זלזלת מנוצה – Clematis flammula

aDSCN5877

כמו שכבר התלוננתי, אנחנו בתחילת הקיץ. אני כבר מתגעגעת לקור – ומה אעשה באוגוסט?! 

aDSCN5864

בינתיים יצאתי לטיול קצר בנחל שורק. שמחתי לראות שעדיין לא הכל הצהיב, ויש פריחה יפה לאורך הנחל. יש גם ביוב, אבל זה כבר סיפור אחר. 

aDSCN5868

הפרח הבולט בפריחתו בנחל הוא צמח מטפס, שמקשט עצים רבים בפריחה בצבע לבן-קרם – זלזלת מנוצה. 

aDSCN5871

כבר סיפרתי בבלוג על זלזלת הקנוקנות, שפורחת בראשית החורף – לכן הפרחים שלה הפוכים, כדי להגן על האבקנים מפני הגשם. היא נראית כך: 

clematis-18-12-14

הזלזלת המנוצה פורחת עכשיו, בראשית הקיץ – ולכן אין לה סיבה להגן על עצמה מפני הגשם. עלי הכותרת של הפרח קטנים יותר, והפרח פונה מעלה, כדי שהמאביקים יגיעו אליו בקלות. 

aDSCN5866

בעולם יש מעל 200 מינים שונים של זלזלת, מתוכם שניים גדלים בארץ. פגשתי מין נוסף באיטליה (בבניו ויניוני), ומין אחר בקליפורניה (בקניון סולסטיס). 

aDSCN5879

זלזלת הקנוקנות נקראת כך בגלל הקנוקנות שעוזרות לה לטפס על העץ. אך מה עם הזלזלת המנוצה? 

aDSCN5880

היא נקראת כך בגלל הפרי, שנראה כמו נוצות מעודנות. לצערי, אין לי תמונה של הפרי – ולכן קיבלתי את אישורה של חברתי עירית להציג תמונה שהיא צלמה. תראו אילו  נוצות מקסימות: 

irit_clematis_fruit

הזלזלת, כאמור, פורחת כעת – אחרי שיא האביב ושיא הפריחה. 

aDSCN5930

ולכן גם היא צמח חשוב לחרקים. בעין המצלמה קלטתי דבורה אחת מרבות שהיו על הצמח: 

aDSCN5955

וגם חיפושית – קנתרית כלשהי: 

aDSCN5959_2

השם הלטיני, Clematis, מגיע מיוונית, ומשמעותו פשוט "צמח מטפס". 

aDSCN5958

בעצם גם השם העברי מתקשר לנושא – זלזל הוא ענף דק, שריג – וענפיה של הזלזלת אכן דקים, ומטפסים על עצים ושיחים. 

aDSCN5960

שמחתי מאד לפגוש גם ורד צידוני ליד הזלזלת – גם הורד הזה מטפס, והוא גדל רק ליד מקורות מים. 

aDSCN6013

את התמונות צלמתי בנחל שורק, ליד ירושלים, בתאריך 16.6.2015
תודה לעירית על הרשות להשתמש בתמונתה!

aDSCN5963

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

aDSCN5966  

געדה מפושקת – Teucrium divaricatum


aDSCN2455

פעמים רבות, באותם מקומות בהם פורחת הגעדה הכרתית – אפשר למצוא לידה פרח דומה. 

aIMG_7254

זוהי הגעדה המפושקת – ועליה אני כותבת היום. 

aIMG_0090

צמח הגעדה המפושקת נמוך יותר מהגעדה הכרתית, בגובה של 30-40 ס"מ בלבד.

aIMG_0089

הפרחים בצבע ורוד מג'נטה עז (ולא ורדרד לילכי עדין ) – אך תסתכלו על מבנה הפרח: הם ממש דומים: זו הגעדה המפושקת

aDSCN4445
  

וזו הכרתית – 

DSCN5820

לשתיהן יש עלה כותרת תחתון שמשמש כמנחת לדבורים, לשתיהן צוף ואבקה, ושתיהן פורחות בתחילת הקיץ. 

aIMG_7193

ובעצם, מבנה הפרח הזה מאפיין את כל מיני הגעדה – פרח חד-שפתני ממשפחת השפתניים, עם ארבעה אבקנים (2 ארוכים יותר, 2 קצרים יותר) מעליו.

