

סיירנו גם בארמון מימי הביניים – שכולל שחזור הארמונות של הנרי ה-III ובנו, אדוארד ה-I שמלכו במאה ה-13, וגם חפצים מהתקופה.
לרוב הבתים באותה תקופה לא באמת היתה רצפה, רק אדמה. לעשירים היתה רצפת עץ. רק למלכים ולכנסיות בנו רצפות מאריחים – זה בהחלט העיד על מעמד גבוה מאד.
בנוסף, היו להם אפילו שירותים בפנים – אני משערת שהיה מתחת למושב דלי מיוחד, אותו המשרתים פינו החוצה…

Medieval-Palace

סמל נוסף ליוקרה ולמעמד הגבוה הוא החלונות – חלונות ויטראז' היו שמורים בעבר רק לעשירים במיוחד ולכנסיות. במצודה פגשנו כמה חלונות ויטראז'יים מרשימים. 

DSCN6518

התצוגה המרכזית, במגדל הלבן היא תצוגת נשק ושריונות – שם היתה הנשקיה המלכותית.
המגדל הלבן – על שמו נקראת כל המצודה The Tower – נבנה בתור סמל לעוצמתה של אנגליה. כיום זהו מוזיאון נשק שנפרש על פני 5 קומות או יותר (אנחנו לא זוכרים בדיוק כמה קומות, אבל בהחלט זוכרים שטיפסנו וירדנו הרבה מאד מדרגות!) וכולל כלי נשק ושריונות של מלכים ואבירים מ-600 השנים האחרונות.
אחד המוצגים המרשימים הוא השריון המלא של הנרי השמיני, יחד עם שריון הסוס שלו.

armor

התצוגה כוללת גם כלי נשק עדכניים, וגם מתנות שבית המלוכה קיבל – כלי נשק ושריונות ממקומות שונים בעולם (שבריה מרוקאית, שריון שוגון יפני וכיו"ב). כאן התפעלתי מאקדח בעל כת כסף – שיוצר ע"י חברת התכשיטים טיפאני: 

DSCN6640

העננצ'יק, לעומתי, התפעל מהמוצג הבא – בקומה העליונה של המגדל הלבן פגשנו דרקון בעל עיניים אדומות. הדרקון היה מורכב כולו מנשק וחפצים שונים. קסדות, שריונות, אקדחים ורובים, מפות וטלסקופים – ובבטנו אוצר מטבעות.
במאה ה-18 נהגו לבנות ולהציג במצודה פסלים משלל קרבות – חרבות וכלי נשק שנלקחו כשלל. הדרקון הזה נבנה בהשראת אותם פסלים.
זהו בהחלט מוצג מרשים במיוחד, והעננצ'יק דאג שאני אצלם אותו מכל הכיוונים.

dragon

ה-Tower of London הוא בהחלט אחד הסמלים הידועים של לונדון, יחד עם גשר המגדל – The Tower Bridge – שנבנה במאה ה-19. צפינו בו דרך חלונות ה-Tower: 

 DSCN6504

סיירנו גם על חומות המצודה, וכאן מצא חן בעיני השילוב של ישן מול חדש: מגדל שמירה של ה-Tower, ומאחוריו מזדקר בנין The Shard החדש. 
DSCN6525

כמו שהזכרתי, מצודת לונדון היתה – בנוסף להיותה ארמון – גם בית סוהר. כאן נכלאו בעיקר בני המעמד הגבוה, ובחדרים רבים במצודה אפשר לראות חריטות שהם השאירו אחריהם – חריטות שכוללות בעיקר תפילות לאלהים, שמות וכיו"ב.
המצודה שימשה ככלא בעיקר במאות ה-16-17, אך בזמן מלחמת העולם השניה שוב הוחזקו כאן עצירים – המפורסם ביניהם הוא רודולף הס, מבכירי משטרו של היטלר.
בקולאז' הבא אפשר לראות קצת מהגראפיטי שהשאירו האסירים השונים במצודה:

graffitti

חלק מהעצירים גם הוצאו להורג, כמובן.
רוב ההוצאות להורג היו מחוץ לתחומי המצודה – מול קהל. אבל פה ושם היו עצירים ש"נהנו" מהזכות להיות מוצאים להורג בשקט ובפרטיות – בין אם בגלל תוארם הרם, ובין אם בגלל החשש שהם פופולריים מדי, ועלולים לגרום להתמרמרות בין פשוטי העם.
האסירה הידועה ביותר שהוצאה להורג כאן היתה אן בוליין, אשתו השניה של הנרי השמיני. אבל גם אשתו החמישית, קאתרין הווארד הוצאה כאן להורג, וגם הליידי ג'יין גריי, שהספיקה להיות מלכת אנגליה למשך תשעה ימים בלבד (9 ימים. כן. לא טעיתי).

