סקר טבע עירוני ברעננה

ברשימה על שנונית השפלה, אמא של יותם שאלה אותי על סקר הטבע העירוני. החלטתי שהתשובה מצדיקה רשימה מלאה.
בשנים האחרונות החברה להגנת הטבע עורכת סקרי טבע עירוניים בערים שונות בארץ. 

הרעיון הוא פשוט: המדינה שלנו היא מדינה צפופה מאד – מהצפופות בעולם. כמות התושבים עולה בהתמדה, והארץ עוברת תהליכים של עיור מואץ – בונים עוד ועוד. 

זה, כמובן, מגיע על חשבון הטבע. פחות שדות פתוחים (כמו שהיו להרבה מאיתנו במרחק הליכה מהבית כשהיינו ילדים), פחות פרדסים ושדות חקלאיים צמודים לעיר, ויותר שכונות, רצוי בבניה רוויה – רבי קומות זה לצד זה. 

במסגרת הסקר, אנחנו – הסוקרים – מסתובבים בשדות פתוחים שנשארו בעיר, בשולי נחלים, בגנים ציבוריים וגם באזורים הפתוחים צמוד לעיר מסביב לה, ובודקים מה נשאר – מחפשים צמחים ובעלי חיים שנשארו בסביבה.

אני אחראית בעיקר על הצד הבוטני, ובנוסף – ישנו סוקר צפר, שמאתר את הציפורים בשטח; וחלקים נסקרים גם על ידי מומחית זוחלים (פגשתי אותה. אישה מדהימה, ולא מפחדת מנחשי צפע! לא יאומן!). 

כבר כתבתי על סקרי הטבע שהשתתפתי בהם בכפר-סבא ובהוד השרון, והשנה נערך סקר דומה ברעננה. בכל סקר יש מציאות. למשל, במרכז רעננה מצאתי פרדס שכולו אדום מפריחת פרגים: 

אחת המציאות החשובות שמצאנו היתה מחפורת בשולי העבודות על כביש 531. זהו אזור שייסלל, וכל הטבע שבו אמור להיות מושמד. הדחפורים העובדים על הכביש יצרו מחפורת, שהתמלאה מי גשמים. צפרדעים ואילניות ניצלו את השלוליות והטילו בהן ביצים – ומהן בקעו ראשנים.

אנחנו ראינו את הראשנים, ודיווחנו לעירית רעננה, שיחד עם היחידה האזורית לאיכות הסביבה בשרון מיד יצאו למבצע הצלה: הם אספו מאות ראשנים בדליים, והעבירו אותם אל בריכת רשפון – בריכת מים קבועה – שם יוכלו הראשנים להמשיך את התפתחותם.

בתמונות כאן אפשר לראות מימין את המחפורת והראשנים, ומשמאל – תעלת מים בין פרדסים, מלאת פסולת בנין, אך צפרדעים גדלות בה. 

כן, זה הצד הפחות מוצלח של העסק – הרבה פעמים אנחנו מוצאים נקודות שאנשים פשוט זרקו בהן פסולת – פסולת בנין, פסולת גינון או סתם זבל – במקום לפנות לאתר מוסדר. אנחנו מדווחים גם על הנקודות הללו, במטרה שהעיריות יפנו משם את הזבל, וינקו את האתר. 

כמובן, בעיר אפשר למצוא גם מינים תרבותיים – צמחים שנשתלו בכוונה על ידי האדם, ובעלי חיים שהובאו בכוונה. ברעננה, למשל יש שאריות פרדסים, ברבורים שהובאו לפארק העירוני, ופרחי גינון כמו הדייטס הדרום-אפריקאי. 

חלק מהמינים הופכים להיות מינים פולשים – הם מצליחים להתרחק מהעיר ולהשתלט על שטחים טבעיים, ואז הם משנים את המערך האקולוגי העדין בטבע. בקולאז' הבא כינסתי כמה מהפולשים הבעייתיים שמצאנו ברעננה.
אזכיר את השיטה הכחלחלה – עץ שנשתל פה על ידי הבריטים, ובזמן האחרון רשות הטבע והגנים התחילה במאמצים לעקור את השיטים משמורות הטבע, ולאפשר לשיחים ולצמחים המקומיים להתרבות;
החמציץ הנטוי – שחונק את כל הצמחיה בדרכו, מתרבה באופן וגטטיבי (כלומר, הבצלים של הצמח מתפצלים לבצלי משנה וצומחים עוד ועוד) ומכסה המון שטחים – ועדיין לא מצאו איך להלחם בו;
והאמברוסיה המכונסת – פולש חדש יחסית, שהבעיה שלו היא שהוא צמח אלרגני חריף – אבקת הפרחים מתפזרת ברוח, ואנשים רבים רגישים לה. 

אנחנו מחפשים – ומוצאים – פינות נחמדות, שאפשר לראות בהן את הטבע והעיר יחדיו.

