בימים אלו אני משתתפת בסקר טבע עירוני ברעננה. במסגרת הסקר הגענו אל השדה הנהדר הזה:
שדה לבן מלא פרח נפוץ ונחמד ששמו קחוונית מצויה, מנוקד פה ושם בפרג אגסי אדום ובחרציות עטורות צהובות. בין הפרחים ראינו עקבות לטאה –
ואז מצאנו גם את מי שהשאירו את העקבות הללו – לטאה ששמה שנונית השְׁפֵלָה.
שנונית השפלה היא לטאה לא קטנה – אורכה מגיע כמעט עד 30 ס"מ, וכמובן – 2/3 מהאורך הוא הזנב.
בעבר היא היתה נפוצה למדי בכל איזורי החולות המיוצבים – מבארי בדרום ועד אזור ביירות בצפון.
אבל – כמובן – בגלל תהליכי העיור המואצים בארץ ב-50 השנים האחרונות, אוכלוסית השנוניות הללו התמעטה מאד, וכיום הן נמצאות בסכנת הכחדה חמורה.
לכן, כל מציאה של לטאה כזו היא משמחת. בשנים האחרונות הזדמן לי לפגוש כמה שנוניות – פגשתי אחת ליד יער קפלן בכפר סבא, אחת בשמורת בני ציון (שם היא מוגנת יותר), אבל המקבץ המרגש ביותר היה לפחות 6 לטאות ועוד עקבות שמצאנו במסגרת הסקר ברעננה, צפונית לאזור התעשיה.
כיום אין מידע מדויק על גודל האוכלוסיה של שנונית השפלה. ידוע שבעבר אפשר היה למצוא אותן בשדות פתוחים גם בתל אביב – אך העיר גדלה ולא נותרו כמעט שטחים פתוחים, וגם אם שרדו שם שנוניות – הן ודאי נתונות בלחץ מקום, ובאיום טריפה על ידי חיות בית כמו כלבים וחתולים.
הלטאות נמצאות במקומות מבודדים, כנראה בקבוצות קטנות – וזו סכנה להמשך קיומו של המין, שהוא ייחודי לחופים שלנו ושל לבנון.
לכן חשוב לשמר שטחי חולות ואדמות קלות לאורך מישור החוף, להפריד אותם מהישובים הממלאים את השטח – ולדאוג שכלבים משוטטים וחתולי רחוב לא יכנסו לשטחים הללו, ולא יפגעו בדיירי המקום.
השנונית נקראת כך כי אצבעות הרגליים שלה מכוסות בליטות משוננות. זו גם משמעות השם הלטיני – אקנתו-דקטילוס – אקנתו זה משונן, קוצני; ודקטילוס – אצבע.
בשולי רעננה, ממש קרוב לכביש 4, פגשנו עוד כמה בעלי חיים – למשל, זוג בולבולים צהובי-שת
ופרפר לבנין התלתן מוצץ צוף מלשון שור מגובבת – לבנין התלתן הוא פרפר רבגוני למדי, ומופיע בצבעים שונים מלבן-ירקרק, דרך צהובים ועד כתום עז. כאן יש פרט שצבעו צהוב-לבן –
את התמונות צלמתי –
בשמורת בני ציון, בתאריך 25.4.2012
ליד יער קפלן בכפ"ס בתאריך 6.11.2013
וליד אזור התעשיה של רעננה בתאריך 20.4.2015
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
המחשבה הראשונה שלי הייתה שהיא מזכירה לי (בזעיר אנפין) את התנין שהסתובב אתמול בבית חנניה 🙂
והקחוונים הלבנים ההם – בילדותנו קראנו להם משום מה מרגניות. אני לא יודעת למה, כי התברר לי שמרגנית זה משהו אחר לגמרי.
אהבתיאהבתי
חחחח 🙂 התנין שם זו לטאה אחרת לגמרי…
המרגניות בארץ הן מרגנית השדה, שבד"כ פורחת בכחול. הסיבה שאנשים מבלבלים וקוראים לקחוון או לקחוונית בשם מרגנית, היא שבארופה קיים מין דומה ששמו מרגרטה – והמרגרטה נפוצה בגינון. השם מרגרטה קרוב יותר למרגנית, ולכן מבלבלים.
אהבתיאהבתי
היא נחמדה השנונית הזו ואני מאד מקווה שלמרות הכל היא לא תעלם לנו.
אהבתיאהבתי
תודה 🙂
היא באמת נחמדה!
אהבתיאהבתי
תמונות ממש יפות ולטאה חמודה. מאוד מקווה שהיא תשרוד פה
אהבתיאהבתי
תודה
גם אני מקווה!
אהבתיאהבתי
תמונות מקסימות ומידע מעניין 🙂
שבוע נפלא יקירתי ♥
אהבתיאהבתי
תודה לך, ושבוע נהדר!
אהבתיאהבתי
לטאה חמודה, מקווה שתמשיך לקשט את נופי הארץ.
אהבתיאהבתי
תודה! אני מצטרפת לתקוות!
אהבתיאהבתי
ילומי תקריב יפים אפשר לראות את הקשקשים אהבתי גם את הבולבולים שכל כך אופייניים לישראל
אהבתיאהבתי
תודה, גל יקר! וכמה טוב לראות אותך אצלי
אהבתיאהבתי
תמונות יפהפיות! מעולם לא נתקלתי בלטאה הזו. מעניין לקרוא עליה
אהבתיאהבתי
תודה לך – זו לטאה שלא פוגשים באזורך…
היא באמת מיוחדת.
אהבתיאהבתי
this is a response
אהבתיאהבתי
technically yes.
אהבתיאהבתי
וואו, מדליקה! אני אוהבת לטאות.
אצלנו בשדה הסמוך לשכונה יש נחשי צפע, וכבר ארבעה הגיעו לשבילי השכונה. אמא'לה!
ספרי קצת על הסקר (אולי ברשומה נפרדת?)
אהבתיאהבתי
תודה 🙂 היא באמת לטאה נפלאה!
נחשי צפע זה מ-פ-ח-י-ד. עכשיו הם יוצאים, וזה באמת לא נעים וגם עלול להיות מסוכן.
נתת לי רעיון, תודה – אני אכתוב על הסקר 🙂
אהבתיאהבתי
את כאילו מאוהבת בלטאות .
לזהות עקבות לטאה זה אומר משהו לא ?
אהבתיאהבתי
חחחח

אני חייבת להודות שאת העקבות זיהה הזואולוג שהייתי איתו, אני יודעת לזהות שאילו עקבות, והפס רומז לי שזה כנראה משהו עם זנב ורגליים – אז הייתי אומרת כנראה לטאה. אבל הוא ישר ידע לומר איזו לטאה אנחנו מחפשים
אהבתיאהבתי
יפהפייה
סיפורים מהספארי יגיעו
אהבתיאהבתי
תודה לך 🙂
אהבתיאהבתי
נראית מרשימה הלטאה הזו.
נקווה שמאמצי ההצלה יצליחו, ואוכלוסיית הלטאות האלה תשגשג.
תודה על עוד רשומה יפה מלאה צילומים ונהדרים 🙂
אהבתיאהבתי
תודה 🙂
היום פגשתי עוד אחת, באזור אחר של העיר! אני באמת מקווה שהן ימשיכו לחיות לצידנו!
אהבתיאהבתי