  כיום, בנקודת ההוצאה להורג – יש מזרקה לזכר אילו שנרצחו כאן. 

 DSCN6746

ואם כבר הזכרתי את אן בוליין, אחד הדברים הנחמדים במצודה זה שאפשר למצוא שם אנשים בלבוש תקופתי – אבירים, מלכים ומלכות שמסתובבים בשטח. יש גם פסלים מודרניים, כמו הפסל מימין בתמונה הבאה – של קשת הדורך את קשתו. 

people

הסיור במצודה היה ארוך ומרתק, ויש שם עוד הרבה מה לראות מעבר לטעימות שהבאתי כאן… אני מקווה שנהניתם מהשיעור בהסטוריה אנגלית!
את התמונות צלמתי במצודת לונדון בתאריך 25.6.2015
מוזמנים להקליק עליהן על מנת לראותן בגודל מלא
וכדי שלא תהיה עוד רשומה בלי פרחים, הנה ערוגת אזוביון – לבנדר תרבותי – ממש מחוץ למצודה: 

DSCN6760

סיור שוקולד בלונדון

חזרנו מטיול של אחד-עשר ימים ללונדון. 11 ימים בהם ראינו, חווינו, נסענו, הלכנו, צילמנו – היה ממש טיול מרתק. החלטתי להתחיל באחת הפסגות של הטיול: סיור השוקולד.
זו רשומה מאד לא שגרתית אצלי, כי בד"כ אני לא כוללת בבלוג מקומות מסחריים והמלצות על קניות. חוץ מזה, אין כאן אף פרח או פרפר. אני מקווה שבכל זאת תהנו.

DSCN8763

הצטרפנו לסיור של חברת Chocolate Ecstasy – באזור Mayfair במרכז לונדון. היה לנו סיור מרתק וטעים.
התחלנו בבית קפה ששמו The Parlor, שהוא חלק ממתחם מסעדות בשם The Sketch. שם הכרנו את קייטי, המדריכה שלנו – ולמדנו גם לטעום, להריח ולהכיר שוקולד איכותי.
הכרנו גם את המשתתפים האחרים בסיור, ו…להפתעתנו הרבה, מתוך 12 אנשים היינו שמונה ישראלים. אנחנו ארבעתנו – ועוד משפחה ישראלית אחת.
בנוסף לנו היו שני זוגות בריטיים.
כמובן, נזכרתי גם בסדנאות השוקולד של "הפטיפורים של אביטל" מבנימינה – גם אצלה למדנו את סימני ההיכר של שוקולד איכותי. (והסדנאות שלה הן כיפיות מאד! ואפילו לא צריך לנסוע ללונדון בשבילן! רק לבנימינה!) 

choc01

קיבלנו שוקו חם ועשיר – קייטי טוענת שלשוקו יש טעם טוב יותר כשמגישים אותו בכוסות חרסינה יפות. השוקו בהחלט היה מאד טעים!
בעצם זה היה שוקו שעשוי בעיקר משוקולד. בדיוק כמו שדמיינו לעצמנו את השוקולדה החמה ששתה ששתו הילדים בספר "אמיל והבלשים". 

