ביום ראשון, 28.12.2014 נסעתי לאגמון החולה. הפרסומים הרשמיים דיברו על יותר מ-30,000 עגורים ששוהים בשמורה, ורצינו לראות אותם. אכן פגשנו בהם – ופגשנו עוד בעלי כנף רבים. היו לנו הרבה מציאות.
כיוון שיש הרבה – רשמי הטיול יפורסמו בשתי רשומות. אני מקווה שתהנו.
אני מתחילה בשני עופות מהצבעוניים ביותר בארץ: שלדגים. ראינו שני נציגים מהמשפחה: שלדג לבן חזה בתמונה מעל, ושלדג גמדי (שכבר הופיע בבלוג) בתמונה הבאה.
שני אילו הם עופות יציבים בארץ. כמשתמע משמם הם אוכלי דגים – אם כי השלדג לבן החזה לא בוחל גם במכרסמים, זוחלים ודו-חיים קטנים, ולא מגביל את עצמו לתפריט דגים.
ציפור מיוחדת אחרת שפגשתי – וזה המפגש הראשון שלי איתה – היא חרטומית הביצות. ציפור ביצות קטנה, בעלת מקור ארוך ומרשים. מאד התפעלנו מהדוגמא היפה בגווני חום על הגב שלה –
באגמון אפשר לראות כל מיני בעלי כנף. ראינו גם ציפורי שיר – הנה אחת נחמדה: עפרוני מצוייץ, שנקרא כך על שם הציצית החביבה על ראשו –
בפלורידה פגשתי את המגלן הלבן. בארץ חי המגלן החום, שלמרות שמו המשעמם – יש לו גוונים יפים ומיוחדים:
מאד התלהבתי מלהקת המגלנים הזו – לא שמתי לב אליהם בעשב הגבוה, אבל הם שמו לב אלי, וכשהתקרבתי מדי – התרוממו ועפו במשק כנפים.
הטיול שלנו באגמון הפעם היה ביום סגרירי במיוחד. למזלנו, רוב היום לא ירד גשם חזק – היו רק טפטופים פה ושם. הגשם התחשב בנו באופן מופתי: כשהוא התחזק, היינו בדיוק ליד מצפור השקנאים הבנוי. נכנסנו פנימה וישבנו לאכול סנדביץ', עד שהגשם יירגע. מתוך המצפור צפינו באנפה אפורה שעמדה לה בגשם:
ועכשיו אתנחתת עגורים. כבר ציינתי שהיו שם הרבה מאד עגורים? רבבות! וכולם ממין עגור אפור, שכבר כתבתי עליו.
באגמון אפשר למצוא כל מיני דורסים, חלקם מאד נפוצים – כמו הבז המצוי הזה – אם אני לא טועה, זהו זכר – לפי הגב החום.
הדורס המרשים שלנו לטיול הזה היה עיט צפרדעים: נראה שנוצותיו מעט סתורות מהרוח והגשם…
עיט צפרדעים נחשב לדורס בינוני – מוטת כנפיו היא בערך 180 ס"מ. זהו דורס בסכנת הכחדה – לפי ההערכות, יש פחות מ-10,000 עיטי צפרדעים בכל העולם. הערכות פסימיות יותר מדברות על כ-3,000 עיטים בלבד.
בערך 150 עיטי צפרדעים מגיעים לארץ מדי שנה ומבלים פה את החורף. לפי העדויות, בעבר עיטי הצפרדעים קיננו בארץ, באיזור החולה. אך מאז ייבוש החולה – בשילוב עם התרבות אוכלוסית האדם בארץ – הם הפסיקו לקנן כאן.
השם "עיט צפרדעים" מרמז, לכאורה על המרכיב העיקרי תפריט של העיט – צפרדעים. ובכן, אמנם הוא לא יתנגד לאכול צפרדעים אם הוא יתפוס אותן – אך עיקר התפריט כולל מכרסמים, דגים ועופות ביצה שונים. השם כן מרמז על בית הגידול העיקרי של העיט הזה – איזורי ביצה.
ועם עוד כמה עגורים אני מפסיקה: המשך יבוא.
את התמונות צלמתי בתאריך 28.12.2014, באגמון החולה. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
יופי!!
אמנם היה לנו גשום ורואים זאת היטב בתמונות היפות: אוירת החורף מורגשת היטב ,, אבל היה יפה מאד ומגוון
אהבתיאהבתי
נכון – היה באמת נהדר
אהבתיאהבתי
מקום מקסים ותמונות נפלאות♥
אהבתיאהבתי
באמת המון מציאות!
אני חושב שהחרטומית היא המרגשת מבין אלה שהוצגו כאן, אבל כולן יפות 🙂 (והשלדגים מאוד צבעוניים!)
יופי של תמונות ויופי שהגשם לא פגע לכם בטיול
אהבתיאהבתי
תודה!
אהבתיאהבתי
מה זה "לא פגע לכם בטיול"? motior? אתה הברזת?
אהבתיאהבתי
חחח
אם כבר, אני ברחתי לו, ונסעתי לטייל עם אמא ושתי חברות…
אהבתיאהבתי
תמונות מרהיבות ! במיוחד אהבתי את השלדג הגמדי , הצבעוניות שלו בולטת עוד יותר לנוכח מזג האוויר 🙂
אהבתיאהבתי
תודה!