aIMG_0097

געדות רבות מושכות חרקים רבים, ובטיולי האחרון לנחל שורק נהניתי מאד לראות את פרפרי לימונית האשחר נהנים מצוף געדה מפושקת: 

aDSCN5884

בתחילה ראיתי את הזכר – שצבעו צהוב עז 

aDSCN5885

אחריו את הנקבה, שהיא ירקרקה יותר 

aDSCN5890

ואז, לשמחתי הרבה, שניהם התישבו יחד על אותו צמח – כך שיכולתי לצלם אותם יחדיו: 

aDSCN5888

קראתי שעלי הגעדה המפושקת משמשים לחליטות – מעולם לא טעמתי תה געדה מפושקת. בפעם הבאה שאפגוש געדה, אני מקווה לנסות!

aDSCN2454

את התמונות צלמתי בכרמל, בתאריכים 29/4/2012, 2/5/2015 וגם 31/5/2015,
בנאות קדומים בתאריך 20/5/2012
ובנחל שורק בתאריך 16/6/2015 

aIMG_0093

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

aDSCN5889       

געדה כרתית – Teucrium creticum

 DSCN2482

הקיץ כבר ממש כאן, רוב פרחי האביב כבר גמרו לפרוח – אבל יש עוד כמה אחרונים שאפשר לפגוש, גם אם לא עולים לחרמון

IMG_7712

אחד היפים הוא הגעדה הכרתית. 

DSCN3289

הגעדה הכרתית היא בן-שיח, עם ענפים דקים וארוכים, ופרחים בצבע סגול-לילכי עדין:

DSCN3291

הגעדה הכרתית נפוצה למדי בהרי יהודה ושומרון, בגליל ובכרמל. 

DSCN3292

היא ממשפחת השפתניים – שמאופיינת בפרחים בעלי מראה דמוי שפתיים (למשל, אצל השלהבית)
אך הגעדות "אבדו" את השפה העליונה, ונשארו עם עלה כותרת יחיד, אבל מסוגנן מאד. 

DSCN3503

כבר הצגתי בבלוג ארבעה מיני געדה, כולם נדירים למדי – געדה קפחת (שהיא נמוכה יותר מהגעדה הכרתית…) וגעדה מזרחית (שדומה לה, אך גדלה בגולן ובחרמון), געדת החורש הנדירה מהכרמל והגליל, וגעדה זעירת-פרחים שהיא מין נדיר בסכנת הכחדה. 

DSCN3504

בניגוד למינים רבים במשפחת השפתניים, לגעדה הכרתית אין ריח מיוחד או טעם. העלים שלה קטנים וקשים, חסרי טעם וריח.
(הגעדה המצויה, למשל, משמשת במגוון רפואות,  חליטות ותיבולים) 

DSCN3507

הפרח עדין ומיוחד, והעלה הגדול מהווה משטח נחיתה נוח לדבורים, שמאביקות את הגעדה. 

DSCN5818

מבחינת הדבורים, הגעדה היא צמח נהדר. כאמור, יש משטח נחיתה נוח; בנוסף – שילוב של צוף והרבה אבקה, כלומר גמול נאה;
והכי חשוב – היא ממשיכה לפרוח בתחילת הקיץ, בעונה שבה רוב הפרחים כבר נבלו. 

DSCN5820

באזורים מופרעים ומושקים, היא יכולה לפרוח גם לאורך כל הקיץ. 

DSCN2481

ובאמת, בשבוע שעבר הזדמן לי להגיע לגן סאקר בירושלים, ושם יש מקבצים נהדרים של הגעדות – יכול להיות שהן חלק מהגינון שם. הגושים הורודים הללו מקסימים, ומאד משמחים. 

IMG_0051

ברשימה על געדת החורש, כתבתי שהשם הלטיני – טאוקריום – הוא על שם טאוקר שהיה מלך טרויה, והכיר בסגולות כמה ממיני הגעדה כצמחי מרפא. 

IMG_0146

לא זכרתי את זה, וחיפשתי שוב את משמעות השם הלטיני… הפעם מצאתי משמעות אחרת: הסוג נקרא על שם ד"ר טאוקר, שהיה רופא-בוטנאי. 