בשנים האחרונות המודעות לטבע גדלה – והעיריות מתחילות לגנן בצמחים מקומיים. עירית נתניה הגדילה לעשות, יש להם אקולוגית עירונית שדואגת לפזר זרעי צמחים מקומיים באיי תנועה ובשולי דרכים.
עירית רעננה גם היא הקצתה כמה אתרים, בשולי גנים ציבוריים ובשיתוף ילדי העיר הם פיזרו זרעים של צמחים מקומיים. התוצאות ממש נהדרות.
נושא נוסף שתופס תאוצה הוא גינות כלבים – שטחים בהם בעלי כלבים יכולים לשחרר את כלביהם לשחק ולהתרוצץ, כך שלא יפחידו ילדים בגינות הציבוריות.

הנה כמה מהצמחים המיוחדים שפגשתי ברעננה – אמנם הרותם, האלקנה והחצב אינם נדירים, אך באזורים עירוניים קשה למצוא אותם. החוחן הקרדני הוא מין נדיר בסכנת הכחדה. 

גם במדשאות בגנים הציבוריים אפשר למצוא פרחים – לרוב מינים קטנים למדי. כבר סקרתי בבלוג את אחד הנפוצים – ילקוט הרועים. כאן אפשר לראות ארבעה מינים שמצאתי במדשאות רעננה: 

גם עצים מאד חשובים לנו. העצים תורמים חמצן, נותנים צל, ועוזרים להוריד מעט את החום – ממש כמו בשיר של נעמי שמר, כיצד שוברים חמסין.
בשנים האחרונות התחילו להעריך את שווי העצים בכסף. עץ בוגר בעיר יכול להיות שווה עשרות אלפי דולרים. בשרון, העצים המיוחדים ביותר הם אלוני התבור, השיזף המצוי והאשלים. 

ומה בקשר לבעלי חיים? הנפוצים ביותר הם כמובן החרקים. חיפושיות, פרפרים, עשים ופשפשים מסתדרים לא רע בשדות וגם בגנים הציבוריים. כאן אפשר לראות מגוון קטן מתוכם: 

אבל הבולטים ביותר הם העופות. אפשר לשמוע את שירתם, ולראות אותם – אפילו בתל אביב. ואם יש הרבה מזל, אפשר גם לפגוש קינון – קן עם ביצים. כמובן, אסור לגעת בקן ורצוי להתרחק. את התמונה צלמתי ממרחק בטוח, כדי לא להפריע לקינון. גם חלק מהציפורים ברשימה הקודמת הן מרעננה. 

את המידע שאנחנו אוספים אנחנו מעבירים לעיריות בצורה מעובדת. אנחנו מאתרים אזורים איכותיים – אזורים שיש בהם אוכלוסית בעלי חיים או צמחים ייחודיים, וממליצים לעיריה לשמר אותם.
אמנם לחברה להגנת הטבע אין סמכויות ניהוליות, אנחנו לא יכולים לחייב את העיריות לשמור על שטחים מסויימים – אך כיום יש יותר הכרה בחשיבות הנושא – יותר ויותר אנשים מבינים שחשוב לחיות לצד הטבע, לתת לטבע להתקיים סביבנו. זה תורם לאיכות האוויר ולאיכות החיים שלנו. גם העיריות מבינות את זה, ובמקומות רבים יש שיתוף פעולה עם החברה להגנת הטבע – למען התושבים ולמען הטבע יחדיו.  

 

עוד ועוד ערים מצטרפות לסקרים – אני הייתי שותפה לסקרים בכפר סבא ובהוד השרון, פרט אליהם אני יודעת שנערכו סקרים בחיפה, פרדס חנה, פתח תקווה, גבעתיים – וכעת מתוכננים סקרים בערים נוספות, כמו נס ציונה, אופקים ואפילו אילת. סקרים נעשים גם במקומות נוספים.
אני מקווה שזהו סימן לטובה, ושנוכל לקדם אתרים טבעיים סביבנו. אנחנו מדינה צפופה – בממוצע, יש מעל 300 אנשים המתגוררים בכל קמ"ר בארץ. ובכל זאת אפשר עוד לפגוש כאן צבאים, יעלים ובעלי חיים מיוחדים – וגם כל מיני סחלבים, איריסים ושלל פרחים נפלאים. 

את התמונות צלמתי ברעננה, בין מרץ למאי 2015. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
אם אתם רוצים להיות מעורבים בטבע העירוני – חפשו בפייסבוק קבוצות "טבע עירוני".
למשל:

 טבע רענני – טבע עירוני ברעננה
 טבע עירוני בערי השרון הדרומי – לרעננה, כפ"ס, הוד השרון וסביבתם
 קבוצת טבע עירוני בפרדס חנה-כרכור
 קבוצת טבע עירוני בפתח תקווה
 קבוצת טבע עירוני בבאר-שבע
 קהילת טבע וחינוך בחיפה