זבל מי שמלכלך

אתם רואים את התמונה כאן מעל? זו הכינרת, בימים רגועים. אבל חול המועד הוא ממש לא ימים רגועים.
נחרדתי לראות בפייסבוק תמונות שפרסם הצלם אלון לויטה. כמויות הזבל והטינופת שהשאירו אחריהם היוצאים לשטח – פשוט מזעזעות, בכל קנה מידה.
ביקשתי מאלון את רשותו לפרסם את התמונות, וכעת אני מציגה אותן – לא להנאתכם. ממש לא.

כן. כך נראים חופי הכינרת היום. הטינופת מסתירה כל נקודה שהיתה יכולה להיות יפה. הזוהמה עולה על גדותיה.

קשה לי למצוא מלים חריפות מספיק שיביעו את דעתי על כל אותם מתהוללי הזבל.

ונכון. לא רק אילו שמקימים את האוהל בערימות הזבל אשמים.
ידידתי אתי אייזנרייך כתבה, בתגובה לתמונות הללו – ואני מאד מסכימה איתה:
כאשר יודעים שהכינרת מתמלאת בעשרות אלפי אנשים – צריך ליצור תנאים תברואתיים הולמים. בשביל זה יש רשויות ובשביל זה משלמים מסים. משום מה יש לי תחושה שאם היו מספיק שירותים כימיים ואם היו מספיק פחי זבל ואם היה פינוי 4 – 6 פעמים ביום של האשפה ואם היו פקחים ושוטרים נוכחים בשטח – אז החופים לא היו נראים כך.
אמנם מדובר בחזירים שמשאירים אחריהם ערימות זבל שכאלה, אבל החזירות היא לא רק של האזרח הקטן. בהחלט ניתן להפנות אצבע מאשימה גם אל הרשויות והמדינה. בהחלט לגיטימי לצפות שיוקצה תקציב להיערכות נכונה לקליטה סבירה של מטיילי החג. כן כן, כמו שנערכים למלחמה, וכמו שנערכים לשלג, צריך להיערך גם לימי נופש בכינרת. אהה, אין תקציב? לאן הלך הכסף? לכולם חילקו ורק לבבונים לא נשאר?!

הנה, הם הוציאו את הכלב החוצה… נכון נראה שהוא מאושר?!

אגב, התמונות של אלון הן לא היחידות שראיתי. תמונות של זבל וטינופת מכל רחבי הארץ.

החג תכף נגמר, האוהלים יקופלו והאנשים יחזרו אל הדירות שלהם – שוודאי הן מצוחצחות, והם מנקים כל פירור שנופל.
ומי יטפל באלפי הצלחות החד-פעמיות, שלוקח להן מאות שנים להתכלות?

וזה לא שאין חוק. יש חוק לשמירה על הנקיון.
אבל אין מספיק פקחים. וגם אם מגיע פקח, לרוב הוא מתקבל בקללות ויריקות, באיומים – ואפילו בתקיפות פיזיות.
אני חושבת שצריך להוסיף הרבה פיקוח, וגם הערכות נכונה יותר כמו שכתבה אסתר.
רעיון מוצלח נוסף הוא לקחת את תלמידי בתי הספר השונים למבצעי ניקוי – עכשיו! לפני יום העצמאות! שיראו מה הם השאירו אחריהם, ואולי בפעם הבאה יחשבו רגע לפני שהם מטנפים את השטח.

וככה, בשביל לא לגמור עם מצב רוח רע – אני אספר שאפשר לשפר, ואפשר לתקן.
באילת, לפני 10 שנים בערך, קמה קבוצה של אנשים שנמאס להם מהטינופת ואמרה – די. הם הקימו חוג נוער – משהו מקביל לתנועות הנוער הרגילות – ששמו "שומרי המפרץ". הם נפגשים פעם בשבוע, ולומדים על הטבע והסביבה, לומדים לצלול – ואז יוצאים למבצעי צלילה וניקוי הים.
בני הנוער המקסימים הללו עוסקים בפעילות הסברה לתיירים על החוף, עורכים מבצעי נקיון בים ובחוף.

הנה כתבה עליהם משנת 2009 –

ובתכנית "המהדורה" של ערוץ 1 שודרה כתבה חדשה עליהם השבוע – הקישור כאן, הכתבה מתחילה בערך בדקה ה-13.

אז הנה, אפשר לשפר. אפשר לתקן. בואו נלמד מ"שומרי המפרץ", ונדאג לנקיון בכל הארץ. בכינרת, בהרי יהודה, אפילו בתחומי העיר!

עוד יוזמה יפה שאני רוצה להמליץ עליה – אתר "בשבילנו" – אתר שמעודד אתכם, המטיילים, לקחת איתכם שקיות זבל, לאסוף תוך כדי הטיול כמה שנכנס לשקית ולפנות את זה לאתר איסוף אשפה. מדווחים על זה באתר, ובאמת זו הרגשה טובה לדעת שעשיתם משהו קטן למען הסביבה. כי אילו השבילים שלנו, והנקיון הוא באמת בשבילנו. 

התמונות צולמו כולן בכינרת. אלון לויטה צילם שם השבוע, ואני צילמתי בינואר 2015.