IMG_7201

רגע, אז מלך טרויה או רופא? ומיהו הרופא הזה? ערכתי חיפוש נוסף, והגעתי אל הציטוט הבא, מתוך הספר "A Modern Herbal" – מעין מילון לשימושים רפואיים וקולינריים של צמחים ופטריות שונים, מאת Mrs. M. Grieve –

IMG_7709

"The generic name of Teucrium was bestowed by Linnaeus, it has been suggested, from a belief that this plant is identical with the plant that Dioscorides says was first used medicinally by an ancient king of Troy, named Teucer, but it is also said that Linnaeus named the genus after a Dr. Teucer, a medical botanist."

IMG_7710

כלומר, לינאוס (שכבר הוזכר כמה פעמים בבלוג שלי, והיה הראשון שעשה סדר בשמות המינים בעולם החי) כנראה קרא לצמח געדה, גם על שם המלך הטרויאני – וגם על שם אותו רופא, שלא מצאתי שום מידע נוסף אודותיו.
אם מישהו יודע, או אם אמצא – אשמח להוסיף. 

IMG_7183

את התמונות צלמתי בכרמל (וגם בגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב)
בחודשי מאי של השנים 2011-2015…
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

IMG_0149

הבלוגולדת השביעי, והשתלמות "כלנית" לחרמון

 DSCN5097

בתחילת מאי, היה הבלוגולדת השביעי של ידידי עופר D. הוא פספס את התאריך המדויק בכמה ימים, וכתב על כך שכנראה העניין הבלוגרי שלו פחת. 

DSCN4889

כשהגבתי לו, כתבתי שטוב שהוא מזכיר לי – כי הבלוגולדת שלי הוא בערך חודש אחרי שלו. והנה, חלף החודש – וגם אני פספסתי את התאריך המדויק שלי, שהיה ב-2.6.
החלטתי שכנראה זהו סימן שאני לא צריכה לחקור את נושא הסטטיסטיקות (אם כי יש עליה יפה – השנה נכנסו לבלוג שלי בערך 57,500 אלף פעמים, שזה בערך 36% יותר ממה שבשנה שעברה, למרות שפרסמתי 98 רשומות, ירידה של 7% יחסית לשנה שעברה) – אלא לספר על השתלמות "כלנית" בה השתתפתי, ביום חמישי בחרמון. 

DSCN4831

התחלנו את ההשתלמות באזור סיבוב איציק, ברום של 1,600 מטרים. הצמח הבולט בשטח היה שלהבית צהובת-עלים, שתמונתה פה מעל. השלהבית צובעת מדרונות בצהוב, יחד עם אחירותם החורש הנהדר.
מאד שמחתי לפגוש מקבצים מקסימים של פרח שכבר כתבתי עליו: חסרף מזרחי – פרח בעל פריחה לבנה ועדינה: 

DSCN4894

מצאנו כמה שיחים גדולים ויפים של יערת המטבעות, שנקראת כך כי העלים שלה עגולים כמטבעות. ליערה יש הרבה צוף, והיא משכה אליה שלל דבורים, חיפושיות וגם את העש בתמונה הבאה: ברודן בוהק. גדלו כ-2 ס"מ וגם עליו כבר סיפרתי

DSCN4954

ראינו כמה שיחי ורד הכלב, שהם ורדי בר מקסימים. פורחים יפה גם בהרי יהודה ובגליל. 

DSCN5023

פתאום חלף על פני פרפר גדול – רדפתי אחריו ושמחתי שהוא התיישב לנוח על ענף של אלון: נמפית פנדורה, אחד הפרפרים היפים והגדולים בארץ. כבר כתבתי עליו ברשימת פרפרי החרמון

DSCN4866

כחליל האפון הוא פרפר נפוץ מאד בארץ, והוא נהנה מאד מפרחי הקרקש הקיליקי שהם גדולים ומרשימים – 

DSCN5038

אחרי הסיבוב ברום 1,600 מטרים, נסענו למרומי החרמון, לדולינת הגלגל שליד רכבל עליון, ברום 2,000 מטרים. התחלנו עם הדובדבן השרוע: 

DSCN5087

הדובדבן השרוע הוא בעצם עץ, אך בגלל הרוחות, השלגים והתנאים הקשים במרומי החרמון – הוא שרוע על הקרקע בין הסלעים, ויוצר מסלעות פורחות בורוד. 

