מרקולית מצויה – Mercurialis annua

DSCN6372

הצמח שלי היום הוא אחד צמחים הנפוצים ביותר, פרח עם צורת חיים יחודית – ובכל זאת, לרוב מתעלמים ממנו. 

DSCN6314

הכירו נא את המרקולית המצויה. צמח חד-שנתי, קטן, ירוק, לא מרשים – אבל מעניין. 

DSCN6327

נסתכל על הפרחים שלו: הם קטנים, לא בולטים. האבקנים גדולים. וכשהצמח משקיע באבקנים, אבל לא משקיע בגודל הפרח – אנחנו מבינים שהפרח סומך על הרוח שתאביק אותו. הוא לא מנסה למשוך מאביקים בעלי עיניים או חוש ריח.
ואכן, המרקולית מסתמכת על האבקת רוח. 

DSCN6344

אבל אם נמשיך להסתכל על הפרח – נראה שאמנם יש פה אבקנים, אבל אין עמוד עלי. כלומר – זהו פרח זכרי!
ואם יש פרח זכרי – צריך לחפש גם את הפרח הנקבי. 

מרקולית מצויה זכר-25-12-14-גכלניות-הודהשרון-יעלאורגד-01

כאן הנקודה המעניינת של המרקולית. יש צמחים רבים שמפרידים את זמן פריחת הזכר מהנקבה – למשל, אצל הכלניות – הפרח מתחיל כפרח נקבי, ורק לאחר כמה ימים מבשילים האבקנים הזכריים. אצל פרחי האחילוף – הפרחים הזכריים נמצאים על החלק העליון של השזרה,והפרחים הנקביים בבסיס.
אך כל זה קורה באותו פרח. הצמח עדיין דו-מיני.
צמחים שמפרידים את הזכר מהנקבה לחלוטין נקראים צמח חד-מיני, דו-ביתי. כלומר, בניגוד לרוב הצמחים שהם דו-מיניים (הזכר והנקבה חיים יחד באותו "בית" – כלומר, על אותו צמח) – כאן יש לנו צמחי זכר וצמחי נקבה. לכל אחד יש בית נפרד. 

DSCN6373

השיטה הזו, של הפרדת הזוויגים לצמחים שונים – בד"כ מוכרת אצל עצים ושיחים. למשל, התות והחרוב הם דו-ביתיים. אצל צמחים קטנים, ובמיוחד חד-שנתיים – זה הרבה יותר נדיר. 

DSCN6377

מה שעוד מעניין הוא, שפרחי הנקבה הם קטנים וחבויים. בניגוד לפרחי הזכר הבולטים, שרוצים לשלוח את האבקה לכל עבר – פרחי הנקבה מוגנים בחיק העלים: 

DSCN6772

כך נראה פרח נקבי מקרוב: כאן רואים את העֶלי הלבן של הפרח. אין לו כלל עלי עטיף. 

מרקולית מצויה נקבה-25-12-14-גכלניות-הודהשרון-יעלאורגד-01

 כאן כבר רואים את פירות המרקולית:

DSCN6770

כאמור, המרקולית מאד נפוצה בארץ – אני בטוחה שכל מי שמטייל פגש בה פה-ושם, הרוב פשוט לא שמו לב אליה… 

אני רוצה למסור תודה מיוחדת לפרופ. שמידע על ההסברים לגבי המרקולית! 

DSCN6378

את התמונות צלמתי בתאריכים –
20.12.2014 ביער חורשים
25.12.2014 בגן הבוטני של אוניברסיטת ת"א
26.12.2014 בגבעת הכלניות של הוד השרון.
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

 DSCN6853  

מאת: ע נ נ ת

I love nature, and I take pictures of nature - mostly flowers, mostly in Israel - but not exclusively

26 תגובות על ״מרקולית מצויה – Mercurialis annua״

  1. יופי.. לצלם את הפרחים הקטנטנים זה לא פשוט.
    הסבר מעניין על צמח כל-כך נפוץ וכל-כך לא בולט.
    כל הכבוד

    אהבתי

      1. האמת שלמדתי על צמח הזה לראשונה בגן הבוטני באוניברסיטת תל אביב, בקורס לצמחי בר שהעביר אורי פרגמן ספיר. אבל גם כך היה לי מעניין לקרוא את הרשומה.

        אהבתי

  2. מרקולית מצויה
    פגשתיה לראשונה בטיול בכרמל
    ונהנתי לפגוש אותה שוב
    בתמונות היפות וכמובן עם ההסברים הנלווים

    הגעתי הפעם בעקבות הודעה במסר מתפוז.
    מקווה שהתקלות מאחור.

    אהבתי

  3. תודה על המידע וההסברים, אני תמיד פוגש בצמח הזה או בדומיו שלו
    ולא ידעתי מה שמן ואת מהותו, השם המעוברת קצת מצחיק

    אהבתי

  4. באמת צמח מעניין , לפחות לאחר ההסבר שלך עליו 🙂
    לפני כן אני די בטוחה שראיתי כמוהו וכמו שציינת בגלל שאין לו פרח מרשים וצבעוני פשוט לא שמתי לב לקיומו 🙂
    סופ"ש מקסים יקירתי ♥

    אהבתי

  5. אני מכיר את המרקולית, מעבודתי בגן הירק, 1] כ"עשב שוטה" מאלה שצריך לעשב.
    2]כצמח מרפא שמצוי שלו במים+אלכוהול, שמש אותנו להכנת משחה לרפוי פציעות.
    [רק לשמוש חיצוני! קראתי שהוא רעיל] את זה שהוא דו ביתי, לא ידעתי. תודה על המידע.
    למיטב התרשמותי הוא דומה במראהו לירבוז [AMARANATA] ידוע לי שהם לא מאותה משפחה.
    שבת שלום עננת.

    אהבתי

  6. צמח מוכר. מסיבה לא ברורה לי לא קבלתי הפעם מייל? מוזר.
    שיהיה שבוע טוב עם עוד רשומות מעניינות

    אהבתי

  7. תמיד יש מה ללמוד מהפוסטיםם שלך .
    לא ידעתי שקיימים זכר ונקבה לאותו צמח .
    התמונות מקרוב ,יפות במיוחד.

    אהבתי

    1. תודה לך
      כמו שבעלי חיים צריכים זכר ונקבה להתרבות, כך גם הצמחים
      אבל ברוב הצמחים הזכר והנקבה נמצאים באותו צמח – לרוב באותו פרח.
      המרקולית יוצאת דופן, כי לרוב צמחים חד-שנתיים לא טורחים להפריד זוויגים.

      אהבתי

  8. מעניין מאוד – הכרתי את המרקולית בזכותך אבל פספסתי את העניין של פרחי הזכר והנקבה הנפרדים.
    אגב, גם אצל רוב בעלי החיים מקובל שהזכר והנקבה נפרדים (ואצל בני אדם זה קורה הרבה) 😉

    אהבתי

    1. 😀 השם הלטיני הוא מרקוריאליס – כלומר, צמח האל מרקורי (שליח האלים, מהאלים הרומיים) – ולדעתי סתם חיפשו משהו עם צליל בעברית שיישמע דומה. עשו את זה בכמה צמחים, זה לא יוצא מוצלח באף אחד…

      אהבתי

  9. להוסיף מעט המרקולית מבטלת את עקיצת הסירפד וגדלה תמיד בסביבתו

    אהבתי

ספרו לי מה חשבתם על הרשימה שלי!