היום אני מציגה צמח מאד נפוץ באיזורים הים-תיכוניים בארץ – שלהבית דביקה.
אני חושבת שהשם מאד ברור: שלהבית, כי הפרחים נראים כמו שלהבות צהובות.
דביקה – כי על העלים יש שערות בלוטיות מעט דביקות.
השלהבית הדביקה היא שיח, שגבהו יכול להגיע עד 150 ס"מ. וכשהיא פורחת – היא מאירה את סביבתה בצהוב:
הפרחים של השלהבית גדולים (כמעט 3 ס"מ!) ומזכירים מעט את פרחי המרווה.
הם מסודרים בדוּרים, עם רווח בין דוּר לדוּר
דּוּר – כמו שכבר סיפרתי – משמעותו עיגול, הקפה – למשל, הקפה שמקיפים השומרים במסלול השמירה שלהם, או שורה של קליעה בסל קלוע. בבוטניקה – המשמעות היא שורה של פרחים או עלים המקיפים את הגבעול באותו גובה.
אפשר לראות שאצל מרווה מצויה, מרווה כחולה ובעצם, אצל הרבה מרוות – הפרחים פורחים בדורים, בניגוד לחטמית הזיפנית – למשל – ששם הפרחים פורחים לאורך הגבעול, בצורה אקראית.
וכמו אצל חלק מהמרוות גם כאן ישנו מנגנון האבקה שמיועד לדבורים גדולות – צריך להכנס אל הפרח בשביל לקבל את הצוף, ואבקנים החבויים בכובע הפרח יורדים וממלאים את גב הדבורה באבקה.
בתמונה הבאה אפשר לראות דבורת-עץ סגולה – אחת הדבורים הגדולות בארצנו – נכנסת אל הפרח, כדי למצוא צוף ולהאביק אותו.
אבל לא רק דבורים מגיעות אל השלהבית. בכמה וכמה מקרים מצאתי פרפרים על שלהביות – פרפרים שאפילו התאימו את הצבע לפרחי השלהבית.
הפרפרים הללו הם לימונית האשחר – פרפר ממשפחת הלבניניים, שצבעו צהוב-לימוני. לזכר (השמאלי בתמונה מעל ובתמונה הבאה) יש צבע צהוב עז יותר, במיוחד בצד העליון של הכנפיים.
לנקבה (מימין בשתי התמונות) – צבע צהוב-ירקרק עדין יותר.
כמו שאפשר לראות, הפרפרים מנצלים את החדק הארוך שלהם, ולא באמת נכנסים לתוך הפרח. אני חושבת שהם לא שימושיים לפרח, כלומר לא מאביקים אותו.
אבל הם נתנו לי שפע הזדמנויות לצילומים מוצלחים.
השלהבית פורחת בארץ בכל האזור הים תיכוני, בעיקר בהרים – מהרי יהודה ועד לחרמון, לרום 1400 מטר.
ברום גבוה יותר מחליף אותה מין קרוב אליה – מין ויקארי ששמו שלהבית צהובת עלים; ובמדבר – מין ויקארי אחר, ששמו שלהבית המדבר.
(על מינים ויקאריים כבר הסברתי בבלוג כמה פעמים)
את התמונות צלמתי –
בכרמל בתאריכים 25.4.15, 3.5.13, 30.4.12
במירון ב-29.5.12
בנחל כזיב ב-12.5.12
פרחים נחמדים מאוד. למה יש להם שם שמדכיר מחלה זה מה שאני תוהה
אהבתיאהבתי
תמונת מקסימות למדתי עוד משהו
כיף להיכנס לבלוג♥
אהבתיאהבתי
תודה רבה לך!
אהבתיאהבתי
דווקא לשלהבית יש שם נחמד לדעתי…
אהבתיאהבתי
התפעלתי מהתמונות – במיוחד אלה של הדבורה והפרפרים 🙂
אהבתיאהבתי
תודה רבה, הלימוניות הללו באמת שימחו גם אותי!
אהבתיאהבתי
♥ את השלהבית הדביקה עם הפרחים היפים הנראים היטב בשטח.
♥ את לימונית האשחר שנעמדה כדוגמנית ואפשרה להנציח אותה בתמונות יפות
♥ נהנתי לקרוא את ההסברים מצורפים.
אהבתיאהבתי
תודה רבה! אני שמחה מאד שנהנית!
אהבתיאהבתי
יופי של תמונות. הצבע הצהוב העז בולט בשטח בעת הפריחה.
אהבתיאהבתי
תודה 🙂
בהחלט בולט, ונהדר!
אהבתיאהבתי
יופי של תמונות. במיוחד אלה עם הפרפרים.
השיח עצמו בולט ומרשים בפריחה.
אהבתיאהבתי
תודה רבה! אני שמחה שנהנית!
אהבתיאהבתי
אני אוהבת את הרשומות המפורטות שלך. את מצלמת מצוין, וההסברים שלך הם תוספת בונוס עשיר . למשל כמעט ולא הבחנתי בפרפרים (הם נראו כמו סתם עשב ירוק ) 🙂
ובכלל רציתי להגיד שאני אוהבת את פרחי השדה הכי פשוטים ובמיוחד שהם מקבלים 'יחוס ותואר' בעיני אחרי ההסברים שלך.
אהבתיאהבתי
תודה רבה על כל המחמאות, אני שמחה שנהנית!
הלימוניות הללו הן באמת פרפר עם הסוואה טובה – למרות שלכאורה הצבע הצהוב בולט כל כך…
אהבתיאהבתי
יפה לראות את ההתאמה בין הפרח לפרפר. אין פרחים לא יפים. לפחות אני לא מכירה כאלה.
אהבתיאהבתי
חחחח 🙂
גם לדעתי הפרחים יפים אבל יש פרחים לא מרשימים… ודווקא השלהבית לדעתי יפה ומרשימה!
אהבתיאהבתי
מידע מעניין ותמונות מקסימות , כנפי הפרפר נראות כמו חלק מהפרח או העלים שלידו , מקסים!
אהבתיאהבתי
תודה!
אהבתיאהבתי
צילומים יפים של פרח יפה
אהבתיאהבתי
תודה!
אהבתיאהבתי
צילומים יפים נעים להכיר את השלהבית
אהבתיאהבתי
תודה רבה!
אהבתיאהבתי
optimous1
אהבתיאהבתי
חשבתי באמת שהוא קרוב של המרווה. לאיזה משפחה הוא שייך?
והוא יפה, השיח הזה, בפריחה הצהובה שלו 🙂
תודה, עננת!
אהבתיאהבתי
השלהבית היא אכן קרובה למרווה, גם היא ממשפחת השפתניים.
הצהוב הזה מאיר עיניים, זה באמת נפלא!
אהבתיאהבתי