DSCN5089

פרפרים מאד אוהבים אותו, וכך יצא שצילמתי הרבה תמונות של דובדבנים ופרפרים, כמו נמפית הבוצין בתמונה מעל, ונקבת כחליל ניקול שהצטרפה אליה לתמונה הבאה: 

DSCN5115

בכלל, פגשנו המון פרפרים בחרמון. בעיקר כחלילי ניקול, שרפרפו לכל עבר, שתו צוף של דובדבנים, כרבולות וקדדים כשיכורים, וגם הזדווגו. הזוג הזה בחר לו את כחלית ההרים היפהפיה כמיטת כלולות: 

DSCN5201

כריות צהובות של אליסון חרמוני נראות טוב במיוחד עם צמד זכרי כחליל ניקול –

DSCN5268

בסביבות השעה 2 בצהרים נפתחים כל פרחי צבעוני החרמון הנהדרים, גם עליהם כבר כתבתי בבלוג –
אורי פרגמן-ספיר מהגן הבוטני בגבעת רם סיפר לנו ששמם הלטיני שונה, וכיום הוא Tulipa humilisמשמעות השם הלטיני הזה היא צבעוני גמד (או נמוך), ובאמת הצבעוני הזה נמוך מאד. הוא תורבת, ואפשר למצוא אותו בעולם בשלל גוונים מסחרר. 

DSCN5329

במרומי החרמון מצאתי עוד ברודן – אבל בניגוד לברודנים שהיו על היערה, זהו ברודן קטן יותר – בגודל סנטימטר אחד, ולפני כמה שנים עוז ריטנר מאתר הטבע הישראלי הגדיר אותו כמין חדש למדע, וקרא לו ברודן החרמון. 

DSCN5375

אילון הצפר (זה שהסב את ליבי אל האוח בהשתלמות הקודמת, ואל הסלעית הכורדית לפני כמה שנים) שוב הסב את תשומת לבי לציפור מיוחדת: חצוצרן החרמון. ציפור גדולה למדי (גודלה כ-15 ס"מ) שניצבה רחוק מאיתנו. 

DSCN5366

ישבנו מעל עמק בולען, ודיברנו על התיאוריות השונות להיווצרות העמק (הסברות העדכניות מדברות על קריסה של מערכת מערות קרסטיות). רחוק רחוק מאיתנו, בתחתית העמק, רעתה להקה של חזירי בר. 2 נקבות עם גורים, ועוד כמה בוגרים. כאן בתמונה אפשר לראות את אחת הנקבות מניקה את גוריה: 

DSCN5398

היעד האחרון שלנו בסיור היה רכס יפעת – אזור שלרוב לא מאפשרים לאזרחים להגיע אליו. כאן התפעלתי מהפירות היפים של אדר קטן-עלים: אדר נשיר, שהחרמון הוא גבול התפוצה הדרומי שלו. 

DSCN5573

עוד פרפר חלף על פני ושימח אותי – סטירית הפסים. לצערי, לא הצלחתי לצלם את הצד העליון של הכנפיים, הצד עם הפסים שנתנו לה את שמה – אבל גם הצד התחתון של הסטירית הזו יפה. 

DSCN5491

היו עוד עשרות מיני פרחים, היה לנו יום נהדר וגדוש פריחה. רק ב-8 בערב חזרנו לראש פינה, ורק בסביבות 10 בלילה הגעתי הביתה…
תודה רבה לפרופ. אבי שמידע, שמוציא את ההשתלמויות האינטנסיביות הללו ובאמת משקיע בהן המון מרץ, המון ידע – כל השתלמות היא חוויה;
למימי רון ושמיל קליין שמארגנים הכל לעילא ולעילא מאחורי הקלעים, ולאורי אשכר שנותן לי טרמפים כל פעם.

DSCN5527 

אז עם שום הכרמל (פה מעל) ועם מלעניאל הנוצות (דגן מיוחד, עם מלענים דמויי נוצות עדינות שגדל בחרמון ובהר הנגב) – אני מסיימת את הרשימה החגיגית הזו.
את התמונות צלמתי בחרמון, בתאריך 4.6.2015. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

DSCN5530