קייטי סיפרה לנו מעט על הבנין שישבנו בו – The Sketch – הבנין הוא בבעלות צרפתית, ויש שם Morning Parlour – שבו ישבנו ושתינו את השוקו שלנו, Gallery – מסעדה לארוחות צהרים, טרקלין לתה של אחה"צ ששמו The Glade, פאב קטן ואקסקלוסיבי, ומסעדת הדגל של המקום – The Lecture Room שגם מתהדרת בשני כוכבי מישלן. 

choc02

הבעלים של המקום אוהב עיצוב ואוהב אומנות, ולכן כל שנתיים בערך הוא שוכר אומן חדש – שיעצב את כל הבנין, כל המסעדות, הריהוט, המפות, כלי האוכל – הכל.
המעצב הנוכחי הוא אומן סקוטי ששמו דיויד שריגלי.
קייטי גם הבטיחה לנו שהשירותים במקום מדהימים: היא בהחלט ידעה על מה היא מדברת.
לכן, אחרי שגמרנו לטעום שוקולד מריר ולשתות שוקו חם (הם דאגו גם למוטי הטבעוני, לשוקו חם על בסיס סויה ולא חלב!) – הלכנו לסיור קצר בבנין. אתם יכולים לראות בקולאז' הבא מעט מהמראות במקום.
בקולאז' הבא – מימין נמצאים כלי האוכל למכירה, וקצת מהקומיקסים של דיויד שריגלי שמקשטים את מסעדת הסטודיו (שיש לה "רק" 2 מזלגות של מישלן, בלי כוכבים…)
משמאל אפשר לראות את טרקלין אחר הצהרים (The Glade) המעוצב בהשראת יער, ותחתיו – שני מתחמי השירותים.
כן. השירותים במקום הם משהו לא נורמלי בעליל. השירותים ה"סטנדרטיים" יותר זה החדר השחור הנוצץ הזה. כל החדר נוצץ ומעוטר בקריסטלים. כולל האסלה. ממש… אהם… מדהים, מכניס להלם.
אבל אז הגענו למתחם השירותים השני…

Sketch

ונראה היה לנו שהגענו לאיזו חללית. חלל לבן לגמרי (העיגול הלבן באמצע זו התקרה של הפאב שנמצא חצי קומה מתחת). אבל יש המון צבע מהזכוכיות הצבעוניות בתקרה. ויש ביצים לבנות כאלה.

כל ביצה היא… תא שירותים. יש צד לגברים וצד לנשים – אבל יש מעבר ביניהם, והכל פתוח. בתמונה הבאה עמדתי בצד הנשים, וצילמתי לכיוון הגברים…

DSCN8648

אחרי שהתפעלנו (וחלקנו גם בדקו) את השירותים במקום (טוב, לא כל יום מגיעים לתאי שירותים כאלה!) – יצאנו לעיר, הפעם לענייני השוקולד. (כמו שאמר העננצ'יק – גמרנו את סיור השירותים, ועברנו לסיור השוקולד. שבו אין שירותים. רק אם צריך. אבל אז צריך לחפש ציבוריים…)

לאורך כל הסיור קייטי סיפרה לנו אנקדוטות על אזור מייפייר, על לונדון, תושביה ואוהבי השוקולד שבה. זה היה מאד נחמד. עברנו – למשל – ליד הספסל הזה – עליו צ'רצ'יל ורוזוולט יושבים יחד. זהו מונומנט שהוקם ב-1995, לכבוד 50 שנים לניצחון על הנאצים. 

DSCN8665
התחנה הראשונה היתה השוקולטריה הותיקה ביותר בלונדון – שארבונל ו-ווקר.
כמובן, קייטי סיפרה לנו על ההיסטוריה של המקום, על מאדאם שארבונל השוקולטיירית הצרפתיה, ועל פני ווקר הבריטית שניהלה את הצד העסקי של המקום.
אבל הדבר החשוב הוא, שכאן אפשר למצוא את השוקולדים האהובים על מלכת אנגליה, אליזבט השניה.
למקום יש קשר מיוחד אל המלכה אליזבט – תמונות משפחתיות שלה תלויות במדרגות העולות לקומה השניה, והחותם המלכותי מופיע על חלון החנות.
טעמנו שלושה פרלינים מצוינים – שוקולד מריר עם מילוי סיגליות (בעצם סוכר עם תמציות סיגלית), שוקולד מריר עם מילוי ורדים, ופרלין נוסף שהיה חביב במיוחד על העננצ'יקית – Pink Chamnagne.
פרלין השמפניה הורודה היה מבוסס על שוקולד חלב, ולכן מוטי קיבל במקומו פרלין פטל.
באמת, בכל מקום קייטי דאגה למוטי. בכל מקום היא מצאה לו תחליף טבעוני במידת הצורך. זה היה מאד נחמד. הודענו להם בעת הרישום שמוטי הוא טבעוני, והם נערכו בהתאם ודאגו לו לתחליפים. 

