יום אחד אולי אפרוש כנפיים

סיפרתי כבר שבמהלך הטיול בפלורידה, התקלקלה לי המצלמה וקניתי מצלמה חלופית קטנה.
זה, כמובן, גרר אצלי תסכולים רבים – כי המצלמה הקטנה היתה פחות נוחה לצילום ציפורים – וראינו המון ציפורים ובעלי כנף, שרציתי לצלם…
בכל זאת, צלמתי כל מיני – והיום אני מציגה אוסף ראשון מתוכם. 

הראשונה להיום היא ה-Boat Tailed Grackle. שמה הלטיני – Quiscalus major. בקליפורניה פגשתי Grackle מאד דומה – Great Tailed Grackle.
מאד נהניתי לראות אותה עומדת על מרפסת תצפית ושרה במלוא גרון (פה מעל), וגם לזהות את הנקבות, שצבעם חום ולא שחור לגמרי (בתמונה הבאה) – במקור חשבתי שצלמתי Common Grackle, ותודה לאבו נטע שתיקן אותי, והסביר לי מה ההבדלים!

ציפור השיר הנפוצה ביותר, זו שראינו ממש בכל מקום היא ה-Northern Mockingbird – הזמיר הצפוני – זוהי גם הציפור הלאומית של פלורידה (לאילו שלא מחשיבים את היתוש בתור הציפור הלאומית…) 

 

זו ציפור אפורה ולא מרשימה, בערך בגודל של בולבול שלנו. השירים שלה נעימים ומגוונים מאד, אפשר לשמוע אותם באתר AllAboutBirds.
היא גם נוהגת לחקות את הקולות בסביבתה – קולות ציפורים אחרות, שריקות וזמזומים. 

מצאתי ב-Youtube סרטון של הזמיר המזמר הזה, תראו איזה יופי –

הדורס הנפוץ ביותר בטיולנו הפעם היה הנשר השחור – Black Vulture. ראינו המונים, כולל להקה גדולה שעסקה בפירוק שאריות צב בשמורת Florida Panther Wildlfe Refuge. 

 

שימו לב כמה הוא דומה לנשר שלנו, וכאן כמובן המקום להזכיר שנשר זה Vulture, ואילו סמל ארה"ב – ה-Eagle – הוא עיט (ואם לדייק, עיטם) – כלומר, ממשפחה אחרת לגמרי.
העיטים הם דורסים ממש – תופסים את טרפם באמצעות רגליהם החזקות. הנשרים הם אוכלי נבלות. 

פגשנו שני נקרים במהלך הטיול – הראשון היה בפארק ה-Everglades, והשני היה באיי ה-Keys. שניהם בני אותו מין – Red Bellied Woodpecker, כלומר נקר אדום-בטן. 

הוא נקרא "אדום בטן", בגלל כתם אדמדם שיש בתחתית הבטן – שלא הצלחתי לצלם במצלמה המוגבלת שלי.
שמו הלטיני הוא Melanerpes carolinus.

אני חושבת שהציפור המרשימה ביותר שצלמתי בטיול היתה זו – בתחילה ראינו רק צלליות, מאד יחודיות של הציפורים הללו – 

אח"כ הצלחתי גם לקלוט מעט צבע – ולזהות שהציפור המיוחדת הזו היא פריגטה הדורה. באנגלית: Magnificent Frigatebird, ובלטינית – Fregata magnificens.
צלמתי פרט צעיר – בעל ראש לבן. לנקבות הבוגרות יש ראש שחור וחזה לבן, ואילו לזכרים יש חזה אדום מפואר. 

אלו ציפורים מאד גדולות – מוטת כנפים של בוגר היא מעל שני מטרים. הן מבלות את רוב חייהן באוויר, ויכולות גם לישון תוך תעופה!
ציפורים חזקות, מרשימות ומיוחדות – אני מאד שמחה שזכינו לצפות בהן. 

 

וכמובן, אי אפשר להגיע לחוף ולא לפגוש שחפים! הפעם, השחף הנפוץ ביותר היה שחף בעל ראש שחור – שחף צוחק – Laughing Gull, ששמו הלטיני Larus atricilla.

שמו, שחף צוחק, מגיע כמובן מהקריאות שלו – שנשמעות כמו "הא! הא! הא!" – אפשר לשמוע אותם באתר "AllAboutBirds" – אני ממליצה במיוחד להקשיב לקולות הלהקה שיש שם. 

השחפים הצוחקים מתגוררים לאורך חופי האוקיאנוס האטלנטי של אמריקה – צפונית ומרכזית. לעתים נדירות הם גם חוצים את האוקיאנוס ומגיעים לחופים המערביים של אירופה. 

את התמונות צלמתי ברחבי פלורידה, בתאריכים 22.6.2014 – 9.7.2014. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.