אהבתיאהבתי
רשומה נהדרת עננת! לי היא דווקא הסתיימה מהר מידי, ..כיף של מקום לצלם עופות מים, אני בטוח רוצה לבקר שם באביב, ואני מקווה שגם אז יהיו שם עופות ציפורים ומראות לצלם ואולי עד אז גם שמש ופרחים,
תודה על ההיכרות עם עיט צפרדעים, מעניין כמה סוגי עייטים ישנם בעולם..
אהבתיאהבתי
תודה, גל יקר! אני בטוחה שתהנה שם – הסיור מרתק גם בלי שלושים אלף עגורים 🙂
אהבתיאהבתי
פשוט מקסים, עינך החדה ומנוסה וכנראה ציוד מתאים לצילום ציפורים אוירה חורפית ובעלי כנף צבעוניים, מקסים ומרהיב
מהנה להתבונן בתמונות.
אהבתיאהבתי
תודה לך – העיניים החדות הפעם היו לא רק שלי, אלא במיוחד של חברותי לטיול
אהבתיאהבתי
צילומים כרגיל מצויינים ומביאים לנו חי מהשטח את כל מה שנראה ולפעמים גם את מה שרק את בעינך החדה מצליחה לתפוס
אהבתיאהבתי
תודה לך!
כמו שכתבתי, לא הייתי לבד – אני מאמינה שלבדי הייתי מפספסת הרבה מהמציאות.
אהבתיאהבתי
תמונות מרהיבות. תודה רבה
אהבתיאהבתי
תודה!
אהבתיאהבתי
לא יודעת אם זה יפתיע אותך, אך הכי אהבתתי את האנפה האפורה. היא מאוד מיוחדת ויש בה משהו קומי ופתטי. רבים מהעופות יפים והדורים, אך בבה יש משהו מעבר, שנוגע ללב. ומקבץ העגורים פשוט מרהיב.
אהבתיאהבתי
טוב, היא עומדת לה אומללה בגשם…
תודה לך!
אהבתיאהבתי
יפה מאוד. רק שאלה לי, מה את לא עובדת, רק מטיילת כל הזמן? אני בפנסיה ולא מוצאת זמן. אני ממש מקנאה בך! וסליחה אם פלשתי…
אהבתיאהבתי
תודה רבה
אהבתיאהבתי
האגמון מרשים תמיד לא משנה מתי מגיעים. צילומים נהדרים ועיט הצפרדעים בעל מוטת כנפים מרשימה. מקווה שחם אצלכם.
אהבתיאהבתי
בהחלט מרשים, ותודה לך!
אהבתיאהבתי
העגורים הם עופות מדהימים מכל בחינה. אני תמיד מתרגשת לראות אותם. אצלנו כמובן אלו עגורי החולות (שמה להם ולחולות אין לי מושג אבל ככה קראו להם) אבל לפגוש את העגורים האפורים בחולה היה מרגש אותי באותה המידה.
וגם הציפורים האחרות מקסימות 🙂
אהבתיאהבתי
תודה לך
העגורים מדהימים כשהם באים בכמויות מטורפות כאילה… ואיזה רעש הם עושים!
אגב, ראית את הרשימה הקודמת שלי? עם הדאה? אני מאד מרוצה ממנה.
אהבתיאהבתי
רשימה מעניינת ,בלדיה לא הייתי יודעת על קיומם של הציפורים האלה.
אהבתיאהבתי
תודה לך
אהבתיאהבתי
בהנאה רבה "טיילתי" באגמון
תודה עבור התמונות היפות וההסברים.
אהבתיLiked by 1 person
בשמחה, ותודה לך!
אהבתיאהבתי
אין מילים. יפה יפה יפה.
אהבתיאהבתי
תודה רבה!
אהבתיאהבתי
שלדגים יפים חרטומית, 'חרב' נאה למדי. גם ההדפס האמנותי. עפרוני, האם הוא נקרא כך
בגלל שמקורו מזכיר מראה של עפרון? מגלן, אכן גוונים יפים, אני רואה בתמונות שלא רק חום.
בז, פעם ראשונה ששמתי לב לכתם הכתום. עיט מרשים מאד. שיהיה בהצלחה בהצלת המין.
עגורים, אני חושב שמתאים לשים כאן את השיר של לאה גולדברג [אני חושב שתרגום] " הו עגורי
ארוכי הצואר, חורף חלף וקיץ עבר…" פתיחת השיר בערך כך: יפה אהובי, ודגול מרבבה,
יפה, אדמוני גבוה. הבטיח הוא לי שבעים ושבעה, אמר, באביב אחזורה…
שבת שלום עננת.
אהבתיאהבתי
תודה לך על התגובה
העפרוני נקרא כך כי כל המינים בסוג הם ציפורים בגווני עפר.
השיר של לאה גולדברג איננו תרגום לדעתי – הלחן הוא של סשה ארגוב
אהבתיאהבתי
עכשיו אני מזמזמת את "טנגו צפרדעים"….
בדיוק בינואר בשנה שעברה, ביום גשום, טיילתי באגמון. היה מעולה. אולי את זוכרת את הרשומה.
נהניתי לטייל איתך שם שוב…
אהבתיאהבתי
תודה לך 🙂
אני שמחה שנהנית!
אהבתיאהבתי