ולגבי הטעם – השוקולדים האהובים על המלכה באמת איכותיים ומדהימים. פתאום הבנתי למה פרלין בודד עולה 2 ליש"ט (כלומר, בערך 12 שקלים). אין מה להשוות לשוקולד הפשוט שקונים במכולת… 

charbonnel-et-walker

מהמקום החביב על המלכה, עברנו אל Prestat:המקום שהיה החביב על המלכה האם (שהלכה לעולמה בשנת 2002) וגם על הנסיכה דיאנה. גם זה מקום ותיק – השוקולטרייה השניה בלונדון, נוסדה ב-1891.
היא מוזכרת בספרו של רואלד דאל – "דודי אוסוולד".
הפרלין החביב על המלכה האם היה פרלין Double-Mint, אבל דווקא אותו לא טעמנו.
טעמנו טראפלס שוקולד מוצלחים, ואז כל אחד בחר לעצמו פרלין כרצונו. כאן מוטי הצליח במיוחד – הוא בחר פרלין קפה-מנטה שהיה באמת מצוין.
בניגוד לחנות הראשונה, שם כל העיצוב הוא בצבעים רכים-קרמיים, אצל פרסטאט יש צבעים עזים – ורוד, ירוק, כחול וצהוב. כשהגענו לשם, מיד חשבנו על ווילי וונקה – ובאמת, את הרעיון לשימוש בצבעים הם קיבלו מרואלד דאל.

Prestat

המשכנו בסיור בלונדון – עברנו בפסאג' של חנויות, רק ששם לא אומרים פסאג', אלא Arcade. ראינו בקומה השניה חלון בעיצוב אר-דקו, שבעבר היה שייך לחנות ממתקים. החנות כבר לא שם, אבל החלון מקסים, ואני שמחה שבעלי הבית בחרו להשאיר אותו. 

DSCN8698

ואז פגשנו את ג'ון סנואו – John Snow. כל משוגעי "משחקי הכס" הרימו גבה וטענו שככה לא נראה ג'ון סנואו…
טוב, זה רק השלט של הפאב שלו.

DSCN8748

קייטי סיפרה לנו על ג'ון סנואו – שהיה רופא במאה ה-19, ומצא את הקשר בין מחלת הכולרה למים המזוהמים ששתו תושבי לונדון באותו זמן. הוא פרק את ידית המשאבה של הברז ששאב מים מזוהמים, ובכך הכריח את תושבי האזור להביא מים נקיים, ממקום אחר.
זהו השלט על הבנין שבו התגורר –

DSCN8752

בכלל, שלטים כאלה, על אנשים חשובים או מעניינים (או סתם סלבריטאים) שגרו בלונדון – אפשר למצוא על בניינים רבים. אבל בינתיים הפסיקו לתלות שלטים נוספים – הפקת כל שלט עולה כ-2000 ליש"ט, ועיריית לונדון החליטה לחסוך כסף. 

עברנו גם ליד כמה מקומות שקייטי המליצה עליהם, או סיפרה קצת, למרות שלא נכנסנו. המקרונים המקסימים בתמונה הבאה הם ממסעדת Yauatcha – מסעדת דים-סאם יפנית עם כוכב מישלן אחד, וקינוחים שנחשבים מהטובים ביותר. בסופו של דבר לא ביקרנו שם, אבל בהחלט רשמנו לעצמנו את שם המקום. 

DSCN8756

טוב. מזמן לא אכלנו שוקולד, נכון? המקום הבא בסיור שלנו היה חנות בשם Carpo – זוהי רשת יוונית מאתונה, שפתחה חנות אחת בלונדון. יש להם אגוזים טריים מעולים, שהם קולים במקום – ושוקולד מעולה.
שם טעמנו שקדים קלויים בשוקולד, שהיו נפלאים, קנינו לעצמנו אגוזי מקדמיה קלויים וטריים, וקייטי נתנה לכולנו לטעום פרלין שוקולד מריר עם פלפל צ'ילי. בניגוד לחשש שלי, זה לא היה מאד חריף. הטעם הוא פיקנטי מיוחד, ומאד אינטנסיבי. לטעמי – היה מצוין.

