אני ממשיכה עם מין נוסף של שום שפגשתי רק לאחרונה: שום הנגב.
שום הנגב, כמו שאפשר לראות בתמונות, הוא שום יפהפה בעל עלים מרשימים ועלי כותרת לבנים, אך את עיקר תשומת הלב תופסים הצלקת והאבקנים שצבעם צבע בורדו עמוק.
כאן גם אפשר לראות למה התכוונתי ברשימה הקודמת, כשכתבתי על "שחלה עילית": השחלה (שבעצם מתחילה להתפתח לפרי) היא הכדור הבורדו במרכז הפרח. אפשר לראות שעלי הכותרת והאבקנים מתחילים מתחתיה.
סיפרתי שבעולם יש כ-1,200 מינים שונים של שום. כדי לעדן את החלוקה, חילקו את הסוג לסקציות. סקציה היא קבוצה של חלק מהמינים באותו הסוג – מינים קרובים זה לזה מבחינה מורפולוגית וגנטית.
כבר סיפרתי בעבר על סוג אחר שחולק לסקציות – האיריס. למשל, איריסי ההיכל הגדולים והיפים הם סקציה בסוג איריס.
את השומים חילקו לשתים-עשרה סקציות שונות. לחמש מהן יש נציגים בארץ.
לכולן, כמובן, יש שמות לטיניים שלי (באופן אישי) די קשה לזכור.
ולכן בארץ נוהגים לקרוא להן על פי אחד המינים מהסקציה, לרוב – הנפוץ והבולט מין המינים.
אלו הן הסקציות –
סקצית Kaloprasum – לה יש נציג אחד בלבד בארץ – שום הגלגל – ולכן היא נקראת קבוצת שום הגלגל.
סקצית Allium – בעברית: קבוצת שום גבוה, וממנה הצגתי בבלוג את שום יריחו.
סקצית Codonoprasum – בעברית: קבוצת שום האבקנים, וממנה הצגתי בבלוג את שום האבקנים, שום סתווי והשום הצנוע.
סקצית Molium – בעברית: קבוצת שום משולש, ממנה הצגתי בבלוג את שום הכרמל.
סקצית Melanocrommyum – בעברית: קבוצת שום מזרחי, ממנה הצגתי בבלוג את שום תל אביב, שום אשרסון – וכעת גם את שום הנגב.
המאפיינים הבולטים של בני קבוצת השום המזרחי, אליה שייך שום הנגב, הם עלים רחבים ושטוחים בגובה הקרקע; גבעול עבה, והעובדה שלרוב אין להם את ריח השום האופייני.
שום הנגב גדל בארץ בעיקר בהר הנגב. הוא אוהב אזורים סלעיים – כמו שאפשר לראות מהתמונות – ונהניתי במיוחד לצלם אותו יחד עם ריבס המדבר:
כשיורדים הגשמים הראשונים, מלבלבים עלי השום הרחבים. אחריהם עולה עמוד התפרחת, עם הניצן שנראה בהתחלה ככדור ירוק:
בתמונה הבאה אפשר לראות את השום מתחיל להפתח. העלה הירוק שעטף את הניצן מבהיר – זהו המתחל האופייני לכל המינים בסוג שום.
ואם כבר הזכרתי את ריבס המדבר היפהפה, שפורח ממש ליד השום –
השנה הזדמן לי להגיע אל הריבסים פעמיים, בהפרש של שלושה שבועות. בראשית מרץ צלמתי ריבס מתחיל לפרוח מעל מכתש רמון – ממש מול קרני רמון:
ושלושה שבועות אחר כך, אותו צמח, פתוח יותר, בשיא הפריחה ואפילו מתחיל לחנוט פרי:
את התמונות צלמתי בהר הנגב, בעיקר בבור חמת ובמעבר ערוד, בתאריך 26.3.2015
פרט לתמונת הריבס הצעיר, שהיא מתאריך 5.3.2015
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