Carpo

המקום האחרון בסיור היה – בעיני – המוצלח ביותר. לשוקולטריה קוראים פול א. יאנג (והייתי שמחה To come back and stay for good ).
פול א. יאנג – כנראה אין קשר לזמר – מגדיר את עצמו כ"אלכמיסט טעמים" – Flavour Alchemist. הוא מתמחה בטעמים לא שגרתיים ומיוחדים, ובשוקולד איכותי מאד.
בין השאר, בפרלינים שלו אפשר למצוא גבינת עזים, מלפפון, מרמייט (ממרח שמרים טבעוני), זרעי שומר ועוד ועוד…
כאן אני התלהבתי במיוחד מפרלין הוודקה שטעמתי, שהיה מצוין, העננצ'יק מפרלין הקרמל שלו – והעננצ'יקית מפרלין שקדים ופטל. פרלין המרמייט שמוטי לקח (ונתן לי לטעום ממנו) היה… המממ… לא יודעת. מוזר מדי.

PaulAYoung

וזהו, כאן גמרנו את הסיור ונפרדנו מקייטי המדריכה.
למי שנוסע ללונדון, אנחנו ממליצים בחום על סיורי השוקולד של Chocolate Ecstasy Tours, שדואגים גם לטבעונים,
ואם קונים משהו בחנויות שבהן הסיור עובר – מקבלים 10% הנחה, שזה בהחלט נחמד.

DSCN8696

את התמונות צלמתי בלונדון, בתאריך 29.6.2015
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

סטירית פקוחה – Maniola telmessia

IMG_9364

חזרנו מחופשה בלונדון, ויש לי המון המון תמונות לסדר. 

DSCN3870

אמנם זו היתה חופשה עירונית לחלוטין – לא יצאנו כמעט מהעיר – אך בכל זאת, באחד הלילות התעוררתי בשעה 3 לפנות בוקר, הצצתי מהחלון סתם כך – וראיתי ברחוב למטה (היינו בקומה 6) צמד שועלים!
בגלל החושך והמרחק לא צילמתי, ויחד עם זאת – זה באמת היה מרגש מאד. 

IMG_8547

אז עד שאתחיל לארגן את התמונות מלונדון – קבלו את אחד הפרפרים הנפוצים באביב המאוחר: סטירית פקוחה. 

IMG_8546

הסטירית שייכת למשפחת הסטיריתיים, שלאחרונה – כמו הרבה אורגניזמים עוברת שינויים בהגדרות. כיום היא נחשבת לתת-משפחה במשפחת הנימפיתיים. 

IMG_8907

הסטירית נקראת פקוחה – בגלל ה"עין" בכנף העליונה. כשהיא מנסה להסוות את עצמה, היא מקפלת את הכנפיים העליונות אל בין התחתונות, ונראית כמו עלה יבש. 

DSCN5909

בתמונה מעל אפשר לראות את הסטירית נהנית מהצוף של פואנית איטלקית, בנחל שורק. בתמונה הבאה – היא מקפלת את הכנף העליונה, וכמעט נעלמת מהעין. 

IMG_2250

הסטירית הפקוחה היא פרפר מזרח תיכוני – אפשר למצוא אותה באירן, בטורקיה ועד אלינו, בעיקר באזורים עם מזג אוויר ים תיכוני. 

IMG_1675

במבט ראשון הסטירית הפקוחה נראית סתם כמו פרפר חום. בתמונה הבאה היא נהנית מצוף הפואנית, יחד עם לבנין הכרוב (שהוא אחד הפרפרים הנפוצים בתבל): 

DSCN5908

אבל אם מסתכלים, הדוגמא החומה על הכנף, בשילוב הכתם הכתום וה"עין" הם חינניים למדי: 

IMG_9377

כמו שאפשר לראות בתמונות, הסטירית נהנית מצוף של פרחים רבים. למשל, בתמונה הבאה: פיגם מצוי.  
IMG_7761

ובתמונה הבאה – לטם שעיר

IMG_1676

וגם דרדר מצוי – שהוא אמנם מצוי, אך מאד רבגוני. למשל, כאן יש פרט לבן עם אבקנים ורודים: 

IMG_7814

וכאן – דרדר מצוי ורוד – 

 IMG_9362

את התמונות צלמתי –
במירון, בתאריכים 4.6.2011 ו-24.5.2015
בנחל כזיב, בתאריכים 12.5.2012 ו-10.5.2013
בנחל גוש חלב, 11.6.2011
בנחל כלח בכרמל, 3.5.2013
ובנחל שורק 16.6.2015 

DSCN5912

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא! 

IMG_9380

צפורנית זעירה – Silene sedoides

aIMG_1162

הקיץ כאן, ואין מה לעשות. חם. אחד המקומות להגיע אליהם הוא הים. 

aDSCN6104

ואם כבר ירדנו לים, בואו נפקח עיניים ונבדוק את סלעי הכורכר. לפעמים נמצא שם עשבים חומים וכמעט יבשים כאלה: 

aDSCN6106

כדאי לבדוק אם במקרה הם פורחים, כי אז תוכלו לפגוש בעצמכם את גיבורת היום שלי: הצפורנית הזעירה. 

aIMG_1200

כבר הצגתי כמה צפורניות נפוצות בבלוג, הפעם זו צפורנית קטנה במיוחד ונדירה למדי – מין בסכנת הכחדה. 

aDSCN6080

הצפורנית הזעירה היא באמת זעירה: תראו כמה הפרח קטן יחסית לציפורן האגודל שלי: 

aDSCN6093

הפריחה היא לרוב אחרי שהצמח התייבש, מה שמקשה עוד יותר על איתור הצמח. חתיכת עשב יבש בחורי הכורכר, עם פרח בגודל מילימטר… 

aIMG_1187

צבע הפרחים נע בין לבן לורוד עז, לרוב הוא בגוון ורדרד כלשהו. 

aIMG_1189

ובעצם, כנראה הציפורנית הזו נחשבת נדירה כל כך – בעיקר בגלל העובדה שהפרח הזה כל כך בלתי נראה. אז בפעם הבאה כשאתם יורדים לים, חפשו בין סלעי הכורכר את הציפורנית. אולי תפתיעו אותנו?
אתם מוזמנים לדווח לי – בדף הפייסבוק של הבלוג

aDSCN6083

הציפורנית הזעירה פורחת בסדקי כורכר לאורך החוף – היא מוכרת מחוף קיסריה ועד ראש הנקרה. אם מצאתם אותה דרומה משם – זו תצפית חשובה, ואשמח אם תדווחו (רצוי עם תמונה)!  

aDSCN6096

עיקר הסיבה שהציפורנית הוגדרה כמין בסכנת הכחדה – זה אובדן מקום המחיה (Loss of Habitat). כן, שוב אני חוזרת לנושא החופים המתמעטים שלנו. 

aIMG_1161

בשנת 2009, עמותת "צלול" העריכו את כמות החוף שיש (בממוצע) לכל אזרח במדינה ב-2.5 ס"מ. כן, בערך אינץ' של חוף לכל אחד מאיתנו. ומאז חלפו כבר 6 שנים. כמות התושבים בארץ עלתה, אך אורך החופים לא השתנה. 

aIMG_1166

ובגלל זה אני חושבת שחשוב להלחם על כל חוף טבעי שנשאר, כל חוף ציבורי – כי לכולנו יש זכות לרדת לים ולהנות ממנו. גם לפשוטי העם מגיע להנות מהחופים – לא רק למי שמשלם הרבה כסף לכפרי נופש.
וגם לחיות ולצמחים יש זכות לחיות כאן – הם היו פה לפנינו. 

aIMG_1172

וכשאתם יורדים לים – או בכלל יוצאים לטבע – תעשו לעצמכם טובה. קחו שקית ניילון, ואת הזבל – בקבוקים ריקים, עטיפות חטיפים, שקיות, צלחות חד פעמיות וכן הלאה – נסו לאסוף ולזרוק לפח באופן מסודר.
ממש כאב לי לראות את כמות הזכוכיות השבורות בין סלעי הכורכר בחוף בצת. מוטי כבר כתב (בציניות האופיינית) על הזבל בחוף. 

aIMG_1201

את הציפורניות צלמתי –
בחוף בצת, בתאריכים 13.6.2013 וגם 20.6.2015
ובחוף נחשולים, בתאריך 27.5.2012 

aIMG_1203

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

aIMG_1204